מסלול קצר, "מסלולון", סביב עיירה יפה בעמק לך, ביום סתיו סגרירי במיוחד, רטוב, בוצי ומושלג.
נסענו בעמק לך (Lechtal) בדרך מחבל פורארלברג, הצ'ופצ'יק המערבי של אוסטריה, לחבל טירול. לצורך ההתמצאות, עמק לך הוא מקביל לכביש סט אנטון-לנדק-אימסט מצד צפון. בדרך, במעבר ההרים הוכטנברג (Hochtannbergpass) ירד שלג, וכשהגענו להולצגאו שבעמק ירד גשם. היה קר ופסגות ההרים מסביב נצבעו בלבן. חשבנו ששיגעון להתחיל ללכת בגשם הזה אבל ראינו אנשים מסביבנו שחושבים אחרת. הצטרפנו להרפתקה, וגם הגשם הבין וחדל לרדת.
 |
| צילום תוך כדי נסיעה: ככה נראתה הדרך פחות משעה לפני הגעתנו להולצגאו |
לשכת התיירות של הולצגאו (Holzgau) היתה סגורה בשעת הצהריים המאוחרת שבה הגענו לעיירה. אבל הדלת החיצונית אל מבואת הבניין היתה פתוחה והיו שם מדפים עמוסים בברושורים. מצאתי שם בדיוק את המסלול שחיפשתי ובברושור היתה מפה, מקרא וכמה וריאציות למסלול. אני מדמיינת פינה כזאת בישראל ורואה מול עיני ברושורים על הרצפה, אבל באוסטריה זו לא אפשרות.
 |
| הולצגאו |
הרבה בתים מצוירים יש בהולצגאו, בדרך כלל באלמנטים דקורטיביים ופחות בסצנות דתיות או תמונות מחיי העמל והעבודה כפי שרואים בגרמיש, בבוואריה, שאינה רחוקה משם. אבל פה ושם רואים גם קיר עם סיפור מצויר. חוויית ההליכה מהעיירה אל המרחב שסביבה היא שילוב בין הטבע לעיירה עצמה. זו מהות הטיול בעיני. הבית בתמונה למטה משמש כמינימרקט גדול למדי. ערכנו בו קניות לדירה שאליה נכנסנו באותו הערב והתפעלנו מהסדר המופתי בפנים. זו חוויה שקשה לתפוס עד שלא רואים בעיניים.
 |
| הולצגאו |
 |
| תיק סופרמרקט |
בחזרה אל הבתים של העיירה ואל המסלול שלנו:
 |
| הולצגאו |
 |
| הולצגאו |
 |
| הולצגאו, אחסון עצים להסקה כקישוט דקורטיבי בחזית הבית |
 |
| הנהר הוהנבך החוצה את הולצגאו |
הולצגאו יושבת על הנהר Hohenbach. במרחק לא רב מהעיירה הותקן בשנת 2011 גשר תלוי מעל לנהר שאורכו 200 מ'. הגשר החזיק עד לאחרונה בשני תארים: גם החדש וגם הארוך ביותר באוסטריה. לפני פחות משנה הוא איבד את שני תאריו כשהותקן גשר חדש וארוך ממנו כפליים במרחק לא רב משם, בכביש B179 ליד העיירה Reutte. בכל מקרה הגשר לא נועד לשיאים אלא כדי לחצות את הנהר, והוא מאפשר סיור מעגלי מעל לעמק לך היוצא מהולצגאו וחוזר אליה. אחרי שחוצים את הגשר ניתן לסטות מהמסלול המעגלי כדי להגיע אל בקתת מטיילים בשם Cafe Uta ואל מפל מלאכותי בשם Simms Waterfall. אנחנו היינו לחוצים בזמן והסתפקנו בטיול קצר אל הגשר התלוי וחזרה מצדו הנגדי.
 |
| הולצגאו, במעלה הדרך אל הכנסייה |
 |
הולצגאו, בתחילת המסלול
|
 |
| מבט על הולצגאו מהדרך |
 |
| בקתות העץ הפזורות בשטח המרעה |
 |
הולצגאו הולכת ומתרחקת, אבל המבט עליה ועל עמק לך מאוד ציורי מכל זווית |
 |
| הגשר התלוי מעל לנהר Hohenbach, אורכו 200 מ' אוי לבושה. גיליתי שגשרים תלויים באורך כזה מפחידים אותי וחציתי אותו כמו זחל. לא זחל, גולם. מזל שלא היו באותו רגע עוד מטיילים על הגשר. בכוחות עילאיים התגברתי על הפחד כדי לצלם את ההרים מעמדתי שבתחילת הגשר. במרכז הגשר לא היה סיכוי למעשה ההקרבה הזה. בעיקרון, אני לא חושבת שהגשר אמור להפחיד מישהו. זה רק אצלי בראש השטות הזאת. |
 |
| המראה המושלג הוא המתנה של היום הקר ועתיר המשקעים שקדם לטיול. ההרים כאן אינם גבוהים כמו באזורים אחרים בטירול. |
 |
בצד השני של הגשר התלוי
|
 |
| בדרך חזרה |
במפה מסומנות כמה אפשרויות לדרך חזרה, וזה בהחלט התבטא גם בשטח. הדרך הנראית במפה כמזגזגת היא תלולה ואינה מתאימה לימים רטובים שבהם עלולים להחליק. בתחילת הדרך יש שלט המזהיר מפני הליכה בחורף בתנאים של קרח על הדרך. אנחנו החלטנו שזה חורף. הדרך הבאה שניסינו היא זו שבה נראה מבנה העץ הקטן המשקיף כמעין מצפה מעל לעיירה. גם היא התגלתה כדרך חלקלקה ליום הרטוב והבוצי הזה שבו טיילנו. חזרנו אל הצומת המשולט והלכנו לפי המסלול של הריבוע השחור (רואים בשלט שבתמונה). זהו מסלול פנורמי עם תצפית יפה לאורכו על עמק לך. היא אורכת כ-40 או 45 דקות. זו הדרך הארוכה מכולן אבל קלה ונוחה להליכה.
 |
המון שלטים בדרך. תמיד אפשר לחזור לנקודה הקודמת לבדוק.
|
 |
| תצפית יפה אבל הדרך חלקלקה בשעות שלאחר גשם. זהירות. מוטב לחזור חזרה. |
 |
לפני שחוזרים כדאי להתיישב קצת בפנים ולספוג את הנוף
|
 |
| המסלול עם הסמל השחור והסימן הלבן בתוכו הוא הבטוח ביותר |
 |
בקטע של הדרך הפנורמית (מסומנן כריבוע השחור) ההליכה היא על גלריית עץ.
|
 |
בירידה, בדרך חזרה, הולכים בשביל בתוך יער
|
 |
| מבט אחרון על הולצגאו מגבוה ועל ההרים עם כתר השלג מהבוקר |
צילמתי את נקודת הסיום כדי לאפשר את זיהויה אם רוצים להפוך את המסלול ולהתחיל כאן. הנקודה הזאת קצת מרוחקת ממרכז העיירה. צריך ללכת כ-500 מ' חזרה למרכז. אם מתחילים כאן – הסיום הוא בכנסייה. אבל אני חושבת שזה לא כל כך משמעותי.
 |
נקודת הסיום. חזרנו לעיירה
|
 |
| הולצגאו |
 |
| הולצגאו |
לסיכום:
אם לא את המסלול הזה – תנסו מסלול אחר שדומה לו
זה מסלול בעל אופי מקומי ואני בעד מסלולים מקומיים, היכן שנמצאים. אין כמו היכרות עם הסביבה הקרובה, עם תחושת חוסר המשמעות לזמן, עם הנחת, עם תשומת לב לדברים קטנים שמשמחים. חוץ מזה, אולי גם אתם תרכשו תיק בד יפהפה לקניות במינימרקט המקומי.
Facebook Comments