פונטריו – כפר אחד, רגיל למדי, דומה לשכניו, בצפון חבל ברטאן.
ברטאן – חצי אי גדול הנראה כבליטה במפת צרפת אל תוך האוקינוס. פעם היה מיקרוקוסמוס רחוק מהעין עם תרבות אחרת שדיברו בה שפה אחרת, ברטונית. היום כשהתרבות יותר גלובלית גם ברטאן התמרכזה ונהייתה צרפתית. עדיין היא ידועה באגדות אפופות המסתורין. לכפר פונטריו יש דווקא סיפור מהחיים. יתכן שלא הייתי שמה לב אליו לולא אירעה השתלשלות הדברים הבאה:
כשטיילתי לפני שנים עם המשפחה בפרובנס התלהבתי מהמכבסות העתיקות שנמצאות בהרבה כפרים ומשמשות עדות לעבר שהיה לא פחות מהכנסייה או מבית העירייה. זמן לא רב אחר כך, כשפתחתי את הבלוג, כתבתי על המכבסות העתיקות בפרובנס וחיפשתי חומר בנושא.
החיפושים הובילו אותי אל מידע על הכפר פונטריו שבגדת הנהר טריו בברטאן. בכפר הזה נמצאות עשרות מכבסות עתיקות. המספר החריג עורר בי סקרנות אבל חשבתי אז שלא אגיע אליו לעולם. כפר קטן. בשביל זה לא יוצאים מהבית ועולים על מטוס. אבל עברו שנים וגם זמנה של ברטאן הגיע. פונטריו היה לעוגן בטיול. הוא וחוף הגרניט הוורוד שנראה לי מסעיר ומיוחד במינו. אלה היו העוגנים. סביבם נבנתה חופשה במחוז המשנה של ברטאן Cote d'Armor.
נמל משגשג בכפר
הכפר פונטריו – Pontrieux – המונה כיום כאלף תושבים היה בעבר גדול יותר ומספר תושביו היה יותר מכפליים. בכפר נבנו במאות ה-18 וה-19 כחמשים מכבסות, כולן לאורך גדת הנהר. מדוע היה צריך אותן? מי בנה אותן ולמי כיבסו שם?
באותה תקופה שבה נבנו המכבסות הכפר פונטריו היה נמל ימי משגשג שהיו בו מנסרה, מתקני אחסון לזפת ולמלח, מפעלים רבים הקשורים לשייט בים, כלי שייט ובורסקאות שתפקידן היה לייצר יריעה למפרשים העמידה בפני סערות והשפעות שונות של הים. הכפר התפתח והיו גם תושבים שצברו ממון.
התושבים האמידים בנו את בתיהם לאורך הנהר. הערך הגבוה של הנדל"ן בגדת הנהר לא היה קשור אז לפעילות פנאי או לרומנטיקה כפי שמקומות אלה מצטיירים כיום. מי שחי אז בגדת הנהר יכל לבנות לו מכבסה משלו. זו היתה פריווילגיה.
הרהור
בעת הכנת הפוסט מחשבה עלתה בראשי:
תקופה ארוכה בהיסטוריה אנשים עשירים בנו לעצמם גם שירותים פרטיים בגדות הנהרות. בפונטריו נבנו שירותים ציבוריים בגדת הנהר. כששטים בנהר רואים את מבנה השירותים הזה. אני לא יודעת להגיד אם המבנה הזה היה היחיד ואם חל איסור על בניית שירותים פרטיים. כך או כך עניינו של הפוסט הוא במורשת של המכבסות, אבל תהיתי אם מורשת השירותים, אילו היתה כזאת, היתה מדוברת או מודחקת עמוק אל מחוזות השכחה ואם היה עולה בדעתו של מישהו לשמר ולשקם אותה.
אבל נחזור אל המכבסות:
עד היום יש בפונטריו 46 מכבסות בבעלות פרטית וארבע בלבד בבעלות הכפר. המכבסות, או לכל הפחות חלקן, פעלו עד אמצע שנות הששים של המאה העשרים.
שיקום המכבסות ומסלול השייט
בתחילת שנות התשעים קמה עמותה בשותפות בין הבעלים והכפר, והחל תהליך השיקום והשימור של המכבסות. המבנים הקטנים בצד הנהר אף קושטו בפרחים, מה שמוסיף חן ויופי לפסטורליה הנפלאה של הנהר.
את המכבסות אפשר לראות באמצעות שייט בנהר. את השייט מפעילה העמותה של הכפר. במקום יש דלפק קטן למכירת כרטיסים. השייט מתקיים בסירות ידידותיות לסביבה המכילות קבוצה קטנה של אנשים. המשיט מספר במהלך השייט סיפורים על התקופה ועל הנהר. הכל מאוד מקומי וההתנהלות הלא פורמלית סביב ארגון השייט הזכירה לי אווירה של קיבוץ.
המכבסות – Lavoirs
מה יש בהן?
המכבסות – בצרפתית "לבוארז" – החלו להתפתח ברחבי צרפת כשאנשים הבינו את הקשר בין ניקיון לבריאות, אך המכבסות לבשו צורות רבות במקומות שונים. בפונטריו שטפו את הבגדים ישירות בנהר. קודם לכן היו מרתיחים מים בדודים גדולים שהועמדו על גבי חצובה.
הגישה לנהר היתה באמצעות מדרגות שהיו מנצלים בזמן השפל. בזמן הגאות לא היה בהן צורך. הגג של המכבסות נבנה מאבן צפחה שחורה. היו גם מכבסות פתוחות ללא גג. בחלק מהמכבסות ששוקמו יש המחשות למה שהיה באמצעות בובות. בתמונה רואים גם את המריצה ששימשה להובלה. תפקיד זה היה שמור לגברים וזה היה תפקידם היחיד בתהליך הכביסה. אבוי היה להם אם העזו להתערב בנעשה בתחומן של הנשים.
הגישה למכבסות השיתופיות היתה כל ימות השנה. לאנשים הפשוטים היו רק מעט בגדים והם נאלצו לכבסם לעתים קרובות. העשירים יכלו להחזיק בגדים רבים. עד כאן זה נשמע הגיוני, אך ההפתעה היא שאותם בעלי ממון שהחזיקו במכבסות הפרטיות כיבסו את הבגדים רק פעמיים בשנה, פעם אחת באביב ופעם בסתיו.
מפגש כביסה
מפגש כביסה היה נמשך שלושה ימים. היום הראשון נקרא "גיהנום". אחת הכובסות היתה מרתיחה את המים בדוד, מוסיפה אפר המכיל אשלג ולאחר מכן מכה במשך שעות את הכביסה שבתוך הסיר הגדול. העבודה היתה קשה והכובסת היתה נצלית בחום האש.
היום השני נקרא "פרוגטוריום". בדת הקתולית הפרוגטוריום הוא המקום שבו הנשמה נענשת על החטאים בני הכפרה שחטא האדם בחייו, לפני המעבר לגן העדן. נחשו מה היה העונש של הכובסות?
לכרוע במשך שעות לצורך הפעולה של שטיפת הכביסה תוך שימוש בסבון על פי הצורך.
היום השלישי נקרא "גן העדן" ובו היו פורשים את הכביסה לייבוש על שיחים ומדשאות. הכביסה היתה נשארת גם בלילה להלבין לאור הירח.
חרף הקושי, למפגשי הכביסה היה גם ערך חברתי. הכובסות במכבסות סמוכות יכלו לדבר זו עם זו, אולם המעסיקים לא היו מוכנים ש"הכביסה המלוכלכת" תצא החוצה ועל הכובסות היה לשמור על דיסקרטיות ונאמנות.
גשר על פני הנהר
מדוע דווקא הכפר פונטריו היושב הרחק משפך הנהר הפך לכפר המספק שירותים לספינות? עד למאה העשרים היה בפונטריו גשר אשר שימש כנקודת החציה הגדולה הראשונה של הנהר מכיוון הים. דבר זה תרם רבות להתפתחותו. שמו של הכפר נגזר מהמילה גשר (pont) ושם הנהר טריו (trieux).
ב-1925 נבנה גשר גם בעיירה Lézardrieux הסמוכה לשפך הנהר והכפר פונטריו איבד את הבכורה. כיום יש עוד גשרים בנהר אפילו בכפר עצמו וביניהם ויאדוקט לרכבת, גשר למכוניות וגשרים להולכי רגל.
מהלך השייט ועוד כמה פרטים
השייט קצר למדי ואורך כעשרים דקות בסה"כ. פרט למכבסות רואים בקטע מסוים של הנהר במבוקים שנשתלו כהוכחה לכך שהספנים אשר יצאו מהאזור אכן הגיעו עד לסין. ולהבדיל רואים גם את מבנה השירותים הציבוריים, את הגשרים ואת הסכר שנבנה בתחילת המאה העשרים המקושט כיום בפרחים.
במהלך השייט תיארתי לעצמי בדמיוני את הטינופת והריחות שעלו מהכפר הזה בעבר. ככל שהשחזור נאמן למציאות הוא מציג כיום את היופי והחן ואין ביכולתו להביא את המולת החיים ואת חיי העמל שהיו אז מנת חלקם של האנשים.
המדריכים הם דוברי צרפתית בלבד. הוצע לנו דף הסבר מנוילן באנגלית שהיה צריך להחזירו עם סיום השייט. היות שרציתי להתרכז במראות ולא לטבוע בין האותיות והמילים בזמן השייט, קראתי את השורות הראשונות בלבד, אחר כך צילמתי את הדף וקראתי את יתר המידע בהמשך.
אני בטוחה שפספסתי דברים מעניינים. לאלה מאיתנו שאינם דוברי צרפתית השייט הזה אינו מושלם ובכל מקרה הוא לא חוויה מרכזית בברטאן. פונטריו הוא יעד תיירות סולידי. אך הנהר יפהפה והמורשת הזאת היא רבת ערך בעיני. אם תבקרו בפונטריו הפוסט הזה אולי ישמש אתכם במקום הדף המנוילן.
.
פרטים טכניים
יש חניה ליד הנהר וגם בלב הכפר. אם באים ממרכז הכפר יש ללכת אל הנהר על פי שילוט אל:
Embarcadère A La Decouverte Des Lavoirs.
השייט עולה נכון לעונת 2024 חמישה אירו למשתתף.
הוא מתקיים מתחילת מאי עד סוף ספטמבר אך חשוב לבדוק תאריכים מדויקים כאן
.
חג הכביסה
בכל שנה ב-15.08 חוגגים בפונטריו את חג הכביסה. זוהי חגיגת פולקלור גדולה הפתוחה לציבור. התכנית כוללת ריקודים ברטוניים, מצעד של כובסות, קונצרטים, תהלוכת סירות לפידים וזיקוקים.
פסטיבל הכביסה בפונטריו מתמזג עם המועד שעל פי המסורת הקתולית הוא יום עלייתה של מריה והוא יום חג בכל צרפת.
מה עוד אפשר לעשות באזור
הביקור בפונטריו קצר, אבל יש הרבה אתרים מעניינים בסביבה. הכפר נמצא בלבו של מחוז המשנה Cote d'Armor (אחד המחוזות של ברטאן), ובמשך חמישה ימים מלאים טיילנו רק בו.
.
לאורך הנהר טריו
Château de la Roche-Jagu – זהו בית אחוזה היסטורי שמור מאוד המוקף בפארק ובו תצפית מרהיבה על הנהר טריו, שבילי הליכה בטבע ובהם שטחי חקלאות, יער עשיר מאוד ומלא במטפסים ושרכים, אגמים קטנים, שרידים היסטוריים ונגיעות יפהפיות ועדינות של גינון.
זה האתר שהמשכנו אליו אחרי השייט הקצר בפונטריו ומאוד נהנינו. ירדנו לעמק, הגענו לאגמים, הלכנו ביער וטיפסנו חזרה במדרון. סיימנו במסעדה שבמקום עם מנה של פאי ירקות, סלט קטן ומשקה ביד.
אפשרות נוספת – שייט מהעיירה Lezardrieux. לא ניסינו אך הכוונה לשייט ארוך יותר מזה שבכפר פונטריו. השייט עובר לרגלי שאטו דה לה רוש ג'אגו ומגיע עד פונטריו.
Abbeye de Beauport – מנזר הרוס למחצה דרומית לשפך הנהר טריו ולעיירה Paimpol. המקום משלב היסטוריה, נגיעות של גן המשתלב בהריסות ואמנות – מקום מאוד יפה לחובבי היסטוריה, אמנות וגנים.
.
טיולי החוף המפורסמים של Cote d'Armor
שייט לשבעה איים בארכיפלג של איי Sept ובהם מושבות ציפורים גדולות – The 7 Islands archipelago. למי שיכול ללכת קצת (הליכה לא קשה) ויש לו לב חזק מספיק כדי להתגבר על מעבר בגשר חבלים מומלץ לקחת את השייט הארוך הכולל עצירה באחד האיים (גשר החבלים הוא בכניסה לאי ולא ניתן לדלג עליו).
חוף הגרניט הוורוד – Côte de Granite Rose – המרשים מאוד. הליכה מהכפר Ploumanac'h לשני הכיוונים (או וריאציה אחרת כלשהי).
יום טיול נהדר, יפהפה, לקבוצת האיים – L'île De Bréhat – באי הראשי יש כפר מטופח, מלא בפרחים ומפרצים יפהפים שיד נעלמה זרקה בהם סלעים ואיונים.
הליכה לאורך המצוק המרשים של Cap Fréhel – עוד מסלול שמרחיב את הלב
Pointe De Plouha – מצוק מרשים קצת דרומית לשפך הנהר טריו. הלכנו במסלול החוף הזה קטע קצר הלוך ושוב. זהו לא ממסלולי החובה של האזור אך מאוד נחמד למי שזמנו בידו ומחפש מסלול יפה ואינטימי יותר מהמקומות המפורסמים.
כל טיולי החוף האלה נפלאים ולכל אחד הייחוד שלו. הם אינם חוזרים זה על זה. טיולי החוף הם באמת גולת הכתר של הטיול בברטאן.
.
עוד יעדים ב-Cote d'Armor
המטיילים האטיים יכולים לבקר גם בכפרים היפים של האזור ובעיירות כמו גינגאן (Guingamp), טרגייה (Treguier) או עיירות החוף. אחד הכפרים המעניינים באזור הוא Châtelaudren. הכפר הזה היה הבסיס שלנו לטיול באזור. התגוררנו בו חמישה לילות במלון משפחתי מיוחד במינו שהיה חוויה בפני עצמה. בכפר יש אגם יפהפה שנוצר מסכר בנהר Leff שהוא יובל של הנהר טריו.
דינאן, בפינת המחוז – עיר קטנה יפהפייה, ובמרחק קצר ממנה הכפר Lehon הפסטורלי.
שווה לקפוץ גם פנימה אל האזור היבשתי. היה לנו עוד יום יבשתי אחד נהדר מלא באגדות ברטוניות ונוף מיוחד בעמק הקדושים ובמסלול ביער בין בולדרים ענקיים מכוסים בטחב ירוק. קראו על Foret Huelguat.
סוד התכנון לטיול חוויתי הוא גיוון והתאמה אישית. אשמח לתכנן בעבורכם את החוויה הברטונית הפרטית שלכם.
אפשר לשלב את ברטאן עם נורמנדי או עם עמק הלואר ואפשר גם בלעדיהם. ברטאן עשויה למלא גם חופשה ארוכה.
גם למשפחות יש במחוז קוט ד'ארמור ובברטאן כולה לא מעט אתרים ופעילויות לחופשה מעניינת ואקטיבית, מפארק בעלי חיים ועד למוזאון פתוח, קייקים בנהרות ופעילויות אדרנלין. אפשר להגיע לברטאן ברכבת ושם לשכור רכב או לצאת עם הרכב מפריז ולעצור לתחנות דרך מעניינות.
זיוה – 0523741683
ziva.samtilev@gmail.com
Facebook Comments