כפר בקצה הפיורד ועמק עם מפלים שוצפים
הרכב שלנו התגלגל במורד הכביש הצר והמפותל. בלילה הקודם ישנו בקמפינג חמוד מאוד בין Skjolden ל-Fortun שבכביש 55 ההררי. את רוב היום הקדשנו לכביש הזה ולתחנות דרך לאורכו למרות שהיה יום גשום. מצאו להם זמן להוריד גשם השמים, אבל זה חלק מהחוויה של נורווגיה ויש לקבל הכל באהבה. עכשיו אנו ממשיכים אל היעד הבא שלנו: הקמפינג של עמק אוטלה (אוּטְלַדָּלֶן).
אנו נוסעים בכביש אגרה צר ויפהפה המוביל ממלון Turtagrøהיושב על ההר אל הפיורד שבגובה פני הים. לכביש קוראים Tindevegen ואורכו 32 ק"מ. בנקודת התשלום מעבירים את כרטיס האשראי, פועלים על פי ההוראות ונפרדים מ-90 קרונות (נכון לשנת 2020).
פיתול כביש אחד ועוד אחד, הדרך יפה אך מתארכת, ואנו נוסעים אל מה שנראה כלא נודע. לפתע מבצבץ הפיורד בצבע ירוק עמוק, ולידו פרוש הכפר Øvre Årdal, שנקרא לו בקיצור "ארדל". מאחר שפספסנו את מפרצי הכביש המעטים, צילמתי את מראה הפיורד והכפר כשכבר היו קרובים מאוד אליהם, אבל כדאי לדעת שהמראה מגבוה, ברגע הזה שבו הפיורד מתגלה, מאוד יפה.
כפר בקצה הפיורד
ארדל הוא כפר בקצה של שלוחת הפיורד הענק סוגנה. כל כך הרבה שלוחות יש לו לפיורד שלרוב לא מבקרים בכולן, והטיול האטי יחסית שלנו מאפשר את זה. הכפר יושב בפתחו של עמק אוטלה אשר בו זורם הנהר אוטלה.
בשונה מנקודות יישוב אחרות שמוזכרות באתרי המידע כעיירות ובפועל התגלו ככפר לא גדול, הכפר ארדל היה בדיוק להפך. מצאנו בו מראית עין של עיירה. יש בו גריד של רחובות, בשונה מכפרים ועיירות שבהם הבתים פשוט פזורים במרחב.
רוב הבתים הם אמנם בתי העץ הכפריים הטיפוסיים לנורווגיה, אבל יש בו כמה בתי "שיכונים" וכמה מסעדות. המילה "כמה" נשמעת כהתפרעות, אבל בואו נאמר שיש בו לפחות שתיים על פי גוגל מפס ובזו שאכלנו היה מבחר המבורגרים מגוון בשונה מהסטנדרט של מסעדות הסופרמרקט. ומצאנו בו עוד משהו.
כנסיית הקהילה
במרכז הכפר התגלתה לעינינו כנסיה מודרנית מיוחדת במינה. היא בנויה מאבני בריק אדמדמות אבל צורת המבנה מודרנית, בקווים נקיים מאוד. מה מעיד על כך שמדובר בכנסייה? המגדל המרובע מרמז על כל שמדובר במגדל פעמונים, ובחצר יש בית קברות.
כשחזרתי הביתה חפרתי ברשת והתברר לי שיש לכנסייה שם. קוראים לה: פרנס (Farnes Church) והיא כנסיית הקהילה (parish church) של ארדל. היא תוכננה על ידי האדריכל Per Solemslie כפרויקט של משרד האדריכלים ארנשטיין ארנברג (Arnstein Arneberg), משרד ידוע בנורווגיה, ונחנכה ב-1970.
כנסיות קהילה הן מרכזן הדתי והחברתי של קהילות. במקומות שונים בעולם ובמיוחד באזורים כפריים כנסיות הקהילה משמשות גם קהילות לא דתיות או למטרות שחלקן אינן דתיות. ובקיצור, זה כמו "בית העם" במושב, ה"מועדון לחבר" בקיבוץ או המתנ"ס בערים. אני מספרת על כך, כי גם זו נורווגיה. בתי התושבים משדרים פשטות אך המבנים הציבוריים הם לעתים מפגן של אדריכלות מודרנית ושל יצירתיות.
נדודי שינה
ומה עוד מעניין בארדל? בכפר הזה מסתיימת דרכו של הנהר אוטלה והוא נשפך אל הפיורד. העמק של הנהר יפהפה. רואים לאורכו שרידי חוות עתיקות, והמים גולשים מהמדרונות בקילוחים דקים או במפלים שוצפים הנשפכים אל הנהר אוטלה הגועש.
מצאתי לינה זולה יחסית (70 קרונות ללילה) בקמפינג ששמו כשם העמק – קמפינג אוטלדלן. אין לי מילים טובות להגיד על הקמפינג הזה. הוא היה הגרוע שחווינו בטיול. הבקתה שקיבלנו היתה במצב גרוע של תחזוקה. המיטה שרוחבה כמטר ועשרה היתה איומה. מעליה היתה מיטת יחיד, אך אבוי, הסולם שבעזרתו מטפסים אל המיטה היה שבור.
לא עזר כלום. בלילה הזה לא ישנתי. בדיעבד הבנתי שהתעלמתי מההזהרות שהופיעו בביקורות. אבל אפשר להתנחם במיקום המוצלח. מהקמפינג יש גישה אל הנהר ואחרי שהנחנו את המזוודות בבקתה יצאנו לטייל לאורכו. שביל מלווה אותו לאורכו עד לנקודת המוצא של הנהר אוטלה במפל Vettisfossen. אל המפל הזה נלך למחרת.
עמק אוטלה – Utladalen
אחרי לילה נטול שינה אנו יוצאים אל עבר המפלים של העמק. תחילה ממשיכים בנסיעה קצרה ברכב אל פנים העמק וחונים במגרש המסודר שליד מפל Hjelle. המפל מרשים למדי, וזו התחלה מבטיחה להמשך. בצד הדרך יש גם תיבת דואר שעליה מתנוסס השם Hjelle Gard, מה שמלמד על קיומה של חווה פעילה הנושאת שם זה בקרבת מקום.
הדרך המלווה את הנהר היא כבושה ורחבה, אך רק רכבי החווה שבקצה העמק מורשים לנסוע בה. הדרך עולה במעלה הנהר בשיפוע מתון, ובסה"כ זה מסלול הליכה נח וקל. ביום שבת, היום שבו הלכנו בשביל, המונים הלכו אתנו או מולנו. חלקם עם הכלב, חלקם מטיילים שישנו בחוות וטי בלילה ועתה הם הולכים מולנו בדרכם חזרה.
בדרך עוברים כמה מפלים מרשימים לפני ההגעה למפל Vettisfossen שבראש העמק. וטי הוא מפל שגובהו 275 מטרים ומימיו צונחים בנפילה חופשית אל העמק. זהו המפל החופשי הגבוה ביותר בנורווגיה.
גשרים על פני מים סוערים
בתחילת הדרך, סמוך למפל Hjelle, חולפים על פני Utladalen Naturhus. זהו מעין מרכז מבקרים השוכן בחווה עתיקה שפעילותה פסקה ב-1970. יש במקום בית קפה ותצוגות על הטבע וההיסטוריה של האזור. כל אלה היו סגורים בעת ביקורנו, אבל הטבע מסביב פתוח וזה העיקר.
מ"בית הטבע" הדרך נמשכת במעלה הנהר לאורך גשרים שבהם עוברים פעם לגדה הזאת ופעם לזו. מים נשפכים מההרים, ומדי פעם גולש במדרון גם מפל רב עצמה המעיף רסס למרחוק.
שלטי הסבר בדרך מספרים על החוות החקלאיות ששגשגו בעבר בעמק. ויש גם דפי שאלון למטיילים לצורך משוב על שירותי השביל וחווית הטיול. הדפים מוסתרים מפני הגשם ופגעי מזג האוויר בתוך בית קטן שנבנה לכבודם. זו נורווגיה.
וטי גארד
והנה מרחוק כבר נראית חוות וטי היפה – Vetti Gard. היא משמשת היום כמלון. בדיעבד הצטערתי שלא לנו כאן. אמנם צריך ללכת אליה ברגל עם תרמיל על הגב, אולם ניתן להשאיר את המזוודות ברכב בחנייה וללכת לחווה עם תרמיל יום. מה כבר צריך ללילה אחד? אני בטוחה שהיינו נהנים כאן יותר מאשר בבקתה הירודה בקמפינג, וזה היה מקצר לנו את מרחק ההליכה למפל וטי.
בחווה יש גם בית קפה וכשהגענו למקום חיפשנו אותו. שוב סגור. הכל סגור בסוף אוגוסט כאילו העונה הסתיימה לפני עידנים. מה יש להם לנורווגים שעושים דברים יפים כל כך אך מקמצנים בשירות למטיילים?
שלט על קיר בחווה מסביר על טיב הדרך אל מפל וטי ומתאר את דרגת הקושי במילים "נורווג'יאן סטייל". למי שאינו מבין מה פירוש המונח, הטקסט מוסיף ומספר שזו הליכה על סלעים ושורשי עצים.
בשלב הזה מצב הדברים היה כך:
הלכנו עד כה חמישה וחצי ק"מ שאותם יש לחזור. הכושר שלנו לא משהו אף על פי שהמסלול שהלכנו אינו קשה. אבל חסרונה של שנת הלילה עושה את שלה ואני מרגישה קצת סהרורית. כשבוע לפני כן נפצעתי מנפילה במסלול בוצי וחששתי למעוד שוב. בצער ויתרנו על מפל וטי הקסום והתחלנו לחזור. בדיעבד חברה אמרה לי שהדרך למפל וטי אינה קשה, אבל על בחירות שנעשו אין להצטער ומה שראינו היה יפה מאוד בפני עצמו. אני מקווה שהתיאור שלי עוזר למטיילים לתכנן את הטיול בעמק אוטלה טוב יותר.
נפרדים מעמק אוטלה ומהכפר ארדל
אנחנו חוזרים לרכב וממשיכים בנסיעה לאורך הפיורד. שתי גישות יש אל הכפר ארדל ואל עמק אוטלה, האחת בכביש האגרה היורדת מההר והאחת מהכביש המלווה את הפיורד. שתיהן יפות. התחנה הבאה שלנו היא העיירה Leardal שבשלוחת פיורד קטנה אחרת. בערב נישן בדירה יפהפייה הצופה אל שלוחת הפיורד אאורלנד.
Facebook Comments