היסטוריה

הימים האלה שבין פסח ליום העצמאות דרך ימי הזיכרון השונים הם תקופה מיוחדת. יש שמנסים לשרטט קו בין חירות לתקומה.

חופשה ברומא   יהיה אשר יהיה שמו של הפוסט הזה, אני רוצה לשתף בקצת התרגשות וקצת מחשבות, רגע לפני שהמחוג

 עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית, מעניין לראות את החיים הסטודנטיאליים במקומות אחרים בעולם. על מרצפות האבן בקוימברה הייתי לרגע בעולם

התחנה של "רכבת העמק" בתל שמאם (כיום כפר יהושוע) "נולדתי במרחביה. כשהרכבת היתה עולה מעפולה לכיוון מרחביה היא נסעה מאוד

משהו מוזר קורה בעיר הזאת ובכפרים שסביבה. השפה משונה. השעון של הסמרטפון מתבלבל ומחליף את אזור הזמן. הכפרים שוממים, בתים

הולנד כבשה אותי. היא כל כך ציורית. לפעמים היא ורמיר ולפעמים ון גוך. במוזיאון ון גוך רואים היטב את התהליך

  הריביירה הצרפתית היא הרבה יותר מהתדמית הנוצצת של אבק הכוכבים והמלונות המכוערים בקו החוף. כפרים עתיקים, מורשת של אמנים רבים

 אתמול נחנכה בשוויץ מנהרת גוטהרד החדשה במסגרת פרויקט "אלפטרנזיט" לשדרוג של כמה צירי נסיעה חשובים באלפים, בתחומי שוויץ. המנהרה חוצה

    סיפור הצלתם של יהודי אלבניה הוא מיוחד במינו, מעורר השראה וכמה מחשבות על חברה שיש לה קוד אתי

 כשאומרים "פירנצה" אני שומעת ציוץ של ציפור קטנה אצלי בלב. הגנים מדרום לנהר הארנו מתעוררים מתרדמת החורף והחצרות העתיקות של

לכבוד האביב – סיפורים על עציצים מימיה של המלכה המצרית חתשפסות ועד עציצי הוינטג' שבתמונה.   אני משוגעת על עציצים. אין כמעט

הירונימוס בוש – הצייר של השטן לא הכל היה דבש בתקופת הרנסאנס. לאביב של האמנות והמדע היו גם תגובות נגד של

    סיפור אחד הוא היסטורי שברבות הימים הפך להרואי. הסיפור האחר בדוי מתחילתו ועד סופו אך מבטא מציאות קשה

 לבלוגרית יש חברות בלוגריות. לקראת חנוכה חברנו יחד שלוש בלוגריות לנושא משותף, מה שנקרא בשפת הבלוגרים: "בלוג הופ". בחרנו לשפוך