בחברת ארנבונים, כבשים, ברבורים וברווזים
אזור האגמים באנגליה הוא בועה של מתיקות, אך יש בו עוד הרבה מעבר לכך.
הגעתי לאזור האגמים בנסיעת רכבת ממנצ'סטר לעיירה ווינדרמיר באותה הדרך שבה היו מגיעים מטיילים לאגמים במאה ה-19. בימים ההם היו מובילים אותם לאגם, הנמצא במרחק 1.8 מייל מהתחנה, בסוסים וכרכרות. כיום יש בתחנה מוניות ואוטובוסים. תחנת הדרך שלי באגמים היתה חלק ממסע בצפון אנגליה.
אבל אני חוזרת לרגע הזה של ההגעה אל האזור החדש לי. עמדתי כמה רגעים בתחנה, תוהה איך להמשיך. האם מתאים לעלות עם מזוודה לאוטובוס? זו שאלת השאלות. אם לא אנסה לא אדע. התשובה היא: זה קל ופשוט. יש מקום מיוחד למזוודה אחת או שתיים באוטובוס, אבל אפשר גם להניח אותה לידכם.
נסיעה קצרה הביאה אותי אל החדר שהזמנתי בגסטהאוס "ברווז השלולית" – Puddle Duck Lodge – בעיירה הסמוכה בואונס און ווינדרמיר, השוכנת בגדת האגם.
ארנבון מתוק על הכרית שלי בחדר שב"פאדל דק" וחיות מתוקות בחלונות הראווה בעיירה החליפו את הדבורה, סמלה של מנצ'סטר ההומה. באגם שטים ברווזים וברבורים. ברחובות יש תנועה של תיירים, אבל מאוד שקט מסביב.
לניווט בפוסט
איפה טיילתי?
השמים הם הגבול
60 שניות על אזור האגמים
אזור האגמים – Lakes District – הוא מרחב קומפקטי למדי במחוז קמבריה (Cumbria) שבצפון מערב אנגליה. בשטח לא גדול נמצאים 16 אגמים ועוד כמה אגמים קטנים הנקראים Tarns בין גבעות והרים המתנשאים עד גובה 900 מ'. כיף לטייל באזור כי בכל פינה יש אגם, תצפית, יער, מפל, גן משגע או משהו מעניין לראות.
לאזור יש ציר מרכזי האהוב על המטיילים ברכב ובתחבורה הציבורית גם יחד. שני קווי אוטובוס עוברים בו בתדירות גבוהה לאורך כל היום.
מהעיירות ווינדרמיר (Windermere) וקזיק (Keswick) שבקצות הקו יוצאים קווי אוטובוס נוספים, אמנם בתדירות נמוכה יותר, אך הם יוצרים פרישה טובה שניתן להסתמך עליה.
חברת האוטובוסים באזור היא Stagecoach. יש לה גם אפליקציה מצוינת.
בתחנת הרכבת בווינדרמיר ניתן לאסוף חוברת עם לוחות הזמנים של הקווים באזור ורעיונות לימי טיול. אפשר להיעזר גם בפוסט שכתבתי על התחבורה הציבורית באנגליה. ויאללה, יוצאים לטייל.
Stagecoach Bus – חברת האוטובוסים של האזור
על התחבורה הציבורית באנגליה – הפוסט שלי
סוד הקסם של אזור האגמים
ככל שאזור האגמים יפה סוד הקסם שלו הוא בצירוף שבין האדם לטבע.
ממעלותיו של הטבע באזור הם המים הזורמים בכל מקום, הצמיחה האינטנסיבית והיערות הנפלאים. הופתעתי לגלות עד כמה הם עשירים ומכילים מיני עצים רבים, מטפסים, שרכים וצמחייה נמוכה מגוונת.
בעיירות ובכפרים יש שימוש מרובה באבן הצפחה השחורה המצויה באזור, והאבן הזאת מעצבת גם את הנוף החקלאי באמצעות גדרות המתחמות את חלקות המרעה המנוקדות בכבשים.
ומעל לכל זה שורה רוחן של כמה דמויות מפתח בתרבות האנגלית, אשר חיו באזור, פעלו בו ועיצבו את הנרטיב, את הסיפורים והמורשת. יש המון בתים היסטוריים לבקר בהם ולהם גנים יפהפים. החלק הזה במכלול של אזור האגמים הוא משמעותי מאוד. זה מה שהופך אות מעוד אזור יפה לפנינה אנגלית ספוגה בתרבות ומלאה באזכורים היסטוריים.
הבסיס שלי באזור
מאחורי חלון הקומה השנייה בבית האבן הטיפוסי לאזור מסתתר החדר הקטן שהיה שלי למשך שבוע. בקומה הראשונה גרים בעלי הבית דייוויד וג'ני עם הנער שלהם, הכלבלב והחתולים המטופחים, ובקומות שמעל יש שלושה חדרי אירוח. הבית נמצא בעיירה בואונס און ווינדרמיר (Bowness on Windermere). הגינה של דייוויד וג'ני היא ככל הנראה היפה באזור, וזו היתה הפתעה חיננית כשהגעתי לשם ביום שבת של חודש מאי.
תמונות נרקיסים ודגל אוקראינה
החדר שלי היה קטן אך נעים. דיוויד וג'ני קוראים לו חדר הנרקיסים. כל אחד מחדרי הבית נקרא בשם של משהו הטיפוסי לאזור. הנרקיסים הם נרקיסיו של המשורר ויליאם וורדסוורת שהתגורר באזור, העיד על אהבתו הגדולה אליהם והקדיש להם שיר. זהו אחד הדימויים החוזרים על עצמם באזור הזה, בצד הארנבונים של ביאטריס פוטר, סופרת הילדים שהתגוררה על גבעה מצדו השני של אגם ווינדרמיר.
חדר המקלחת שלי היה מחוץ לחדר השינה, בתחתית גרם מדרגות קצר, ועל אי הנוחות פיצו מקלחת נעימה מאוד וחלוק רך ומלטף שהונח בשבילי בחדר. ארוחת הבוקר הוצנחה לחדרי מדי בוקר ולאחריה היה עלי למלא בטופס את בקשותי לבוקר שלמחרת.
בחרתי בחדרון הזה בזכות המחיר הנוח. שמחתי בבחירה, אולם אם ברצונכם לטייל באזור האגמים בתחבורה ציבורית כדאי לדעת שבסיס בווינדרמיר יהיה נוח יותר ובסיס באמבלסייד אפילו עוד יותר. אני הייתי צריכה לנסוע פעמים רבות לווינדרמיר כדי להמתין שם לאוטובוס היוצא ליעד היומי שלי.
מזג האוויר ועונות השנה
הגעתי לאזור האגמים ב-21.05. הצמיחה בתקופה הזאת אינטנסיבית. הכל ירוק ושופע מים. מבחינת הפריחה הרודודנדרום בשיאו ושום הבר פורח בלבן במרבדים צפופים. במקומות רבים פרחו נוריות צהובות. פגשתי אותן בגדלים שונים. הקטנות פרחו במרבדים בשטחי האחו, והגדולות במקבצים קטנים ביער. הבלו בלז, הפעמוניות הכחולות, היו בסיום הפריחה, אולם הצלחתי לחוות בקטנה גם מהן. זו עונה יפהפייה.
אם רוצים להרוויח את הרודודנדרום והפעמוניות ביחד צריך לתזמן טיפה קודם. מועדי הפריחה משתנים משנה לשנה ועל סמך השנה בלבד הייתי מהמרת על תחילת מאי.
הטמפרטורות בשהות שלי באגמים נעו בין 10 מעלות ל-16 בשיא, ורוב הזמן היו קרובות יותר לתחתית. גשם זירזף פעמים רבות. פעמיים ירד ביתר עוז, אך רק יום אחד הרגשתי שהוא מחרב לי תכניות. ועדיין, גם ביום הזה טיילתי בטבע. בדיעבד הבנתי שחודש מאי, ואפילו תחילת יוני השנה (2022) התנהגו יותר כמו אפריל. בעיני זה עדיף על החמסינים.
.
מעיל טוב ונעלי טרקים – חשוב, חשוב, חשוב!
התלבטתי אם לקחת לטיול את המעיל שלי שעמיד בפני קור ורטיבות. במנצ'סטר באמת לא השתמשתי בו, אבל באזור האגמים הוא היה החבר הטוב שלי. בנושא הנעליים פחות הצלחתי. ידעתי שאלך במסלולים בדרגת קושי נמוכה וחשבתי שמיותר להביא נעלי טרקים. זאת היתה שגיאה. ראשית, הצורך בחסינות למים קיים גם בגזרת כפות הרגליים, ושנית, בהליכה מצטברת נעלי הספורט לא תמיד מספקות. כשיורד גשם השטח חלק יותר ויש חשיבות לנעל עם אחיזה טובה.
איפה טיילתי?
ווינדרמיר – Windermere
ווינדרמיר היא העיירה היחידה באזור המרכזי של האגמים שיש לה תחנת רכבת. לפני בוא הרכבת לא היה כאן כלום. זו עיירה חדשה באופן יחסי אך היא בנויה מאבן הצפחה של האזור ונראית מסורתית. העיירה החדשה אמצה את שם האגם הסמוך למרות שאינה יושבת לידו. אולי כי זו נקודת הרכבת הקרובה ביותר לאגם.
מווינדרמיר יוצאים אוטובוסים לסביבה. עברתי בה אינסוף פעמים היות שהיא מרכז של תחבורה, וניצלתי הזדמנויות מתאימות גם להתעכב בה. מצאתי בה מרכז קטן נחמד מאוד לשיטוט קצר, שכונות מגורים מטופחות ושתי סיבות המצדיקות הגעה מיוחדת.
תצפית אורסט הד (Orrest Head).
אורסט הד היא אחת התצפיות הנגישות ביותר באזור האגמים. מגיעים אליה במסלול שאורכו מייל אחד, כלומר 1.6 ק"מ (3.2 מייל הלוך ושוב) והיא מומלצת מאוד.
המסלול מתחיל מהצומת הראשי הסמוך לתחנת הרכבת בווינדרמיר, ויש שילוט מצוין לאורך כל הדרך. המסלול הוא בעלייה מתונה, והדרך רחבה ונוחה. לממהרים (לא אני) יש גם מסלול מקוצר בעליה תלולה יותר.
הדרך מאוד נחמדה. היא עוברת תחילה באזור מגורים וממשיכה אל יער. כשמגיעים למעלה הנוף מתחיל להתגלות. מהתצפית למעלה רואים את אגם ווינדרמיר במלואו. ווינדרמיר הוא "אגם אצבע", כלומר צר וארוך, עם כמה מותניים צרות לאורכו. פרט למראה המרהיב של אגם ווינדרמיר זכיתי לחוות כאן את שולי עונת הבלו בלז – הפעמוניות כחולות, שנמצאות כאן במרבצים גדולים.
.
תערוכה "מאושוויץ לאמבלסייד"
התערוכה הצנועה הנמצאת בספריית ווינדרמר ושמה "מאושוויץ לאמבלסייד". העיירה אמבלסייד יושבת אף היא בקרבת אגם ווינדרמיר. התערוכה עוסקת בסיפורם של "ילדי ווינדרמיר" שהיו ניצולי שואה אשר הובאו לאזור בקיץ 1945.
באזור היפה הזה, במבנים של מפעל צבאי נטוש קרוב לאמבלסייד, הם זכו לבית ראשון לאחר המלחמה ולשיקום בשיטות טיפוליות חדשניות ומעוררות הערכה. סרט שיצא ב-2020 "ילדי ווינדרמיר" מציג את הנושא בצורה הכי מקיפה, ומאוד מומלץ לחפש אותו בנטפליקס, הוט, או יס. התערוכה צנועה ובכל זאת זו פינה מרגשת. ופרט לכך, מעורר קנאה לראות את המבנה היפה של הספריה השוכנת בפארק קטן בלב העיירה.
מעבר ההרים קירקסטון ואגם אולסווטר
אל אגם אולסווטר (Ullswater) ניתן להגיע באוטובוס מהעיירה פנרית (Penrith) ובעונת התיירות בלבד הקו מתארך ומגיע עד ווינדרמיר. זהו מסלול יפהפה העובר דרך מעבר ההרים קירקסטון (Kirkstone pass). אנשים רבים יורדים בפס או בעיירה Patterdale הסמוכה כדי לצאת לטרקים.
תחנת הדרך הפופולרית ביותר באגם היא ב-Park Brow שממנו ניתן לצאת לטיול אל מפלי אריה פורס (Aria Force) – המפלים המפורסמים ביותר באזור האגמים. שם גם אני ירדתי. השבילים מקיפים את את אזור המפלים מכל הצדדים, מה שיוצר מסלול מעגלי יפהפה.
השביל אל המפל התחתון היה סגור בגלל עץ שנפל בסערת גשמים באוגוסט 2021. המפולת הרסה גם קטע מפרויקט חדש שהחל להיבנות ובו שביל בנוי המוביל אל מרפסת תצפית.
סיפורו של העץ סופר על גבי שלטים בנקודות לאורך המסלול לפרטי פרטים, והיה המחשה ליכולת המופלאה של הבריטים "לדבר את הטבע", לפרוט אותו למילים, להביע את מחשבותיהם עליו ואת תכניות הפעולה שלהם.
במילים אחרות: אנשי הטבע הבריטים הם חפרנים בלתי נלאים. יש לי דוגמאות נוספות לכך, ובחרתי לשתף בסיפור הזה. גם זה חלק מהתרבות ומצאתי בזה הרבה יופי.
פוליי ברידג' – Pooley Bridge
אחרי המסלול סביב אריה פורס המשכתי באוטובוס אל הכפר פוליי ברידג'. כמו רוב היישובים באזור הוא יושב במרחק מסוים מהאגם, ומה שיפה בו הוא הנהר רחב הידיים העובר בו בדרכו אל האגם.
הכפר עצמו חביב אך לא מצאתי תחילה מה לעשות בו. לוח האוטובוסים הראה שיש זמן רב עד לאוטובוס הבא. רגע לפני שהתיישבתי בבית קפה ראיתי שממול, מעבר לנהר, יש שביל הנכנס אל היער.
זה היה גילוי של ממש. כמה יפה שם. לקראת כתיבת הפוסט הזה חזרתי לקרוא בחוברת של האוטובוסים שהבאתי אתי הביתה, ורק אז גיליתי שהטיול ביער הזה הוא אחת ההמלצות בחוברת.
לאחר מכן ישבתי בבית קפה בגדת הנהר. כשסיימתי את הסקונס ומיציתי את הבהייה בנהר יצאתי להליכה לאורכו.
באותו יום עוד הספקתי לטייל לפנות ערב מהעיירה ווינדרמיר אל תצפית אורסט הד, שעליה מסופר באייטם הקודם. זה היה יום של הרבה הספקים, שחלקם קרו במקרה.
בואונס און ווינדרמיר – Bowness on Windermere
באופן די מפתיע, בואונס, עיירת הבית שלי, היא העיירה היחידה באזור השוכנת ממש בשפת אגם. ולמעשה, זו הסיבה להגיע אליה. גדת האגם מאוד פסטורלית אך בשל הפיתוח האורבני ניתן ללוות אותה בהליכה רק לאורך קטע קצר.
אם רוצים לערוך טיול משמעותי יותר לאורך הגדה כדאי לשוט לצד השני של האגם, ושם יש מסלול ארוך להולכי רגל ורוכבי אופניים ביער, קרוב לקו המים. לצערי הרב לא הספקתי לממש את התכנית הזאת.
אגם ווינדרמיר ארוך ולמעבורות יש כמה מסלולים. הן מגיעות לנקודות עניין שונות סביב האגם. במעגן של ווינדרמיר יש שפע של סירות קייק וסירות מנוע קטנות להשכרה. אילו היתה לי חברה מתאימה זו נראית לי פעילות כיפית.
בזכות המבנה המיוחד שלו ווינדרמיר הוא אגם מאוד יפה. הוא טובל בעצים, יש בו איים קטנים, ובנקודות מסוימות הוא כל כך צר שזה נראה כאילו שתי הגדות עומדות להתנשק, כמו למשל בתמונה שכאן.
בבואונס נמצא גם עולמה של ביאטריס פוטר. זוהי אטרקציה המיועדת למשפחות עם ילדים צעירים. אפשר לקרוא על כך בסוף הפוסט, בפרק העוסק באתרים למשפחות באזור האגמים.
בואונס תיירותית ויש בה מסעדות רבות. לא חיפשתי המלצות וגם אין לי המלצות מיוחדות, אבל היה לי נעים לשבת בכולן. אכלתי שוב ושוב במסעדה האיטלקית הסמוכה לרחוב שבו התגוררתי ובשתי מסעדות אסיאתיות.
אמבלסייד – Ambleside
אמבלסייד היא עיירה מתוקה היושבת במרחק מייל מהקצה הצפוני של אגם ווינדרמיר. אמבלסייד מוקפת בטבע יפה שכדאי לנצל. יום הטיול שהקדשתי לה היה הגשום ביותר בכל הטיול שלי. טיילתי בעיקר ביערות סביבה. היער הוא מעין סכך מפני הגשם. ההגנה שלו אינה הרמטית והייתי עטופה היטב, אבל הבחירה ביערות התגלתה כמוצלחת באופן יחסי.
.
Stagshow Gardens
הכניסה לגן נמצאת כ-400 מ' ממעגן Waterhead באגם ווינדרמיר, במרחק לא רב מאמבלסייד. במעגן יש תחנת אוטובוס, ושם התחלתי את היום.
לא מדובר בגן קלאסי אלא במה שנקרא woodland garden שפירושו יער עם נגיעות קלות מאוד של מגע יד אדם. סטגשואו גרדן זה מקום יפה במיוחד בתקופה שבה טיילתי, סוף מאי, בזכות פריחת הרודודנדרום.
היער יפהפה ומאוד עשיר; יש בו פלג מים המקפץ במדרון מעל לסלעים; נגיעות הצבע של הרודודנדרום הן קסם שאין שני לו; ומתוך היער נפתחים חלונות אל נוף האגם.
Stock Ghyll Force
את אמבלסייד חוצה נהר Stock Ghyll, ומהעיירה ניתן לצאת לטיול לאורך הנהר. גם זה טיול מקסים ביער. במהלכו חוצים את הנהר בגשרון חביב. עולים ויורדים טיפה במדרון ומלווים את הנהר היפה ואת המפלים שלאורכו.
Stock Ghyll FRorce הוא מפל גבוה יחסית המתפצל לשניים. בגלל הגשם צילמתי מעט ומתברר שאין לי תמונה שלו. האמת, אני כבר לא בטוחה אם בכלל הגעתי אליו או לא. המסלול היה חלקלק מהגשם וקצת אחרי המעבר בגשרון החלטתי לחזור. כפי שרואים בתמונה, היו הרבה אנשים לאורך המסלול.
יש ככל הנראה שביל ביער המקשר בין סטגשואו גרדן לסטוק גייל פורס. בגלל הגשם לא היו לי יומרות. אבל כשטיילתי בסטגשו ראיתי אנשים (אמנם לא רבים) היוצאים אל המסלול הזה.
בעיירה עצמה יש רחובות נאים, חלונות ראווה מקסימים, פארק רחב ידיים עם מתקני משחק וספורט, ובית אחד אייקוני. זהו בין אבן עתיק הבנוי על הגשר שמעל לנהר.
בטח יש בעיירה גם מסעדות מוצלחות אבל אני לא נחלתי כאן הצלחה. הגעתי מסטגשואו גרדן עם נעליים ספוגות מים והתיישבתי בבית הקפה הראשון שנקרה בדרכי, והוא היה מאכזב.
ריידל (Rydal) וגרסמיר (Grasmere)
ריידל הוא כפרון קטנטן ליד אגם ריידל, באמצע הדרך שבין אמבלסייד לכפר המפורסם גרסמיר. הקדשתי לפינה הזאת באזור האגמים יום מלא שאני מאוד ממליצה עליו. השיא היה בבית וורדסוורת, הבית שבו התגורר המשורר עם משפחתו, אך לפני כן הייתי ב-Rydal Mount & Garden שנמצא ממול, וגם הוא שווה מאוד ביקור. המידע ברשת מאוד מבלבל, ואתרי האינטרנט מובילים רק לבית של וורדסוורת. אנסה לעשות סדר.
.
Rydal Mount & Garden
מימין לכביש הפנימי העולה לריידל מאונט יש כניסה אל Rydal Mount & Garden. הכניסה לכאן היא בחינם. זהו בית אחוזה שבחזית שלו יש גן פורמלי. הבית יושב בשטח גדול שחלקו מיוער ובחלקו האחר יש מרעה לכבשים. נחל יפה חוצה את שטח האחוזה בדרכו לאגם. מפינות מסוימות בשטח נשקף נוף האגם. ביער יש מסלול אמנות ובו פסלים מעניינים. חלקם משלבים טקסטיל. לא ברור לי איך הם נשמרים מפגעי מזג האוויר. בכל אופן הם מאוד יפים. יש במקום גם בית קפה, וטיול בעומק השטח מגלה גם בתים להשכרה ואתר קמפינג.
בשטח האחוזה יש כמה פנינים של ממש. אחת מהן היא הביתן הקטן היושב על הנחל. כשיורדים מהגן הפורמלי אל הנחל עומד לו הביתן הקטן בתוך אפיק הנחל עצמו ומהווה מחסום שיצר אצלי ממש מועקה. אבל כשפותחים את הדלת מתגלה תמונה מיוחדת.
מחלון הבית הקטנטן נשקף מפל. מתברר שהביתן הקטן נבנה במאה ה-18 בדיוק למטרה הזאת של יצירת פריים למפל. זה נחשב אז למאוד רומנטי ויפה. גילויים קטנים שכאלה מאוד מרגשים אותי כי הם ממחישים תקופה, הלכי רוח ורעיונות.
בית וורדסוורת בריידל מאונט
ידעתי שוורדסוורת גר כאן תקופה בחייו אבל כמעט והפסדתי את הבית כי ביליתי זמן רב בשטח האחוזה וחשבתי שסיימתי לראות הכל. ואז, מעבר לכביש החוצה את הכפרון ריידל, התגלה הדבר האמתי – האתר של בית וורדסוורת. בשונה מהאחוזה, הכניסה כאן היא בתשלום, והיא שווה כל פאונד ופני. כשנכנסתי נעתקה נשימתי מיופיו של הגן שבחזית הבית.
המשורר חי כאן עשרות שנים עם משפחתו, אך הבית לא היה שלו. המשפחה שכרה את הבית מידי בעלת האחוזה הסמוכה. חרף העובדה שמדובר בבית שכור, וורדסוורת השקיע כאן בגן מרהיב. הגן מבטא את רעיונות הגן האנגלי המעריך את הטבע, והגינון בו הוא ההפך הגמור מפורמלי. הוא נראה טבעי יותר ומשתלב בסביבה בצורה מופלאה. בתוך הגן יש מדרון תלול המפריד בין הטרסות הגבוהות לבין המרחב של הגן שתחתיו. במדרון הזה הטבע משתולל ממש, והמכלול כולו יפהפה.
הבית עצמו פחות ריגש אותי, אולי כי אני לא אנגליה. רגע אחרי שנכנסתי החל שם סיור מודרך אך לא הצטרפתי אליו. בכניסה יש דפי הסבר בשפות רבות והתרגשתי למצוא שם דף בעברית. זה הספיק לי. הכי מדליק זה לראות את הרצפה העקומה בחדר של הבת דורה בקומה השנייה.
אגם ריידל
את אגם ריידל ניתן להקיף. תכננתי ללכת בשביל שמצפון לאגם, בין ריידל מאונט לבין בית נוסף של וורדסוורת ליד גרסמיר, הנקרא "בית היונה" – Dove Cottage, אבל הכניסה לשביל לא היתה משולטת, ובשביל שזיהיתי היתה הזהרה מפני מפולת שאירעה בסתיו. החלטתי לוותר ויצאתי אל השביל שמדרום לאגם.
יש כאן מערך של שבילים וניתן ללכת ממש בגדת האגם או בשביל המטפס קצת במדרון ונמתח בקו גובה מעל האגם. בחרתי בשביל הגבוה. פרט למבט הפנורמי היפה יש בו גם אטרקציה נוספת – מערה מלאה במים שניתן להיכנס אליה באמצעות אבני מדרך.
ניתן להמשיך עד גרסמיר, אולם בקצה האגם קיצרתי את הדרך וסיימתי בחניון שנקרא White Moss. האוטובוס עובר שם והשלמתי את הדרך לגרסמיר באוטובוס.
גרסמיר – Grasmere
בין אגם ריידל לגרסמיר נמצא אגם גרסמיר. הכפר יושב מעבר לו. גרסמיר הוא הכפר המפורסם ביותר באזור האגמים. אנשים מאוד מתלהבים ממנו ולא ממש הצלחתי להבין למה. יש בו בתים מאוד נאים, אך בעיני פחות כיף בו מאשר בעיירות, ומרוב מסחור חסרה בו התחושה של כפר.
ובכל זאת כמה מילים לטובתו:
גרסמיר ידוע ככפר של הג'ינג'ר ברד ויש בו מאפייה מפורסמת של העוגיה המתוקשרת.
יש בכפר גן נרקיסים ובו מצבה למשורר ויליאם וורדסוורת. המבט מהגן אל בית הקפה שעל הנהר מאוד רומנטי.
לא ראיתי בגן נרקיס פורח לרפואה מפני שזו לא העונה של הנרקיסים, ובכל זאת זו פינה נחמדה. הקימו אותה לפני לא הרבה שנים למטרה מאוד תועלתנית. זו היתה דרך לגייס כסף מהציבור כדי לשפץ את הכנסייה המקומית. הגן מרוצף באבנים שאנשים שילמו בעבורן וחרטו עליהן את שמם.
בית הקפה שמעבר לנהר, ממול לגן, נראה כפינה מקסימה, אך הוא היה סגור. אילו יכולתי לבלות בו אולי הייתי מתלהבת יותר מגרסמיר.
כדאי לדעת שיש הרבה מסלולי הליכה היוצאים מגרסמיר. אני לא הספקתי לנצל אותם.
קזיק ומעגל הנסיעה דרך בטרמיר ומעבר ההרים הוניסטר
קזיק (Keswick) היא עיירת שוק מקסימה, ותזמנתי את הגעתי אליה ליום ה' שהוא אחד משני ימי השוק בשבוע. גם בה ביליתי בגשם שוטף ומעיק שלמזלי נרגע בהמשך היום. דוכני השוק מקורים. בשוק יש מוצרים רבים ומגוונים וחלקם של דוכני המזון יחסית קטן.
בהמשך הטיול הייתי בשוק נוסף ולמדתי שחרף עושר המוצרים אין בשוק האנגלי ססגוניות כמו בשוק הצרפתי. מזג האוויר האפרורי אינו לטובה כאן, ובכל זאת נחמד לשוטט קצת בשוק. אפילו קניתי לי חולצה, אך רוב זמני בקזיק עבר עלי בבית קפה נחמד קרוב לכיכר השוק בתקווה שהגשם יחלוף.
מסלול נסיעה בנוף וטיול סביב אגם בטרמיר
בצהריים יצאתי באוטובוס 77A הנוסע במעגל באחד הקטעים היפים של אזור האגמים. הוא עובר במרכז המבקרים של יער ווינלתר (Whinlatter), ממשיך בצד האגמים קרומוק (Crummock) ובטרמיר (Buttermere). אחר כך הוא עולה אל מעבר ההרים הוניסטר (Honister) ויורד ממנו אל אגם דרוונטווטר (Derwentwater) שבקרבת קזיק.
אוטובוס נוסף שמספרו 77 נוסע בכיוון ההפוך, וכל אחד מהם עושה את מסלולו אחת לשעתיים. אם יורדים באחת מתחנות הדרך ורוצים גם ליהנות ממסלול הנסיעה, צריך להקפיד להמשיך באותו קו אוטובוס שבו הגעתם ולא בקו הנגדי.
כמו רבים ירדתי מהאוטובוס בכפר בטרמיר והלכתי אל האגם. אורכה של הדרך לאגם הוא כק"מ, ובעיני היא יפה לא פחות מהאגם עצמו. זמן קצר לפני כן הגשם נרגע והמון אנשים יצאו לצעידה בשביל הסובב את האגם עם הכלבים שלהם.
המסלול יפהפה אך נוכחתי שאינו קצר ואם אני רוצה להתאים את עצמי לאוטובוס המשלים את מעגל הנסיעה (ולא בכיוון הנגדי) אני צריכה להזדרז. הלכתי מקצה אל קצה ולא השלמתי את ההקפה. חיכיתי לאוטובוס בתחנה בצדו השני של האגם. איזה כיף שאפשר לעשות אלתורים כאלה.
קוניסטון ואחוזת ברנטווד
היעד העיקרי שלי ביום הזה היה אחוזת ברנטווד (Brantwood) שבאגם קוניסטון. הייתי בטוחה שאספיק לבקר גם בכפר Hawkshead שבקו האוטובוס לאגם ואולי אפילו אצליח ללכת לטייל סביב אגם Tarn Hows, אבל ביום הזה למדתי שיעור על התחבורה הציבורית.
איחורים, שינויים בזמני השייט באגם ואפילו אוטובוס שמתקלקל באמצע הדרך – אלה דברים שעלולים לקרות. הספקתי רק לבלות באחוזה ובכפר קוניסטון, אך גם מיום הטיול הזה חזרתי עם שק של חוויות והיה שווה.
מהכפר קוניסטון יש הליכה של כק"מ לאגם. חלקה הגדול לאורך נחל זורם. מהמעגן יוצאות סירות אל אחוזת ברנטווד ואל יעדים נוספים באגם. רכישה ברשת של כרטיס לסירה מקנה הנחה, אבל הכרטיס הוא לשעה מסוימת ולא רציתי להתחייב מראש. לכן קניתי אותו בטלפון רק כשהגעתי למקום. את הזמן עד למועד יציאת הסירה העברתי בבית הקפה החביב שבמעגן, מול נוף האגם.
השייט
בחרתי במסלול ארוך יחסית כדי לחוות אץ האגם. השייט לא היה מסעיר אבל יש משהו מאוד מרגיע בשהות באגם ובקצב האטי. ההגעה לאחוזה בסירה מייצרת ציפייה. ובאמת הכניסה עצמה היתה בעלת קסם שאין דומה לו. הליכה קצרה על פני מזח עץ הבנוי על כלונסאות ושער עץ הובילו אל גן של צמחי תבלין – Kitchen Garden. אינסוף מיני צמחים, עצי פרי, ריחות, פרפרים ודבורים מלאו את הגן במדרון הפונה לאגם.
בקרבת הגן יש שלט המפנה את המבקרים אל קופת האתר שבחניה כדי להסדיר תשלום. אני חושבת שלו הייתי מגיעה עם רכב ישירות לחניה, חלק גדול מהקסם של ההגעה למקום לא היה מתרחש כלל.
ג'ון רסקין ואחוזת ברנטווד (Brantwood)
אחוזת ברנטווד היתה מקום מגוריו של ג'ון רסקין, איש אשכולות שהיה מבקר אמנות, צייר, הוגה דעות ומחנך בעל זיקה עמוקה לטבע. הוא חקר את הסביבה, יצא גם למסעות, והיה בעל אוספים. אפשר לראות אותם בבית שבשטח האחוזה, אבל מה שמפעים הוא המרחב שעיצב.
ציפיתי להגיע לגן. ואמנם בכניסה יש גן תבלינים, ובהמשך יש "מסלול זיז-זג" (ככה הוא נקרא) על גבי המדרון שעיצב החתן של רסקין, וזהו קטע של גן מעוצב. אך רסקין עצמו כמעט ולא שינה את הנוף, ובמרחב הגן שלו יש נגיעות קלילות בלבד בטבע. לפיכך הוא נחשב לחלוץ בנושא של עיצוב נוף.
מה רואים? יער פרוע למדי ובו שבילים, עצי רודודנדרום בפריחה, אגמון קטנטן ויפהפה הנקרא Pond, פינה ביער שרסקין הקיף במקלעת קש ויצר באמצעותה מעין מבוך קטן, פלג מים טבעי ולידו כיסא מלוחות אבן טבעיים. וזהו.
אפשר להשתגע מהקסם.
ובנוסף, בבית הקפה שבמקום אכלתי את אחת הארוחות הטובות שלי בטיול.
אז מה זה חשוב שלא הספקתי להגיע לכפר ההוא ולמסלול טיול נוסף?
עמק לנגדייל
נסיעה בעמק לנגדיל מובילה אל ההרים הגבוהים באזור. מי שמטייל ברכב יוכל לנסוע אל עומק האזור. אני ירדתי מהאוטובוס בכפר Elterwater ששמו כשם האגם הסמוך, והלכתי ברגל בשביל נח מאוד אל הכפר סקלווית, שבו נמצא המפל Skelwith Forth.
זה היה טיול קצר ומקסים לסיום השבוע שלי באזור. מצאתי את אלטרווטר ככפר אמתי, אותנטי ויפה. ממול לתחנת האוטובוס יש פאב שביליתי בו לפני היציאה לדרך. עוד קצת הלאה יש חניון גדול למכוניות ושער עץ המוביל אל תחילת המסלול. הדרך מלווה את הנהר Brathay שחוצה את אגם אלטרווטר.
בחרתי ללכת בכיוון הירידה מפני שאני חוששת מעליות. בדיעבד עדיף בעיני ללכת בכיוון ההפוך (מסקלווית לאלטרווטר), כי הדרך באמת קלה והמבט אל ההרים יפה יותר. אני הסתובבתי מדי פעם לאחור כדי ליהנות ממנו. כיוון ההליכה במעלה העמק נכון במיוחד למי שתלוי באוטובוס, כי הפאב הוא מקום מצוין להמתין לו.
משפחות עם ילדים באזור האגמים
האזור מתאים למשפחות כמו כפפה ליד כי הוא יחסית קומפקטי ואפשר לטייל בו בשיטת הכוכב, מנקודה אחת מרכזית, ומפני שפעילויות ואתרים יעודיים לילדים ונוער מצויים בשפע ברחבי האזור. הנה כמה דוגמאות בלבד מתוך המבחר הגדול:
השכרת סירות
סירות משוטים וסירות מנוע לשייט עצמאי יש באגם קוניסטון ובאגם ווינדרמיר ומחיר ההשכרה סביר מאוד. מרכזי השכרה באגם ווינדרמיר הם במעגן של Bowness on Windermere, במעגן Waterhead שבקרבת אמבלסייד וב-Brockhole שבין שתי העיירות. בברוקהול יש עוד הרבה אטרקציות נוספות.
.
ברוקהול
בברוקהול (Brockhole) יש שלל פעילויות: מסלול חבלים וזיפליין, חץ וקשת, מיני גולף, השכרת סירות ועוד. ופרט לכל אלה יש במקום גם גנים יפים ומסעדה.
.
מסלולי אופניים ביערות
ביער גריזדל (Grizdale) וביער ווינלתר (Whinlatter) יש מרכזים להשכרת אופניים ומסלולים בכל הרמות, ממשפחתיים ועד אתגריים, וכן מסלולי הליכה ופינות משחק. יער גריזדל מציע גם מפגש עם פסלים וחוויה של אמנות. אל היער הזה אין קו תחבורה. יער ווינלתר מציע נופים מרשימים ותצפיות על אגמים, ואליו בהחלט ניתן להגיע גם באוטובוס.
.
טירה מהאגדות
Wray Castle היא טירה שמורה בגדה המערבית של אגם ווינדרמיר. שלל פעילויות מוצעות למשפחות בטירה ומחוצה לה.
.
מסלול ויה-פרטה
במעבר ההרים הוניסטר יש מכרה צפחה עתיק. כיום פועל במקום מסלול ויה פרטה אתגרי לבני נוער וצעירים.
.
פעילויות נוספות
יש באזור גם פארק בעלי חיים, אקווריום, קיר טיפוס (בקזיק), טיול עם לאמה, ורכבות היסטוריות. באגמים הגדולים יש מעבורות שניתן לשוט בהן ולחוות את המראות מכיוון המים.
.
האטרקציה של ביאטריס פוטר
כמטיילת סולו לא חיפשתי אטרקציות לילדים, אך בבוקר גשום אחד ביקרתי ב"אטרקציה של ביאטריס פוטר" בעיירת הבית שלי בואונס און ווינדרמיר. בתוך חלל סגור ישנו עולם שלם שבו קמות לתחיה הדמויות מספריה של הסופרת והמאיירת בסצנות מתוך הספרים.
בעולמה של ביאטריס פוטר פוגשים את פיטר הארנב ואת שלל יצורי החווה ושוכני היער כגון השועל, התחש והצפרדע. זה מזכיר קצת את פארק האגדות באפטלינג שבהולנד רק שזה בחלל סגור.
יש גן קטן בחוץ ואף הוא מדמה פנטזיה. יש במקום גם חדר עם פעילות אינטראקטיבית ואפשרות ללמוד על הסופרת אשר בנתה לה בית באזור האגמים והורישה אותו ל"נשיונל טראסט", החברה הלאומית לשימור ופיתוח של אתרים היסטוריים ואזורי טבע.
ביציאה מהאטרקציה עוברים כמובן בחנות מתנות גדולה, הכל בסגנון האיורים מהספרים.
מה עוד אפשר לעשות באזור?
מספר המסלולים באזור הוא אינסופי, ובינהם מסלולים קלים שבקלים, כמו זה שבעמק לנגדייל, ועד לטרקים.
אם יש יותר זמן ניתן להתרחק גם לחלק הדרומי של אזור האגמים או לאגמים המערביים כמו Wast Water והעיירות של קו החוף המערבי. באוטובוס זה אפשרי אך ארוך למדי. שקלתי להצטרף אל יום טיול מאורגן אל האזור המערבי דרך שני מעברי הרים דרמטיים, אך ויתרתי כי יש כל כך הרבה מה לעשות שממילא לא מספיקים בשבוע.
יש אינספור גנים ובתים היסטוריים. הנה רשימות חלקיות:
אני מזמינה אותך להצטרף אל מועדון הקוראים של 'שמתי לב'.
מאד אוהבת את הכפר האנגלי. היינו בטיול אחד בקוטסוולדס וצפון ויילס והטיול שלך עושה חשק להרחיב הכרות לאזור האגמים. הכל נראה כה יפה רענן וירוק. נכנס למגרת החלומות. תודה זיוה על פוסט יפה ומפורט
בשמחה איריס. ואצלי שמורה התכנית היפה שלך. מאוד התלבטתי אם להכניס את צפון ווילס לתכנית הטיול ובדקתי גם אפשרות להדרים לקוטסוולדס. הכל מאוד מפתה, אבל צריך לבחור 🙂
הירוק הזה, הצמיחה הזו, האגמים.. שיכרון חושים ממש! מאז שייט התעלות בנוריץ׳ התאהבתי בקסם של הקנטריסייד האנגלי. הפוסט שלך עורר את הגעגוע. תודה על פוסט מעמיק, מחכים ומושקע.
תודה רבה, מלי. בתמורה אני מאמצת את הרעיון שלך לשייט בנהיגה עצמית באזור נוריץ'. מראה לי יופי של דבר.