ראש השנה הוא יום ההולדת לעולם ולאדם. שמתי לב חוגג עם שתי יצירות אמנות עתיקות על בריאת העולם ועל בני האדם הראשונים: אדם וחוה.
הפעם אני מנסה את כוחי במדרש קצר:
בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ, את הים והיבשה, את המאורות, את היום והלילה, את החי והצומח. לבסוף ברא את האדם, ומכאן התחיל מניין שנותינו, בני האדם, בעולמנו היפה. העובדה שהאדם היה האחרון בסדר הבריאה לא באה לומר: הכל מוגש לפניך, קח, תאכל ותיהנה. אני בוחרת בנקודת המבט האומרת: היי, תראה מה היה פה עוד לפני שהגעת לעולם. היה צנוע. יש לך אחריות. תשמור על האוצר היקר הזה והיה טוב לחבריך.
בשעה שברא הקב"ה את האדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך !
(מדרש קהלת רבה ז,יט)
 |
עולם מופלא |
העולם שלנו הוא פלא וגם מעשי ידי האדם לעתים מעוררים השתאות. שתי יצירות אמנות לפנינו: האחת – פורצת דרך ובאחרת יש קסם של ימי-הביניים.
קשה לצלם יצירות אמנות באופן מקצועי, והתמונות שלי לוקות בחסר. אתם מוזמנים לפתוח את הקישורים שצירפתי כדי לראות עוד פרטים.
 |
קפלה ברנקאצ'י |
קפלה ברנקאצ'י בפירנצה
הקפלה נמצאת בתוך כנסיית סנטה מריה דל כרמין מדרום לנהר הארנו, והציורים המכסים את קירותיה ברצף נחשבים לציון דרך בהתפתחות הרנסאנס. מאזולינו (Masolino da Panicale) הוא הראשון שהחל במלאכה בשנת 1424 ביחד עם תלמידו מזאצ'ו (Masaccio).
איתרע מזלו של מזאצ'ו וגם מזלה הטוב של האנושות כשהמורה מזולינו הוזמן לצייר בהונגריה והשאיר את השטח לתלמידו הצעיר. מזאצ'ו חולל מהפכה נועזת על קירות הקפלה. לרוע המזל הוא נסע לרומא בשנת 1428 ושם מת, בגיל 27 בלבד. שנים לאחר מכן, ב-1480 השלים את פועלו פיליפו ליפי. הסגנון החדש שנלמד בינתיים כבר היה אז לנחלת התקופה.
 |
קפלה ברנקאצ'י, ציור של מזאצ'ו |
הציורים המכסים את הקירות מתארים סצנות בחייו של פטרוס הקדוש. המהפכה של מזאצ'ו היא בפרספקטיבה החדשנית המתכנסת אל נקודת מגוז, בהצללה הדרמטית, במורכבות הקומפוזיציה והחלל ובעיקר בהבעות הפנים החיות של הדמויות. כל דמות מקבלת אישיות ייחודית לה, בניגוד לדמויות הייצוגיות שהיו מקובלות עד כה.
מעגל הציורים מחולק לשני פאנלים: עליון ותחתון. בשתי פינות של הפאנל העליון מופיעים שני ציורים לא גדולים של אדם וחוה. תפקידם הוא לשמש סיפור מסגרת. על פי הדת הנוצרית הפיתוי בגן העדן הוא החטא הקדמון, ואילו התיקון של החטא הוא באמונה בישו המשיח.
 |
קפלה ברנקצ'י, ציור של פיליפו ליפי |
הציור האחד של אדם וחוה צויר על ידי המורה פזולינו, והוא מתאר את סצנת הפיתוי. בפינת הקפלה שממול, מתוארת סצנת הגירוש מגן העדן על ידי התלמיד הכישרוני והפרוע מזאצ'ו. הרגליים של אדם וחווה מהציור של פזולינו נכנסו לצילום שלי המופיע כאן למעלה, בפינה הימנית העליונה של הצילום. מתחת לרגליהם מתואר השחרור של פטרוס הקדוש מבית הסוהר על ידי מלאך, בעוד השומר של הכלא נרדם על משמרתו. צילמתי את הפינה הזאת ברצף הציורים כי מצאה חן בעיני דמותו של השומר הישנוני.
בכל מקרה, תצטרכו להאמין לי שבציור של פזולינו אדם וחווה מצוירים מהחזית בהצללה עדינה ובפנים חסרות הבעה. אפשר לפתוח את
הקישור הזה כדי לראות. לעומת זאת, בציור של מזאצ'ו, בתמונה למטה, אדם וחווה מצוירים בזווית ויוצרים חלל מורכב, ההצללה עמוקה, הדמויות נפחיות, ובעיקר – גופם ופניהם מיוסרים, נבוכים, מבוישים, רדופים ומלאי אשמה. שנים לאחר מכן אמר לאונרדו דה וינצ'י שלמד את תורתו משניים: ג'וטו ומזאצ'ו.
 |
קפלה ברנקאצ'י, הגירוש מגן העדן, מזאצ'ו |
שטיח "הבריאה" בקתדרלה של ג'ירונה (קטלוניה, ספרד)
הקתדרלה של ג'ירונה בהחלט מרשימה. היא אף מחזיקה בשיא: המִפְתָח של החלל המרכזי שלה הוא הרחב ביותר בין הקתדרלות הגותיות. בעצלותי לא צילמתי את החלל הזה. ראשית, אני תמיד מרגישה חוסר אונים אל מול הגודל ואין בי אמונה שהמצלמה שלי תצליח להכיל אותו. ושנית, חיפשתי בקתדרלה הזאת משהו הרבה יותר קטן ומסעיר בעיני.
 |
הקתדרלה של ג'ירונה, מבט מהחומה |
הקתדרלה נבנתה בסוף המאה ה-11, והשטיח המסתתר בחדר קטן בקצה המוזיאון של הקתדרלה נוצר כנראה מעט לאחר מכן. חשיבות השטיח בהיותו אחד מהשטיחים הרקומים העתיקים שהשתמרו.
 |
חצר פנימית במכלול המבנים של הקתדרלה בג'ירונה |
הוא קטן אמנם מ
השטיח מבאיה המפורסם, בן-דורו, אבל הרקמה שלו צפופה, עשירה וייחודית. ידוע גם שבעבר היה גדול ממה שהוא היום. הרקמה הזאת קסמה לי דווקא משום שהיא כל כך ימי-ביניימית, כל כך ראשונית ואפילו גולמנית ביחס לתחכום של הרנסאנס. מדהים בעיני לחשוב שהכל נעשה בעבודת יד.
מעניין אותי לדעת אם העושים במלאכה היו גברים או נשים, כמה אנשים היו יושבים ורוקמים בו זמנית, האם ישבו אנשים ביחד ורקמו פינות שונות של השטיח והאם היתה להם חברותא של העושים במלאכה. האם נהנו ממעשה ידיהם או שזו היתה מלאכה סזיפית. ידוע הוא שבניית הקתדרלות הגדולות הביאה תעסוקה לעיר ולתושבי האזור וגם גאווה מקומית אבל רבים כל כך קיפחו את חייהם בנפילה מהפיגומים ותחת כובד משקלן של האבנים הכבדות.
 |
בריאת העולם, ריקמה עתיקה, מוזיאון הקתדרלה של ג'ירונה |
השטיח מתאר את בריאת העולם. במרכזו ישו. מעליו – יונה המסמלת את אלוהים. כל יתר המקטעים של המעגל המקיף את ישו פרט ליונה אלו הם תיאורים של שבעת ימי הבריאה, וביניהם גם תיאור היווצרותה של חוה מהצלע של אדם. בריבוע שמסביב למעגל ימי הבריאה נמצאות ארבע רוחות השמים. כדאי לפתוח
כאן כדי לראות את הייצוג הסימבולי של כל קטע בשטיח.
 |
המעגלים הפנימיים של השטיח: במרכז – ישו, למעלה היונה ומסביב שבעת ימי הבריאה. הכל רקום בצפיפות. הבד כמעט ולא נחשף. |
בשפה של ימינו אפשר לומר שהציור מנגיש לנו את התנ"ך, והתיאור המונגש הזה ממחיש כמה אבסורד יש בתיאור הבריאה המסורתי, כמובן מנקודת המבט של זמננו. הרי האישה היא היולדת, ופתאום היא עצמה יוצאת מתוך הגוף של אדם. יש כאן היפוך ואיזה אינוס של הטבע אל תוך תפיסת העולם המקראית והגברית.
יש משהו יפה ואף מעלה חיוך בתיאור הנאיבי, אבל האמת היא שתפיסת העולם הלא שוויונית הזאת והאמונה העיוורת עדיין מביאות לפגיעה של בני אדם אלו באלו. כל כך הרבה סבל יש בעולם שלנו, ובמבט רחב על האנושות השנה שחלפה לא היתה טובה לבני אדם.
 |
לידתה של חווה מצלעו של אדם |
אני רוצה לאחל שנהיה טובים זה לזה ולקוות שבשנת ה'תשעו יגברו כוחות היצירה על כוחות ההרס. המנהג לברך בתחילת שנה מייצר תקווה, כך לפחות אני מרגישה, וגם אם זו רק אשליה לרגע, הייתי רוצה להביע משאלה שיצטמצם הרוע בעולם. אאחל שנחיה בשלום עם עצמנו, שנזכה ברוגע ונוכל ליהנות מהיופי סביבנו.
חג שמח ושנה טובה לכולנו
אמן . איזו בחירה יפה ותואמת של כתבה בראשיתה של שנה תמימה ובסופה של שנה גדושה וערמומית. מיכל וולף.
טבעי ששנה מתחילה תמימה וזכה ומסתיימת בצליעה, אבל הלוואי שתשע"ו תהיה קצת שונה. תודה, מיכל.