עיניים קטנות, מסתכלות וחוקרות, מציירות לי את כל העולם, פי רי פי פי…
שבוע לפני הטיול שתוכנן חודשים רבים התברר שלא אוכל לצאת. ההתכתבות עם בני המשפחה המטיילים עוקבת אחר המסלול שעשתה באיסלנד
איסלנד מעולם לא היתה החלום שלי. יש שם נופי בראשית אבל באיטליה יש אנשים וביפן גם, וזה יותר מעניין, חשבתי.
מסיבה לא מוסברת צילמתי את בית 25 ברחוב מריאצקה שוב ושוב. שבועות לאחר שחזרתי מגדנסק זיהיתי אותו בתמונה ישנה במקום
בששי לאוגוסט 1945 נפלה פצצת האטום הראשונה בתבל על העיר הירושימה, והחיים לא שבו למסלולם. יפן השתנתה ללא הכר. העיר
כפרים בראשי גבעות, שווקים צבעוניים, תריסי עץ בתכלת או אדום, כוורות דבורים, גדר אבן, מטעי פרי, שדות לבנדר, אבטיחים ומלונים, כרמים רחבי ידיים, מונומנטים עתיקים, נהרות ומערות, פסטיבלי
היכרות עם אלבניה דרך ספריו של איסמעיל קאדרה זו לא תחילתה של בדיחה. הגנרל והכומר הם הגיבורים הנושאים בנטל עלילתו
גדנסק, – מה יש בה ומי שמע עליה בכלל? מי שבגילי ומעלה בטח זוכר את המרד של תנועת סולידריות שפרץ
אני נוסעת עם אגנס באזור החקלאי רחב הידיים של דלתת הויסלה, השפך של הנהר הארוך ביותר בפולין. זה הנהר העובר
בעיירה אובידוש (Obidos) שבמרכז פורטוגל ביקרתי באביב 2018 כשהחלו אירועי השבוע הקדוש של חג הפסחא. שירת נשים נשמעה מרמקולים ברקע,
מערי החוף ועד להרים – שפע של אפשרויות כשהמטוס התקרב לשדה התעופה של ניס בטיסת לילה מישראל, כל האורות בחצי
שש קומות. 35,000 מ"ר שטח תצוגות. ארכיטקטורה אולטרה מודרנית וחללי תצוגה מרווחים ומוארים. המוזיאון הלאומי של סין לנשים וילדים הוקם
חגיגות 70 למדינה נפגשו אצלי עם פוסט המאה בבלוג. רגע. לעצור את הרכבת בבקשה. אני מגלגלת על הלשון את המספר
יש לי חברת פייסבוק שפעילה ברשת בשקט ונמנעת מכל חשיפה. הכרנו דרך הבלוג. יום אחד היא התוודעה לשמתי לב ומאז
אני נמצאת בתוך תלולית שלג. התלהבתי מהשלג האביבי שנקרה בדרכנו בספרד, בדרך לפורטוגל. יצאתי עם שלוש חברות לטיול. נחתנו במדריד,
אני כותבת לאנשים:
אני כותבת על המוכר והפחות מוכר. יש לי גם טיפים, ולפעמים הם לא רעים בכלל.
שווה להישאר, לא?
ההרשמה כאן. תמיד אפשר גם לבטלה.
כלי נגישות