אחרי שצייר על קירות במולדתו, ספרד, וברחבי אירופה, יצא למסלול "סימני דרך" והשאיר אחריו עקבות באיסטנבול, בטוקיו, בערים אחרות ביפן, בסיאול ובהונג-קונג. בניגוד לאמני רחוב בועטים ונשכנים, פג'ק מעורר תשומת לב ומחשבה בחן וברכות.
גישה אחרת:
פג'ק מצייר גם בסטודיו וגם על קירות. אחת העבודות הראשונות שיצר נקראת בשם "אבק" ורואים בה אדם המטאטא רחובות והופך בעצמו לאבק. לפג'ק – הרבה עבודות עם יופי תמציתי, מזוקק ממש, אבל בשבילי "אבק" היא התמצית של פג'ק. לא השחיתות, לא פוליטיקה, אפילו לא מלחמות ישראלים והפלשתינים ולא כותרות פופוליסטיות כמו קפיטליזם או "איזם" אחר.
בכל הציורים של פג'ק יש אלמנט של Trompe l'oil – מונח צרפתי לאילוזיה, יצירת אשליה באמצעות ציור ריאליסטי, ויש גם המון חן וחסד.
בכל הציורים של פג'ק יש אלמנט של Trompe l'oil – מונח צרפתי לאילוזיה, יצירת אשליה באמצעות ציור ריאליסטי, ויש גם המון חן וחסד.
ציור על קיר בסלמנקה, ספרד |
לדבריו האמנות שייכת לכולם ומטרתו היא להביא אותה גם אל אלה שלא יחצו את סף הגלריה או המוזיאון.
"פקודה חדשה", ציור קיר ב-El Astillero, צפון ספרד |
האם פג'ק הוא אמן גרפיטי? במובנים מסוימים – בספק, אבל ברבים בהחלט כן. אם לדייק – הוא יוצר אמנות רחוב. השם Pejac בדוי כמקובל בעולם הגרפיטי, אבל זהותו ידועה והשם שאימץ לעצמו רק מסמן את השדה שבו הוא עובד. פג'ק הוא Silvestre
Santiago, יליד Santander שבצפון ספרד. הוא למד אמנות בסלמנקה ובהמשך בברצלונה שבה הוא חי ופועל כיום. בדרך הספיק ללמוד גם במילנו.
רק לצורך ההשוואה בסוגיית האנונימיות אזכיר את אמן הגרפיטי האנגלי, הוותיק, הידוע והפרובוקטיבי בנקסי ששומר על אנונימיות לאורך כל שנות פעילותו, ובאופן מפליא הצליח לשמור על זהותו החסויה אפילו בסרט שבו הוא עצמו היה גיבורו הראשי. זה היה בשנת 2005 כשיצר סדרה של ציורים בחומת ההפרדה שבין ישראל לפלסטינים בקטע שליד בית לחם. פג'ק מצלם את עצמו מצייר על קירות, כשהוא נראה מהגב, בדומה לבנקסי, אבל כאמור, אולי זה חלק מהמשחק. יש עוד דברים שבהם מצאתי דמיון לאמן הוותיק, ובפרמטרים אחרים הם שני הפכים.
רק לצורך ההשוואה בסוגיית האנונימיות אזכיר את אמן הגרפיטי האנגלי, הוותיק, הידוע והפרובוקטיבי בנקסי ששומר על אנונימיות לאורך כל שנות פעילותו, ובאופן מפליא הצליח לשמור על זהותו החסויה אפילו בסרט שבו הוא עצמו היה גיבורו הראשי. זה היה בשנת 2005 כשיצר סדרה של ציורים בחומת ההפרדה שבין ישראל לפלסטינים בקטע שליד בית לחם. פג'ק מצלם את עצמו מצייר על קירות, כשהוא נראה מהגב, בדומה לבנקסי, אבל כאמור, אולי זה חלק מהמשחק. יש עוד דברים שבהם מצאתי דמיון לאמן הוותיק, ובפרמטרים אחרים הם שני הפכים.
פג'ק מצייר על קירות על פי הזמנה וגם מטעם עצמו, ובמקרים האלה הוא עושה זאת באישון לילה. אבל הציורים כל כך יפים, שמי ירצה למחוק אותם? לפני פחות משנה הוא ביקר באיסטנבול ויצר ברובע Üsküdar שבחלק האסייתי של העיר שלושה ציורי קיר מטפוריים על היעדר חופש הביטוי. הוא קרא לסדרה: מנעול, פלקט ותריסים.
לפני ואחרי אשליית "המנעול" |
החלון – אשליה בלבד |
יותר תריסים מחלון |
בניגוד לרבים מאמני הגרפיטי פג'ק משתמש בעיפרון, במכחול ובצבעי אקריליק ולא בשבלונות, בהדפסי סטנסיל, במברשות רחבות, בריסוס ובשפריצים של צבע. אז איך הוא עושה את זה כשהוא מצייר במהירות, בלילה, בהיחבא מהמשטרה ומהרשויות? הוא מצייר ציורים קטנים.
לאמנות רחוב יש כיום חיים ברשתות החברתיות, בבלוגים ובאתרי האינטרנט, ואין צורך בציור השולט בכל הסביבה. כל זה נכון למקרים שבהם כבר יש מוניטין וקהילה שעוקבת אחר מהלכי האמן, ופג'ק יצא לתורכיה ב-2014, שלוש שנים לאחר שהחל לפרסם עבודות בדף הפייסבוק שלו. למסע במזרח הרחוק הוא יצא בשנת 2015, לפני זמן קצר בלבד. אלה הם חוקי המשחק היום במגרש של אמני הרחוב. כמו שזמר מצליח יוצא לסיבוב הופעות בעולם, כך יוצאים אמני הרחוב למסעות חשאיים בעולם, מותירים אחריהם רמזים ועקבות מצולמים היטב.
כל אחד יכול להיות אמן, קנגאווה – יפן |
המים הנשפכים מהדלי של המנקה הם בצורת הגל מההדפס הנודע "הגל הגדול של קנגאווה" של האמן היפני בן המאה ה-19 קצושיקה הוקוסאי. בהדפס של הוקוסאי רואים שלוש ספינות דייגים אשר נאבקות בנחשול המים האדיר, וברקע – הר פוג'י המקודש ליפנים. ההדפס הוא הראשון בסדרה "36 מראות להר פוג'י". בציור הרחוב של פג'ק אין סירות וגם הר פוג'י אינו קיים. צורתו של הגל היא הדימוי שנטמע בתודעה. פג'ק צייר את העבודה הזאת בעיר קנגאווה, המקום שאליו מתייחסת העבודה המקורית של הוקוסאי.
קצושיקה הוקוסאי, הגל הגדול של קנגאווה |
הזכרתי קודם את האמן האנגלי בנקסי, וראוי לומר שגם בנקסי צייר ציור אשלייתי של מנקה. בנקסי קרא לעבודה "טוטא מתחת לשטיח בחדר המוטל שלי". זוהי התייחסות מאוד צינית ודי "פופ-ארטית", אם גם מצחיקה, המורידה נמוך את ערכם של הדימויים המצוירים. ההתייחסות של פג'ק שונה מן הקצה לקצה. הוא קורא לעבודה "כל אחד יכול להיות אמן" ונותן יחס של כבוד לנערה המנקה.
בנסקי, "טוטא מתחת לשטיח במוטל שלי" |
אחת מהעבודות של פג'ק בטוקיו מוצבת בתוך הרחוב עצמו בין העוברים ושבים. זו עבודה שיש בה הפנייה של תשומת הלב אל הנושא הכאוב של צייד הכרישים. ביפן ובמדינות אחרות באסיה אוהבים מרק כרישים. הכרישים נשחטים באכזריות. הסנפיר נכרת בעוד הכריש חי, ואוכלוסיית הכרישים בסכנת הכחדה. אפשר לקרוא כאן עוד על צייד הכרישים בכתבה בעברית.
ברחוב בטוקיו |
פג'ק דווקא אוהב את תרבות יפן ואף מעריץ אותה, והעבודה הבאה שאותה יצר הן במהדורת סטודיו והן ברחוב בטוקיו, היא מעין מחווה ליפן.
עוד על העבודות ביפן ועל העבודות שיצר פג'ק בסיאול ובהונג-קונג אפשר לקרוא כאן.
כתבות ראשונות ברשת אודות פג'ק צצו ב-2014, ולאחרונה, אחרי המסע
לאסיה, יש עשרות התייחסויות ליצירתו בבלוגים ובאתרי אינטרנט. ארגון גרינפיס היה מהראשונים להתייחס לפג'ק כשפרסם עבודת רחוב תחת הכותרת: Don't let it all go down the drain. בעבודה אשר צוירה בתעלה לניקוז מים ברחוב רואים דימוי מצויר של מפת העולם העומד להישטף אל תוך הביוב.
לאסיה, יש עשרות התייחסויות ליצירתו בבלוגים ובאתרי אינטרנט. ארגון גרינפיס היה מהראשונים להתייחס לפג'ק כשפרסם עבודת רחוב תחת הכותרת: Don't let it all go down the drain. בעבודה אשר צוירה בתעלה לניקוז מים ברחוב רואים דימוי מצויר של מפת העולם העומד להישטף אל תוך הביוב.
ברחוב בסנטנדר, צפון ספרד |
וכאן – גם עבודת סטודיו על סוף העולם. היא כל כך יפה ופואטית שאין מבחינים בקטסטרופה במבט ראשון. פג'ק מנציח את עצמו מצייר, כפי שהוא עושה בציורי הרחוב. המודעות לתקשורת כחלק מתהליך ההתפתחות האמנותית מאוד גדול.
גלריה סאצ'י הלונדונית מפרסמת מפעם לפעם עבודות רחוב של פג'ק בעמוד הפייסבוק שלה.
עמוד הפייסבוק של גלריה סאצ'י (גלגלו קצת למטה כדי לראות את פג'ק)
בעבודות שאותן יוצר פג'ק בעקבות הזמנה יש לו הזדמנות ליצור בקנה
מידה גדול, כמו למשל בעבודה בשם Entelenchy שיצר למסעדה במגדל הֶרון בלונדון. Entelenchy על פי אריסטו היא התנאים שיש לדבר להיות אמיתי, או הפער שבין האובייקט לדבר עצמו. ובפילוסופיה שצמחה סביב המושג: כוח החיים הקיים באורגניזם למימוש עצמי.
מידה גדול, כמו למשל בעבודה בשם Entelenchy שיצר למסעדה במגדל הֶרון בלונדון. Entelenchy על פי אריסטו היא התנאים שיש לדבר להיות אמיתי, או הפער שבין האובייקט לדבר עצמו. ובפילוסופיה שצמחה סביב המושג: כוח החיים הקיים באורגניזם למימוש עצמי.
עבודות מאוד מיוחדות של פג'ק הן המיניטורות שהוא מייצר ממגזרת ניר או בציור אקריליק שחור על גבי חלון. בזווית מסוימת נוצרת אשליה של מציאות אשר בה הדימוי מרחף בחלל במרחק רב מהצופה או "מתיישב" על בניין גבוה בעיר.
העבודה למטה היא מחווה לאמן ההליכה על החבל הצרפתי פיליפ פטי שהלך ב-1974 על חבל בין צמד מגדלי התאומים במרכז הסחר העולמי. פטי הוזמן ללכת על חבל בצרפת, במקומות שונים בעולם ואף בישראל, כמעשה סמלי לרגל אירועים רשמיים. פטי כתב ספרים על חייו, אבל אחרי אסון התאומים חזר ועלה לתודעה מעשה האומץ ההירואי בין המגדלים. מיכאל הנדלזלץ כתב: "תיעוד ההליכה על הכבל, אותו מעשה אמנותי שאין לו לכאורה כל משמעות, אך אין בו גם שום מרווח של טעות, ובו האמן מהמר על כל ישותו, מקים בחזרה את המגדלים מתהום הנשייה אל התודעה, כשהוא מטייל בינהם, וגבוה מעליו טס מטוס נוסעים."
מחווה לפיליפ פטי |
פג'ק יצר מחוות לכמה יצירות של אמנים נודעים ובינהן הציור "זריחה" של קלוד מונה. את המחווה למונה הוא צייר על הדופן של ספינה טרופה העומדת בחוף של עירו סנטנדר. פג'ק אומר שהחלודה שעל הספינה הישנה נותנת כבוד לציור. בגאות המים מכסים אותו ובשפל חושפים. הים משמש כווילון של תיאטרון. זה הדימוי שראה פג'ק לנגד עיניו. על כך ועוד אפשר לקרוא כאן. אכן, פואטיקה.
מחווה למונה |
תיעוד של יצירת המחווה |
לפג'ק יש עוד עבודות יפהפיות. הבחירה היתה לי קשה. אני ממליצה בחום לשוטט בדף הפייסבוק של האמן, בתמונות האינסטגרם או בכתבות הרבות אודותיו ברשת.
https://instagram.com/pejac_art/
https://www.facebook.com/pejac.es
https://instagram.com/pejac_art/
https://www.facebook.com/pejac.es
למעוניינים – אפשר לקרוא עוד גם על בנקסי, אמן הרחוב שהפך לאייקון, וגם יצירתו של פג'ק מתייחסת אליו לעתים או משיקה לו:
בנקסי כאייקון תרבותי
בנקסי כאייקון תרבותי
Facebook Comments