היכן הם מתקיימים ומהם ימי הפעילות הקבועים שלהם
השווקים בפרובנס הם חגיגה של טעם, צבע וריח. בדוכנים הנפרשים ברחוב הירקות מסודרים זה לצד זה: קצת אספרגוס, קצת עגבניות, קצת פטריות… אין מראות של פירמידות פרי ענקיות או תפוחי אדמה עד קצה האופק כמו בסופרמרקט.
בספטמבר קונים אשכול שהגיע בבוקר מהכרם, ובפברואר זר מימוזה עטוף בניר. ולאורך כל השנה מוצרי הלבנדר תמיד נוכחים, וכך גם הטקסטיל המיוחד של פרובנס, סבון דה מרסיי ונוגט מונטלימר.
ביום של שוק בכפר או עיירה כל החנויות סביב השוק פתוחות, גם אם מדובר בסוף שבוע. השווקים "מתקפלים" לרוב סביב שעה 13.00 ולפעמים אפילו ב-12.00. במקומות רבים בתי הקפה והברסריז פולשים אל הרחוב וממלאים את מקום הדוכנים.
השיטוט בשווקים הוא אחד הבילויים האהובים על תיירים והרשת מלאה ברשימות של שווקים על פי ימי השבוע. החלטתי ליצור גם את רשימת ההמלצות שלי.
אז יאללה, מתחילים.
יום ראשון דיכאון?
בואו לאיל סור לה סורג
תסירו מהעיירה הזאת את התפאורה של השוק, היא תהיה פסטורלית ושקטה על רקע הנהר, תעלות המים שלה וגלגלי המים העתיקים. ביום השוק היא חגיגת רחוב.
השוק המרכזי מתקיים ברחוב שלאורך הנהר, במעגן Quai Jean Jaurès. יש בו הכל מכול: ירקות ופירות העונה ושלל מוצרי מזון, בגדים, אקססוריז, טקסטיל, פריטים יפים לבית, שלל מוצרי לבנדר ומזכרות מפרובנס. בתי הקפה נפתחים אל הרחוב, ואם השמש זורחת אנשים מתחרדנים לאורך הנהר.
הקסם גדל עם הכניסה לרחובות הפנימיים. איל סור לה סורג מצטיינת בחנויות עתיקות, וינטג', וכן חנויות בוטיק ועבודות היד. בעלי החנויות מוציאים דוכנים אל הרחוב. הכל ססגוני כל כך והעין לא נחה.
בביקור בחודש פברואר לא מצאנו מקום לשבת ונשאלנו האם הזמנו מקומות. אני מתקשה לדמיין מה קורה כאן בקיץ. נסו להזמין מקום במסעדה (גוגל עושה עבודה טובה באיתור מקומות מוצלחים) או הכי טוב לקנות כמה מצרכים בשוק ולשבת בגדת הנהר לאכול.
יום שני
בדואין (Beduin) ופורקלקייה (Forcalquier)
אם אתם במקרה באזור הוורדון ולקחתם לכם כמה ימים לטייל שם בנחת, או שאתם בדרך לוורדון, אז כדאי להכיר את השוק של העיירה בעלת השם המשונה פורקלקייה (Forcalquier). זהו אחד השווקים הגדולים בפרובנס. אחרי הבילוי בשוק ניתן לטפס בשביל העולה לגבעה החולשת על הכפר. פעם עמדה שם מצודה. כיום יש רק קפלה קטנה ונוף הפרוש מסביב לכל הכיוונים.
יום שלישי
ויזון לה רומיין (Vaison la Romain)
ויזון לה רומיין היא עיירה יפה ששווה לטייל בה גם כשאין שוק. היא נמצאת בשיפוליו הצפוניים של רכס בשם Dentelles de Montmirail. הדנטל הוא האח הקטן של הר ונטו. הוא שוכן בצמוד לאח הגדול והוא מעוטר בכרמים ובכפרי יין ששווה להכיר.
ויזון מחולקת לעיר תחתית ועיר עלית. האחרונה היא העתיקה יותר ואחת היפות שראיתי. סמטאותיה מתפתלות על המדרון התלול. חדי העין אפילו יבחינו באחת הסמטאות בשלט המעיד על רובע יהודי קטן שהיה בה פעם.
בין העיר העתיקה לעיר התחתית מפריד נהר, ועליו גשר עתיק. השוק מתקיים בעיר התחתית, החדשה. בסמוך לה ישנו אתר ובו שרידיה של וויזון הרומית (ומכאן שמה: ויזון לה רומיין)..
האיש שלי התלהב מהדגמה של כלי פשוט המוציא את התוכן של תפוח אדמה בצורה של צ'יפס מסולסל. הוא רכש אותו מיד ואני חרגתי ממנהגי וקניתי לי שרשרת בדוכן תכשיטים. האווירה בשוק ממסה את הלבבות של הקניינים הקשוחים ביותר.
יום שלישי לא נגמר
גורד (Gordes), קוקורון (Cucuron) ואקס אן פרובנס
בפעם הבאה שאהיה בפרובנס ביום שלישי אני מהמרת על השוק בקוקורון (Cucuron). הנכס הגדול של הכפר הזה הוא ברכת המים היפה שעצי דולב מצלים עליה. ביקרתי בקוקורון ביום נטול שוק. בימי שלישי הדוכנים נפרשים סביב הברכה. אני חייבת פעם לראות את המראה זה.
כמו כן, השוק הגדול של אקס אן פרובנס מתקיים בימי שלישי, חמישי ושבת. מיד נגיע אליו.
60 שניות לפרסומת וחזרנו
אני מזמינה אתכם להתייעץ אתי לגבי טיולים בפרובנס, בריביירה הצרפתית ובכלל בדרום צרפת, גם ליון, דורדון, קרקסון… הבנתם 🙂
הסיוע עשוי להיות בליטוש,יעוץ או תכנון מסלול מלא.
אם חסר לכם מידע או שאתם מוצפים, רוצים שאעשה לכם סדר בין הרעיונות או שפשוט אין לכם זמן לרדת לכל הפרטים, אתם מוזמנים לפנות אלי.
זיוה: 052-374-1683
מוזמנים גם להצטרף אל קבוצת הפייסבוק על דרום צרפת שפתחתי עם קולגה מקסימה שמתגוררת בפרובנס. תקבלו בקבוצה שלנו רעיונות לטיול ותשובות רציניות ומקצועיות לכל שאלה.
יום רביעי (לא) מיותר
השוק של סט רמי דה פרובנס – Saint Remy de Provence
השוק של סט רמי הוא אחד הגדולים בפרובנס, בשורה אחת עם השווקים של ויזון לה רומיין, ארל (שעוד נגיע אליה) ופורקלקייה.
ביקרתי בסט רמי ביום רגיל. זו עיירה מתוקה עם מזרקות מקסימות וחלונות ראווה מפתים של חנויות עצמאיות. התלהבתי מהאווירה בכיכר המרכזית ביום קיץ רגיל. אנשים ישבו בבתי הקפה וסביב המזרקה. אחת האמהות פרשה שמיכה על רצפת הכיכר וישבה שם עם התינוק שלה. עמודי התאורה המעוצבים הקסימו אותי. אני יכולה רק לדמיין איזה חגיגת רחוב מתקיימת בעיירה ביום של שוק.
יום חמישי מצב רוח חופשי
זכות הראשונים לשוק המפתיע מכולם:
השוק של Vallon Pont de Arc
האזור הזה עשיר בפעילות קרסטית ויש בו מערות נטיפים אדירות ואף מערה אחת שהתגלו בה ציורים פרהיסטוריים בני עשרות אלפי שנים. העיירה נקראת על שם קשת אבן טבעית הניצבת על פני הנהר.
השוק של אקס אן פרובנס – Aix en Provence
מזרקות מוס המכוסות טחב וצמחייה או מזרקות מפוסלות באבן הן תכשיט לשדרות ולכיכרות היפות. לחזיתות של הבתים ההיסטוריים באקס יש גוון של דבש. העיר מלאת חיים ועשירה בחלונות ראווה יפהפים ובתי קפה בכל פינה.
באקס מתקיימים שווקים כל ימי השבוע:
האחד הוא שוק חקלאי ב-Place Richelme
ויש גם שוק פרחים ברחבה של בית העירייה – Hotel de Ville
שלוש פעמים בשבוע, בימים שלישי, חמישי ושבת, מתקיים שוק גדול.
מה שיפה בשוק של אקס שגם בימים האלה הוא מחולקת בין מוקדים שונים ברחבי העיר.
לאורך שדרת מירבו (Cours Mirabeau) מתקיים שוק בגדים, תכשיטים, צעיפים, טקסטיל, אמנות ועבודות יד.
שוק המזון מתרחב גם לכיכר Place des Prêcheurs
יום שישי את יודעת,
יש חגיגה בלוברון
.
זהו גם יום השוק של העיירה קרפנטרה הנחשבת לשער של הר ונטו, והשוק שם גדול ומקיף. בקרפנטרה יש בית כנסת עתיק ושמור היטב ששווה מאוד לבקר בו, ולצערי, בכל טיולי, לא הצלחתי להגיע אליו עד היום.
סט קוונטין לה פוטרי – St Quentin la Poterie
סט קוונטין נמצאת במחוז גארד, ששייך למחוז הגדול אוקיטן. אך כמו במקרה של ואלון פונט דה ארק (ראו שוק יום חמישי) היא קרובה לפרובנס וטיפוסית לאזור.
נסעתי לסט קוונטין מפני שהיא עיירה עם מסורת של יצרני קרמיקה. גם היום חיים ופועלים בה אמני קרמיקה רבים, וכיף לשוטט בין בתי המלאכה שלהם וחנויות הקרמיקה היפות. הכניסות לחנויות ופינות בעיירה מעוטרות בקרמיקה. יש בה גם מוזאון מעניין בנושא.
ביום שישי מתקיים שוק גדול בכניסה לעיירה, במתחם שרובו מקורה. אני מעדיפה את השווקים שמתמזגים ברחובות, אבל השוק של סט קוונטין בהחלט ראוי לציון. הוא אחד הגדולים באזור ויש בו כל מה שתעלו על הדעת.
השבת ניתנה לשתיים
אפט – Apt
לאפט אין סיבה להגיע במיוחד, ועם זאת חשוב לזכור שהיא בירת הלוברון והיא קרובה לכפרים היפים של האזור. כפר שאהבתי במיוחד במרחק קצרצר ממנה הוא Saignon, אך גם הכפר רוסיון ויתר הכפרים הידועים קרובים למדי . דוכני השוק נפרשים בשבת ברחובות של מרכז העיירה, והתפאורה בהחלט טיפוסית לאזור: בתים עם תריסי עץ ומגדל פעמונים מרשים בעל כיפה חלולה.
באפט יש מוזאון גאולוגי קטן בשם Maison du Parc, ובו תצוגות מרתקות על הלוברון בתקופה שבה היה מכוסה בים, ובכלל זה אוסף מאוד מרשים של מאובנים. בטיול משפחה ניצלנו את הבילוי בשוק גם לביקור במוזאון החביב הזה ומאוד נהנינו.
ארל – Arles
לארל יש לי יחס חם במיוחד כי העיר הקטנה הזאת מאוד ריגשה אותי. יש בה מגוון אתרים גדול, אוצרות מימי רומא העתיקה ומוזאונים מפתיעים ומרתקים. מטיילים שזמנם בידם יכולים להקדיש לעיר יום מלא מבוקר עד ערב ולא לסיים לראות את כל מה שאפשר. ופרט לזה היא קומפקטית ורוב מוקדי העניין בה נמצאים בסמיכות זה לזה.
השוק משתרע על פני רחוב אחד – Boulevard des Lices, אבל וואו, כמה שהוא ארוך. זהו שוק גדול מאוד ומגוון. להפתעתי הרבה נתקלתי בו בדוכן של בתי מלון לחרקים. לנוכח פני המופתעות, הסביר לי בעל הדוכן שבצרפת יש בית מלון שכזה בכל גן ופארק. ואכן פגשתי בהמשך הטיול במתקנים רבים שכאלה.
כל השבוע
שוק הדגים במרסיי
ראיתי שווקי דגים הרבה יותר גדולים ומרשימים מאשר שוק הדגים של מרסיי, למשל ביפן ובנורווגיה. אבל שוק הדגים במרסיי הוא כל כך מרסלייני, לא מתייפייף והכי אותנטי בעולם. לאורך הרציף עומדים דייגים או מישהו מבני משפחתם. הדייג התקיים עם שחר ומשעת בוקר מוקדמת ועד לשעה 13.00 הם עומדים ברציף. מאחורי כל דייג עוגנת הסירה שלו.
בעלי המסעדות מגיעים לבחור את הדגים ומסתופפים סביב הדוכנים. כאן אפשר להתבונן בטיפוסים קשוחים ולדמיין את מרק הבויאבז שתוכלו בערב באחת המסעדות. ביקרתי במרסיי בטיול האחרון שלי לפרובנס (פברואר 2023) ולא היתה לי שותפות מתאימה למרק בויאבז, אבל אני עוד זוכרת את טעם המרק מביקור בקאסיס לפני שנים.
השוק המקורה באביניון: לה הלה – Las Halles
בשוק סגור אין חגיגת רחוב אבל בהחלט יש חגיגת קונים. שוק לה הלה באביניון נמצא בלב העיר ההיסטורית. במרחק לא רב ממנו יש בית כנסת יפהפה ששווה מאוד לבקר בו, ובכלל בעיר ההיסטורית יש הפתעות כמו גלגלי מים לאורך תעלה עתיקה.
בשוק יש כארבעים דוכני מזון וכמה מסעדות שמתעוררות לחיים לקראת הצהרים. בימי שבת בין 11.00 ל-12.00 יש הדגמות של שפים. השוק פתוח משלישי עד ראשון (סגור ביום שני), מהבוקר ועד 13.30, ובסוף השבוע עד 14.00.
השוק שווה ביקור ולו רק בשביל לראות את החזית המיוחדת שלו שהיא כולה מעין קיר צומח. ברחבה של השוק יש פעמיים בשבוע, בימי שלישי וחמישי, שוק פשפשים. השוק פעיל מהבוקר עד שעה 18.00
ותמונות אחרונות לפרדה מהפוסט החושני שנהניתי לכתוב ולערוך.
אני מזמינה אותך להירשם ולהיות תמיד בעניינים
אם את כבר בעניין שירים אז משיבה לך: ולנו יש הכרמל, הכרמל (על משקל ולנו יש פלאפל) על כל פנים – השווקים האלה תאווה לעין ולחך. טעם חריץ הגבינה והלחם הכפרי עדיין בפי.
ובכרמל אפילו יש מערות אדם קדמון, ממש כמו בפרובנס :
איזה פוסט זיוה! מעורר את כל החושים. מקבים ממש!! ואהבתי איך ששלבת את מילות השיר. בא לי פהיות שם תעף ומיד
תודה רבה, איריס
בפרובנס צריך לטייל לאט ובאמת לקחת בחשבון את ההנאות הקטנות. אני קניינית קטנ מאוד אבל יש קסם באווירה של הערים והעיירות בימי השוק. זה המשהו הים תיכוני הזה שהיה חסר לי בנורווגיה הקרירה שכבודה הרבה מאוד במקומו מונח. לפרובנס באמת באים בשביל לבלות, וכמובן גם קצת לטייל 🙂
ואיך נגמר לו השבוע בלי אף שוק פשפשים אחד לרפואה…
פוסט נפלא עם תמונות נהדרות שממש עושות חשק.