עיניים קטנות, מסתכלות וחוקרות, מציירות לי את כל העולם, פי רי פי פי…
ימי הטיול האחרונים היו רגועים יותר מן ההתחלה הסוערת, ובהם טיילתי בערים הסקסוניות סיגישוארה וסיביו ובכפרים בירטן ורשינר.
חיפוש אחר פתרון מגורים מתאים הוביל לדירה בבנין דירות הבנוי סביב חצר פנימית. ההתנסות הזאת יצרה סקרנות להיכרות עם החצרות
המלצות על פינות יפות בבייג'ין ומקומות לבילוי ביום ובלילה. אלה הם כל המקומות שלא חייבים להגיע אליהם, אבל הם אלה
או: מה שגיליתי במסע הגראנד טור שלי בצפון איטליה בימים האלה, כשפרי ההדר מחליף את פירות הקיץ על המדפים בסופרמרקט,
אם חם ואם יש לך מספיק כסף בכיס בקיץ חם ברומא. כשהטמפרטורות ממריאות האוויר במרכז האורבני הצפוף דחוס ומהביל. בתקופת
שביל צר על דופן ההר, מעל פני האגם. זהירות, צעד אחד לא מחושב – אפשר להחליק לאגם. אבל כמה יפה. אגם
אחת הפנטזיות שלי על האלפים היתה ללכת לאגם הררי, לא כזה שהרכבל נוחת לידו אלא כזה שצריך ללכת
מסלול קצר, "מסלולון", סביב עיירה יפה בעמק לך, ביום סתיו סגרירי במיוחד, רטוב, בוצי ומושלג. נסענו בעמק לך (Lechtal) בדרך
זהו הפוסט הראשון שכתבתי בבלוג, והוא מבטא את המקום הזה של ההתחלה, החזון שראיתי מול עיני בתחילת הדרך ושמחת היצירה.
אני כותבת לאנשים:
אני כותבת על המוכר והפחות מוכר. יש לי גם טיפים, ולפעמים הם לא רעים בכלל.
שווה להישאר, לא?
ההרשמה כאן. תמיד אפשר גם לבטלה.
כלי נגישות