האגף לציפורים משונות

השם המוזר של התערוכה מבטא את תחושתן של היוצרות אשר אינן שייכות לשום קליקה, והן מביאות עמן עולמות מאוד אישיים. לדעתי הוא מבטא גם מעוף ואיזה אלמנט של המצאה בלתי נדלית.

נורה פורת, "פינוקיה, כלב ואיש-תרנגול"

הלכתי לראות את התערוכה בזכות היכרות עם דנה שמיר. דנה למדה תחריט ושיטות עתיקות של דפוס בפירנצה. איור היא למדה במילנו. היא עצמה מאיירת אך ורק בעפרונות או בתחריט, מקפידה על השיטות המסורתיות. אצל תלמידותיה ניתן לראות הכל: דפוס דיגיטלי וטכניקות מעורבות.

דנה שמיר, "הכדר", תגובה באיור ליצירתה של הקרמיקאית נורה פורת

בין היוצרות יש גם העוסקות בתחומים כגון טקסטיל, קרמיקה ואנימציה. כולן שומרות אתה על קשרים של שיח מקצועי ושל חברות. החוויה הכוללת היא של אמנות, והרגשתי שנפתח בי צוהר לתערוכות נוספות המציגות איור, כזה המביא עמו משהו פתוח וגבולות רחבים. בתערוכה יש עבודה או סדרת עבודות קטנה לכל יוצרת, ולידה תגובה של דנה באיור משלה ובטקסט.

מורן יוגב, רישיקש

דנה שמיר באיור המגיב ל"רישיקש" ו"וראנאסי" של מורן יוגב

 

 

 

דנה שמיר, התגובה הכתובה לעבודותיה של מורן יוגב – "רישיקש" ו"וראנאסי"

 

 

אהבתי את הדימוי של דנה שמיר, המורה, כסונאר. אהבתי את ההתכתבות בין המורה לתלמידות החשוף לקהל ואת השיח החברי. התפעלתי מכושר ההמצאה, מהתאטרליות, מהרב-גוניות ומהחוטים המקשרים בין האיור לבין תחומי העיצוב והיצירה של כל היוצרות. הרגשתי בבית עם ההגדרה הפתוחה והמפתיעה של האיור השונה מהתבניות המוכרות לנו מתחום ספרות הילדים.

 

 

דניאלה קופלר, קטע מתוך "אודיסאה של ארנב     התערוכה מוצגת בגלריה חנינא, ברחוב שביל המפעל 3, בקריית המלאכה של תל-אביב. היא נפתחה בתחילת החודש במסגרת שבוע האיור, אירוע המתרחש זו השנה השנייה. ביקרתי בה השבוע, והיות שתהיה פתוחה עד 3.10 אני ממליצה עליה.    רחוב שביל המפעל הוא רחוב קטן, אחד מכמה הסמוכים לרחוב שוקן, מאחורי בניין "הארץ".   היות שהתערוכה לא גדולה אני מפנה אתכם לגלריות נוספות שכנות. כהשלמה לביקור ב"אגף לציפורים המשונות" ביקרתי גם בגלריה פינברג פרוג'קטס ובגלריה רוזנפלד. יש עוד גלריות נוספות באזור. הסיבוב כולו היה מהנה ולא ארוך.     קטעי ראיון עם דנה שמיר ותיאור יפה ומקיף של התערוכה מתוך הבלוג "דיזיין-זום" של סיגל נמיר    מפת הגלריות לאמנות בדרום תל-אביב