פרובנס בארבעה קולות

שמחת הקיץ

בסתיו נעים והרחובות שקטים, עונת החורף שייכת לתושבים המקומיים, והאביב הוא בוודאי העונה היפה מכול. אבל אין כמו שמחת הקיץ, החיים העולצים תחת צל העצים והאווירה המיוחדת ברחובות ובכפרים ברחבי פרובנס.

רוכבי אופניים במנוחה בגמר הדיווש היומי

שפע

רוכבי אופניים יושבים בצל העץ הגדול. ציקדות מנסרות במרץ בין עלי העץ. כלי אוכל משקשקים במסעדה הכפרית שעל צלע ההר, בסמטה העתיקה או בכיכר העיירה. כולם מוכרים או קונים בשווקי הבוקר ושווקי הערב, בסדנאות של היוצרים והאמנים, בפסטיבלים ובירידים.

זקנים יושבים סביב המזרקה. ילד קטן שננזף על ידי אביו מחבק חזק את אחותו. הצרפתים נודדים דרומה בקיץ עם המשפחה והכלב.

המשמשים מתוקים-מתוקים והתאנים מבשילות לאטן. בדוכני השוק גבינות עזים, זיתים, נקניקים, לחם באינסוף צורות, מרקמים וטעמים, נוגט ממולא באגוזים, תבלינים ריחניים בצבעים חמים וזר של לבנדר סגול רקום על כרית.

דוכן נוגט, מאכל מסורתי בפרובנס

סט רמי דה פרובנס, St Remy de Provence

השוק בעיירה ואלון פונט דה ארק, Vallon Pont d'Arc

בכפר אמני הקרמיקה – סט קוונטין לה פוטרי, St Quentin la Poterie

טיול נולד

חוויתי את כל ההמולה השמחה הזאת ביחד עם שלוש שותפות. אנחנו חיות באותו הכפר ומכירות כבר שנים, אבל החיבור של כולנו לטיול הזה נוצר סביב תחביב משותף: קליעת סלים. חברותי הן קולעות ותיקות הלומדות בחוג קליעה. בין הקולעות באזור מגורנו, עמק יזרעאל, יש היכרות, קשרים ולעתים גם שיתופי פעולה. על שיתוף פעולה אחד כבר כתבתי בעבר.

שתיים מהקולעות המקצועיות של עמק יזרעאל, רעיה רייך מבית לחם הגלילית ונעמי דורצ'ין מכפר החורש, עולות לרגל בכל קיץ לפסטיבל של קולעי סלים בפרובנס ומשתתפות בו באופן פעיל כיוצרות. רצינו גם אנחנו לחוות פעם את החוויה ובהזדמנות זו לטייל בפרובנס.

אני לא הפכתי לקולעת דגולה ומסיבות שונות לא התמדתי בחוג, אבל היחס החם לנושא נשאר. החברות הטילו עלי את תפקיד המארגנת והמדריכה, וכשהגיע היום, שנה וחצי לאחר שנזרק הרעיון לחלל האוויר, עלינו על מטוס, שכרנו רכב ויצאנו להרפתקה.

כשחזרנו הרגשתי מוצפת בחוויות ולא ידעתי מאיפה להתחיל לספר. ביקשתי משותפותי לספר בקצרה על חווית הטיול שלהן. הן סיפרו על הטיול וגם נסחפו פה ושם לדבר על המדריכה. העליתי את הדברים שכתבו כהווייתם. לא נגעתי ולא שיניתי פרט לתוספות שמתחת לתמונות.

פרובנס של צביה

זיוה, תכננת לנו טיול מדהים. נהניתי מכל רגע (ואפילו מהרגעים הקשים. מכל דבר לומדים ומתפתחים) ומכולכן. חשבת על הכול: נופים, מוזיאונים, מערות, כפרים מדהימים, שווקים ועוד… המון…

זו היתה חוויה שלא אשכח. תודה לך, לאבישג ולמיכל שמרעיון שנזרק לאוויר בחוג לקליעה יצא טיול כזה נהדר.

,Au revoir

צביה

St Quentin la Poterie

רוסיון, Roussillon

בכפר Brantes, שבהר ונטו

מעבר חד מנוף ההרים אל הנוף השטוח וביצתי של הקמארג, Camargue

בית החולים בארל, שבו התאשפז ון גוך לפרק זמן קצר ואותו צייר

Aspace Van Goch, Arles

פרובנס של מיכל

שמונה ימים בדרום מזרח צרפת לתיירת מארץ ישראל הצעירה, בקיץ שטוף שווקים ופסטיבלים, דומה היה לי כחלום המתערבב עם שבבי מציאות. כמו געגוע אל עבר שלא חוויתי אלא רק בסיפורים: מצד אחד הכפרים שהשתמרו מימי הביניים, ומצד שני ההווה התוסס של השווקים והאמנים הפעילים בהשראת הנופים, שימור החקלאות ומשאבי הטבע, הנהרות, האדמות החוליות הצבעוניות, הצמחייה העשירה ועוד.

מונייה, הר ונטו

חלון לנוף בסטודיו שבכפר מוניה

את ברכב משלך גומעת מרחבים ירוקים בעיקר. בכביש המעפיל לפסגות הפותח חלון נוף לעמקים מעובדים בכרמים, מטעים ושדות לוונדר עד קצה האופק; יורד לקניונים עמוקים עד לקו הנהר הרחב המרגש כל ישראלי "צמא".

תוסיפו לזה מדריכה נבונה, סקרנית ורגישה שהיא גם חברה, ובהחלט לא אגזים אם אומר אמנית בבניית מסלולים והתאמתם לאופיה של הקבוצה. והרי לכם חוויה בלתי נשכחת ומומלצת ביותר. תודה רבה לך זיוה ובהצלחה בדרכך.

פרובנס של אבישג

הכל התחיל בחוג קליעת סלים בגניגר, שם התוודענו לראשונה לפסטיבל הקולעים בוולברג, אז החלטנו לנסוע לפרובנס.

הטיול היה מגוון מאוד, עשיר במראות, נופים, היסטוריה וסיפורים מעניינים מפי מורת הדרך שלנו זיוה.

קניון נסק, Gorge de la Nesque

בין הפרפרים והדבורים המצויים שם בשדות הלבנדר היפים

ריגש אותי במיוחד הביקור בכפר ולברג. שוק קולעי הסלים ענה בדיוק על הציפיות שלי. הוא היה עשיר, מגוון ויפהפה. היתה בו אווירה קסומה. אהבתי את ביתן הקולעות מעמק יזרעאל. הרגשתי גאווה גדולה. היו בו הסלים היפים ביותר. שמחתי לראות את הצרפתים מתלהבים וקונים.

ב"כפר הקולעים" שהוקם בפאתרי הכפר ולברג

מבחר מעבודותיהם של אמני קליעת סלים, פסטיבל הקולעים בוולברג

הדוכן של הקולעות מישראל

הכפר ולברג לבש כולו אווירת חג: הסלים התלויים ברחובות ועל אדני החלונות, התהלוכה המדהימה שבה השתתפו כל אנשי הכפר מילד ועד זקן עם התלבושות והכלים של פעם, המופע על שפת האגם, ההתרגשות והביחדנס של השותפים, אנשי הכפר. כל זה הזכיר לנו את החגים בקיבוץ. היה מהנה, מרגש, מעניין ומומלץ.

פרובנס שלי

זה לא הביקור הראשון שלי בפרובנס ושוב נפעמתי מהגיוון ומהשפע של חבל הארץ הזה. ההיסטוריה העתיקה של פרובנס שולחת שורשים לרומא העתיקה ולתקופות פרהיסטוריות, והביטוי של כל אלה מרשים כל כך. שדרות העצים הענקיים המצלים על הדרכים, על תעלת המים בעיירה, על הברכה בכפר ועל רחבת בית הקפה, כבשו אותו ביופיין. זהו חבל ארץ עם כמה פנינים של טבע אבל בעיקר נוף שנוצר על ידי תושביו.

ברכת המים בכפר קוקורון, Cucuron, בשיפולי הלוברון

שוק עתיקות בעיירה ברז'ק, Barjac

נהניתי לטייל בחברה נשית, גם עם הקושי שהחברותא הזאת ייצרה לרגעים. אנחנו הנשים מאוד ורבליות, יש לנו רגישויות והן הופכות במהירות רבה למילים. אבל זה גם כוחנו והעובדה היא שחזרנו חברות. יכולתי לשוטט בנחת בשוק או להיכנס לחנות באווירה נינוחה ובידיעה שאם רק ארצה אוכל לקנות את כל השוק. חברותי יחכו לי. תחומי העניין שלנו בטיול היו קרובים ולא היו פערים רבים בין הרצונות כפי שקורה לי בטיולים בהרכבי משתתפים אחרים.

אין כמו שדות הלבנדר כרקע ל"בוק"

גם אני חזרתי מלאת תודה אליכן אבישג, מיכל וצביה על שנתתן לי את ההזדמנות לתכנן ולהוביל, על כך ששיתפתן אותי בחוויה של הגילדה המקצועית שלכן. פסטיבל הסלים ריגש גם אותי, וברור לי שההתבוננות דרך המשקפיים שלכן היא שעשתה את זה והיא זו שנתנה לכל מה שראינו עומק וערך.

יש עוד המון לספר. ארצה בעתיד לספר גם על הינשוף המקסים מהמערה הפרהיסטורית, על הכפרים המעניינים של מחוז גארד, על קניון ארדש ועל שייט הקייקים, על ון גוך שעקבנו אחריו בטיול הזה ועל עוד הרבה דברים שיצוצו בוודאי במהלך השנה ובימות החורף הקרים.

פרובנס בארבעה קולות

שמחת הקיץ