רכבת העמק – כמו אגדה על חילזון ענק

אני משוחחת עם דבורה כחולי, ילידת מרחביה שמתגוררת היום בבית מוגן בקיבוץ גניגר. אבל מה את חושבת היום על המשחק הזה של העלייה והירידה מהרכבת הנוסעת? אני שואלת אותה. 

עמק יזרעאל בסתיו. גשר הרכבת  נועד לחצות את כביש עפולה נצרת, והוא מתחיל להתרומם מהשדות

על פי ויקיפדיה תחנת כפר ברוך היתה קטנטונת ונועדה במקור להורדת נוסעים בלבד. לא נמכרו בה כרטיסים, ונוסעים שעלו בה היו צריכים להסתדר עם הכרטיסן הערבי בהמשך הדרך. גם סביב עניין זה צמח פולקלור, ואם פרק נסיעות החינם התקיים גם בשנות השלושים המאוחרות, סביר מאוד שילדי הגן של אמא שלי נסעו בחינם.

"על השטח שנועד לבניית העיר עפולה עמדו בתים נטושים של כפר ערבי. החברים פירקו אותם, ניפצו את האבנים לחצץ וערבבו את החצץ עם מלט ומים בחבית ששימשה מערבל בטון. לוניה העיר שככה עושים חלבה, והופקד על החבית."

"בעלון הקבוצה הרציני 'שמע הפועל', פורסמו מאמרים בעד ונגד התיישבות הקבוצה ביישוב משלה. רוב החברים החזיקו בדעה שהתיישבות תהיה בגידה במשימה התנועתית הפיונרית; הקבוצה צריכה לנוע ולבנות עפולות בכל הארץ; התיישבות היא כניעה לתאוות הביתיות הבורגנית. היו חברים שנמנעו מאמירת שלום כשנתקלו זה בזה, כי גם זה מנהג מיושן, בורגני."

העיר עפולה התפתחה בסיוע הרכבת. בניית הסכר בנהריים, יזמתו של פנחס רוטנברג, שהחלה ב-1927 התאפשרה בזכותה. שלוחת עזר קטנה נבנתה אז כדי להוביל חומרים ישר אל תוך המפעל. כשהחלו להתפתח הרפתות הראשונות ביקשו בדגניה להעביר את כדי החלב בבוקר ברכבת, והיא זכתה גם לשם "רכבת החלב". ולבסוף, כמויות העץ העצומות לבניית יישובי חומה ומגדל, בשנים 1936 – 1939, הועברו ברכבת העמק. הראשון ליישובי חומה ומגדל היה תל עמל (כיום ניר דוד) ואחריו קמו עשרות ברחבי הארץ. בעמק בית שאן הוקמו עשרה יישובים בדרך זו.

הבניין הראשי בתחנת תל שמאם (כפר יהושוע). בקומה השנייה גר מנהל התחנה.   הנה כמה עובדות, בקצרה (אולי תוכלו להשתתף בחידון טריוויה ואולי אפילו בחידון טלוויזיה כלשהו)   רעיונות ותכניות לבניית רכבת מחיפה לדמשק או לבגדד כבר היו במאה ה-19, אם של יזמים וחולמים, שהיו בעלי ברית של התנועה הציונית כגון סר אוליפנט, ואם של בעלי אינטרסים כלכליים כגון משפחת סורסוק האמידה שישבה בלבנון והחזיקה ברוב האדמות של עמק יזרעאל. אבל הרעיון קרם עוד וגידים רק בתחילת המאה העשרים בזכות חזון שונה לחלוטין.   הסולטן העות'מני עבדול חמיד השני רצה לבסס את מעמדו בעולם המוסלמי ויזם את הקמתה של הרכבת החיג'אזית במטרה להוביל מאמינים מוסלמים בין דמשק לערים הקדושות לאסלם – מכה ומדינה. קו הרכבת מחיפה הוקם כשלוחת עזר במטרה להעביר חומרי בנייה אל הקו הראשי. שלוחת עזר זו החלה לעבוד ב-1905.   "בעמק יזרעאל ביצות, שממה ושודדים ויום אחד: – ראו נא! קבוצה של מודדים עובדים עם מכשירי סימון ומעשה נסים עוד לא עוברות שלוש שנים והנה שני פסים"   מתוך שיר שכתב פוצ'ו ב-1977, שנת היובל של מושב כפר ברוך   פטה מורגנה: תחנת מגדל העמק – כפר ברוך החדשה      ההתיישבות היהודית בעמקים עוד לא היתה קיימת אז. ברבות השנים, כשהעברית כבר היתה שפת העמק, כינו תושביו היהודים של עמק יזרעאל את הרכבת בשמה – "רכבת העמק", וכך הוא התקבע בתודעה. "רכבת העמק נולדה עייפה רכבת העמק – תקופה שחלפה הנה היא עוברת בצ'יק ובצ'אק כמו אגדה על חילזון ענק צ'יק צ'יא צ'יק צ'אק טוווו…" קטע משירו של  פוצ'ו     כמו בשיר – הרכבת נולדה עייפה. הבריטים רצו לבנות מסילה חדשה ותכניותיהם לא יצאו אל הפועל בגלל קשיי תקציב. אבל חרף החריקות, הקשיים, התלונות והבדיחות היא שימשה תשתית לפיתוח ההתיישבות הציונית בזכות חזונו המוסלמי של אותו סולטן טורקי – עבדול חמיד השני.   תמונות היסטוריות וטקסטים על לוח שהקימה "רכבת ישראל" ברחבת הכניסה לתחנת מגדל העמק – כפר ברוך.

הרכבת שימשה לא רק את היהודים, ובמלחמת העצמאות שיתקו כוחות ההגנה את המסילה כדי לעצור את תנועת הלוחמים הערבים שהגיעו באמצעות הרכבת לתגבר  את אחיהם. כך הסתיימו שעשועי העלייה וירידה מהרכבת והנסיעות של ילדי העמק לבקר את מכריהם.

באה מנוחה ליגע

רעיונות:

ימים ד'-ה' (19-20/10/16) בין השעות 18:00-22:0
שדרות ארלוזורוב, עפולה. הכניסה חופשית

 

במוזיאון העמק ביפעת – אירועי אדם ועמלו בהפקת קרן שביט שמארחת את מיכל ויטל אשרת בחגיגה של יצירה מקומית המשלבת סדנאות מעצבים לקהל הרחב יחד עם יוצרים. שלושה ימים מלאי עשייה והשראה.
מחמישי עד שבת (20-22.10.16) בין השעות 10.00 – 16.99.

יריד אדם ועמלו

אם עברתם אתי את כל הדרך ונשארתם עד כאן – האם אתם מתרגשים כמוני? אשמח לתגובותיכם.