ניטור פרפרים בישראל ועוד כמה דברים מעניינים על החרק היפה מכול
מי לא אוהב פרפרים? תמיד משמח לפגוש אותם. כשאנו מתאהבים יש לנו פרפרים בבטן. בטבע הם מרפרפים בכנפיהם העדינות בין פרח לפרח. מחזור החיים שלהם בן ארבעת השלבים: ביצה, זחל, גולם, פרפר – עורר פליאה בקרב עמים קדומים. הפליאה הזאת ייחסה לפרפרים משמעויות רוחניות והולידה סיפורי אגדות. אינסוף שירים וסיפורים נכתבו על פרפרים. גם מעצבים אוהבים אותם ומעטרים בהם מוצרים. ח.נ.ביאליק תמצת את המהות הפרפרית בפשטות בשורת השיר: "פרפר פרפר פרח חי".
אבל למה צריך לספור אותם ולעקוב אחריהם? ומה רע כבר בספירת כבשים?
ובכן, זהו לא תחליף. כבשים סופרים לפני השינה ופרפרים סופרים בשעות האור, כשהשמש עומדת במרכז השמיים, השעות שבהן הפרפרים פעילים. למעשה, לא בדיוק סופרים אלא מנטרים על פי פרוטוקול קבוע המשמש במקומות רבים בעולם. בישראל פועלת כבר למעלה מעשור תכנית לאומית לניטור פרפרים.
הפוסט הזה מספר על הפרפר בהיבט האקולוגי ועל התכנית הלאומית לניטור פרפרים. חלק ניכר מהתמונות בפוסט הן של חברותי הבלוגריות שתמיד שמחות לסייע. זו הזדמנות בשבילכם להכיר גם את הבלוגים שלהן, והזדמנות בשבילי להתאמן בזיהוי הפרפרים בתמונות ששלחו לי.
אז מה הסיפור של הפרפרים בהיבט האקולוגי?
לא רק יפים
ההתפתחות המואצת של העולם המודרני הביאה להכחדה של מיני בעלי חיים רבים מספור ולהיעלמות של בתי גידול רבים. זיהום האוויר, פיתוח התעשייה והתשתיות, אזורי בנייה ואף חקלאות דוחקים את בעלי החיים ומצמצמים את שטח המחיה שלהם. גם מיני צמחייה רבים נעלמים. כיום, כשהמודעות לכך רבה יותר, אקולוגים מנסים לפתח כלים כדי להבין מהן ההשפעות על הסביבה והיכן בדיוק הן מתרחשות בזמן אמת. המטרה במאמץ הזה היא להצליח להציל בתי גידול ואף לשקמם.
קיומם של יצורים החיים בסביבה מסוימת או היעלמותם הם מדדים למצב הסביבה, אבל לא ניתן לעקוב אחר כל בעלי החיים. אחר הפרפר קל לעקוב והוא משקף בצורה יפה את מצב הסביבה. לבעל חיים כזה המשמש כאינדיקטור אקולוגי קוראים "ביו אינדיקטור".
בתמונה
הפרפר המצולם הוא דנאית הדורה. התמונה צולמה על ידי איריס סביניק בגן הלאומי של מקורות הירקון.
איריס כותבת את הבלוג עד הטיול הבא
זאת ההזדמנות לספר בכמה מילים על הדנאית ההדורה: זהו מין טרופי המגיע בסביבות חודש מאי לישראל ונודד שוב דרומה עם הופעת סימני החורף הראשונים. המסע של הדנאית מתנהל ביחידות או בקבוצות קטנות.
מה לי ולפרפרים?
אל הפעילות של ניטור הפרפרים נחשפתי בעקבות היכרות אישית עם דר' ענבר קטלב שמרכזת את קהילת המתנדבים בעמק המעיינות העוסקת בניטור פרפרים. הקהילה של עמק המעיינות היא אחת מתוך 12 קהילות של מנטרים הפרושות ברחבי הארץ. חברי הקהילה יוצאים אחת לשבועיים אל מסלולים קבועים בקרבת הבית כדי לעקוב אחר הפרפרים ולדווח על ממצאיהם.
הקהילה זוכה בהדרכה, בהרצאות ובתמיכה מקצועית לחבריה. באופן טבעי, מתפתחת בקבוצה גם הוויה חברתית ונוצרים קשרים סביב העיסוק המשותף. גם להיבט החברתי יש ערך משלו, התומך בפעילות וביכולת של המתנדבים להתמיד.
ענבר סיפרה לי על החוויה שלה בפעילות הזאת ועל הקהילה שנוצרה בעמק המעיינות סביב העיסוק המשותף. הנושא משך את לבי מכל ההיבטים שלו: ההזדמנות ללמידה, תחושת הערך שבתרומה והבונוס החברתי שבצד העשייה.
התחלתי ללמוד על עולמם של הפרפרים דרך האתר של תכנית הניטור הלאומית ונפתח לי עולם גם אל העשייה של אגודת חובבי הפרפרים, אתרי אינטרנט העוסקים בנושא וקבוצת הפייסבוק של אגודת חובבי הפרפרים שחבריה מעלים תמונות מהממות.
בתמונה
הפרפר המצולם הוא כתמית כלשהי. הכתמיות הן ממשפחת הנימפתיים.
את התמונה צילמה רינת מירון ברק בחרמון.
רינת כותבת את הבלוג travels in between
ובהזדמנות אספר שבחרמון יש הרבה פרפרים ייחודיים, ואולי זו סיבה בפני עצמה לטייל בחרמון בעונות החמות.
למה דווקא הפרפר?
על הפרפר כביו אינדיקטור מוצלח למדתי ב"הרצאת זום" של דר' רחלי שוורץ צחור, שאת הדוקטורט שלה עשתה על פרפרים והיא משמשת כרכזת הקיימות ברמת הנדיב. דר' שוורץ צחור טוענת שיש לפרפר הרבה יתרונות כביו אינדיקטור:
ראשית, אנשים אהבו פרפרים מאז ומתמיד ועל כן קיימים בעולם מגדירי פרפרים מזה שנים רבות. לשם השוואה, נסו לעקוב אחר חיפושיות או דבורים ותמצאו את עצמכם טובעים בין אינסוף המינים בלי יכולת לזהות את החיפושית או הדבורה שראיתם. תתקשו למצוא מגדיר או מומחה שמכיר את רוב המינים.
אלה בינינו שמטיילים באירופה, יכולים להעיד על האתרים הרבים המוקדשים לפרפרים. בחממות פרפרים ניתן לראות מקרוב הרבה מינים של פרפרים וללמוד על גלגוליו השונים של הפרפר. במוזיאוני טבע ניתן לראות אוספים גדולים של פרפרים.
עוד יתרונות של הפרפר כביו אינדיקטור
- פרפרים נמצאים בכל סביבה יבשתית ובכל בית גידול פרט לקוטב.
- מספר מיני הפרפרים הנמצאים בסביבה מסוימת הוא עשיר מצד אחד אבל לא אינסופי. המתנדבים העוסקים בניטור יכולים להכיר את מיני הפרפרים השונים והמשימה אינה קשה מדי.
- הפרפר נמצא במקום נח בשרשרת המזון. הוא תלוי גם בפרחים המזינים אותו וגם בצמחים המשמשים את הזחלים. ומנגד, בעלי חיים שטורפים את הפרפרים כגון חגבים, זיקיות ועוד תלויים בו, ומיעוט פרפרים פוגע גם בהם.
- לפרפר יש מחזור חיים קצר ולכן גם השינויים בהופעתם נראים מהר. לדוגמה, בעלי חיים גדולים כגון צבאים יגיבו לאט יותר לשינויים בסביבה.
בתמונה
הפרפר שלפנינו הוא זנב הסנונית. הוא בקע מהגולם בגינתה של משפחת מנור במושב הדר עם.
מיכל בן ארי מנור כותבת את הבלוג רואה עולם, ועמרי, בן זוגה, הוא חובב גינון ובעל ידע על פרפרים. הוא מטפח את הפרפרים בגינה היפהפייה שבחצר ביתם.
זו ההזדמנות לומר שטיפוח גינה עם צמחים מושכי פרפרים זה דבר מבורך, היות שסביבתנו האורבנית גורמת להתמעטות הפרפרים. רק שימו לב שתהיה חסכונית במים ובת קיימא.
הפעילות בארץ
הפרויקט הוקם בארץ ב-2009. למדו את השיטה ממומחים מהולנד, שבה פועלת תכנית ניטור ותיקה ורחבת היקף.
בראשית הדרך השתתפו בתכנית שמונה מתנדבים. כיום יש קהילות של מתנדבים מהצפון ועד הדרום. על הפרויקט אחראית אגודת חובבי הפרפרים.
בארץ הצפופה שלנו לא פשוט לעצור פרויקטים ותכניות בנייה לטובת הטבע, אבל מובילי תכנית הניטור מרכזים מאמצים ומתריעים על הצרכים במקומות שבהם ניכרת בעיה. למשל, התברר שהפרפר נחושתן נמלים גלילי נמצא בסכנת הכחדה באזור חדרה. התרעות על כך לא עצרו את תכניות הפיתוח אולם נעשו שינויים מסוימים בתכנית בעקבות הפנייה של מובילי התכנית.
בתמונה
הפרפר בתמונה הוא נמפית החורשף. צילמה אותו שירלי טוקר בשכונתה בחיפה, באביב 2020, בימי הסגר הראשון וטיולי המאה מ' מהבית.
שירלי כותבת את הבלוג לטייל עם סאבטקסט.
זו הזדמנות לספר שנמפית החורשף היא מין נפוץ מאוד בארץ ובעולם. הנמפית נמצאת אצלנו כל השנה אך בכמויות גדולות במיוחד באביב בעת הנדידה צפונה. במרץ 2019 שמי ישראל התכסו בהמוני פרפרים ממין נמפית החורשף שחלפו כאן בעת נדידתם.
המדע האזרחי
בכל הארצות שבהן מתקיימת תכנית ניטור, בעיקר באירופה ובארה"ב, היא מסתמכת על מתנדבים שאוספים נתונים מדעיים, ועל כן נקראת "המדע האזרחי".
המדע האזרחי של ניטור הפרפרים בעולם צמח באנגליה, ומשם גם נפוץ פרוטוקול הניטור של פולארד, חוקר פרפרים אנגלי.
המידע הנאסף אצלנו ובמדינות אחרות משמש גם מחקרים רחבי הקף בעולם. המידע מישראל אודות פרפרים חשוב למחקרים אלו מפני שבישראל יש גם אזור מדברי.
בתמונה
הפרפר בתמונה הוא נמפית החורשף. צילמה אותו תמר גרינברג הלפמן בפארק הלאומי ברמת גן.
תמר כותבת את הבלוג החיים סילאן, בלוג על החיים ועל אמנות.
השביל שלי
החלטתי להתנדב לפרויקט ניטור הפרפרים. אפשר להצטרף אל הפרויקט כמנטרים עצמאיים אך קל יותר לפעול במסגרת של קהילה. בעמק יזרעאל, שבו אני מתגוררת, עתידה להיפתח בקרוב קהילה, והידיעה על כך שימחה אותי. אך אני חסרת סבלנות וכבר בתחילת הקיץ החלטתי להתחיל כעצמאית ולהצטרף לקבוצה האזורית לכשתקום. גם כשמנטרים באופן עצמאי חשוב לקבל תמיכה מאיש מקצוע או מנטר ותיק. באופן טבעי ביקשתי מענבר קטלב שתהיה החונכת שלי.
ענבר הסבירה לי שעלי למצוא מסלול שאורכו בין 300 ל-500 מ', ללכת לאורכו לאט, לבחון אותו כמה פעמים, ולנסות להבחין בפרפרים. כשאמצא מסלול מתאים היא תעזור לי לסמן אותו. הדיווח הוא על הפרפרים שפוגשים בכל מקטע של השביל.
התברר לי שלא פשוט למצוא מסלול. נדמה כאילו המרחב הירוק של עמק יזרעאל הוא כולו טבע, אך זו אשליה כי מרחבי השדות הם לא סביבה טבעית. גם יער בלפור המקיף את הקיבוץ בחלקו אינו מרחב טוב לפרפרים היות שהם אוהבים אור. ובכל זאת מצאתי מסלול בקרבת הבית שנראה לי מתאים. חבשתי כובע, שמתי בקבוק מים בתרמיל ויצאתי בצהרי היום לדרך. זהו מסלול לאורך דרך כבושה רחבה הנמצאת בין מטע שקדים ליער, אך הוא מעין מסדרון רחב למדי ביניהם השופע בצמחי בר.
עוד רשמים מהשביל
הכל יבש בקיץ, וההליכה בשעות החמות לא קלה למרות שהמסלול קצר. בהליכה הראשונה שנערכה בתחילת יולי ראיתי כמה לבנין הצנון וגם כחלילים כלשהם שלא הצלחתי להתקרב אליהם. הם קטנים כל כך והתקשיתי בזיהוי.
ערכתי הפסקה ארוכה ובאוגוסט אספתי את עצמי ויצאתי שוב למסלול. ראיתי פרפר קטן למדי אך גדול יותר מן הכחליל וצבעו היה כתמתם. הוא נראה לי אחיד למדי בצבעו, אך מעופו היה עצבני ולא הצלחתי להתקרב מספיק כדי לזהותו בבטחה. אולי הוא היה דרומי הצלף אבל אני לא בטוחה בזה.
אין ספק שקל יותר לנטר לאחר הכשרה מסודרת. הלימוד שלי כרגע הוא אוטודידקטי. אני נעזרת באתר זיהיתי פרפר ויש גם אפליקציית זיהוי בטלפון.
סיכמתי עם ענבר שאחכה לסתיו. בעצתה אולי גם אשנה מסלול ולא מן הנמנע לבחור במסלול הדורש נסיעה קצרה מהבית. לקראת סיום הסגר השני קיבלתי הודעה על ההרשמה לקהילת המנטרים של עמק יזרעאל. זו ידיעה מעוררת ציפייה. מקווה לספר ולשתף בהמשך השנה בהתפתחויות.
רוצים להצטרף אל תכנית הניטור הלאומית?
שלחו מייל אל רכזת הניטור הארצית: bmsisrael@gmail.com
קישורים שימושיים ומאמרים מעניינים
אתר התכנית הלאומית לניטור פרפרים
האתר של אגודת חובבי הפרפרים – מומלץ מאוד להירשם כחברים באגודת חובבי הפרפרים, היות שהאגודה מקיימת סיורים בעבור חבריה כמה פעמים בשנה.
קבוצת הפייסבוק של אגודת חובבי הפרפרים – כנסו ותיהנו מהצילומים המרהיבים
אפליקציות בטלפון לזיהוי פרפרים ולדיווח
איך להקים גינת פרפרים, מאת דר' עוז בן יהודה
הפרפרים לימדו אותי לעוף, מאת דר' רחלי שוורץ צחור, באתר של רמת הנדיב
על נדידת הפרפרים, מתוך אתר הקק"ל
לסיום – עוד כמה דברים מעניינים על פרפרים
איך פרפרים מתגברים על תנאי מחיה קשים
פרפרים ניזונים לרוב מצוף של פרחים ואוהבים שמש חמימה. קור, גשם ורוח אינם טובים להם, והיות שהם תלויים בפרחים גם תנאי יובש אינם טובים להם. יש מינים של פרפרים שנודדים בחילופי העונות, ויש מינים ששומרים על עצמם באמצעות קיפאון למשך התקופה הקשה. לרוב זה קורה בשלב של הגולם במחזור חייו של הפרפר.
איך פרפרים נודדים?
נדידת פרפרים היא לרוב חד-כיוונית, ובמקרים שבהם היא ארוכה במיוחד או דו כיוונית היא נעשית על ידי דור אחר של פרפרים. מה שמדהים הוא שהפרפר בא לאוויר העולם עם הידע על כיוון הנדידה מבלי שחווה אותה ביחד עם הוריו.
איך פרפרים עפים?
פרפרים הם מעופפים פחות יעילים מציפורים ובכל זאת הם מצליחים לעופף לא רע והטיסה התזזיתית שלהם עוזרת להם להתחמק מציפורים ומטורפים אחרים. הם מנפנפים בכנפיים הקדמיות שלהם ויוצרים מערבולת אוויר בלחץ נמוך מעל לכנף. הכנפיים האחוריות עוזרות להם להסתובב ולשנות כיוון.
בתמונה
הפרפר המצולם הוא נמפית החורשף מגל הנדידה הגדול של מרץ 2019. את התמונה צילמה ענבל זק בגינתה בגבעת המורה.
ענבל כותבת את הבלוג כבר אורזת.
לסיום – סיפור מסין העתיקה על חלום ומציאות
חלום הפרפר
"פעם אחת, אני, ג'ואנג דזה, חלמתי שאני פרפר. ריחפתי סביב ונהניתי לי. לא היה לי מושג שאני ג'ואנג דזה. ולפתע התעוררתי והייתי שוב ג'ואנג דזה. אבל לא יכולתי לדעת האם הייתי ג'ואנג דזה שחולם על פרפר או שהייתי פרפר החולם שאני עכשיו ג'ואנג דזה. כך או כך, חייב להיות איזה הבדל בין ג'ואנג דזה לפרפר".
ג'ואנג דזה היה פילוסוף שחי במאה השלישית לפנ"הס וידוע כאחד מהוגי הדאואיזם.
על סיפור הפרפר ומה שהוא עשוי ללמד אותנו אפשר לקרוא במאמר היפה מתוך המגזין "אפוק".
אני רוצה להציע לך להיכנס אל דף הקיימות שלי ההולך וגדל, ובו הסברים, פוסטים שלי ושל בלוגרים אורחים, ומזמינה גם להצטרף אל מועדון הקוראים של 'שמתי לב'.
והנה שוב המייל של רכזת הניטור הארצית, בשביל אלו מכם שרוצים להיות מתנדבים בתכנית הניטור הלאומית:
bmsisrael@gmail.com
פוסט מקסים ומעניין זיוה! לאחרונה שמעתי הרצאה מרתקת על הנושא של פרפרים ואסטרטגיות ההישרדות והסימביוזה שלהן. את הפרפרים כולם שמחים לארח – אבל כזה נוגע לזחלים שלהם -נו, זה כבר יספור אחר, במיוחד כשהם בגינות התבלינים והירקות. משמח לשמוע שיש פרויקט של ניטור פרפרים. בהצלחה בניטור הפרפרים!
נשמע מאוד מעניין, ינינה, הנושא של ההרצאה. אני מקווה שהקבוצה בעמק תקום והלמידה שלי בנושא תעמיק. תודה רבה על האיחולים.
איזה פוסט מקורי ומעניין. אני מקווה שתמצאי הנאה בניטור הפרפרים, אשמח לשמוע חוויות ותובנות. זה נראה מצד אחד כל כך פשוט, תחביב מיוחד שכזה, אבל מצד שני, גם בעל משמעות רבה לשמירה על האיזון העדין שצריך להתרחש כדי שנוכל לחיות כאן על הכדור. בהצלחה!
תודה, ליען. אני ממש מקווה שתתאסף קבוצה כדי שאוכל ליהנות מהבונוסים שבתחביב החדש הזה. ומובן שאשתף.