שמתי לב
  • בית
  • מי אני
  • תכנון טיולים
  • המלצות
  • הבלוג
  • בישראל ובעולם
  • לטייל בתחב"צ
  • קשר
  • טיפים
  • בית
  • מי אני
  • תכנון טיולים
  • המלצות
  • הבלוג
  • בישראל ובעולם
  • לטייל בתחב"צ
  • קשר
  • טיפים
שמתי לב
  • בית
  • מי אני
  • תכנון טיולים
  • המלצות
  • הבלוג
  • בישראל ובעולם
  • לטייל בתחב"צ
  • קשר
  • טיפים
  • בית
  • מי אני
  • תכנון טיולים
  • המלצות
  • הבלוג
  • בישראל ובעולם
  • לטייל בתחב"צ
  • קשר
  • טיפים
מוסלמים שהצילו יהודים מהשואה

עיניים קטנות, מסתכלות וחוקרות, מציירות לי את כל העולם, פי רי פי פי…

ראשי אלבניה מוסלמים שהצילו יהודים מהשואה

מוסלמים שהצילו יהודים מהשואה

מאי 1, 2016

סיפור על דבקות בערכים וסולידריות חברתית

סיפור הצלתם של יהודי אלבניה הוא מיוחד במינו, מעורר השראה וכמה מחשבות על חברה שיש לה קוד אתי פנימי, כזה שמונע ממוסר וממחויבות עמוקה ולא מכוח החוק או הוראת השעה.

זהו לא פוסט רגיל על חוויה מטיול. באלבניה טרם הייתי, אבל סיפור הצלתם של יהודי אלבניה והיהודים שברחו אליה בזמן השואה הוא ייחודי. בעיני שווה להכיר אותו לא רק בשביל להתרגש, להתפעל ולהוקיר את המצילים, אלא גם לשם ההתבוננות והשאלות שהוא מעלה על דבקות בערכים ובעיקר על סולידריות חברתית.

מקום מפלט ליהודים בזמן המלחמה

מתוך האתר של יד ושם:

אלבניה, מדינה קטנה והררית, מנתה בזמן מלחמת העולם השנייה כ- 803,000 תושבים מתוכם רק כמאתיים יהודים. לאחר עליית היטלר לשלטון ב-1933, חיפשו יהודים רבים מקום מפלט באלבניה. אין ממצאים מדויקים לגבי מספרם, אולם על-פי המקורות השונים נמלטו לאלבניה בין 600 ל-800 פליטים יהודים מגרמניה, אוסטריה, סרביה, יוון ויוגוסלביה, בתקווה להמשיך משם בדרכם לארץ-ישראל או למקום מפלט אחר. במהלך המלחמה הגיעו יהודים נוספים.

כבר אחרי עליית הנאצים לשלטון, בשנת 1934, כתב הרמן ברנשטיין, שגריר ארצות-הברית באלבניה:
אין אפליה כנגד יהודים באלבניה, מכיוון שאלבניה היא אחת מאותן מדינות נדירות באירופה של היום, שבה לא קיימות דעות קדומות על רקע דתי ושנאה אינה קיימת כלל, למרות שהאלבנים עצמם מתחלקים לשלוש דתות שונות. 

סירוב גורף לצו הכובש

אלבניה נכבשה כבר ב-1939 על ידי איטליה הפשיסטית אשר שיתפה פעולה עם הנאצים, אבל רק עם כניסת הגרמנים למדינה בספטמבר 1943 יצא צו להסגיר לידי השלטונות את כל היהודים. באופן יוצא דופן, סירבו האזרחים האלבניים לציית לצו הכובש. יתירה מזו, פקידי השלטון המקומי סיפקו למשפחות יהודיות רבות מסמכים מזויפים שסייעו להן להיטמע בין שאר אזרחי אלבניה. האלבנים לא רק הגנו על אזרחיהם היהודים אלא גם נתנו מקלט לפליטים היהודיים שהגיעו אליה ממדינות שכנות. אלה הגיעו אליה כשעדיין הייתה תחת שלטון איטלקי, ולפתע מצאו את עצמם בסכנת גירוש.

קוד חברתי עתיק

הסיוע יוצא הדופן שלו זכו היהודים מקורו ב"בֶּסָה"- קוד הכבוד, המהווה עד היום את הקוד האתי הגבוה ביותר במדינה. בֶּסָה, פירושו "לקיים הבטחה". אדם המקיים את הבֶּסָה הוא אדם העומד בדברתו.

יש לראות את העזרה שהושיטו ליהודים ולאחרים שנמצאו במצוקה כמנהג של כבוד לאומי. האלבניים יצאו מגדרם להציל יהודים ואף התחרו ביניהם על הזכות להציל. כל זאת ממקור אהבת האנוש ורצון לעזור לבני תמותה הזקוקים לעזרה גם אם הם בני דת אחרת.

אלבניה, המדינה האירופאית היחידה בעלת רוב מוסלמי, הצליחה במקום בו נכשלו מדינות אירופאיות אחרות. רוב רובם של היהודים שהתגוררו בגבולותיה במהלך הכיבוש הגרמני, יהודים אלבניים ופליטים יהודים ממדינות אחרות, ניצלו, למעט כמה מבני משפחה אחת.

BESA, Muslims who saved Jews in world war 2

מאת הצלם נורמן גרשמן

הצלם נורמן ה. גרשמן צילם רבים מן המצילים במשך ארבע שנות עבודה ותיעד את סיפוריהם בספר. ארגון יד ושם הכיר בכל המצילים מאלבניה ומקוסובו שיש ידיעות על פועלם כחסידי אומות העולם, ובעבר קיים המוסד תערוכה ובה הסיפורים והתמונות שצילם גרשמן.
מהסיפורים עולה שרבים מהמצילים רצו לדעת מה עלה בגורל האנשים שהסתירו, אבל הנתק שנכפה על אלבניה מהעולם בתקופת המשטר הקומוניסטי הותיר אותם באי ודאות. לאחר נפילת המשטר רבים מהם חידשו את הקשר עם הניצולים או שהניצולים איתרו אותם על מנת להודות להם. חלק מן הניצולים חיים בישראל, ואחרים נקלטו במדינות אחרות. המפגש עם המצילים סלל את הדרך להכרה המתבקשת באלבנים כחסידי אומות עולם.

סיפורה של לימה בלה (Lime Balla)

נולדתי בשנת 1910. ב-1943, בזמן הרמדן הגיעו 17 אנשים אל כפרנו מטירנה. הם היו כולם בבריחה מהנאצים. בתחילה לא ידעתי שהם יהודים. חילקנו אותם בין אנשי הכפר. המשפחה שלי לקחה שלושה אחים ממשפחת לָזָר. היינו עניים. אפילו לא היה לנו שולחן אוכל. אבל מעולם לא הרשינו להם לשלם בעד האוכל או המחסה. אני הייתי הולכת אל היער לחטוב עצים ולשאוב מים. גידלנו ירקות בגינה שלנו, כך שלכולנו היה די מזון. היהודים הסתתרו בכפר שלנו 15 חודשים. הלבשנו אותם כחקלאים, כמונו. אפילו המשטרה המקומית ידעה שהכפריים מסתירים יהודים. אני זוכרת שהיהודים דיברו שפות רבות.

 

בדצמבר 1945 היהודים עזבו לפרישטינה בקוסובו, ושם אחיין שלי שהיה פרטיזן עזר להם. אחר כך איבדנו את הקשר עם האחים לזר. ב-1990 יצרו שלמה ומרדכי לזר מישראל איתנו קשר. כל אנשי הכפר שלנו מוסלמים. אנחנו מגנים על ילדי האלוהים בחסות הבסה שלנו.

המצילים היו מכל שכבות האוכלוסיה.

סיפורו של המלך לֶקָה הראשון, King Leka I, בנו של המלך זוג

…אבי ידע שהנאצים מוציאים לפועל תכניות לא אנושיות עוד בשנות השלושים המוקדמות. היו לו חברים יהודים רבים בווינה, ובמיוחד בני משפחת וויצמן (Weitzman). הוויצמנים היו צלמים של האליטה ושל שכבת המלוכה באירופה. תמונה יפהפייה של אבי ואמי, שצולמה בסטודיו של משפחת וייצמן, תלויה בחדרי הכיתות של בתיה"ס ובמקומות ציבוריים ברחבי אלבניה.
בזמן ליל הבדולח ב-1938 אבי הנפיק 400 דרכונים ליהודים, רובם מווינה. ביניהם היו גם בני משפחת יהלומנים, משפחת אוסטרייכר שעיצבו את הכתר בעבור משפחת המלוכה שלנו ו-13 מבני משפחת וייצמן. אבי אפילו עזר להציל את אחד מבני משפחת וייצמן ממחנה ריכוז. כולם התקבלו בברכה באלבניה.
כשהאיטלקים כבשו את אלבניה ב-1939 הם נתנו ליהודים שנה כדי לעזוב, והם התפזרו למדינות שונות. אבי סיפר לי שהזדמן לו לפגוש את משפחת אוסטרייכר בלונדון. הם היו חסרי כול ופנו אליו לעזרה. אבי החזיר להם את אותו כתר יהלומים שעיצבו בעבורו בווינה.

סיפורו של Haxhi Dede Reshat Bardhi

במשך 15 שנים אני הייתי ראש הסיעה הבקטשית העולמית… הזרם הבקטשי צמח מהשיעה… אנחנו המוסלמים הליברלים ביותר… בזמן הכיבוש הנאצי ראש ממשלת אלבניה היה מדי פראשרי. הוא היה בקטשי. הוא סירב למסור את שמות היהודים לכובש הנאצי. הוא ארגן באופן מחתרתי את כל הבקטשים שנתנו מחסה ליהודים, הן אזרחים והן פליטים. באותו הזמן כמעט מחצית מהמוסלמים באלבניה היו בקטשים.

ראש הממשלה פראשרי העביר מסר סודי: כל הילדים היהודים ישנו ביחד עם בני המשפחות המארחות, כולם יאכלו אותו אוכל וכולם יחיו כמשפחה. המאמין הבקטשי רואה את אלוהים בכל מקום ובכל אדם. האלוהים נמצא בכל תא ובכל פינה, ולכן כולם הם ילדי האלוהים. אין אנשים כופרים ולא יכולה להיות אפליה. אם מישהו רואה פנים טובות, הוא רואה את פני האלוהים. אלוהים זה יופי. אין אלוהים פרט לאלוהים."

והיו גם משתפי פעולה…

סיפורו של אדיפ פילקו, Edip Pilku

אחי ואני היינו נערים צעירים בזמן מלחמת העולם. אבי, נג'זי פילקו, היה מוסלמי מסור שעיצב מסגדים כאן באלבניה. ב-1942 הורי החביאו יהודים בבית שלנו בדורס. הם עשו זאת במשך כמעט ארבע שנים בין הבית הזה לבית הקייט שלנו שעל חוף הים. שם המשפחה היה גרכטר (Gerechter), והם היו שלושה: אם, אב ובת, שבאו מהמבורג בעקבות ליל הבדולח. הם ברחו מעיני האיטלקים, ובהמשך נתפסו כמה פעמים בידי משתפי פעולה אלבנים עד שאבי הציל אותם.

 

אמי, ליזה פילקו, הייתה ממוצא גרמני, ולכן הנאצים ביקרו מפעם לפעם בבית הקייט שלנו. הצגנו בפניהם את הגרכטרים כקרובי משפחה שלנו מגרמניה. הם היו מבועתים למדי.
פעם, בזמן שהיינו בביתנו בדורס, הנאצים ערכו סריקה ברחוב עם כלביהם וחיפשו אחר יהודים. אמי יצאה החוצה ונזפה בגרמנים בגרמנית. היא הזהירה אותם שלא יחזרו לכאן לעולם והזכירה להם שגם היא גרמניה. הנאצים עזבו.

 

אחרי המלחמה איבדנו את הקשר עם הגרכטרים בעקבות הסגר שהוטל על אלבניה על ידי השלטון קומוניסטי. אבי נאסר ב-1944. ב-1945 הקומוניסטים הרגו אותו. בית הקייט שלנו שעל הים הוחרם.
מאז קריסת הקומוניזם יצרנו קשר עם הבת של משפחת גרכטר ששמה כיום הוא ג'ואנה נאומן (Johana Neumann). היא חיה באמריקה. ג'ואנה מסרה עדות על הצלת המשפחה שלה, והורי הוכרו על ידי יד ושם כחסידי אומות העולם.

רק היהודים חזרו להגיד תודה

חמיד וג'מל וזל (Hamid and Xhemal Vesel)

האחים חמיד וג'מל וזל מקרויה הוכרו כחסידי אומות העולם בזכות גבורתם בהצלת שתי משפחות יהודיות. הם טוענים שהאלבנים פתחו ארבע פעמים את דלתותיהם בפני בני עמים שנקלעו למצוקה במדינתם, אבל רק היהודים הביעו תודה.

 

…בֶסָה קיימת בכל נשמה של אלבני. ההורים שלנו היו מוסלמים אדוקים והאמינו, כפי שגם אנחנו מאמינים, שכל נקישה בדלת היא ברכה מאלוהים. אנחנו האלבנים פתחנו את דלתות ביתנו: בראשונה ליוונים בזמן הרעב במלחמת העולם הראשונה, לאחר מכן לחיילים האיטלקים שנקלעו למצוקה במדינתנו לאחר שהובסו על ידי האויב, אחר כך ליהודים בזמן הכיבוש הגרמני ולאחרונה גם לפליטים האלבניים מקוסובו שנמלטו מהסרבים. רק היהודים הביעו הכרת תודה.

לקריאה נוספת

עוד סיפורים מספרו של נורמן ה.גרשמן (באנגלית)

"בסה, מילה של כבוד", מתוך אתר יד ושם

לשמירה על קשר

סירוס, האי של ארבע העונות

בוקר טוב בולגריה – על אמנות רחוב בשתי ערים וכפר אחד

גנרל וכומר נפגשים בארץ קרובה רחוקה – אלבניה

Facebook Comments

אלבניה היסטוריה חסידי אומות העולם
« הקודם
הבא »
2 תגובות
  1. מיכל אפריל 23, 2017 בשעה 4:07 pm הגב

    זיוה, כל כך שמחה שכתבת על הסיפור של האלבנים. סיפור מדהים ומרתק שלא הכרתי. נותן תקווה.

    • זיוה אפריל 25, 2017 בשעה 4:12 pm הגב

      אם כך, אני באמת שמחה שעשיתי את המאמץ. מסכימה אתך שהדוגמה האלבנית היא מקור לנחמה. תודה, מיכל.

השארת תגובה

ביטול

הי,

שמי זיוה.

'שמתי לב' החל להיכתב כמעט מעצמו באמצע 2015. כשמטיילים תמיד קורים דברים מעניינים והסיפורים מתגלגלים על הדרך. 

אני עוסקת כיום בתכנון טיולים בהתאמה אישית. אתגר מיוחד שבחרתי להתמודד עמו הוא תכנון טיולים גם למטיילים בתחבורה הציבורית.

כמו כן, אם יש לכם עסק ירוק או סיפור מעניין – אתם מוזמנים לפנות אלי.

עוד עלי קראו כאן.

Facebook

מתלבטים אם לנסוע לדרום צרפת? ואולי כבר יש לכם כרטיס טיסה ביד לליון, ניס או מרסיי?

בקבוצת הפייסבוק שפתחתי ביחד עם קולגה נהדרת המתגוררת בפרובנס, תקבלו רעיונות ותשובות מקצועיות לכל שאלה.

Facebook

עוד יש מפרש לבן באופק

רוצה לברוח אתי קצת אל מקומות רחוקים וקרובים, אל נופים ואל מנגינה של שפה זרה?

הצטרפו אל מועדון הקוראים של שמתי לב 

מה נוכל לעשות ביחד

  • יש לך עסק תיירות ירוק? אפשר לדבר על שיתוף פעולה
  • רוצים יעוץ לטיול הקרוב באירופה? מוזמנים לפנות אלי
  • יש לך שאלה או רעיון לשתף? אני פתוחה לשמוע

052-3741683    ziva.samtilev@gmail.com

על מה אפשר לקרוא פה

  • בית
  • מי אני
  • תכנון טיולים
  • המלצות
  • הבלוג
  • בישראל ובעולם
  • לטייל בתחב"צ
  • קשר
  • טיפים
תפריט
  • בית
  • מי אני
  • תכנון טיולים
  • המלצות
  • הבלוג
  • בישראל ובעולם
  • לטייל בתחב"צ
  • קשר
  • טיפים
בואו לבקר באתר הטיולוגים

כל הזכויות שמורות לזיוה רענן © samti-lev.com

Theme by CLASS - WordPress Themes
גלילה לראש העמוד

הי,
אני שמחה שהגעת לכאן ומזמינה אותך להישאר.

אני כותבת לאנשים:

  • שמחפשים השראה לטיול
  • שמתעניינים בתרבות המקומית
  • שאוהבים לגלות פינות נחבאות

שלום,

אני כותבת על המוכר והפחות מוכר. יש לי גם טיפים, ולפעמים הם לא רעים בכלל. 

שווה להישאר, לא?

ההרשמה כאן. תמיד אפשר גם לבטלה.

דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס