מקומות שכיף לגלות
כפרים יפהפים נעלמים מן העין, רחובות שלוקחים אותנו אחורה בזמן ומוזאון מפתיע שמרתק קטנים וגדולים כאחד – חמש פינות בפרובנס שאינן נמצאות ברשימות החובה אך לכל אחת מהן הקסם וכח המשיכה שלה.
בצפון הרחוק של ווקלוז'
בפינה הצפונית ביותר של מחוז ווקלוז', בואך דרום פרובנסל, נמצא כפר קטן ובו פחות ממאה תושבים. בתי הכפר נאחזים במדרון ההר. ממול נשקפת הפסגה הקירחת של הר ונטו, הענק של פרובנס. בכניסה יש מכבסה עתיקה ששימשה עד 1958, שאז הגיעו המים לכפר. זהו הכפר ברנט (Brantes).
.
שבילי אבן בין הבתים מובילים אל סטודיו לעיטור כלי קרמיקה, בית מלאכה לסנטונים, פה ושם גינות ירק, כנסייה אחת ומסעדה צמחונית אחת (Les Aventurieres du Gout) שלה מרפסת פתוחה מול הנוף. בררו באיזה ימים ושעות היא פתוחה שלא תתאכזבו. ארובה מציצה מאחד הגגות. בשולי הכפר, כביסה מתנפנפת על חבל בין עצי היער. הטבע כאן לא נגוע והוא מקיף את הכפר החינני מכל עבר. שלווה שורה על פינת גן העדן הקטנה. שקט כאן אפילו באמצע חודש אוגוסט.
.
אם תבואו ביום קיץ חם תוכלו להיטבל במים של ערוץ הטולורנק (Gorges du Toulourenc). זהו ערוץ עמוק עם מים זורמים שנמצא במרחק ק"מ ספורים מכאן. הכניסה אליו היא בקרבת הכפר הסמוך: St Leger du Venteaux. בעיני זו פינה יפהפייה של פרובנס.
מוזאון שבשבילו שווה להיכנס למרסיי
מי היה מאמין שבחופי מרסיי התהלכו פעם פינגווינים? ומי היה מאמין שדווקא ליד מרסיי הים תיכונית והחמימה התגלו עדויות מסעירות לעידן הקרח האחרון?
.
קוסקר מדיטרנה (Cosquer Mediterranee) אינו מוזאון רגיל. זהו אתר המנגיש לציבור ממצאים מרתקים אשר התגלו באתר שאין אפשרות לבקר בו. הממצאים המקוריים מעטרים את קירותיה של מערה תת ימית. אפילו אם היינו בעלי זימים וסנפירים עדיין היה צורך להגן על האוצר הנדיר מפני הרס, ולפיכך במערה האמיתית מבקרים אך ורק חוקרים.
.
אז מה התגלה שם?
בגובה מינוס 36 מ' מתחת לפני הים, באחד ה"קלנקים" הסמוכים לעיר – Calanque de Morgiou, התגלה ב-1985 נקיק סלע ובו פתח קטן המוביל אל מסדרון תת ימי שאורכו 175 מ'. בקצהו של הנקיק נפתחת מערה גדולה המכילה הרבה אולמות ומעברים.
.
מי שגילה את חללי המערה הוא צוללן בשם הנרי קוסקר. כשהתגלתה המערה איש לא חשד שיש במקום אוצר, כי מי מגיע למקום כזה. אבל הנרי קוסקר המשיך לבקר שוב ושוב בתגלית שלו, ולאחר שנים של מחקר, מדידות ומיפוי ראה באקראי הדפס כף יד על אחד הקירות. מאז הכל היסטוריה.
.
המחקר שנעשה בשנים הבאות חשף על תקרת המערה וקירותיה ציורי סוסים, יעלים, ביזונים ועוד בעלי חיים יבשתיים, וכן גם ציורים של בעלי חיים ימיים: מדוזות, דגים, פינגווינים וכלבי ים. גילם של הציורים נע בין 19 ל-13 אלף שנים.
.
במוזאון יש שלושה מוקדים:
- העיקרי הוא מערת ההעתק, המדמה את המערה האמיתית. הסיור בה מתקיים על גבי קרוניות המסייעות לחוש כאילו נעים על המים. זהו סיור מאוד חוויתי, אך שימו לב למגבלת הגיל. הכניסה לחלק זה של המוזאון היא מגיל 4 בלבד.
- אודיטוריום ובו סרט המראה את הגילוי הלא יאמן של המערה.
- אולם הנקרא "גלריה ים תיכונית" ובו דגמי בעלי חיים וכן ממצאים פרהיסטוריים כגון תכשיטים, כלי נגינה וחפצים שונים. יש המחשות והסברים מאוד בהירים על עידני קרח, על אזורים קרחוניים הקיימים כיום ועל אספקטים הקשורים באקלים. ילדים ומבוגרים כאחד ימצאו בגלריה את העניין שלהם.
.
אני התרגשתי במוזאון ברמות של כלה ביום חתונתה. יש עוד אתרים ויעדים מרתקים במרסיי, אך אם זמנכם מוגבל ואינכם רוצים לבלות בעיר כדאי לדעת שזהו מקום שאפשר לערוך בו ביקור ממוקד. יש חניון תת-קרקעי בקרבת מקום. אדגיש שהייתי במקום בחורף וקניתי כרטיס באופן ספונטני בקופת האתר, אך ברוב ימות השנה חשוב להזמין כרטיסים מראש כדי להבטיח את ביקורכם. זהו אתר מאוד פופולרי.
במערת ההעתק אסור לצלם ולפיכך התמונות הן מהגלריה הים-תיכונית.
לקפוץ לימי הביניים באביניון
רחוב Rue des Tienturiers באביניון הוא לא סתם רחוב. זהו רחוב צר וארוך הנמשך ממרכז העיר ועד לחומת העיר העתיקה. הכניסה אליו היא כמו קפיצה במכונת הזמן אל ימי הביניים.
.
הרחוב נקרא על שם עובדי הטקסטיל שפעלו בו פעם, הצבעים (צובעי הבדים). את הרחוב מלווה תעלת מים ולאורכה ארבעה גלגלים שהפעילו בעבר מתקנים ומכונות בטכנולוגיות של הימים ההם. בשיאו הסתובבו בו 23 גלגלים.
.
בתעלה זורמים מים שהוטו מהנהר סורג (Sorgue). זהו אותו נהר שרואים בעיירות המפורסמות היושבות על הנהר סורג: פונטיין דה ווקלוז' ואיל סור לה סורג. גם בעיירות אלו ניתן לראות גלגלי מים. שם הם הפעילו תעשיות שונות כגון קמח, ניר ושמן.
.
הנהר סורג הוא מיוחד וממזרי. זהו נהר גוץ, קצר ושמנמן אך אנרגטי מאוד. למעשה הוא זורם מתחת לפני הקרקע בהרי הווקלוז' ומתפרץ בעוצמה בפונטיין דה ווקלוז'. עוצמת הנביעה וזרמי המים הפעילו את כל הגלגלים האלה והפכו אותו ל"נהר תעשייתי". כבר במרחק קצר מפונטיין דה ווקלוז' הוא מתפצל לזרועות שונות שמהם אנשים הטו מים לתעלות ולכן העיירה איל סור יושבת על פלגי מים. כעבור עשרות ק"מ ספורים בלבד הנהר המפוצל הזה מתמזג עם נהר הרון.
.
הזרוע של הנהר שעברה באביניון סיפקה מים לחפיר שסביב חומת העיר, אך החל מהמאה ה-15 הטו אותה לתעלה הזאת ברחוב הצבעים. התעלה חצתה את העיר ולאורכה נבנו מפעלי הייצור והצביעה.
מה שהרשים אותי ברחוב באביניון זו כאמור האווירה של ימי הביניים. בגלגלי המים דבקו המוס והטחב ולאורך הרחוב רואים מבנים הסטוריים, גרגולים, כנסיות וכיום גם בתי קפה ולפחות מוסד אחד (אולי יותר) המשמש בשנים האחרונות כבמת תאטרון הפעילה במיוחד בפסטיבל אביניון המתקיים ביולי.
.
בקטע מהרחוב מונחים ספסלי אבן עתיקים. לדעתי הלא מלומדת מדובר באבנים גדולות שהיו חלק ממבנה כלשהו, קיר או חומה אשר התפרקו. באבנים המסותתות הגדולות האלה השוכבות כיום ברחוב יש עיטורים מגניבים. באחת מהן מתואר אדם הכלוא באבן וכפות רגליו מבצבצות ממנה מאחור.
אם יזדמן לכם להצטרף אל סיור מודרך באביניון, אני בטוחה שתשמעו ברחוב הזה סיפורים מעניינים
פנינת הר הלוברון
אחד הכפרים הפחות מוכרים באזור הלוברון הוא סאינון (Saignon) היושב בהר הלוברון, גבוה מעל העיירה אפט. כבר ממרחק ניכרת היחודיות של הכפר. לסאינון יש קווי מתאר ייחודיים המעוצבים על ידי סלעים משונים הבולטים בנוף. ביניהם נחבא הכפר ועל גבעה עם סלעים שכאלה נמצא המבצר העתיק ההרוס למחצה.
.
בית העירייה הגדול של סאינון מכוסה במטפס ירוק מהמסד ועד הטפחות. בקיץ הוא ירוק ובסתיו הוא משנה את צבעיו לאדום וזהב דרך כל גווני הביניים. ממול לו כנסייה, וביניהם ניצבת מזרקה מרשימה. באחת מפינות הכיכר היפה הזאת נמצאת ברכת המים של המכבסה העתיקה. גם בתי קפה יש בכיכר.
.
סאינון הוא כפר שקט מאוד. שיטוט בשביליו מגלה סמטאות מקסימות ואת המבצר שהטיפוס אליו הוא הרפתקה קטנה. יש להיזהר שכן המקום אינו מגודר, אך רבים מבקרים במקום ואם שומרים על כללי זהירות אין מה לחשוש. הנוף החקלאי מלמעלה פסטורלי ומשגע. סביב סינון יש כמה שדות לבנדר. ביקרתי בכפר בספטמבר כשהשדות היו קצורים אך המטיילים בעונת הפריחה בוודאי יהנו גם מהם.
.
ברבורים ודגי זהב בברכות המים העתיקות
האתר האחרון בפוסט הזה נמצא בעיר נים שבאופן רשמי אינה חלק מפרובנס, אך נים פרובנסלית מאוד מהרבה בחינות. היא שכנה של פרובנס ממערב, והיא חלק מהרבה מסלולי טיול בפרובנס.
..
ג'רדן דה לה פונטיין בנים (Jardins de la Fontaine) הוא גן יוצא דופן מהמאה השמונה עשרה. הוא נחשב כאחד מהפארקים הציבוריים הראשונים באירופה. אין בו ערוגות צמחים אלא מערך של תעלות וברכות מים מסוגננות ושפע של פסלים. כיום ממלאים את הברכות האלגנטיות ברבורים ודגי זהב.
.
המים מגיעים לגן מנביעה סמוכה. לידה נמצאים שרידיו של מקדש דיאנה הרומי. במאה ה-19 נבנה בחלקו העליון של הפארק גן ירוק עם שבילים המובילים אל טור מגנה (Tour Magne), מגדל מהתקופה הפרה רומית הניצב במקום הגבוה בעיר.
.
מחוץ לשערי הגן יש שדרה שעוברת בה תעלת מים המעוצבת בסגנון מודרני. אחד הדברים שעפתי עליהם בנים הוא שממול לכל מונומנט עתיק יש תשובה אדריכלית בת זמננו וזה פשוט נפלא. נים היא עיר מאוד מעניינת וכשמבקרים בה אני ממליצה לבקר גם בגן המזרקות העתיק.
אני מזמינה אותך להירשם ולהיות תמיד בעניינים
Facebook Comments