עיניים קטנות, מסתכלות וחוקרות, מציירות לי את כל העולם, פי רי פי פי…
ביום שמש באמצע החורף יצאתי לנצרת. את הקלאסיקות של נצרת אני מכירה ובכל זאת לא טיילתי בעיר כבר שנים, ולכן
כשהייתי ילדה היתה לי נטייה לחולמנות ונדבק בי דימוי של ילדה החולמת בהקיץ. המצב החמיר בגיל בית הספר כשקיבלתי מאת
האי אגינה נמצא במפרץ הסארוני במרחק 26 ק"מ בלבד מאתונה. למרות הקרבה הביקור בו אינו בררת מחדל אלא מוצדק בהחלט.
חקלאות וטבע לא נגוע שוכנים זה בצד זה ומעצבים ביחד את הנוף. טיולים באזורים האלה הם דבר נפלא אך במקרים
בשכונת פסירי אין נקודות ציון בולטות, לא אתרים ארכאולוגים ולא מוזיאונים חשובים, אבל זהו האזור מס אחד בעיר לשיטוט ולבילוי.
למה גשרון על פני פלג מים הוא כל כך יפה ורומנטי? איזה גשר עובר על פני מים סוערים ואיזה בנהר
בתוך שוק העתיקות המרכזי של אתונה שוכנים אלה בצד אלה כל היפה, המכוער והמוזר. בובות מיניאטוריות בצד כסא שפעם חיממה
אחד הדברים המעניינים שחוויתי באתונה הוא המעבר החד בין שכונותיה של העיר, שכל אחת מהן היא עולם בפני עצמו. בכל
העיר העליונה צילמת תמונה אש – אחי, זה מדהים עכשיו צלם אתה אותי, אחי כאן זה טוב, אחי מדהים האקרופוליס
הגענו לטולדו בשעת ערב מאוחרת, חבורה של ארבע חברות, בסופו של מסע ארוך מפורטוגל. הרכב המסורבל שלנו נקלע לסמטאות צרות שלא
אני הולכת ברחוב של השוק הישן בשפרעם. פעם עבדו כאן נפח, שען, נגר וקצב. כיום הרחוב שומם ונותרו רק הדלתות
המלצות על פינות יפות בבייג'ין ומקומות לבילוי ביום ובלילה. אלה הם כל המקומות שלא חייבים להגיע אליהם, אבל הם אלה
או: מה שגיליתי במסע הגראנד טור שלי בצפון איטליה בימים האלה, כשפרי ההדר מחליף את פירות הקיץ על המדפים בסופרמרקט,
החלק הזה של יומן הטיול מתאר את חוף הים של ויק, את חצי האי סנפלסנס ואת סיום הטיול ברקיאוויק. וביחד
אני כותבת לאנשים:
אני כותבת על המוכר והפחות מוכר. יש לי גם טיפים, ולפעמים הם לא רעים בכלל.
שווה להישאר, לא?
ההרשמה כאן. תמיד אפשר גם לבטלה.
כלי נגישות