הקשר הקטלוני שלי
לקראת יום החג הלאומי של קטלוניה ב-11.09 חוגגים בקטלוניה את יום החג הלאומי. השנה הוא יוצא בעיתוי כמעט חופף לראש השנה שלנו. בשבילי יש קשר
לוסטיה – הארץ של הסורבים
איך אומרים "ציפור הנפש" בסורבית ואיך חוגגים חתונה לציפורים? הכירו את הסורבים ואת לוסטיה, ארצם היפה. על השפה, המנהגים וגם טיפים למבוגרים ולילדים.
הטיול לחרמון, בלילה, בסוף מלחמת ששת הימים
כשאבא שלי היה ילד הוא שמע סיפורים מאמא שלו איך טיילה לבעל-בק שבלבנון ואיך עלתה לחרמון על גב חמור. ופתאום, עם סיומה של מלחמת
Pejac – אמן רחוב ששווה להכיר
אחרי שצייר על קירות במולדתו, ספרד, וברחבי אירופה, יצא למסלול "סימני דרך" והשאיר אחריו עקבות באיסטנבול, בטוקיו, בערים אחרות ביפן, בסיאול ובהונג-קונג. בניגוד לאמני רחוב
ראיון עם ירון וייס על ארמניה ועל המאבק בישראל למען ההכרה ברצח העם הארמני
2015 היא שנת המאה לרצח העם הארמני. ירון וייס טייל בארמניה, התאהב בארץ ובאנשיה, והוא מספר על הפצע הפתוח שמקשה על הארמנים להעביר דף ולהמשיך
נפולאון אאוט נפולאון אין
רבבות צועדים בחודשי הקיץ בכפרים בדרום בלגיה בתהלוכות פולקלור המשמרות מסורת מימי נפולאון. מדוע הם משמרים את המסורת הזאת, ומה הערך שלה בשבילם? את השאלה הזאת ניסיתי לפענח בפוסט.
שנסון לחלון
החלון הצרפתי נולד בצרפת מרעיונות של הרנסאנס האיטלקי וחזר בסיבוב פרסה למולדתו, איטליה. הפוסט הזה הוא חגיגה של צבע ואור לכבוד החלון שהפך למותג, לסימן היכר תרבותי ולחלק מתבנית הנוף בצרפת, באיטליה ובמקומות רבים בעולם.
שנה לצוק איתן, שנה ללא שחר
לזכרו של שחר דאובר כששחר היה ילד ושיחק בחוג כדורסל, מאמניו קראו לו "כספית". את חייו הקצרים חי בעצמה. הוא היה פעיל בכל, וחבריו העידו עליו
טוריסט אינפורמיישן – על השביל בצ'ינקווה טרה
זהו הפוסט הראשון שכתבתי בבלוג, והוא מבטא את המקום הזה של ההתחלה, החזון שראיתי מול עיני בתחילת הדרך ושמחת היצירה. אני חוזרת אליו בכל פעם
שבת בציר אשדוד – ואדי ערה – עמק יזרעאל – וינה
שעות של נסיעה על הכביש, מפגש מתסכל עם דלת סגורה והתרוממות רוח במקום מפתיע. זה מה שחוויתי בשבת אחת סוערת של תחילת הקיץ. זוהדי קאדרי,
כביסה בפנים או בחוץ, מלוכלכת או נקייה
ההיסטוריה מנקודת מבט אחרת עולמן של נשים לא תועד בהיסטוריה, אבל הוא מרתק לא פחות מההיסטוריה היותר מוכרת. מה קרה במפגש סביב הברכה של המכבסה
ברגל ובאופניים לאורך המצוקים הלבנים של התעלה האנגלית.
שלושה ימים בחופי הים של מחוז איסט סאססקס בדרום אנגליה היו השלמה נהדרת לשהות בת שבוע בלונדון. מצוקים דרמטיים לבנים, שחפים, מקומיים המטיילים עם כלביהם וריח של ים. ומה צריך יותר מזה?