פניני נוף, גנים נסתרים ועיירה על המים
חלק מהיעדים המרהיבים ביותר בריביירה הצרפתית הם מחוץ למסלולים המוכרים, לפחות לרובנו, התיירים הבאים מרחוק. זה לא שהם סודיים אבל ההמלצות הראשונות הן על ערי הריביירה. לאחרונה נתקלתי באמירה מעניינת על הריביירה הצרפתית המדמה אותה לבצל עם שכבות שיש לקלף. ובאמת, מתחת לקליפת הזוהר יש פינות נחבאות ושכבות של סיפורים, היסטוריה, נוף, אמנות ויופי.
ליקטתי חמש פינות שונות זו מזו שנמצאות קצת בצל המקומות המפורסמים. חלקן הן בעיני מהפלאים של האזור. חלקן הן אלטרנטיבות שקטות ויפות בתוך הערים. זוהי כמובן רשימה חלקית. ניתן היה להוסיף לה עוד אתרים נפלאים אבל בסופו של דבר צריך לבחור. כדאי לזכור גם את הכפרים היפים של האזור שחלקם הם גם פנינים בנוף, ויש בריביירה גם המון אמנות.
הנה חמשת היעדים שבחרתי לרשימה הזאת:
מפרצים מוקפים בסלעים אדומים
רכס הרי האסטרל (Massif de l'Estérel) הוא רכס הרים געשי עתיק השוכן בין סן-רפאל (Saint-Raphaël) לעיירה מנדליו לה נאפול (Mandelue la Napoule) הסמוכה לקאן. זהו רכס בגובה כמה מאות מ', לכאורה לא דרמה גדולה, אך סלעו הגעשי הרווי בתחמוצות ברזל הוא בעל צבע חום אדום עז המשווה לו מראה מיוחד. הרכס עצמו מלא בנקיקים. מדרונות הרכס הגולשים לים יוצרים מפרצים קטנים סלעיים. המפגש בין הסלעים האדומים לעצי האורן הירוקים ולצבע התכלת של הים יוצר מראה מרהיב.
לרגלי הרכס עובר כביש המלווה את קו החוף. הוא נקרא קורניש ד'אור (Corniche d'Or).
"קורניש" (Corniche) = כביש על מצוק.
"ד'אור" (d'Or) – של זהב.
השם ניתן לו בגלל יופיו ובשל הגוון הזהוב שיוצרת השמש על הסלעים האדומים ועל המים בשעת בין ערביים. בעבר שימשו המערות ונקיקי הסלע של הרי האסטרל מקום מסתור לשודדי דרכים ואפילו לאסירים נמלטים מבית הסוהר של טולון. כיום הרכס וקו החוף שלרגליו הם יעד למטיילים.
אנקדוטה היסטורית מעניינת נוספת היא הנחיתה של כוחות בעלות הברית בחופים אלה בסוף מלחמת העולם השנייה. חופי האסטרל היו זירה מרכזית ב"מבצע דרגון" (Operation Dragoon) באוגוסט 1944 שנועד לשחרר את דרום צרפת מהכיבוש הנאצי.
חשוב לדעת שהנוף לאורך הקורניש ד'אור מוסתר כיום בקטעים רבים שלו ואם לא מנצלים נקודות עצירה לאורך הכביש הנסיעה בו די חסרת טעם. צריך לתת לציר הנסיעה הזה זמן מעבר לזמן הנסיעה המוערך. כיוון הנסיעה הרצוי הוא ממערב (סט רפאל) למזרח (קאן) מאחר שבכיוון זה הנסיעה היא בצמוד לקו החוף והגישה למפרצי החנייה קלה. בקיץ כל כבישי החוף בריביירה פקוקים ולכן הנסיעה הזאת מומלצת רק בשעת בוקר מוקדמת או בערב לקראת השקיעה.
.
נקודות עצירה, חופי רחצה ומסלולי הליכה
חוף Plage De Camp Long הנקרא גם Plage du Tiki הוא חוף חולי יפהפה במפרץ קטן קרוב לסט רפאל המוקף בסלעים האדומים. גם אחרי אמצע אוקטובר היו בו מבלים ומתרחצים. ניתן לשלב את הבילוי עם הליכה לאורך שביל החוף בשני הכיוונים, מזרחה או מערבה. ממש ממערב לחוף נמצא Cap du Dramont שבו יש גם מסלול מעגלי באורך כארבעה ק"מ. בקטעים מהמסלול המעגלי יש תצפית על האי I'le d'Or.
אם חוף טיקי מלא במתרחצים, אפשר לבלות גם בחוף Agay plage הסמוך רחב הידיים שגם בו יש רצועה חולית.
מ-Agay אפשר לסטות אל כביש פנימי העולה אל Parking St Baume. מחניון זה יוצא מסלול הליכה אל Cap Roux. זהו מסלול ההליכה המפורסם ביותר באזור. מדובר בהליכה בעלייה מתונה בדרגת קושי בינונית. מלמעלה התצפית היא גם על ההרים וגם על החוף.
בהמשך (מכיוון סט רפאל לקאן) שווה לעצור בכל מפרץ חניה פנוי. בחלקם התצפית היא מהחנייה עצמה ובאחרים יש הליכה קצרה אל התצפית או ירידה אל החוף.
התצפית המרהיבה ביותר בריביירה
ידוע הוא שאחת התצפיות המרשימות ביותר בריביירה היא מהכפר העתיק אז (Eze). מהגן האקזוטי שבראש הכפר נשקפים נופי הריביירה וחצי האי קפ פרה במלואם. ומה מרשים יותר מהנוף הנשקף מהגן האקזוטי של אז? תצפית גבוהה יותר המשקיפה על אותו הנוף וגם על הכפר עצמו.
התצפית המרהיבה הזאת נמצאת בחזית של מבצר פורט דה לה רוור (Fort de la Revere). המבצר ממוקם בגובה של כ-700 מטר מעל פני הים בתוך פארק הנקרא Parc de la Grande Corniche. הוא נבנה לקראת סוף המאה ה-19 כדי להגן על ניס ועל קו החוף מפני פלישה איטלקית אפשרית.
בתקופה של שלטון וישי במלחמת העולם השנייה המבצר שימש כמחנה מעצר לטייסים של בעלות הברית שמטוסיהם הופלו באזור. המקום נודע בזכות בריחות נועזות של טייסים בריטים, שנעזרו במחתרת הצרפתית כדי לחצות את הגבול לספרד ולחזור לאנגליה. המבצר עדיין שייך לצבא גם כיום והוא סגור לקהל, אבל כל האזור סביבו הוא פארק ציבורי מדהים. אין צורך לחשוש מפעילות של הצבא. המקום שקט מאוד ויש בו חנייה גדולה.
.
תצפיות ושביל הליכה
בקצה החניה עצמה יש שורה ארוכה של ספסלים להתרווח מול הנוף האדיר. אם יש לכם אפשרות להתקדם קצת ברגל פנימה אל תוך השטח זה מומלץ מאוד. בקרבת מקום תמצאו עוד נקודת תצפית עם ספסלים מול הנוף, ומי שאוהב ללכת יכול להתקדם עוד על גבי דרך האספלט במורד ההר. תגיעו אל מסתור לתצפית על ציפורים. אפשר כמובן להתעכב בה, אבל הדרך שאנו מחפשים ממשיכה עוד קצת במורד דרך האספלט עד ל"בית הטבע" (Maison de la Nature).
ממש ליד בית הטבע יש צומת משולט. בחרו ב-Route de la Simboula. זוהי דרך נוחה ומישורית שההליכה בה היא כמו על במה מעל לריביירה. בתחילתה זוהי דרך אספלט אבל כעבור זמן קצר היא הופכת לדרך כבושה ועדיין היא נגישה לעגלות ילדים ונכים. אפשר ללכת בה כמה שרוצים ולחזור חזרה. אם תמשיכו בה עד הסוף היא מגיעה כעבור שני ק"מ בקירוב לעלייה אל Cime de la Forna. העלייה תלולה אך קצרה ומלמעלה יש תצפית לים ולהרים. ניתן לתפוס משם דרך החוזרת למבצר רוור בנתיב אחר שממנו נשקף הפעם נוף ההרים, אבל היות שלא ניסיתי את הדרך הזאת אני עוצרת עם המידע בנקודה הזאת.
ונציה של הריביירה הצרפתית
פורט גרימו – Port Grimaud – היא עיירה היושבת במרחק קצר מסט טרופה במפרץ הנקרא על שמה – Golfe de Saint-Tropez. היא נבנתה בשנות הששים ע"י האדריכל פרנסואה ספורי. השטח שבו נבנתה היה עד אז אזור ביצות בשפך של הנהר Giscle.
פורט גרימו נבנתה עם תעלות בסגנון ונציאני, אך הבתים הם בסגנון של בתי דייגים הדומים לאלו שבסט טרופה הסמוכה. רוב שטח העיירה הuא ללא מכוניות. רק התושבים מורשים להיכנס עם רכב למקומות מסוימים. לרוב הבתים יש נקודת עגינה והרבה בעלי בתים מחזיקים גם בסירה. חרף הקושי שבצורת החיים הזאת הפרויקט הצליח ועבר שתי הרחבות, אחת ב-1970 ואחת בשנות התשעים.
.
מה עושים בפורט גרימו?
הכי נוח להכיר את המקום באמצעות שייט. נקודת היציאה לשייט היא: Les Coches D Eau. השייט מתקיים בסירה המכילה קבוצות לא גדולות. משך השייט כעשרים דקות והוא בהחלט ממצה. יש במקום דלפק כרטיסים. כשיש עומס שעת היציאה שמקבלים אינה מיידית. אפשר לנצל את הזמן לארוחה ושיטוט. יש במקום מסעדות וגם סניף של גלידה אמורינו.
הכנסייה על שם פרציסקוס הקדוש מאסיזי נמצאת קרוב מאוד לנקודת היציאה לשייט. תמורת תשלום קטן הנעשה במתקן המוצב במקום ניתן לעלות למגדל הכנסייה לתצפית על העיירה מגבוה.
ממש ליד הכנסייה יש מעגן שבו ניתן לשכור סירה חשמלית קטנה המתאימה למשפחה לשייט עצמאי. המחיר נכון לעונת 2025 הוא 30 אירו לחצי שעה.
בעונה יש קו שייט בין פורט גרימו לסט טרופה.
פרסומת אחת וחזרנו
איך משלבים בין הערים, הטבע, הכפרים היפים וכל מה שהריביירה מציעה? יעוץ חד-פעמי בזום מול מפה עשוי לשדרג מאוד את הטיול, לגלות סודות, לייצר את החיבורים הנכונים, לדייק את המסלול בעבורכם ולהזהיר מפני מלכודות התיירות (ויש כאלה באזור הזה). כמובן אפשר להזמין גם תוכנית טיול מלאה, אבל אם אתם טיילים מנוסים וצריכים רק את הדיוק, השדרוג וההכוונה – תחשבו על זה.
זיוה – 0523741683
ziva.samtilev@gmail.com
במרומי שכונת סימייה בניס
שכונת סימייה (Cimiez) בניס משתרעת על פני גבעה גבוהה. בדרככם אל ראש הגבעה תעברו על פני וילות. גם מוזאון שגאל נמצא במעלה הגבעה. השכונה התפתחה כאזור מגורים יוקרתי בתקופת ה"בל אפוק" החל מסוף המאה ה-19. בראש הגבעה נמצאים שרידי העיר הרומית Cemenelum ולידם מוזאון מטיס בבניין אדום בוהק. על גבי החזית האדומה של מוזאון מטיס מצוירים ציורי אשלייה של חלונות (trompe-l'œil). יפה לראות את המבנה הזה אפילו מבחוץ.
בגבעה נמצא גם מנזר פרנציסקני שעבר גלגולים רבים מאז שהוקם לראשונה במאה התשיעית, ולו גן יפהפה רחב ידיים החולש על נופיה של ניס והים סביב סביב. ובין כל אלה נמצאת חורשת זיתים עתיקה ובה ספסלי ישיבה ואזור בילוי המיועד לילדים עם נדנדות, טרמפולינה וסחרחרה עתיקה.
במרחק קצר נמצא גם ארמון אקסלסיור רג'ינה שבו בילתה המלכה ויקטוריה חלק מביקוריה הארוכים בריביירה הצרפתית ובחזית שלו פסל שהוצב במקום לכבודה. גם האמן אנרי מטיס התגורר במשך שנים בארמון הזה שהפך למלון ושם חי עד מותו. הוא קבור בצד הצייר ראול דופי בבית הקברות שליד המנזר.
מאוד יפה לטייל בכל המרחב הזה המלא באווירה, בשכבות היסטוריות ובנוף. אם אתם חובבי אמנות כדאי להיכנס אל מוזאון מטיס. אם אתם עם ילדים זה אזור בילוי נהדר. הכניסה אל המנזר ואל הגן של היא בחינם. הגן הוא הפתעה של ממש.
הגנים של מונקו
הגן היפני
נמצא קרוב ל-Forum Grimaldi, במרחק לא רב מהקזינו. זהו גן לא גדול אך יפהפה. אם הייתי בן אדם של סופרלטיבים הייתי מרעיפה עליו את כולם. טיילתי בעבר ביפן וגם בכמה גנים יפנים או אסייתיים מחוץ ליפן, והגן הזה הוא השלם והיפה ביותר שראיתי מחוץ ליפן.
הוא עוצב על ידי אדריכל נוף יפני יאסואו בבופו, שזכה ב-1990 בפרס הגראנד פרי היוקרתי בתערוכת הפרחים של אוסקה בשנת 1990. הוא נבנה במהלך שנות התשעים ועד היום האדריכל מגיע אחת לשנה מיפן כדי להעביר את הידע והעצות שלו על תחזוקת הגן.
הצמחים בגן הם ים תיכוניים אך חומרי הבנייה הובאו מיפן. העצים גודלו במשתלה זמן רב לפני שנטעו בגן בשיטות יפניות. הגן מכיל גם מבנים וכל פרט בהם עשוי בקפידה. עם סיום השיטוט בגן התיישבתי במבנה הגדול המעוצב כבית תה ורציתי להישאר להתבונן עוד ועוד. כל היופי הזה הוא על רקע הבתים הגבוהים של הרובעים המודרניים במונקו והכל יושב במקום כאילו נועד לו.
.
הגן האקזוטי
Facebook Comments