ונציה – חוויות, רעיונות וטיפים

ונציה היא פלא. זו עיר שנבנתה בים כ-1500 שנים לפני שדובאי בנתה את אי הדקלים ולפני שיפן בנתה שדה תעופה בים. היא היתה אימפריה. היא יושבת עם הפנים למזרח ויש בה עירוב של מזרח ומערב. היא אקזוטית מאוד בארמונותיה וחלונותיה האוריינטליים.

בוונציה יש:

118 איים, 170 תעלות ו-400 גשרים

וביחד עם הפלא מגיעים גם המסחור ותיירות היתר. ונציה יפה, מכשפת, מרתקת, המונית, מאוסה ומקסימה. יש בה הכול. זכיתי לחוות אותה בעבר בשני ביקורי יום קצרים. ידעתי שיש הרבה מה לראות מעבר לחזות החיצונית המרשימה אבל לא מיהרתי לממש את הידיעה הזאת.

הגעתי הפעם כדי לראות את הביאנלה – תערוכת האמנות הבינלאומית המתקיימת בה אחת לשנתיים. חשבתי שזו הזדמנות והזמנתי מלון לארבעה לילות. כשירדתי מהרכבת בתחנת סנטה לוציה מראה התעלה הגדולה – נתיב המים הראשי של העיר, נגלה לפני בבת אחת. המראה היה מכה של יופי בפנים כאילו אני חווה אותו לראשונה.

בצדי התעלה ניצבים בצפיפות, נוגעים זה בזה, בניינים גדולים אלגנטיים. חלקם משתקפים במים. סירות חלפו בשני הכיוונים. שמש אחר הצהרים האירה באור רך את כיפתה הירקרקה של כנסיית San Simeon Piccolo. אנשים עלו וירדו מגשר Ponte Degli Scalzi שמעל לתעלה הגדולה. התרגשתי.

המלון שהזמנתי הוא במרחק 600 מ' מתחנת הרכבת. חשבתי שההגעה ברגל תהיה קלה, אבל אבוי, צריך לחצות את גשר סקלצי. זו ונציה. מזל שבאתי עם טרולי. התנשפתי במדרגות וכשהגעתי למעלה ניגשתי אל המעקה להתבונן בתעלה. סירות הוואפורטו – אוטובוסי המים – התקרבו והתרחקו. גונדולות הגיחו מתעלות צדדיות ונכנסו לתעלה הגדולה. ונציה היא פלא, והתעלה הגדולה היא בולוואר מרהיב.

לדילוג בין התכנים

תמונות להשראה

בעיני זה לא משנה באיזה אתרים מבקרים. בכל רובע יש יעדים מעניינים וכל הרובעים נראים בחזותם דומים זה לזה. מה שחשוב זה לצבור חוויות: לעמוד על הגשרים שבתעלה הגדולה ולהתפעל מהנוף, לבקר בארמון, כנסייה ומוזאון, לשוט לאחד מאיי הלגונה ולשוטט ברחובות, לא ממש משנה היכן.

אני נעזרתי הרבה בקווי הוואפורטו שלקחו אותי במסלולים שונים. התעלה הגדולה היא הלהיט שלי אבל יצא שעברתי בשייט גם דרך האיים לידו וג'יודצה שמעטים מגיעים אליהם או בתעלה החוצה את רובע קנרג'יו. לרוב עמדתי בחלק הפתוח ושתיתי את המראות.

רובע דורסודורו

מוסך לגונדולות

Squro di San Trovaso היא חצר בגדת התעלה ברובע דורסודורו ובה בית מלאכה מהמאה ה-17 לייצור ותיקון גונדולות. מה יש לראות? לא הרבה. נחמד להתבונן על הפעילות בחצר מהרחוב שמעבר לתעלה, ממול, ברחוב Fondamenta Nani. אין צורך לבוא במיוחד אך כן כדאי לתפוס איזה רובע לשיטוט ארוך. בכל רובע יש משהו.

אוסף פגי גוגנהיים

האוסף הוא קלאסיקה נהדרת של המאה העשרים. יצירות של פיקאסו, קנדינסקי, חואן מירו, מקס ארנסט, פול קלה, מרינו מריני וכל אהובי נמצאות בבניין בקנה מידה אנושי, לא גדול מדי, עם חצר פנימית יפהפייה ומרפסת חיצונית המשקיפה על התעלה הגדולה. אוסף פגי גוגנהיים מאוד מבוקש והמקום היה עמוס מאוד בשעת צהרים. נסו להגיע בפתיחה או אחר הצהרים לקראת הסגירה.

רובע קסטלו

Scuola Grande di San Marco

סקולה גראנדה די סן מרקו נמצא ברובע קסטלו. הוא היה ביתה של אחת מהאחוות הגדולות של ונציה, אך כיום הוא משמש כבית החולים של העיר. באולם הכניסה הפונה אל הכיכר הגדולה Campo Santi Giovanni e Paolo יש חלל גדול בקומה הראשונה שהיה בו בעת הביקור שלי מיצב אמנות גדול יפה ותערוכה של שטיחים מודרניים על הקירות. בקומה השנייה יש מוזאון להיסטוריה של הרפואה.

את הספרים העתיקים, המכשירים הרפואיים העתיקים וציורי הרנסאנס המעטרים את המקום לא צילמתי ואני קצת מצטערת על כך.

בדרך מהסקולה לגשר ריאלטו הבנתי מה זה אזור ממוסחר. הרחובות היו מלאים במזכרות ונציאניות. לפעמים, כשהן במיטבן, יפה להסתכל.

רובע סן מרקו

Scala Contarini del Bovolo

גרם המדרגות הלולייני במגדל החיצוני של ארמון קונטריני הוא פנינה של ממש. הגעתי למקום בזכות פוסט של מדריך הטיולים עמירם צברי.

הארמון נמצא בסמטה אחורית והכרחי להיעזר בניווט של "גוגל מפס", "מפ מי" או איזו אפליקציה שאתם רגילים אליה כדי להגיע למקום. לקראת סוף היום הייתי עייפה ולא הייתי מסוגלת לדמיין את עצמי מטפסת במדרגות של המבנה המסולסל, אבל אם אתם רוצים לראות את מראה העיר מלמעלה, זו הזדמנות לעשות זאת ללא תורים.

הכניסה עולה 8 אירו ואין צורך להזמין מראש כמו באתרי סן מרקו.

כדאי לקרוא על המקום בפוסט של עמירם.

על ארמון קונטריני דה בובולו וגרם המדרגות הלולייני באתר של עמירם צברי

בזיליקת סן מרקו

אל כיכר סן מרקו והבזיליקה המפורסמת הגעתי ממש בסוף הביקור שלי בעיר אבל החלטתי לתת לה את הכבוד הראוי. ביקרתי תחילה בכיכר בשעת הדמדומים, כשחזית הכנסייה הענקית נצבעה בזהב. למחרת הגעתי שוב בשעת בוקר יחסית מוקדמת (קצת אחרי תשע בבוקר) עם כרטיס לדילוג על תור הכניסה. נכון, הוא יקר יותר אבל בעיני שווה. נכנסתי פנימה ממש עם הפתיחה, לפני גדודי המבקרים.

לסבר את האוזן: כשהגעתי לכיכר כבר היה תור ארוך שהמתין לפתיחה, ומדובר בחודש נובמבר הדליל יחסית. עליתי גם למוזאון שבקומת הגג (תשלום במקום) והתפעלתי מפסלי הסוסים המקוריים ומטיול במרפסת החולשת על הכיכר וסביבתה.

בזיליקת סן מרקו מרשימה מאוד בעיני אבל לא הייתי מגדירה את הביקור בתוכה חובה. לחלופין אפשר לבקר במונומנט אחר ולטפס אל ראשי כנסיות אחרות כגון סנטה מריה סלוטה בדורסודורו או בכנסיית סן ג'ורגיו מג'ורה באי בשם זה או במדרגות הלולייניות של ארמון בובולו או בכל אחד מהארמונות של ונציה. העיקר לצבור חוויות ולחוש קצת את העוצמה של האימפריה שהיתה כאן.

60 שניות לפרסומת

איך לשלב את ונציה בטיול בצפון איטליה?

האם אפשר ליהנות גם בביקור קצר?

איזה פעילות יש בוונציה שמתאימה לילדים?

האם יש מופעים?

איך להתאים את הטיול לכל טעם?

אשמח לסייע לכם בתכנון הטיול באיטליה ובמיוחד מרומא וצפונה.

מוזמנים לפנות:

זיוה – 0523741683

ziva.samtilev@gmail.com

איי הלגונה

האי מורנו

נתתי הזדמנות הפעם לאינסוף חנויות הזכוכית באי מורנו. החומר הזה בתכונות הנפלאות של של הצבעוניות והשקיפות שלו הוא מכשף. עשיתי בוק לחלונות הראווה ולעבודות הזכוכית.

יש מוצרי זכוכית מהאי מורנו גם בחנויות ברובעים המרכזיים של ונציה, אבל ללא ספק השפע והמבחר באי מורנו עצמו הם אינסופיים.

לא תמיד מורנו היה האי של הזכוכית. היצרנים פעלו תחילה בלב העיר. לקראת סוף המאה ה-13 הם הוכרחו לעזוב בגלל חשש משרפות. המעבר למורנו היה כנראה טוב למיתוג. זכוכית מורנו התפרסמה ברחבי העולם ומהאי נשלחו נברשות לארמונות של שועי עולם וחרוזים לסוחרים אמידים.

ובכלל אהבתי את השיטוט באי. הבתים באיי הלגונה נמוכים יותר מאשר ברובעים המרכזיים של העיר. יש אווירה של עיירה קטנה. מסעדות יושבות בקו המים או בחצר אחורית שקטה וכיף לשוטט. מורנו צבעונית אך לא בהגזמה. אני מניחה שבעונות אחרות העומס עלול להיות מעיק.

התעלה הגדולה של מורנו צבעונית ויפהפיה. הופתעתי.

האי בורנו

הספקתי אפילו לקפוץ לביקור חטוף וקצרצר בבורנו, לבדוק האם הוא מרהיב כפי שזכרתי אותו מביקור קודם. הפעם הוא נראה לי קצת עשוי מדי. אוקיי, המסורת של צביעת הבתים הוא עתיקת יומין, אבל התיירות מביאה אותה לפי דעתי לידי הגזמה.

ובכל זאת יפה וכיף גם בבורנו. לא אשכח את ארוחת הצהרים בגדת התעלה עם מרק הדלעת וסלט העלים הירוקים עם הגזר.

מאכל מקומי שנמצא גם במסעדות במרכז ונציה אבל הוא טיפוסי לבורנו: פסטה ברוטב דיונון. תסיימו את הארוחה עם שיניים שחורות. ויתרתי לעצמי הפעם.

אהבתי מאוד את כניסות הבתים המכוסות בווילון. זה מאוד נפוץ בבורנו. מעניין מה הסיבה. לא ראיתי את זה במקום אחר.

אי אפשר להתייחס לבורנו בלי להזכיר את התחרה – מלאכת היד העתיקה שהאי התמחה בה.

רעיונות נוספים

לא הזכרתי מילה עד כה על אזור הגטו היהודי. אני חושבת שכדאי לבקר בו. הייתי בביקורי הקודמים בעיר. ההתפתחות שלו מאוד מעניינת. מהגטו הוונציאנו נפוץ המונח גטו לרחבי העולם.

יש מונומנטים גדולים ברובע סן פולו ובהם ציורים של הצייר הוונציאני טיציאן:

Basilica di Santa Maria Gloriosa dei Frari

Scuola Grande di San Rocco

ביקור באחד הארמונות:

Palazzo Grimani

Ca' d'Oro

או Ca' Rezzonico,

ויש עוד.

אני ביקרתי בפלאצו פרנצ'טי הסמוך לגשר האקדמיה ובפלאצו גראסי שנמצא אף הוא ברובע סן מרקו בעקבות תערוכות שהיו במקביל לביאנלה.

ישנם מוזאונים מגוונים לאמנות אבל גם מוזאון לטבע ומוזאון ימי;

ואפשר לשוט לאיים כגון לידו, טורצ'לו או ג'יודצה.

הביאנלה

זו היתה חווית החוויות שלי בעיר. לבקר בביאנלה זה כמו לראות את העולם בנקודת הזמן שבה אנו נמצאים באמצעות יצירה, צבעים, ציורים, פסלים, מיצבים וסרטי וידאו ארט. זה לספוג המון אסתטיקה אבל גם לראות איזה זווית בחרה כל מדינה להציג.

הביאנלה שתתה לי זמן ניכר מהביקור בעיר ועוררה בי מחשבות שהלכו אתי, רבות מהן מהתחום החברתי סוציולוגי. למדתי הרבה בימים האלה והמוח עבד שעות נוספות. אני לא רואה את עצמי כמומחית לאמנות אבל צריך אהבה, סבלנות וקשב לנושא. יש סמינרים מודרכים היוצאים מהארץ. אני שמחתי שהתמודדתי לבד למרות שברור לי שיש רווח בהדרכה טובה.

היכן מתקיימת הביאנלה

אספר ממש בקצרה שיש שני מתחמים שבהם מרוכזות רוב התערוכות: ג'יארדיני (Giardini) וארסנלה. (Arsenale). שניהם נמצאים ברובע קסטלו. בשני המתחמים יש תערוכות כלליות וביתנים של מדינות. יש גם תערוכות בעיר עצמה. היה לי כיף ללכת בעקבות כמה כתובות שרשמתי בעיר, כמו במשחק חפש את המטמון.

יש אתר שמרכז את כל המידע. ההכנה שלי כללה גם קריאת המלצות מכתבות ופוסטים בעברית ובאנגלית שנכתבו בחודשי הביאנלה שקדמו להגעתי. הכי כיף היה לגלות בעיר ביתנים באקראי, כאלה שלא הופיעו בהמלצות ופתאום נתקלתי בהם. הביתן של קמרון שממש "נפלתי" עליו במקרה רגע לפני העזיבה של העיר היה נהדר.

יש עוד המון מה לספר ולשתף בעניין הביאנלה, כמו למשל החלוקה שבין המתחמים ואופיים השונה. יש בחלוקה הזאת, שנובעת מההתפתחות של הביאנלה לאורך שנותיה, משהו מרתק בפני עצמו המשקף גם את החלוקה שבין העולם הישן לחדש.

זרים בכל מקום

לכל ביאנלה יש נושא. הפעם הוא היה "זרים בכל מקום" – Foreigners Everywhere. היו בו התייחסויות רבות ומגוונות לנושא, אם זה לפליטים, למהגרים לאנשים שחווים אי שייכות בגלל שוני מגדרי או אחר.

היתה בביאנלה הזאת נציגות בולטת ומשמעותית למה שנקרא "הדרום הגלובלי", החלק הפחות מיוצג של העולם. להבנתי זה נובע גם מהנושא וגם ממגמת הצמיחה הכללית של הביאנלה. עם השנים יותר ויותר מדינות משתתפות. אשתף כאן באנקדוטה קטנה:

כשעזבתי את ונציה המשכתי לעיר קטנה בשם Bassano del Grappa. בסאנו יפהפיה אך נתקלתי בה גם באנשים החיים בשולי החברה או שחווים קשיים חברתיים. פעמיים ניגש אלי אדם אילם עם טופס לחתימה. הוא הראה לי טקסט האומר שזה יעזור לו להקים בית מיוחד הנותן שירות לאנשים מיוחדים. זה יפה אבל סירבתי לחתום. אני לא מקומית ואיזה ערך יש לשם שלי שמופיע שם. אחר כך ניגשה אלי אישה שקיבצה נדבות והפניתי לה כתף קרה.

יום לאחר מכן, בתחנת הרכבת בוויצ'נזה, ניגש אלי מישהו שביקש נדבה. הוא נראה מוזנח. עמדתי והקשבתי. הוא אמר שהוא מלוב ושהחיים קשים לו. בששה אירו הוא יוכל לקנות לו מנת קבב. הרגשתי פתאום שכל החוויה של הביאנלה לא שווה כלום אם העיסוק בנושא של זרים נשאר רק שם. פתחתי את הארנק ונתתי את כל המטבעות שהיו לי.

טיפים לטיול בעיר

האם ונציה מתאימה לכול?

ונציה עשירה באפשרויות. השייט לאיים מתאים לכל גיל. יש בה מוזאונים רבים לאמנות אך גם לנושאים אחרים. יש סדנאות שונות שניתן להזמין.

העניין הוא שהמעבר בגשרים הרבים כרוך בעלייה וירידה במדרגות. הדבר מהווה קושי לבעלי מוגבלויות, להורים עם ילדים קטנים הנעזרים בטיולון ולאנשים שסובלים מבעיות בברכיים. לצערי אני כבר חלק מהקטגוריה האחרונה. שימוש מרובה בוואפורטו עוזר מאוד, ועדיין אין תחליף גם להליכה ברגל. חשוב לקחת את הקושי הזה בחשבון.

לדעתי ונציה היא לא היעד למשפחות עם פעוטות, אבל אם אתם הורים לקטנטנים, יש לכם מוטיבציה ואתם מאוד ספורטיבים אז אני מניחה שהכל אפשרי.

איך להימנע מהצפיפות ומהתורים?

לטייל בעיר בעונה פחות מבוקשת. בוונציה יש תיירות כל ימות השנה אך מחוץ לתקופת הקיץ הרבה יותר נעים ובעיקר פחות עמוס.
אם ברצונכם לבקר באחד האתרים שבכיכר סן מרקו, קנו כרטיסים מראש. נדמה לי שלמגדל הפעמונים אין מכירה מוקדמת והפתרון הוא להגיע לפני שעת הפתיחה כדי להתמקם בקדמת התור.
לבחור רובעים ואתרים מחוץ לרובע סן מרקו הפופולרי. בכל רובע יש אתרים מעניינים.
להימנע מנסיעה בוואפורטו בשעות העומה בין תשע לעשר בבוקר ולפנות ערב בסוף יום הטיול.

טיפים לנסיעות באוטובוס ימי – ואפורטו

לא להתקמצן על כרטיסי תחבורה.

התחבורה בוונציה יקרה ויש שנמנעים ממנה. בעיני זו טעות. כיף לחוות את העיר גם ברגל וגם בשייט. בנוסף, למרות שוונציה לא גדולה מאוד יש בה מרחקי הליכה. השייט מאפשר לדלג בין פינות מרוחקות וגם לראות את העיר מזווית אחרת. בעיני, הבחירה ללון במרכז העיר כדי להימנע מהצורך בתחבורה היא הפסד מלכתחילה.

רצוי לקנות כרטיסים יומיים

שייט יחיד הוא באמת יקר ביחס לכל נסיעה עירונית אחרת. נכון להיום עומד על 9.50 אירו. הוא אמנם ל-75 דקות ומאפשר לעבור מקו לקו כל עוד זה במסגרת הזמן הזו, ועדיין זה יקר. החל משייט שלישי ביום משתלם לקנות כרטיס יומי (המחיר נכון לסוף 2024: 25 אירו). לרוב קונים כרטיס יומי ביום של שייט לאיים. אבל כרטיס יומי ליומיים ולשלושה כבר משתלם גם במרכז העיר כי התוספת נמוכה יחסית (35 אירו ליומיים, 45 אירו לשלושה ימים).

בשהות של ארבעה ימים יש קפיצת מחיר מאחר שהדרגה הבאה היא כרטיס שבועי. בגלל קפיצת המדרגה הזאת קניתי כרטיס רק לשלושה ימים וזו היתה טעות. הכרטיס השבועי בהחלט היה משתלם לי. בסה"כ 65 אירו לתחבורה לארבעה ימים עד שבוע. ממש לא נורא. זה עדיין זול יותר משייט בגונדולה וזה מכסה שהות ארוכה. אני הוצאתי על תחבורה 70 אירו בגלל הוויתור על הכרטיס השבועי.

אם בכוונתכם להתחיל את הבוקר בשייט, צאו מוקדם מהמלון.

זה טיפ שכבר הזכרתי אבל שווה לחזור עליו:

בסביבות תשע בבוקר רוב התיירים יוצאים מהמלונות. הקווים מאוד עמוסים בין תשע לעשר. גם לפנות ערב, כשאנשים חוזרים מהיעדים השונים אל המלונות, יש עומס בקווים. אם אתם מתחילים את היום בשייט רצוי לצאת מהמלון בשמונה בבוקר. גם באמצע היום התנועה דלילה יותר.

השתמשו באפליקציית התחבורה AVM

זוהי אפליקציית התחבורה של העיר. גם גוגל עושה עבודה לא רעה באיתור מסלולים וקווי שייט, אבל באפליקציה ניתן לקנות כרטיסים ויש בה מידע שאין בגוגל. לדוגמה, אפשר לראות בה קו שלם: שמות כל התחנות, מתי הוא יוצא ומתי היציאות הבאות.

קורה שמבקשים באחת האפליקציות (גוגל או AVM) מסלול בתחבורה, והיא מציעה מסלול שכולל ק"מ ברגל ואז שייט. לפעמים זה שילוב מעולה, אבל כשהרגליים עייפות, ק"מ עם הרבה גשרים ומדרגות בדרך זה לא מעט. במקרים האלה פותחים את מפת הקו ב-AVM ורואים אם ניתן לעלות עליו בנקודה קרובה יותר.

איפה קונים כרטיסים לוואפורטו?

יש הרבה אפשרויות:

במכונות בתחנות הוואפורטו הגדולות. יש מכונות בתחנות שליד התחנה המרכזית וגם בפיאצלה רומא ובטרונצ'טו, הכיכרות שבהן מחנים את המכוניות. ויש גם בתחנות נוספות בעיר אבל לא בכולן. את הכרטיסים יש לתקף במכשיר לפני כל עלייה לסירת ואפורטו.

בקיוסקים מורשים ברחבי העיר. לא ניסיתי אבל זה נכון לגבי איטליה בכלל.

בדלפק כרטיסים. ראיתי דלפק רק בקרבת תחנת הרכבת.

באפליקציית Venezia Unica. זו אפליקציה שניתן לקנות בה הן כרטיסי תחבורה והן כרטיסים מקצרי תורים לאטרקציות בעיר. לא התנסיתי בה.

באפליקציית AVM שהיא נוחה וקלה לשימוש.

בחברות צד שלישי כמו Get Your Guide ודומיהן. בסופו של תהליך הקנייה מקבלים ואוצ'ר. יש בו קוד שאותו יש להקליד במכונת הכרטיסים בתחנות שבהן יש מכונות. המכונה מוציאה את כרטיס "ונציה יוניקה" שאותו יש לתקף לפני כל עלייה לוואפורטו. זה מה שאני עשיתי תחילה אך בדיעבד הבנתי שזהו תהליך הקנייה המסורבל ביותר. אם כבר יש צורך להיעזר במכונות, מדוע לא לקנות בהן באופן ישיר?

סריקת כרטיס האשראי במכונות שבכניסה לתחנות הואפורטו בדיוק כמו במערכות תחבורה ציבורית הקיימות כיום בערים רבות בעולם. לקראת סיום השהות שלי בעיר שמתי לב שלטים בתחנות ואפורטו המעודדים את זה, אבל אני לא בטוחה שזה אפשרי בכל התחנות ובעיקר שהמערכת חכמה ומזהה את התקרה של הכרטיסים היומיים למיניהם. לא מצאתי לכך תשובות ואשמח לשמוע ממטיילים שהתנסו בכך או ישראלים שחיים באיטליה ומכירים את ונציה.

אני מקווה שקיבלתם מוטיבציה, השראה או טיפים. ומוזמנים לפנות אלי ליעוץ:

זיוה 0523741683