"הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן"
ירמיהו, מ"ט, י"ט
חופשה בבית שאן? כן, כן. יש שם אכסניית נוער מצוינת, חדישה, אסתטית ומיוחדת במינה. יש לי הרבה מילים חמות להגיד על האכסנייה הזאת ועל אכסניות הנוער בישראל באופן כללי, אבל אני שומרת אותן לסיום, וכרגע עם העמק ונופיו.
השדות ובריכות הדגים בבקעה הם מקום המחיה של ציפורים רבות. להקות שלמות מתעופפות, ממריאות ונוחתות על המים. הטבע מסביב במיטבו, נחל חרוד שוצף, העיר הערבית העתיקה של בית שאן מעניינת, ועוד לא אמרנו מילה על האתר הארכאולוגי המופלא של בית שאן העתיקה שעליו ויתרנו הפעם.
|
שביל לאורך נחל חרוד |
יצאנו לבית שאן בשבת הראשונה של חודש ינואר. היינו קבוצה גדולה למדי שהכילה את כל השבט שלנו המונה כיום כבר ארבעה דורות. בכל פעם שאחי מגיע לביקור מולדת מאוסטרליה הרחוקה אנו מתכנסים. האירוע נקבע זמן רב מראש, ויצא שאותה שבת שחיכינו לה זמן כל כך רב היתה חורפית מאוד וגם תפסה כמה מאיתנו חולים בשפעת. אבל היות שהמטרה הראשונה של ההתכנסויות האלה היא מפגש, לא נשברנו, ומהנקודה הזאת של הציפייה הנמוכה אפשר רק לעלות.
התכנית כללה סיור רכוב ביום שישי בצהרים סביב בריכות הדגים שבין כפר רופין ושדה אליהו, מנוחה באכסניה, ארוחת ערב במסעדת "צל תמר" באשדות יעקוב וטיול שבת קצר בנחל חרוד.
החורף מאוד מיטיב עם האזור. גווני הגוונים של העננים והשמים, צבע השדות, בריכות המים, הרי הגלעד, הקשת שהופיעה לפתע ולהקות הציפורים הממריאות ונוחתות – כל אלה הם יופי אחד גדול.
נחל חרוד
נחל חרוד יורד מגבעת המורה וזורם אל הירדן לאורך 32 ק"מ. בקטע הסמוך לגן הלאומי (בית שאן העתיקה) הקימה הקרן הקיימת פארק מאוד יפה. התחלנו ללכת מטחנת הקמח הנמצאת בפאתיה הצפוניים של העיר. נוסעים בכביש 71 המחבר בין בית שאן לעפולה, וביציאה הצפונית מהעיר פונים דרומה לרחוב שאול המלך. לאחר כ-400 מטרים ניתן לראות מצד שמאל אזור חניה וכן גישה לדרך עפר המסומנת בסימון שבילים אדום מצד ימין. הסבר מפורט ומפה באתר טיולי.
בצד שמאל של התמונה רואים את שרידי טחנת הקמח העותמנית ואת מי הבוץ שנגרפו בגשם אל הנחל. שני נהגים הקפיצו מכונית אל קצה המסלול בכביש 90 והתחלנו ללכת.
|
שרידי תחנת הקמח העתיקה |
מכאן הלכנו דרומה לאורך הנחל, בשביל היפהפה שיצרה הקרן הקיימת.
|
נחל חרוד |
|
קטע מהשביל המלווה את נחל חרוד |
אפשר לראות בתמונות איך אנחנו עטופים. במהלך השבת ירד גשם, אבל הצלחנו לתפוס שעתיים יבשות.
|
נחל חרוד |
|
הדור הצעיר של השבט |
בתמונות הבאות רואים את התמיכות לדרך הרומית שעברה כאן מעל לנחל והגיעה עד לקרדו.
|
הקיר התומך והקשת שנשאו את הדרך הרומית אשר הובילה אל הקרדו, הרחוב המרכזי של העיר הרומית |
|
הקיר התומך של הדרך העתיקה, הקשת הרומית והשביל של הקרן הקיימת במבט מלמעלה
|
|
קניון הבזלת |
בסוף המסלול מגיעים אל "קניון הבזלת". בשדה הרחב בצד הנחל יש פארק עם שולחנות פיקניק ומתקני משחק, ומעל לנחל – גשר תלוי יפה.
|
הגשר התלוי מעל קניון הבזלת |
הגשר התלוי שמעל לקניון הבזלת נמצא קרוב לכביש 90. חצינו את הכביש וחיפשנו מסתור מהגשם שבדיוק התחדש בחניון נוסף של הקרן הקיימת מדרום לכביש. הנהגים נסעו להביא את המכוניות ומצאנו מסתור מתחת לסוכה עם סכך של ענפי תמרים. זה היה טיול קצר ונחמד ומתאים בדיוק למזג האוויר ולסיטואציה.
האכסניה של בית שאן
היא הוקמה בשנות האלפיים ונראית חדישה ומושקעת. השטחים הציבוריים מאוד יפים ורק פשטות העיצוב של החדרים מזכירה שמדובר באכסנייה. אבל יש בהם הכל: פינת שתייה חמה עם קומקום, טלוויזיה, מזגן, מקלחות ושירותים. הצהרתי כבר יותר מפעם על כך שאני דוגלת בתשלום ישיר למי שנותן את השירות, דהיינו, לינה במקומות קטנים ואינטימיים. אולם היינו זקוקים למספר רב של חדרים, ובנוסף לכך, הצימרים בישראל יקרים מאוד. גם מחיר האכסנייה אינו זול ובכל זאת זול ביחס לישראל. כשישנו בצימר שהיה ברמת המחיר הזאת לא היינו מרוצים.
|
אכסניית אנ"א בית שאן |
בשנים האחרונות יצא לי ללון בכמה אכסניות מרשת האכסניות של ישראל: במצפה רמון, בעין גדי ובכרי דשא בכינרת. אולי היו עוד ששכחתי. בכל אופן, התמורה היתה מצוינת בכל המקומות, האוכל עשיר וברמה גבוהה. המחיר זול ביחס לצימרים.
עולה בי מחשבה שאולי בישראל זה הדבר. כפי שבהולנד ישנים בכפר נופש ולארצות שונות יש הסדרי לינה הייחודיים להן, אכסניות הנוער של ישראל הן חוויה ישראלית, והיא בהחלט נעימה.
|
החצר הפנימית של האכסנייה |
|
הנוף ממדרגות האכסנייה |
חדר האוכל של האכסניה הוא אולם אלגנטי במיוחד.
|
חדר האוכל האלגנטי |
|
הנוף מחדר האוכל של האכסנייה |
דרך הפייסבוק הגעתי רק עכשיו לקרוא את הפוסט.
חשבתי שאני מכירה היטב את האזור.
נתת לי רעיונות נוספים לחורף הקרוב.
שנה טובה ומתוקה!
אני מאוד שמחה, סמדר. שתהיה שנה טובה ומתוקה 🙂