שמתי לב
  • בית
  • מי אני
  • תכנון טיולים
  • המלצות
  • הבלוג
  • יעדים
  • לטייל בתחב"צ
  • קשר
  • טיפים
  • בית
  • מי אני
  • תכנון טיולים
  • המלצות
  • הבלוג
  • יעדים
  • לטייל בתחב"צ
  • קשר
  • טיפים
שמתי לב
  • בית
  • מי אני
  • תכנון טיולים
  • המלצות
  • הבלוג
  • יעדים
  • לטייל בתחב"צ
  • קשר
  • טיפים
  • בית
  • מי אני
  • תכנון טיולים
  • המלצות
  • הבלוג
  • יעדים
  • לטייל בתחב"צ
  • קשר
  • טיפים
פרצופה של המדינה

עיניים קטנות, מסתכלות וחוקרות, מציירות לי את כל העולם, פי רי פי פי…

ראשי ישראל פרצופה של המדינה

פרצופה של המדינה

אפריל 29, 2020

היא בת 72, ללא ספק בקבוצת סיכון מכל מיני בחינות, אבל עודנה צעירה מכל מיני בחינות. 

ישראל היא מדינת ההייטק והיא הארץ של השולמנים, אלה שעושים את חיינו לטובים בימי שגרה: מאכילים אותנו, עושים לק ג'ל, מתקנים לנו את הרכב או מארחים אותנו כשאנו יוצאים לחופשה. עתה הם נאבקים על הישרדותם ומרגישים נבגדים על ידי המדינה.

ישראל היא ארץ עם שכונות מטופחות וגם שוליים חברתיים רחבים. 

ישראל היא כור היתוך של זהויות, שאנו פוגשים בכל ביקור בבית חולים.

ישראל היא מדינת היהודים מחזונו של הרצל והיא גם זו מהשיר של תסלם:

"הוא משקיף אל הנוף למדינה שאהב
אז מה אם בדרך שיקר וגנב,
פניו משתקפים בחלון בפינה
הפרצוף שלו הוא
פרצופה של המדינה…"

קריית המלאכה. ציור של אמן הרחוב הישראלי know hope

הצבתי לי אתגר לדבר על ישראל בתמונות. ניסיתי לשרטט חמישה דיוקנאות של יישובים שונים בארץ, בחמש תמונות לכל אחד.

יש מקומות שהתקשיתי לבחור להם את התמונות. איך, למשל, מתארים את תל אביב בחמש תמונות? אפילו הים לא מציץ מהבחירות שלי ובכל זאת אני עומדת מאחורי כל אחת מהן. יש מקומות שהיה קשה להם למצוא חמש תמונות טובות כי ההיכרות שלי אתם קצרה יותר.

אם תגידו לי שישראל היא הרבה יותר מזה, אני אגיד לכם שאתם צודקים. זה דיוקן חלקי.

כמה מהתמונות צולמו לקראת פוסט שכתבתי בעבר, ובמקרים האלה יש הפניה בכיתוב שמתחת לתמונה ואפשר להיכנס אל הפוסטים בלחיצה על התמונה.

תל אביב – יפו

מקצף גל ועננה
בניתי עיר לי לבנה
כמותם קוצפה, כמותם שוטפה
כמותם יפה

כתבה: נעמי שמר

 

תל אביב נוסדה בשנת 1909 כשכונה בשם אחוזת בית. השם תל אביב ניתן לה בשנת 1910. בשנת 1949 הוחלט לאחדה עם יפו. 

יפו היא אחת הערים העתיקות ביותר בארץ ישראל ומוזכרת בתנ"ך כעיר שממנה יצא יונה הנביא למסעו. בדיוקן הנוכחי היא נותרה בחוץ כי הפורמט הגביל אותי ללב של העיר, אבל כבודה במקומה מונח.

תל אביב היא עיר ללא הפסקה שהצליחה למתג את עצמה בעשור האחרון כחביבת התיירים וכנבדלת ממדינת ישראל. רק הקורונה הצליחה לעצור אותה. יש אמירה שתל אביב היא לא ישראל, אבל היות שיש בה הכל זו הרי שטות גמורה.

אום אל פחם

אום אל פחם – אם (מקור) הפחם, וגם אום א-נור – מקור האור.

הכפר אום אל פחם מוכר משנת 1265. הכפר שמנה אלפים ספורים בימיה הראשונים של המדינה חווה זינוק דמוגרפי ובשנת 1984 שינה את הסטטוס והוכר כעיר. 

אום אל פחם נחשבת לאיזו תמצית מזוקקת של זהות ערבית מוסלמית בישראל. התנועה האסלמית התבססה בה, ובכל מתיחות מתקבצים בה פוליטיקאים, בעלי אינטרסים וחובבי מהומות. אבל ברוב ימות השנה היא לגמרי שונה ובהחלט מזמינה. יש בה גלריה לאמנות מעולה שמושכת מתעניינים מכל קצוות הארץ ויש לה קבוצת כדורגל בליגה הלאומית, שבה משחקים ערבים ויהודים זה לצד זה.

מתוך הפוסט "שבת באום אל פחם"
עבודה של האמן פריד אבו שקרה, בגלריה לאמנות בעיר. לקריאת הפוסט לחצו על התמונה.

גניגר

חבוקת שדמות ויער מתרפקת עלי הר,

בך יעידו סב ונער נפלאה את גניגר.

כתב: מיכאל דשא

ההתחלה של קבוצת הראשונים היתה בדגניה ג' ב-1920. כשנתיים לאחר מכן, ב-1922, הם נואשו מהמחסור במשאבים ועברו לעמק יזרעאל. הקיבוץ, שנקרא תחילה "קבוצה", בנוי על המורד, היכן שהרי נצרת נושקים לעמק. גניגר שרבים מבלבלים עם גנוסר, היא היום "קיבוץ מתחדש" עם אנרגיה צעירה מתמיד. גניגרים נוטים לחשוב שזהו הקיבוץ הכי יפה בארץ. ואם זה נכון או לא – אין לכך שום חשיבות. גניגר היא הבית שלי. סבא שלי היה חבר בקבוצה ההיא של הראשונים. 

מתוך הפוסט "כביסה בפנים או בחוץ"
מתוך הפוסט "היה היה פנס בודד"
גניגר

אשדוד

באשדוד התקיימה התיישבות עתיקה מזה אלפי שנים והיא זכורה כאחת מערי הפלשתים. העיר המודרנית אשדוד נוסדה ב-1956 והוכרזה כעיר ב-1968.

העיר מזוהה עם הנמל שלה שהוא הנמל המסחרי הגדול בישראל. היא אחת הערים היחידות בישראל שהוקמו על פי תכנון מוקדם. לאורך כל שנותיה היא קלטה עלייה.

באשדוד הייתי פעם אחת בחיי. ללא ספק זה עוול, ובכל מקרה לא זמן מספק להיכרות טובה. כאורחת לרגע מצאתי מרכז עירוני מטופח שהוא הפתעה אחת גדולה של אדריכלות מעניינת בת זמננו, מוזיאון מצוין לאמנות, הרבה מגדלי מגורים, שדרת דקלים המובילה אל הים, "כיכר המפרשיות" ואתוס ציוני בשלטי הרחוב.

מתוך הפוסט "הים התיכון ואנחנו"
במוזיאון החדיש לאמנות בת זמננו. מתוך הפוסט "הים התיכון ואנחנו"

נתניה

לחוף הים עירי שוכנת
מסביב לה פרדסים
עטורה זהב ותכלת
עם ריח מור של הדרים.

כתבה: ורדה שוורץ

נתניה נוסדה ב-1929 והוכרזה כעיר ב-1948. את הפרדסים הידועים של השרון החליפו אספלט ובניינים. מרכז העיר נראה קצת עייף אבל יש בו זריקות צבע של אמנות רחוב. לפני שנים אחדות הוזמנו אמנים מכל העולם לקשט אותה.

יש לנתניה טיילת חוף ים מדהימה וריאות ירוקות ייחודיות בעיקר בחורף. ברכת החורף שלה היא אוצר, וגם בחורשת הסרג'נטים יש ביצה שמתעוררת לחיים בחורף.

נתניה ידועה כעיר של עולי צרפת, אבל יש בה גם עולים מכל יתר התפוצות. היא נחשבת כעיר של ספורט ויש לה זכויות מהימים של "המדינה שבדרך". את הפרק הזה חוויתי היטב בספרו הנפלא של פרופסור זאב צחור ז"ל "היינו התקומה". אחרי שקוראים אותו הביקור בחורשת הסרג'נטים מקבל משמעות רבה יותר.

מה הקשר של הפוסט הזה לקיימות

לעתים נדמה שהערים שלנו הן אוסף של בתי שיכונים כעורים ורחובות סתמיים, אבל מבט בוחן יותר מגלה את הזהות הנבדלת של כל עיר ואת הנכסים שלה. אפילו הפוסט הקליל הזה הציף הבדלים בין נתניה לאשדוד. מרתק להכיר את הנרטיב השונה של כל עיר ויישוב, וכשמבקרים באתרים ספציפיים המבליטים את השונה ואת המיוחד יש סיכוי להעריך ולהתחבר.

לא היה לי פשוט לבחור מה יכנס לדיוקן המשותף של הפוסט הזה ומה ישאר בחוץ. הרי איך אפשר ליצור דיוקן למדינה בלי ירושלים? 

 בבחירה שלי רציתי לחדד את המודעות למה שנקרא היום בעולם התיירות "הערים המשניות". זוהי מודעות הולכת וגוברת שגם אני מתחילה להיות יותר בתשומת לב אליה והיא תלווה אותנו בעתיד בטיולים שלנו בארץ ובחו"ל. זהו חלק חשוב במגמה של הטיולים מחוץ למסלול השחוק.

יש עוד הרבה פנינים שמסתתרות בערים וביישובים שלנו. אני מקווה להגיע אליהן "ביום שאחרי".

לסיום – עוד תמונות מתל אביב, כי לא הצלחתי להתגבר. בכל זאת מגיע לה.

נתראה בפוסט הבא 🙂

ובנימה אופטימית

האתר מלא עכשיו בפעילויות:

משחקים בנוסח חדרי בריחה ברחבי העולם מבית רוד טריפ, רעיונות לטיולים (אולי לעונת 2021?) וחידות על מקומות באירופה. שווה להציץ.

להורדת הפעילויות

אני מזמינה אותך להצטרף למועדון החברים של שמתי לב

סיפור פשוט – על חאן אחד ומשפחה אחת בפאתי עמק יזרעאל – גליל תחתון

לקריאה »

שפרעם – לחיות בשכנות

לקריאה »

כשעכברת המחשב יוצאת לשוטט עם עכברת העיר

לקריאה »

Facebook Comments

« הקודם
הבא »
9 תגובות
  1. איריס אפריל 30, 2020 בשעה 2:50 pm הגב

    תודה זיוה. קראתי בעניין. אני נולדתי בת״א העיר הגדולה אבל כבר הרבה יותר שנים שגרה באחת הערים המשניות. עיר לא קטנה שהיום נחשבת משנית אבל פעם היתה אחת ההתיישבויות החשובות. ניסיתי לפענח למה בחרת דוקא את החמש הללו. נראה לי שהבנתי את הבחירה. אולי הייתי מצרפת עוד אחת שנסמכת רק על תיירות. גם כאלה יש לנו. בכל אופן תצרף מענין הבאת כאן. אכן,פרצופה של מדינה. תודה

    • זיוה מאי 2, 2020 בשעה 5:46 am הגב

      הדברים שכתבת מחדדים לי עד כמה הביטוי "עיר משנית" אינו מוצלח. בהחלט יש מקום לאחת המושבות, וראשון מעניינת במיוחד בהבט של השינוי הגדול שעברה ממושבה קטנה לעיר של ממש. יהיה לי מעניין בטח להסתובב פעם יחד אתך. התרגשתי במיוחד לגלות שבתך, ואולי כל השלושה, למדו בבית ספר רביבים שנקרא בוודאי על שמו של קיבוץ רביבים שהחל את דרכו בראשון. גם יתר האפשרויות שהעלית בהחלט ראויות. מקווה לטייל ולאסוף חומרים לדיוקן של השנה הבאה 🙂

  2. ינינה אפריל 30, 2020 בשעה 7:12 pm הגב

    זיוה, קולז' מקסים בנית לנו כאן. גם אני בזמן האחרון התחלתי לטייל ולגלות את הערים המשניות של ארצנו. דווקא נחמד שאפשר לקפוץ למקום נחמד לשוטט קצת,להחליף אוירה להסתכל על אנשים ולחזור הביתה. אני אוהבת גם בחו"ל את הערים המשניות. בעיני הן הכי אותנטיות.

    • זיוה מאי 2, 2020 בשעה 5:50 am הגב

      תודה רבה, ינינה. מסכימה עם כל מה שכתבת – גם עם סגנון הטיול שמזמן לנו הביקור בערים בארץ וגם עם האותנטיות של הערים בארץ ובחו"ל. אצלי, זה גילוי חדש יחסית ואני מקווה להרבות בו בהמשך.

  3. שיר ים אפריל 30, 2020 בשעה 8:08 pm הגב

    נהניתי מאוד לקרוא את הפוסט.
    מתביישת להודות שלא טיילתי ברוב הערים שסקרת (אולי עכשיו, כשאין חו"ל, זוהי הזדמנות נהדרת עבורי לשלב טיולים עירוניים בארץ).

    • זיוה מאי 2, 2020 בשעה 5:52 am הגב

      ממש אין במה להתבייש. גם אצלי זו סקרנות חדשה. לא חשבתי בעבר שיש משהו מעניין ברוב ערי ישראל. ובאמת, השנה הקרובה תהיה הזדמנות למרות שתמיד נתגעגע גם להתעופף לתרבויות זרות.

  4. הדר בן-שדה מאי 2, 2020 בשעה 7:49 am הגב

    תודה זיוה על פוסט שהו פשוט…מרגש!
    יצרת פסיפס יפהפה שמחמם את הלב, כי באמת יש המון מה לראות כאן אצלנו.

  5. רחל לבון מאי 2, 2020 בשעה 8:06 am הגב

    עניין אותי מאד אילו בחירות תעשי לגבי הערים שתסקרי. גניגר היה לי ברור. אום אל פחם – הפתיעה כי עד כמה בטוח לטייל שם לבד אין לי מושג נתניה אני מאד אוהבת כי היא מגוונת ומבקרת בה הרבה פעמים. יש לה טיילת נהדרת עם פסיפסים, פארק אירוס הארגמן, הרבה ציורי קיר ששינו את פני העיר אשדוד ביקרתי כשהייתי בצבא ומאז לא שבתי אליה וזו החמצה. היו לי כוונות ואפילו ביקשתי וקיבלתי חומר על העיר מהם. בעקבות המלצתך זו תהיה העיר הראשונה לטייל. התפלאתי שלא הכנסת את חולון לרשימה. תצטרכי להגיע אליה ולראות את יופיה והגיוון הרב הקיים בה. מוכנה לקחת אותך יד ביד. תודה לך על כתבה מעניינת.

    • זיוה מאי 3, 2020 בשעה 12:49 pm הגב

      רחל, תודה על התגובה הזאת.
      לגבי אום אל פחם – אין שום חשש לטייל שם. הייתי בשנים האחרונות בכמה ערים ערביות, כולל בביקורים פרטיים שאינם במסגרת סיור מודרך. אבל אם יצא לך אני ממליצה בשנה הבאה על סיורי לילות רמדן איפה שיהיה לך נח להצטרף. לגלריה באום אל פחם נסעתי פעם אפילו לבד. בתקופות של מתיחות – לא חייבים.
      את נתניה עוד לא מיציתי. בשמורת האירוסים למשל עוד לא הייתי וגם הסיור שלי בטיילת היה מקוצר.
      ולגבי חולון – יש בלי סוף מה לראות בה. את לגמרי צודקת. דווקא הייתי בה כמה פעמים. ביקרתי בכמה גני סיפור ובגן היפני הקטן. הייתי בזמנו במוזיאון הילדים כשעוד הייתי מצוידת בילדה, ופעם הייתי גם במוזיאון העיצוב. אין לי הרבה תמונות מחולון ובהחלט שווה לבקר שוב. מסמנת לעצמי את המטרה הזאת. תודה על התזכורת 🙂

השארת תגובה

ביטול

הי,

שמי זיוה.

'שמתי לב' החל להיכתב כמעט מעצמו באמצע 2015. כשמטיילים תמיד קורים דברים מעניינים והסיפורים מתגלגלים על הדרך. 

אני עוסקת כיום בתכנון טיולים בהתאמה אישית. אתגר מיוחד שבחרתי להתמודד עמו הוא תכנון טיולים גם למטיילים בתחבורה הציבורית.

כמו כן, אם יש לכם עסק ירוק או סיפור מעניין – אתם מוזמנים לפנות אלי.

עוד עלי קראו כאן.

Facebook

מתלבטים אם לנסוע לדרום צרפת? ואולי כבר יש לכם כרטיס טיסה ביד לליון, ניס או מרסיי?

בקבוצת הפייסבוק שפתחתי ביחד עם קולגה נהדרת המתגוררת בפרובנס, תקבלו רעיונות ותשובות מקצועיות לכל שאלה.

Facebook

עוד יש מפרש לבן באופק

רוצה לברוח אתי קצת אל מקומות רחוקים וקרובים, אל נופים ואל מנגינה של שפה זרה?

הצטרפו אל מועדון הקוראים של שמתי לב 

על מה אפשר לקרוא פה

  • בית
  • מי אני
  • תכנון טיולים
  • המלצות
  • הבלוג
  • יעדים
  • לטייל בתחב"צ
  • קשר
  • טיפים
תפריט
  • בית
  • מי אני
  • תכנון טיולים
  • המלצות
  • הבלוג
  • יעדים
  • לטייל בתחב"צ
  • קשר
  • טיפים

יעדים בולטים בבלוג

צרפת

פורטוגל

רוצים להתייעץ בעניין הטיול הקרוב? 

עדיין לא סגורים עליו או על הייעוץ? מוזמנים להתקשר ל"עזרה ראשונה". אחר כך תחליטו.

052-3741683    ziva.samtilev@gmail.com

כל הזכויות שמורות לזיוה רענן © samti-lev.com

Theme by CLASS - WordPress Themes
גלילה לראש העמוד

הי,
אני שמחה שהגעת לכאן ומזמינה אותך להישאר.

אני כותבת לאנשים:

  • שמחפשים השראה לטיול
  • שמתעניינים בתרבות המקומית
  • שאוהבים לגלות פינות נחבאות

שלום,

אני כותבת על המוכר והפחות מוכר. יש לי גם טיפים, ולפעמים הם לא רעים בכלל. 

שווה להישאר, לא?

ההרשמה כאן. תמיד אפשר גם לבטלה.

דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס