בצהרי היום עמדתי בכיכר הכפר בין שלל טיפוסים. אנשים וילדים היו מחופשים לדמויות ססגוניות מן הרחוב. הם השתעשעו במשחק מול המצלמות שכוונו מולם. את השפה שבה דיברו לא הבנתי, אבל התחושה היתה שהם התאמצו לסגל לעצמם עגה של תרבות רחוב. זה היה יום חגם של תושבי הכפר אַרְבּוּסִיאָס (Arbúcies) שבהר מונטסני, מצפון לברצלונה.
מורשת מפוקפקת
תהיתי מה גורם לכפר שלם לחגוג דווקא את המורשת המפוקפקת שלו. מדוע תושביו נהנים כל כך להתחפש לזונות, למכשפות, ליצורים מעוותים, לשודדי דרכים ולאנשים עניים ומלוכלכים?
הרי קהילות של אנשים בוחרות לרוב בנרטיב חיובי. נהוג לציין את ההישגים ואת סממני הזהות האלה שניתן להתגאות בהם. גם אם מדובר בהיסטוריה כואבת רצופה בכיבושים, יצוץ איזה סיפור דוד מול גולית או אתוס של שמירת מנהגים בסתר.
ראיתי כבר אנשים, נשים וטף צועדים בגאון עם נוצות על הראש וחליפות מתקופת נפוליאון. ראיתי פסטיבלים של מגדלי בקר, של כורמים, של קולעי סלים ועוד רבים, אבל פסטיבל שבו חוגגים את תקופת השפל ההיסטורית של המקום – את זה עוד לא ראיתי.
יום חג
הכפר ארבוסיאס מציין כל שנה בתחילת מאי מסורות הקשורות בשודדים ומכשפות. באותו אביב שבו זכיתי לבקר בכפר זה היה חג של ממש. זהו לא סתם קוריוז אלא יום חשוב בחיי הכפר. לראיה, ביום החג הזה פתחו לציבור את הגן ההיסטורי שבשולי הכפר, הנמצא בבעלות פרטית.
משעה מוקדמת של הבוקר נפרסו דוכנים לאורך הרחוב הראשי, ובהם מאכלים האופייניים לאזור, חפצי חן והפעלות לילדים. סיורים בסוס ועגלה הוצעו למבקרים אל עבר היער של השודדים, בסמוך לכפר.
ההיסטוריה בקליפת אגוז
הכפר ארבוסיאס נמצא בהר מונטסני המיוער. היערות המכסים את האזור הם מקור למיתוסים ולמסתורין. החברה הענייה במאות ה-16 וה-17 הולידה טיפוסים שהתהלכו באזורי הצללים שלה. לפעמים היו אלה אנשים שנחטפו בעצמם או הוכרחו באיומים לעבוד בשביל מישהו.
מכשפות חכמות
הימים היו ימי האינקוויזיציה והאוכלוסייה המפוחדת והשמרנית ערכה ביזמתה משפטי שדה שסופם ידוע מראש והכריזה על נשים כעל מכשפות. היו נשים שברחו אל היערות ובכורח הנסיבות הסתופפו בצד השודדים.
בסיפורים בני זמננו הן זוכות לתיקון ומתוארות כנשים חכמות שהכירו את הטבע וידעו לנצל אותו לצורך ריפוי. באירועים המתקיימים ביום החג ניתנים הסברים על צמחי המרפא המצויים ליד הנחל, שנשים עשו בהם שימוש בעבר.
מחזה בשלוש מערכות
קהל התאסף בכיכר הכפר ועל הבמה הועלתה הצגה קצרה שהיתה פשוטה להבנה גם ללא ידיעת השפה הקטלנית. אבא, אמא, בת ובן אוכלים ארוחת ערב. דפיקות נשמעות בדלת. אם המשפחה פותחת את הדלת. בפתח עומדים איש ואישה. הם עניים ואין להם מה לאכול. הם מתחננים על נפשם. הם מתקבלים בברכה ומוזמנים להצטרף לשולחן.
עם תום הארוחה בני המשפחה מפנים את השולחן והולכים לישון. הם לא שמים לב שהבן הצעיר נרדם על השולחן ואינו הולך למיטתו. האנשים העניים עוטפים אותו בשמיכה וחוטפים אותו ליער. רגע לפני כן משאירים החוטפים המנומסים מכתב לבני המשפחה.
כשבני המשפחה מגלים את המכתב האב מתמוטט במקום ומת מצער. האם והבת נותרות בגפן. השחקנית הילדה מתחלפת עם נערה בוגרת, כאות לכך שעברו שנים.
יום אחד פורצים לבית שודדים. בבית בכי וצעקות. אבל פתאום קורה משהו לאם וקולה משתנה. היא מדברת בהתרגשות. היא מדברת בידיים. היא מדברת ומדברת, בוכה וצועקת, מתחננת. המבט של השודד אטום אבל פתאום הוא נראה מופתע. הוא מבין. הוא בא לשדוד את הבית של עצמו. כולם מתחבקים. מסתיימת ההצגה.
טוויסט בעלילה
ההצגה עזרה לי לפענח מקצת מהשאלות והתהיות שהיו לי. הטוויסט שבסיום ההצגה הוא זה שהפך את השודד הנבל לדמות מיתית והכשיר את הלבבות לאהוב את העבר העכור של הדלות, העוני והפשע, או לכל הפחות לקבל אותו.
לומדים על העבר ומקבלים כלים להכיל אותו
ההתרחשויות על הבמה לא הסתיימו עדיין. ילדי בית ספר עמדו על הבמה והקריאו אלה אחר אלה טקסטים שתיארו את סיפורי היערות ואת הפולקלור שצמח בצל העצים ובצל החברה. הילדים לומדים בבית הספר על העבר, שאין בו שום גבורה להתפאר בה, אבל הסיפורים על האנטי גיבור שהפך לגיבור מאפשרים להכיל אותו. אני התאהבתי. בעיני זה מקסים.
החיים הם נדנדה
הפעילות עברה עכשיו מהבמה אל הכיכר. אדם עם שק על הגב נאם בקול וצעק לקהל: "ארבוסיאנס". ללא מילה בקטלנית יכולתי להבין שהוא קורא אל אנשי הכפר שיקשיבו לו. הוא נאם נאום חוצב להבות בנפנוף ידיים, ואז התפרץ לזירה בצעקות אדם אחר ו"איש השק" הלך.
מכאן והלאה הרגשתי שאני לא מבינה כלום, פרט לדבר אחד: החיים הם נדנדה. פעם זה למעלה וזה למטה, ורגע לאחר מכן הכל משתנה.
האלמנט הפורימי
אנשים בשלל תחפושות נכנסו אל הכיכר ויצאו ממנה. היו שם אנשי דת ואספסוף גם יחד. נראה שכולם מאוד נהנים להיכנס אל הדמויות שאותן הציגו, ובמיוחד האספסוף. ללא ספק יש כאן גם מרכיב של פריקת עול והזדמנות לבטא צד משוחרר ומשעשע שביום יום אנו מרסנים ומחביאים עמוק בפנים.
איך הגעתי אל הכפר
הגעתי אל הכפר במסגרת יום טיול מכנס בלוגרים שבו השתתפתי לפני שלוש שנים. היינו חבורה של בלוגרים מארה"ב, ספרד, פורטוגל וישראל שנסענו לכפר ארבוסיאס. בכפר פגשנו את פול, מנהל עמותת התיירות של כפרי הר מונטסני.
הסיור שלנו התחיל משיטוט בדוכנים. הכנו בעצמנו לחם שנאפה בתנור הגדול שהוצב במקום. ביקרנו בגן היפה שבשולי הכפר. הגן הוקם על ידי משפחה אמידה שעסקה ביערנות. הם ייבאו עצים מקצות תבל ונטעו אותם לניסיון בגן הזה לפני שהעבירו אותם ליער.
אחרי הביקור בגן נסענו בכרכרה אל היער של השודדים והמכשפות. אחר כך בילינו בכיכר הכפר ושם ראינו את כל ההמולה וההתרחשויות אשר עליהן סיפרתי. בסיום היום ביקרנו במוזיאון האתנולוגי של הכפר והיה לנו גם זמן חופשי, שאני ניצלתי בעיקר לגיחה רגלית אל שולי היער.
הפסטיבל של השודדים והמכשפות היה הפקה בקנה מידה מקומי. ראיתי כבר הפקות גדולות מזו בהרבה, אבל בעיני הפסטיבל הוא היה מקסים ומרתק.
איך אתם יכולים להגיע אל הכפר ומה יש לעשות בסביבה
הכפר ארבוסיאס נמצא בהר מונטסני (Montseny). פסגתו הגבוהה של ההר היא 1712 מ'. סביבת הכפר ארבוסיאס הוכרה על ידי אונסקו לשמורה ביוספרית, כלומר מרחב של טבע ותרבות אנושית השלובים זה בזה. האזור עשוי להיות תחנת דרך בין ברצלונה לפירנאים. הוא בוודאי אינו דרמטי כמו הפירנאים אך מכוסה יערות, ולתחושתי בעזרת תיווך קל ילדים יוכלו ליהנות בו מאוד הזכות המיתוסים על השודדים והמכשפות.
סמוך לכפר ארבוסיאס נמצאת טירת Montsoriu. אנחנו לא הספקנו לבקר בה אולם היא ככל הנראה מרשימה ויושבת באופן מרשים בנוף. בין ארבוסיאס לטירה עובר מסלול הליכה באורך 13 ק"מ, ואם זה ארוך מדי בשבילכם עדיין יפה ללכת קצת לאורך הנחל בשביל היוצא מארבוסיאס ולחזור חזרה לכפר.
היות שהטירה יושבת בתוך שמורה מומלץ להגיע אליה בטיול ברגל. ניתן להגיע אליה בשבילים מנקודות שונות. למעוניינים במסלול קצר יש שביל מהחניון של הטירה באורך 2.8 ק"מ העובר דרך היער או שביל קצר עוד יותר מחוץ ליער.
בכפר Viladrau הסמוך לארבוסיאס נמצא מרכז מבקרים שבו ניתן לחוות את הפולקלור של השודדים והמכשפות ואת ההיסטוריה של האזור המיוער הזה. במרכז המבקרים ניתן גם לקבל יעוץ על אפשרויות באזור.
תחנת דרך ירוקה, מוצלת ומרעננת בין ברצלונה לפירנאים
לסיום – אולי התמונות מהטיולון הקצרצר שלי לשולי היער ישכנעו אתכם שכדאי לטייל כאן עם הילדים. השילוב בין מסלול היער והנחל של ארבוסיאס, הטירה ואולי גם מרכז המבקרים בכפר השכן – עשוי להיות תחנת דרך מוצלחת בדרך לפירנאים. ואם זה במקרה בסוף השבוע הראשון של תחילת מאי, תתעניינו אם יש אירוע מיוחד הקשור בשודדים ומכשפות.
אני מזמינה אותך להמשיך לטייל אתי
בוקר טוב
קראתי בעניין את הפוסט הצבעוני והקולח.
אהבתי את החגיגה הקטנה הזו. זה בעצם נצחון של האנדרדוג וזה מעט הזכיר לי את קרנבל התפוזים בו היינו לאחרונה באיטליה.
לכאורה ארוע פרוע על גבול החוליגני, אז על מה ההתלהבות? על שחזור מסורות ועל כך שמקדשים גם את נצחון האדם הקטן
תודה זיוה, למרות שחלפו כמה שנים מאז היית הצלחת לשחזר ולהחיות את הארוע בצורה יפה מאד!!
ויש גם טיפים לטיול בסביבה. מקסים!
אפילו לא חשבתי על האספקט הזה של ניצחון האדם הקטן. זה מאוד יפה. תודה על המשוב. אני שצחה לשמוע. פתחת לי את הלב עוד יותר לעניין של פסטיבל התפוזים.
מקסים, לא הכרתי את הסיפור על הכפר והמורשת שלו.
תודה על השיתוף.
תודה רבה, הדס. שמחה שחידשתי לך 🙂