סיפור על דבקות בערכים וסולידריות חברתית
סיפור הצלתם של יהודי אלבניה הוא מיוחד במינו, מעורר השראה וכמה מחשבות על חברה שיש לה קוד אתי פנימי, כזה שמונע ממוסר וממחויבות עמוקה ולא מכוח החוק או הוראת השעה.
זהו לא פוסט רגיל על חוויה מטיול. באלבניה טרם הייתי, אבל סיפור הצלתם של יהודי אלבניה והיהודים שברחו אליה בזמן השואה הוא ייחודי. בעיני שווה להכיר אותו לא רק בשביל להתרגש, להתפעל ולהוקיר את המצילים, אלא גם לשם ההתבוננות והשאלות שהוא מעלה על דבקות בערכים ובעיקר על סולידריות חברתית.
מקום מפלט ליהודים בזמן המלחמה
מתוך האתר של יד ושם:
אלבניה, מדינה קטנה והררית, מנתה בזמן מלחמת העולם השנייה כ- 803,000 תושבים מתוכם רק כמאתיים יהודים. לאחר עליית היטלר לשלטון ב-1933, חיפשו יהודים רבים מקום מפלט באלבניה. אין ממצאים מדויקים לגבי מספרם, אולם על-פי המקורות השונים נמלטו לאלבניה בין 600 ל-800 פליטים יהודים מגרמניה, אוסטריה, סרביה, יוון ויוגוסלביה, בתקווה להמשיך משם בדרכם לארץ-ישראל או למקום מפלט אחר. במהלך המלחמה הגיעו יהודים נוספים.
סירוב גורף לצו הכובש
קוד חברתי עתיק
הסיוע יוצא הדופן שלו זכו היהודים מקורו ב"בֶּסָה"- קוד הכבוד, המהווה עד היום את הקוד האתי הגבוה ביותר במדינה. בֶּסָה, פירושו "לקיים הבטחה". אדם המקיים את הבֶּסָה הוא אדם העומד בדברתו.
יש לראות את העזרה שהושיטו ליהודים ולאחרים שנמצאו במצוקה כמנהג של כבוד לאומי. האלבניים יצאו מגדרם להציל יהודים ואף התחרו ביניהם על הזכות להציל. כל זאת ממקור אהבת האנוש ורצון לעזור לבני תמותה הזקוקים לעזרה גם אם הם בני דת אחרת.
אלבניה, המדינה האירופאית היחידה בעלת רוב מוסלמי, הצליחה במקום בו נכשלו מדינות אירופאיות אחרות. רוב רובם של היהודים שהתגוררו בגבולותיה במהלך הכיבוש הגרמני, יהודים אלבניים ופליטים יהודים ממדינות אחרות, ניצלו, למעט כמה מבני משפחה אחת.
BESA, Muslims who saved Jews in world war 2
מאת הצלם נורמן גרשמן
סיפורה של לימה בלה (Lime Balla)
המצילים היו מכל שכבות האוכלוסיה.
סיפורו של המלך לֶקָה הראשון, King Leka I, בנו של המלך זוג
סיפורו של Haxhi Dede Reshat Bardhi
במשך 15 שנים אני הייתי ראש הסיעה הבקטשית העולמית… הזרם הבקטשי צמח מהשיעה… אנחנו המוסלמים הליברלים ביותר… בזמן הכיבוש הנאצי ראש ממשלת אלבניה היה מדי פראשרי. הוא היה בקטשי. הוא סירב למסור את שמות היהודים לכובש הנאצי. הוא ארגן באופן מחתרתי את כל הבקטשים שנתנו מחסה ליהודים, הן אזרחים והן פליטים. באותו הזמן כמעט מחצית מהמוסלמים באלבניה היו בקטשים.
והיו גם משתפי פעולה…
סיפורו של אדיפ פילקו, Edip Pilku
רק היהודים חזרו להגיד תודה
חמיד וג'מל וזל (Hamid and Xhemal Vesel)
לשמירה על קשר
זיוה, כל כך שמחה שכתבת על הסיפור של האלבנים. סיפור מדהים ומרתק שלא הכרתי. נותן תקווה.
אם כך, אני באמת שמחה שעשיתי את המאמץ. מסכימה אתך שהדוגמה האלבנית היא מקור לנחמה. תודה, מיכל.