דובדבן, נקטרינה, תפוח וקצת גם אני, בשלבים שונים של פריחה.
סוף שבוע אחד של חודש מרץ יצאנו, חבורה של בני משפחה וידידים, לטייל בשביל הגולן. מטעי הדובדבן פרחו בלבן. מטעי הנקטרינה דגמנו פריחה יפה בצבע ורוד, וניצני פרחי התפוח רק החלו להיפתח. לפיכך, אני מזדרזת לתאר את המסלול. פריחה של מטעי פרי צפויה להימשך לאורך אפריל ואולי אף תחילת מאי.
מזג האוויר היה נעים, לא חם מדי ולא קר, אבל אובך רב יצר מיסוך על הנוף במרחק. כשהכל ירוק מסביב וכשהשביל עובר בין מטעי פרי בשיא פריחתם – גם האובך הכבד ביותר אינו יכול לטשטש את המראות ואת עצמת היופי.
הטבע מצטיין ביופי רב, ואני יודעת שאין הוא זקוק לקישוט ולעיצוב. מיתרונותיו של בלוג שהוא מרחב אישי, ופתאום יש בי רצון לשלב בין שתי אהבות גדולות של יופי ואסתטיקה: הטבע ועולם האמנות. במצב רוח ותעוזה שחדשים לי במקצת אני מרשה לעצמי להתפרע. ויש לכך עוד סיבה, שעליה אדבר בסוף הרשומה.
המסלול שלנו החל ביישוב נמרוד והסתיים במושב אודם. מדובר בקטע מס 2 ומחצית מקטע מס 3 של שביל הגולן. שביל הגולן מסומן בצבעים כחול לבן וירוק: כחול של הכינרת, לבן של החרמון וירוק של הגולן. לשני הקצוות בכל אחד מקטעי השביל יש גישה למכונית. אנחנו השתמשנו בפטנט הידוע של הקפצת מכונית לקצה המסלול. מטיילים ההולכים בשביל בימי חול יכולים להיעזר בתחבורה ציבורית.
|
דובדבן |
את צבעה הכחול של הכינרת לא ראינו, אבל ראינו הרבה מים וכחול בברכת רם. קטע מס 2 מתחיל כאמור ביישוב נמרוד היושב במקום גבוה. למטה נראית ברכת רם ומעל מתנשא הר החרמון שבעת הטיול שלנו כבר היו על מדרונותיו הגבוהים שלוגיות של שלג קטנות בלבד, ועדיין הוא שולט באופן מרשים למדי על המרחב הצפוני הזה של הרמה.
|
נקטרינה
|
בירידה השביל עובר בצד העיירה מסעדה, ואם רוצים ניתן להיכנס אליה לתחנה של קפה או ארוחה. אנחנו הסתפקנו בפרי שהבאנו איתנו וכוס תה שבושל על גזייה ליד ברכת רם הסמוכה.
מברכת רם ממשיכים ללכת בין המטעים הפורחים עד שמגיעים לתל קצעה שבפאתי יער אודם. חקלאי ממסעדה טיפח את המטע שלו, הניח ספסלי אבן לישיבה, שתל פרחי אמנון ותמר בגבול השדה והכין תחנת קפה למטיילים בשביל. אולי כבר פתח אותה. הוא אמר לנו אז שתוך עשרה ימים הכל יהיה מוכן. הפריחה עתידה להימשך כמה שבועות וציבור המטיילים מוזמן.
פה ושם זורמים עדיין פלגי מים דקים. בקרוב הכל יהיה יבש אבל שאריות החורף עדיין ניכרות בשטח. בין המטעים ולפעמים אף בתוכם נראים מקווי מים ומאגרים.
כשהגענו אל תל קצעה המשכנו למקטע מס 3 של השביל ונכנסנו אל יער אודם. השביל עולה ויורד ומתפתל בתל אודם עד שיורד אל מושב אודם. זהו יער אלונים ובו קטעי אחו ירוק וקטעי יער צפוף. ביציאה מהיער לכיוון המושב – שוב מטע ועוד מטע ועוד אחד.
|
תפוח |
בסך הכל הלכנו כעשרה ק"מ של יופי טהור ורק דבר אחד הפריע במקצת. אחדים מאיתנו, ואני ביניהם, סבלנו מאותם סימפטומים: עיניים דומעות וגירוי של נזלת. ראינו באחד המטעים חקלאי מרסס את העצים וחשבנו שאולי זה הריסוס שגורם לתגובות האלה. במחשבה נוספת – אולי זו הפריחה עצמה ואולי אף האובך שהיה באותו יום. אבל המסלול – באמת יופי שקשה לתאר.
תכנון המסלול
להתמצאות בשביל הגולן ולהכנת הטיול חשוב להתכונן מראש, להצטייד במפת שבילים מתאימה ולקרוא את ההנחיות:
ארזת לבד?
מזכירה לכם את מגזין האביב
ארזת לבד המכיל המון פוסטים מעניינים בתחומים שונים.
ההשראה שלי להתנסויות
מקווה שהאקספרימנטים היצירתיים שלי לא הסתירו לכם את הנוף. הדחף נובע בין היתר מתחום באמנות המעסיק אותי רבות. אני קוראת לו בשם
מהפכת החוט והמחט. זה יהיה הנושא של אחת הרשומות הבאות.
איזה יופי של טיול היה לכם! אין דבר יותר יפה בעיני מטיול במטעים פורחים. גם אצלינו היה אובך. הבעיה היחידה בטיול כזה זה שחייבים להיות עם שתי מכוניות. רעיון טוב לבדוק אפשרות נסיעה בתחבורה ציבורית.