זהו הפוסט הראשון שכתבתי בבלוג, והוא מבטא את המקום הזה של ההתחלה, החזון שראיתי מול עיני בתחילת הדרך ושמחת היצירה. אני חוזרת אליו בכל פעם שאני מרגישה שהדרך קצת אבדה לי.
חבל ליגוריה כולו פרוש לאורך חוף הים התיכון בחלק הצפוני של המגף האיטלקי, ובצ'ופצ'יק הדרומי שלו נמצאים חמישה כפרי דייגים הדבוקים למצוקים. שבילי הליכה ורכבת אחת מקשרים ביניהם. על המדרונות התלולים פרושים כרמים, ובמקומות שבהם המדרון הופך למצוק גדלה צמחיית פרא ים-תיכונית. הבתים – בשלל צבעים, הים פרוש לרגליהם, הגלים מתנפצים אל הסלעים, הסמטאות צרות, המדרגות אינסופיות, מכוניות אין, סירות חונות ברחובות ובכיכרות יושבות נשים מבוגרות וסורגות. זהו הפארק הלאומי צ'ינקווה-טרה, ובתרגום: חמש האדמות.
בסתיו, לפני כמה שנים, טיילתי בפארק עם השבט. בטיולי השבט אנחנו 11 אחים, אחיות, בני ובנות זוג, קרובת משפחה קרובה מאוד וההורים שלנו. בדיוק שנה לפני כן פקדו שיטפונות את האזור וגרמו להרס ולהרג. רוב השבילים המקשרים בין הכפרים היו עדיין סגורים, אבל השביל שבין ורנאצ'ה לקורניליה היה פתוח ומזג האוויר היה לפי הזמנה. זהו שביל מאוד רומנטי עם מעקה של עץ התוחם אותו ועם קטעי מדרגות שעולים ויורדים בהם. ברקע הים, לפעמים סירה במרחק והצמחייה על מדרון ההר.

ופתאום – מדרגות מזמינות לעלות אל בית היושב מעל לשביל.
בכניסה – שלט:TOURIST INFORMATION.
בחצר הבית פגשנו את בעל הבית יושב מול מסך מחשב, וסביבו כמה כלבלבים. התקבלנו בחמימות. לאיש קוראים פיטר פול פרדייז. הוא הגיש לנו עלי חסה ושמן זית, כמנהג האי סרדיניה שממנו בא לכאן. פיטר שמח מאוד לשמוע שאנחנו מישראל והשיחה אתו היתה לבבית במיוחד. הוא אף הרשה לנו להיכנס לביתו, ומבט שנח על אחד המדפים גילה כיפה סרוגה. הבית של פיטר מעוצב לעילא. הוא הולך מפעם לפעם ברגל לקורניליה לסידורים, ורוב הזמן הוא חי כאן בחלקת האלוהים הקטנה שבנה לעצמו ומתפרנס מיצירת תכשיטים ותמונות. ממרפסת הבית יש תצפית יפהפייה על קורניליה ועל מנרולה במרחק. פיטר יצר לנו ולאורחיו, עוברי האורח, את הפרספקטיבה לנוף וגם קצת על החיים, בבחינת: אפשר גם אחרת.
כמה קישורים לתכנון:
אתר עם המון מידע על הכפרים, על יעדים באזור, על אירועים ועל פעילויות שונות
גם כאן יש מידע בכל התחומים
שבילים ומסלולי הליכה, כולל אזהרות מקטעים סגורים
מה סגור ומה פתוח, טבלת כל המסלולים באתר של הפארק הלאומי
מידע באתר הפארק הלאומי
18/11/18
עדכון
כמה קטעי הליכה בשבילים שבין הכפרים עדיין סגורים. הקטע שבין ריומג'ורה למנרולה, הנקרא שביל האוהבים, סגור עד אפריל 2021, פרט לקטע קצרצר (200 מ') סמוך למנרולה שפתוח. הקטע שבין מנרולה לקורניליה סגור עד 2019.
השבילים הפתוחים הם בין קורניליה לורנאצ'ה (זה שתיארתי כאן בפוסט) והקטע שבין ורנאצ'ה למונטרוסו). כמו כן, שימו לב שכדי ללכת בשבילים יש לקנות כרטיס צ'ינקווה-טרה (Cinque Terre Card) וכמובן כרטיס רכבת. אפשר לקנות בלשכות התיירות במונטרוסו או בלה ספציה ואפשר גם אונליין.
כרטיס צ'ינקווה טרה לרכישה אונליין
באותו קישור ניתן לקנות גם את כרטיס הרכבת.
הכרטיס לא יקר והוא מאפשר להיעזר גם באוטובוסים המקשרים את הכפרים לאטרקציות באזור, ובכל מקרה הוא נדרש כדי להיכנס לשבילים. החל משעה 18.00 אין בדיקה של הכרטיסים אבל לא מומלץ להיכנס לשעות החשיכה.
באתר המצורף ניתן להתעדכן במסלולים הפתוחים והסגורים, בכרטיסים ובהסברים על הפארק.
השימוש בכרטיס צ'ינקווה טרה החל מתוך צורך לווסת את מספרי התיירים ההולכים וגדלים המבקרים בפארק הלאומי צ'ינקווה טרה. לעתיד מתוכננת אפליקציה שתראה מתי ניתן להיכנס לשביל וניתן יהיה להירשם לתור. היו שמועות לאחרונה שהפארק הלאומי יסגר. הן אינן נכונות אולם יש לעקוב אחר המידע באתר.
דבר אחרון לתשומת הלב:
יש הרבה שבילי הליכה שאינם בתשלום ופתוחים רוב הזמן. אחד מהם הוא זה שאנחנו הלכנו בו ומתואר כאן בפוסט – השביל שבין Campiglia לפורטוונרה. אתר המידע שמסרתי מפרט גם אותם.
קראת עכשיו את הפוסט הראשון "ההיסטורי" של שמתי לב. מאז שטו הרבה ספינות בים ופוסטים רבים נכתבו. אני מזמינה אותך להמשיך לבלות בבלוג ולהצטרף לרשימת התפוצה.
Facebook Comments