הזדמנות להציץ אל תרבות אחרת
בימים אלו מוצגת במוזיאון "וילפריד ישראל" בהזורע תערוכה של פיסול מקוריאה הדרומית בשם Crafted Matter. לא הייתי בקוריאה הדרומית, ומה שידעתי עליה עד כה הוא רק שהיא המולדת של הלהיט "גאנגנם סטייל" ושל ה"קיה פיקנטו" שלי. התערוכה, שנדרשתי למאמצים כדי להתחבר אליה, עשתה את שלה ועוררה בי סקרנות לארץ הזאת.
אני אוהבת לבקר במוזיאון בקיבוץ הזורע. הוא קרוב למקום מגורי, הוא אינטימי ואני מרגישה בו בבית. הוא החל את דרכו מאוספיו של וילפריד ישראל ובהם חפצי אמנות מהמזרח הרחוק. בהמשך החל להציג תערוכות מתחלפות של אמנות בת זמננו, וביניהן יש מקום של כבוד לתערוכות ממדינות מזרח אסיה.
אני מנסה להסביר מה היה בשבילי המעצור: רבות מהעבודות עשויות מחומרים מתכתיים או פלסטיים והן מקרינות חלקלקות, קרירות, איזו שלמות שלא מאפשרת לגעת ושהותירה אותי מרחוק. רק במבט חוזר התחלתי להתאהב ב"אבני החן" של Park Tae Dong ולמשטחיהן המוחלקים שהאור המוחזר מהם יוצר גוונים שונים בהתאם לזווית המשטח. התחלתי להבחין גם בקשר של הגופים הפיסוליים האלה לצורות בטבע ולאסתטיקה של המינימליזם היפני שאני כל כך אוהבת. לא טעיתי. הטקסט בתערוכה מדבר על העמדה של האבנים בגני זן.
 |
| Park Tae Dong, שואב השראה מן התהליך בו אבן הופכת לאובייקט קדוש ויקר ערך. |
 |
| Park Tae Dong אבני החן בעבור האמן הן מוזה, סמל לדברים היקרים לנו, למסע אותו אנו עוברים בחיים ולכח הרצון של האדם. |
 |
Geum Key Sook, חיבוק בוורוד וירוק
משום מה חשתי בדיסוננס בין העבודות לשמות שנתנה להם. לבגד המעוצב בגזרה מסורתית קוראים "חיבוק" אף שהוא נראה פרוש ותלוי כמוצג ולא כבגד שעוטף גוף אנושי. הבגד השחור בעל הגזרה הנשית הצרה נקרא "מעוף", אבל כיוונו של המעוף כלפי מטה אל מה שצפוי להפוך להתרסקות. ואילו הבגדים האדומים בתמונה למעלה (בכותרת של הרשומה) נקראים בשם "בתולת ים ביישנית". ישפוט כל אחד לעצמו אם האדום הפתייני הזה משדר ביישנות. ואולי הכל מנקודת המבט שלי. כך או כך, השמות מוסיפים אפשרויות מעניינות של פרשנות.
|
 |
| Geum Key Sook, מעוף |
חווית המפגש עם העבודות המוקפדות העלתה בי דווקא את האסוציאציה של פרק "דלות החומר" באמנות הישראלית. בשנת 1986 הוצגה במוזיאון תל אביב תערוכה מקיפה בשם "דלות החומר כאיכות באמנות הישראלית". האוצרת, שרה ברייטברג סמל, הסבירה שזיהתה קוד פנימי בעשייה האמנותית בישראל. אמנים רבים היו שותפים שלא מדעת ליצירת שפה חדשה אשר בה נפוץ השימוש בדיקט, בצילומים המשובצים בתוך העבודות, לפעמים בצילומים הגזורים מעיתון, ובהימנעות מצבעוניות. ההעדפה הזאת של המראה החומרי הדל הוצגה כביטויי תרבותי ישראלי. לתערוכה היה הד עצום והיא השפיעה על תפיסת האמנות הישראלית ועל זהותה הנבדלת והייחודית. אפשר לקרוא על כך כאן, גם כאן ובמקורות רבים אחרים.
ראיתי את התערוכה כשהייתי סטודנטית להוראת אמנות. אהבתי את הדיקטים של רפי לביא, הערצתי את אלה של גרבוז. למדתי לאהוב גם את "קרעי" הדיקט של יהודית לוין. בביתה של מרתה, מורה לאמנות ותיקה שגרה בשכנות להורי, היה תלוי על הקיר ציור מקורי של הנרי שלזניאק. כשהייתי נכנסת אליה נהגתי להסתכל בדמותה של הרקדנית הקטנה ובמרחבי השחור המקיפים אותה.
 |
| Shim Byung Gun |
 |
| Shim Byung Gun |
 |
| Jung Kwang Sik |
 |
Jung Kwang Sik
הפסלים של Shin Jong Shik מאוד ליריים בעיני. הציפור הקטנה הזאת במרומי הענף והזברה הקטנה בסבך הג'ונגל הצבעוני הן כמעט באותו גודל, כמו צעצועי פלסטיק של ילדים שבהם הפיל והתרנגולת זהים בגודלם.
Jang Young Sun ניגש אל מעשה האמנות מתוך עולם המחשבה של המדע. מחקריו באסטרונומיה ובאסטרופיזיקה הובילו אותו ליצור יחידות הבנויות צינורות פלדה חלולים. הצינורות מצטרפים זה אל זה במקבצים שונים, והאמן מדמה אותם למקבץ של תאים שהם אבן היסוד ליצירת חיים או לגופים ביקום. עבודות שלו העליתי גם ברשומה הקודמת: טיול במרחבי היקום.
נזכרתי שלפני כשנתיים ראיתי תערוכה של יצירות מניר במוזיאון בהזורע. גם היא מקוריאה הדרומית, ומאוד נהניתי. אף שהחומר פשוט, ניר בלבד, העבודות היו מוקפדות ונוצרו בעבודת נמלים. קוריאה הדרומית עושה מאמץ גדול לחשוף את אמניה לעולם ונראה שמזה כמה שנים היא הופכת ליצואנית של אמנות. אפשר לקרוא על כך בבלוג של סיגל נמיר. אתר המוזיאון שעות הפתיחה:ימים ב' עד ו' (מלבד יום ג'): 09:00 עד 14:00 ימי ג': 12:00 עד 18:00 שבתות וחגים: 10:00 עד 16:00 ימי א' לביקור קבוצות בתיאום מראש
קוריאה הדרומית היא מדינה שבנתה את עצמה תוך שנים מעטות יחסית מעוני למעצמה כלכלית. מהצצה בכמה כתבות על תיירות בקוריאה הבנתי שניתן לראות בה קדמה בצד הרבה מקדשים ומסורת. מסתבר ש"גאנגנם" אינה מילה בג'יבריש אלא שמו של רובע מסחרי ואופנתי מדרום לנהר Hangang בסיאול. כמו בשכנתה יפן, ניתן ליהנות מפריחת הדובדבן באביב ומשלכת מרהיבה בסתיו. הביקור בקוריאה עשוי להיות מסעיר ומרתק. בתכנית שלי לממש קודם את החלום של יפן, ומי יודע – אולי יום יבוא ואגיע גם לקוריאה, בוודאי אם יתברר שיש בה סצנת אמנות מעניינת.
http://english.visitkorea.or.kr/enu/index.kto "דרום קוריאה – טיול במדינה הכי נחמדה שיש", במדור התיירות של YNET קוריאה הדרומית במגזין "מסע אחר" על אטרקציות בדרום קוריאה באתר "למטייל" "טיול לקוריאה – מסע לארץ הג'ינסנג והקימצ'י" באתר GOTRAVEL "קוריאה הדרומית – ארץ הבוקר הרגוע" ועוד מאמרים על קוריאה מתוך האתר של יובל נאמן קוריאה הדרומית בבלוגים באנגלית: המדריך למטייל בקוריאה בפעם הראשונה |
Facebook Comments