עם ראשית השנה החדשה – מה התחדש אצלי ובשמתי לב
תש"פ תפסה אותי עם רצון לשתף בכמה דברים. זו לא סיטואציה טבעית לי. הכתיבה אמנם הפכה לי דרך חיים אבל לרוב אני מספרת על מקומות ועל אנשים אחרים ולא עוצרת לספר על עצמי. חוץ מזה, אני רואה את עצמי כמי שהולכת בדרך, חותרת, נושאת משאות, ולא טיפוס של פיקים. לכאורה זו אותה דרך כל הזמן, ובכל זאת קורים דברים שהגיעו לידי בשלות בדיוק בעיתוי של השנה החדשה, ויש בזה קצת חגיגיות, אולי אפילו משהו סמלי. ואם לא אשתף איך תדעו?
התחביב המקצועי שלי
השנים האחרונות היו בסימן של חיפוש. הרבה בלוגריות מספרות שהבלוג נכנס לחייהן במן תקופה שכזאת. בכל אופן, למרות מצוקות שונות שהיו באותם ימים של פתיחת הבלוג לפני למעלה מארבע שנים, כתבתי מתוך צורך באתגר ורצון להתבטא ולספר סיפורים. פעלתי מתוך תחושה שאם אתמיד לעשות את מה שאני אוהבת, אלמד, אשתפר ואדייק, דברים כבר יבואו ואני אדע במשך הזמן לאן הבלוג לוקח אותי. לא היתה לי אז מטרה של התפרנסות מהבלוג ואפילו דחיתי את זה די בשאט נפש. אהבתי את הבלוג והמחשבה על פרנסה ממנו נראתה לי כמו זיהום שלו.
הרעיון של הבלוג היה למלא את החללים בחיי בשמחה, ביצירה ובעניין. רציתי להיות טובה במה שאני עושה, אבל לא האמנתי שאני יכולה ליצור זהות בין איכות לפרנסה. רציתי להתפרנס מדברים שאפשר להתפרנס מהם ובצדם לפתח תחביב מקצועי כדי לתחזק את הנפש. הביטוי "תחביב מקצועי" הוא אולי קצת אוקסימורוני אבל יש היום רבים שמפתחים תחביב ברמה גבוהה ויש אפילו האומרים שהיות שבעתיד צפוי לנו פנאי רב, זהו הכיוון.
אבדן הדרך
לפרנסתי נכנסתי להדרכה במוזיאונים ובמיוחד לאתר חומה ומגדל שבגן השלושה. אהבתי שם את הצוות ואהבתי במיוחד את החיבור שבין הסיפורים האישיים (סיפורי הראשונים) להיסטוריה. זה חיבור שאני מתה עליו והוא בא לידי ביטוי לעתים גם בשמתי לב. לפני שנה, בהרמת כוסית לכבוד השנה החדשה, נפרדתי מהצוות של האתר ומההדרכה בו מסיבה בריאותית. התקשיתי בעמידה הממושכת מול קבוצות. זה לא מתאים לרגל שלי שסובלת מבעיה כרונית.
בנוסף, הצטרפתי לפני שנתיים לחברה שאני מאוד אוהבת ומעריכה והחלטנו להפוך את הפינה שהיא בנתה בשתי ידיה ל"פינת הקסם", עסק שנניע אותו ביחד. העברנו שם חוגים לילדים וקיווינו שכל העמק יגיע אלינו לעסוק ביצירה ואמנות. הגניגרים שכאן בין חברי יודעים מה משמעות השם "פינת הקסם". מדובר באחת הפינות ביער שלנו, יער בלפור, שזכו לשם ולהווי מיוחד, פינה מיתולוגית מקומית. גייסנו את שמה של הפינה המיתולוגית לטובת מרכז האמנות שלנו.
שנה וחצי הייתי שם, או יותר נכון ניסיתי להיות שם, ואפילו השתמשתי במיומנות שרכשתי ליצירת בלוג לפינה שלנו. אגב, כשאני קוראת אותו הוא נראה לי ממש חמוד אבל לא הרגשתי שאני שם, שאני נמצאת בו ובפינה, אפילו שפיזית הייתי שם. אני מאוד אוהבת לצרוך אמנות אבל כיוצרת השדה שלי כנראה אינו שם. באיזשהו שלב הבנתי שזה לא הוגן כלפי השותפה שלי שאני שם ולא שם, ובאיזשהו מקום גם לא הוגן כלפי עצמי. אבל המחשבה על פירוק החבילה גרמה לי לתחושה של אבדן דרך. לאן אלך מכאן?
למידה וחיפוש
הלכתי להשתלמות אצל עינת דורון שקוראת לעסק שלה יזמות קשובה במטרה להיות קצת יותר קשובה לעצמי. ובעצם כשהלכתי ללמוד אצל עינת כבר הייתי בתוך תהליך והייתי זקוקה לדחיפה הזאת של עינת כדי לקבל החלטות שהיו לי קשות. הבנתי שכל הניסיונות שלי למצוא פרנסה בכל מיני מקומות הם בריחה מעיסוק מחייב יותר בדבר שאני הכי אוהבת לעשות וגם הכי טובה בו. ופתאום כשהבנתי את זה התמונה התבהרה והמחשבה על הבלוג כמקום עבודה כבר לא היתה מופרכת כל כך.
במשך כמה חודשים חיפשתי מה נכון לי לעשות. הייתי בטוחה שהמוצר הראשון שאוציא מעצמי הוא הרצאה מחומרים שיש לי בבלוג וחיבור שלהם לסיפור האישי שלי. יש לי רעיון מאוד יפה להרצאה ופעילות יצירתית אחריה, הרצאה שמובילה אל העולם שלי אבל לוקחת את המשתתפים למעשה אל העולמות שלהם, וכל זה דרך מסעות וטיולים שלמעשה מחזירים אותנו אל ההתבוננות פנימה. הרעיון הזה עדיין יושב אצלי על איזה מדף אבל עדיין לא הבשיל. אולי יום אחד עוד יגיע הזמן שלו.
טיולים בתחבורה ציבורית
בינתיים קרה משהו נוסף. הבנתי שאני עצמי מטיילת בהרכבים שונים וכל טיול מתנהל אחרת. לא פעם טיילתי בתחבורה ציבורית, ופתאום נפל האסימון. דרך הטיול שלי עשויה להיות נושא בפני עצמו בבלוג. היא ראויה להתייחסות ושווה לספר ולכתוב עליה. הכיוון החדש התלבש כמו כפפה על הנושאים שכתבתי עליהם לא פעם ועל מערכת הערכים שהבלוג מבוסס עליהם: תיירות ירוקה וחיבור לתרבות המקומית.
תוך כדי כתיבת הפוסט הראשון בנושא הבנתי שיש לי עולם חדש לכתוב עליו וגם לעסוק בו. המודל שלי הוא האיש בכיסא ה-61 מאנגליה. בקצרה אספר שהאדם שמאחורי אתר האינטרנט הזה התחיל לכתוב לפני למעלה מעשור על נסיעה ברכבות ומעבורות והצליח לשנות דפוסים ומגמות בקרב המטיילים. ובאריכות יותר אפשר לקרוא על כך בפוסט שכתבתי. רק אבהיר שהתכנים שלי שונים משלו. הוא מסביר כיצד להגיע מאנגליה לכל מקום בעולם ברכבת או במעבורת, ואני מאמינה בטיול באזור מצומצם שבו מתחברים לתרבות המקום ולכל מה שיש לו להציע. אבל אני נעזרת במידע של "האיש" והעשייה שלו היא המודל.
אז מה עשיתי עד כה?
הנחתי עד כה תשתית לשני תחומים ועיסוקים: האחד הוא תחום הייעוץ ותכנון הטיולים כשהתבלין הייחודי שלי הוא העידוד לטייל בתחבורה ציבורית. ותחום נוסף הוא חנות המזכרות מהעולם.
תכנון טיולים: אני אוהבת את התחום הזה וטובה בו. שנים אני מחלקת עצות למטיילים בפורומים שונים, וסופסוף אזרתי את העוז להפוך את זה לעיסוק מקצועי. אני אוהבת לחקור מפות ולגלות מה הן מספרות לי. אני יודעת לאתר מידע נקודתי ומדויק ולשקלל את כל הגורמים והשיקולים בבניית תכנית טיול. את התשתית לעיסוק הזה הקמתי בסוף הקיץ, ולמרות שזה היה בעיתוי של סוף העונה כבר יצאו שתי מטיילות בעקבותיי לרומניה ושתיים לעמק אאוסטה בצפון איטליה. חוץ מזה, מאז שהתחלתי לכתוב על טיולים בתחבורה ציבורית החלו לעלות פוסטים בנושא בקבוצת הפייסבוק טיולים בראש טוב (מוזמנים להצטרף), ומישהי סיפרה שבהשפעת הדיבור על הנושא נסעה עם בתה לטיול בצפון איטליה. הן הגיעו בתחב"צ עד הדולומיטים. אותי ממש משמח לראות את ההד והגלים שהכתיבה שלי מייצרת.
תכנון טיולים ויעוץ – עמוד קבוע בבלוג העוסק בתחום התכנון
מזכרות מהעולם: יצרתי מעין חנות בבלוג ובה מוצרים מארצות ויעדים שבהם טיילתי. המוצרים הם בעיקר עבודות יד, חומרי יצירה ופריטי אספנות – כולם כאלה שצמחו מתוך ההיסטוריה והתרבות הייחודית של המקום. למעשה אני סוכנת משנה הבוחרת את הפריטים ומביאה אותם בפניכם. התחברתי ל"תכנית שותפים" של אתר אטסי הידוע כפלטפורמה לסחר בעבודות יד, חומרי יצירה ופריטי וינטאג'. לכל יעד בחנות יש עמוד משלו, ובו אני מספרת על לידתם של המוצרים האלה והקשר שלהם לתרבות המקום. גם החנות נולדה מתוך הנושאים שעסקתי בהם בשמתי לב מתחילת הדרך ולערך החשוב כל כך בעיני של היכרות עם תרבויות העולם והחיבור אליהן.
תודות
זה אמנם לא טקס האוסקר כאן אבל אני מרגישה צורך להודות לכם הקוראים ולעוד כמה שעזרו לי לצמוח.
תודה גדולה לכם קוראי היקרים. תודה לכם על ההתעניינות והשותפות. זה לא מובן לי מאליו כלל שאתם עוקבים אחרי, קוראים ומתמידים. ללא קהל קוראים מי אני ומה אני? שמתי לב ממשיך לפעול במתכונתו הרגילה עם התכנים שאני יודעת לתת. אשמח מאוד אם תעזרו לי להפיץ את המידע על המיזמים החדשים שלי: חנות המזכרות והשירות של תכנון טיולים. זה יעזור לי מאוד.
תודה לך, יונית צוק שלמדתי אצלך לראשונה על כך שעיסוק בבלוג יכול להפוך גם למקצוע. אצל יונית למדתי כבר לפני שנתיים, אבל אני טיפוס אטי והייתי זקוקה לזמן שלי כדי ליישם את הדברים. מי שלומד אצל יונית "מתחתן" אתה לכל החיים. יש לה קהילה פעילה והקשר נמשך.
הבלוגריסטית – האתר והבלוג של יונית צוק.
תודה לך, עינת דורון, שקירבת אותי אל עצמי. אחד הטיפים שעינת יעצה לי זה לשתף את קוראי הבלוג בתהליכים שאני עוברת. כדי לעשות זאת נדרשו לי חודשים רבים. זה לא לגמרי פשוט לי לשחרר פוסט כזה, אבל אני תלמידה טובה וזוכרת את החומר 🙂
יזמות קשובה – האתר של עינת דורון
ואם אני כבר מדברת על מקורות הצמיחה שלי, מגיעה מילה טובה לקבוצת הטיולוגים – בלוגרי הטיולים של ישראל שאותה מובילה חברתי הטובה מיכל בן ארי מנור בעלת המגזין והבלוג רואה עולם. זו קבוצה שבה לומדים ביחד, מפרגנים, מצמיחים זה את זה ולפעמים אפילו נוסעים ביחד לטייל בארץ ובעולם.
מאחלת לכולנו שנה טובה,
הרבה בריאות, וחדוות יצירה. הלוואי שנקום בבוקר עם ציפור בלב ונמצא את דרכנו בעולם הגדול והיפה.
שלכם,
זיוה
זיוה, מעניין להתבונן בדרך שעשית, ועדיין עושה, בפרספקטיבה של כמה שנים – ולראות תהליך של ממש. מאחלת לך הצלחה עם כל היוזמות החדשות ועם אלו שעוד יגיעו. שנה טובה ומבורכת, והרבה בריאות ושמחה!
המון תודה, אורה, על הפרגון ועל האיחולים. אני אוהבת את הציפייה שבתחילתה של שנה. שנה טובה ומבורכת שתהיה גם לך.
זיוה, הכתיבה שלך מהלב הגיעה לליבי. מבינה את האומץ שנדרש בשביל התהליך ובשביל השיתוף של הקוראים בתהליך. הדרך שלך מעוררת השראה. הרצינות שלך מורגשת בכל הרבדים ואין דבר נפלא מלעסוק בתחומים שאת כל כך אוהבת. בהצלחה
הפרסום אכן לא קל, אבל התגובות ממחישות לי שגילוי רגש אנושי מעורר הזדהות, ובעצם מה העניין. המון תודה לך, ענת, על הפרגון.
זיוה יקרה לי מאוד
רק השבוע רשמתי לך בפרטי, שלמרות שאנחנו נפגשות לעיתים רחוקות, אני מרגישה מאוד בטוחה בקשר החברי שלנו.
אז מה אומרים לחברתי לספסל הבלוגרים והדרכים? שהיית ועודך מודל עבורי ולאחרונה למדת להקשיב גם לעצמך.
ואפילו יצאת מהארון עם כל הלבטים שמאחורי הקלעים… וכן, את עושה את זה הכי אותנטי ואלגנטי.
וזיוה, אני מקנאה במי שיבחר בך, לתכנון הדרך הטובה.
בהצלחה ושנה טובה טובה
תודה רבה, טובה, על כל מה שכתבת. אני מאוד שמחה בקשר שלנו ותמיד יודעת שאת גב חזק. תודה על הכול ושנה טובה ומתוקה שתהיה לך 🙂
זיוה,
אני עוקבת בעניין אחרי הדרך המרתקת שאת עושה , ואיך הבלוג צומח ומתפתח ואת יחד איתו. תשומת הלב שלך לפרטים הקטנים והיחודיים של כל יעד שאת מטיילת בוודאי יבואו לידי ביטוי גם בתכנון הטיולים : אני בטוחה שזה יעשיר את עולמו של מי שיעזר בשירותיך. המון בהצלחה!
תודה רבה, ינינה. אני שמחה מאוד ששזכיתי לפגוש אותך בדרך הזאת.
זיוה, בטוחה שלא קל לפרסם פוסט כזה, אני לגמרי מבינה. ובכל זאת, פוסט מרגש ומעורר השראה. כיף לראות שמצאת את הדרך שלך.
זיוה, מאד מזדהה עם הדרך שלך. גם אני עדיין מתלבטת ומנסה. את החכמת לעשות בכך שקיבלת עזרה ותמיכה וייעוץ מנשים חכמות שעזרו לך להגשים את החלום, להתפרנס מהבלוג. מאחלת לך הצלחה ולעצמי שאמצא את האנשים שיתמכו בי במסע שלי.