יד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהַבְדִּיל, בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה; וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים, וּלְיָמִים וְשָׁנִים.
לילות החורף הארוכים הם חוויה לא פשוטה לאנשים רבים. גם אני לא מאנשי החורף ובדרך כלל כשעובר ה-21.12, היום הקצר בשנה, אני מתמלאת שמחה על כך שהנורא מכל כבר מאחור. הפעם החלטתי לאמץ קו מחשב אופטימי ולנסות להבין מה יש שם בחושך הזה. כמה הסברים של צביקה מזרחי שכנעו אותי שהיקום הוא פלא גדול.
צביקה מזרחי הוא הטיפוס הסקרן האולטימטיבי, והמוטיבציה האישית שלו לידע ולחקרנות היא זו ששבתה את לבי כשהכרתי אותו. צביקה הוא איש הייטק ובצד זה מתעניין לעומק גם בחקר החלל והיקום, במוצא האדם ובהיסטוריה של הציוויליזציה, בדתות ובאמונות. חשבתי שאולי דווקא שיחה עם חובב מושבע, מישהו שאינו פרופסור לפיזיקה אלא אדם שחוזר מיום עבודה ומתעניין בשמים ובכוכבים, יוכל לשכנע אותי מה כל כך מרתק באסטרונומיה.
מתי התחלת להתעניין באסטרונומיה?
התחלתי להתעניין באסטרונומיה עוד כילד כשאבי קנה "אנציקלופדיית מכלל" הביתה. הרבה השתנה מאז. את עיקר הידע אני שואב מקריאת ספרים, בעיקר ספרי קוסמולוגיה כמו הספרים של הפיזיקאי הנודע סטיבן הוקינג, ספרים שעוסקים בהבנת מושג הזמן, המפץ הגדול, חורים שחורים, יקומים מקבילים וכולי.
 |
ון גוך, ליל כוכבים מעל נהר הרון (צרפת) |
 |
ון גוך, ליל כוכבים
|
מה מעניין אותך באסטרונומיה?
אסטרונומיה היא מושג רחב מאד וקצת מטעה. תחום ההתעניינות שלי ממוקד יותר באסטרופיזיקה ובקוסמולוגיה.
אסטרופיזיקה היא ענף של האסטרונומיה העוסק בפיזיקה של היקום, ובפרט בתכונותיהם הפיזיות של עצמים אסטרונומיים כגון כוכבים, גלקסיות, חורים שחורים והחומר הבין-כוכבי, וכמו כן בפעולות הגומלין ביניהם. התכונות הפיזיות הן בהירות, צפיפות, טמפרטורה וההרכב כימי. אסטרופיזיקה היא תחום רחב ובמסגרתה נעשה שימוש בתורות פיזיקליות רבות, כגון מכניקה, אלקטרומגנטיות, תרמודינמיקה, מכניקה קוונטית, יחסות, פיזיקה מולקולרית, פיזיקה גרעינית ופיזיקת חלקיקים.
קוסמולוגיה היא ענף באסטרופיזיקה העוסק בתיאוריות בקנה המידה הגדול ביותר, כמו תורת היחסות הכללית של אלברט איינשטיין.
קשה להבין את מה שאנו קוראים "אסטרונומיה" ללא הבנת מושגים בפיזיקה. מה שהיה ידוע במאות הקודמות הוא כאין ואפס לעומת מה שהתגלה ונחקר במאה השנים האחרונות. בכל יום ויום ישנם גילויים חדשים ומרתקים. אני מדבר על מושגים כמו מהירות האור, מרחקים ביקום, המפץ הגדול והתהליכים שהתרחשו מאז, התפשטות היקום, גלקסיות וצבירי גלקסיות, איך בוערים הכוכבים, חייהם ומותם של כוכבים (למשל סופרנובה), מה זה חור שחור ואיך הוא נוצר, עקמומיות המרחב, מה זה חומר אפל, קוזארים, פולסארים (כוכבי רדיו), כוכבי נויטרונים, ספקטרום אלקטרומגנטי ועוד עשרות מושגים. כדי להבינם יש צורך בהבנה בסיסית בפיזיקה.
 |
| אדוארד מונך, ליל כוכבים |
אני מנסה להבין משהו מתוך עולם המושגים הגדול הזה, אף על פי שאין לי רקע מספק בפיזיקה ואני לוקחת בחשבון שגם לחלק מהקוראים חסר ידע. המטרה שלי היא לעורר את הסקרנות.
מעניין אותי, למשל, מהי "סופרנובה". חשבתי שזוהי דמות מהפסטיגל. "חייהם ומותם של כובים" – גם זה נושא מפתיע ומסקרן. תוכל להרחיב טיפה?
סופרנובה היא תופעה של פיצוץ כוכב שבת מסיבי אשר מגיע לשלב האחרון של חייו. הפרוש של המילה נובה הוא "חדש". הקדמונים חשבו שמפת השמיים היא סטטית והופתעו לגלות כוכב חדש בשמיים. "סופר" מציין פיצוץ עצמתי שכן עוצמת ההארה של הפיצוץ בשעות הראשונות היא אדירה.
לכל כוכבי השבת כמו השמש שלנו יש מחזור חיים שנע בין עשרות מיליוני שנים לכמה מיליארדי שנים. ככל שהכוכב מסיבי יותר כך חייו קצרים יותר. לקראת סוף חייו של הכוכב, כאשר מלאי הדלק הגרעיני שלו אוזל, אין כוח שיתנגד למשיכת הכבידה העצמית שלו, והכוכב קורס לתוך עצמו. בשלב זה נדחסת ליבתו במהירות, מתחממת מאוד והמעטפת החיצונית שלו נזרקת החוצה כתוצאה מהלחץ העצום שנוצר. החומר מתפשט במהירות עצומה כגז בעוד מרכז הכוכב הופך להיות כוכב נויטרונים או חור שחור. ההערכה היא שבגלקסיה כמו שביל החלב (המכילה מאה מיליארד כוכבים כמו השמש שלנו) יש בממוצע כ-3 סופרנובות כל שנה.
 |
| חואן מירו, אישה ושמש |
מה צפוי לשמש שלנו? האם אתה יכול להעביר מסר מרגיע?
לשמש שלנו לא צפוי עתיד כסופרנובה, שכן היא כוכב שבת קטן. השמש עתידה להתקיים עד גיל 10 מילארד שנים, וכיום היא נמצאת במחצית חייה. בעוד 5 מיליארדי שנים היא תתחיל לתפוח לענק אדום. בתהליך הזה היא תשרוף ותכלה סביבה את כוכבי השבת וכוכבי הלכת הקרובים, כולל כדור הארץ. היא אמנם תשיל את קליפתה אך לא בצורה של פיצוץ (לפיכך אין התהליך נחשב לסופרנובה), ותדעך להיות כוכב אפל.
 |
| אדוארד מונך, ליל כוכבים |
מה בדבר תצפיות? מה אנו יכולים לראות בתצפית על השמים?
תצפית בשמיים אמנם מעניינת, אולם היא נותנת לנו הצצה לשכונה הקרובה שלנו בשביל החלב בלבד. בעין ללא טלסקופ ניתן לראות כמה אלפי כוכבי שבת שכל אחד מהם הוא שמש בפני עצמו וסביבו קיימת בדרך כלל מערכת של כוכבי לכת הדומה למערכת השמש שלנו. זהו אחד הענפים המרתקים והעכשוויים שבו כל יום מתגלה כוכב לכת חדש הנמצא מחוץ למערכת השמש שלנו. שביל החלב שלנו מכיל מאה מיליארד (100,000,000,000!!!) שמשות, והוא גלקסיה אחת בלבד מתוך כמאה מיליארד גלקסיות מקוטלגות, שבכל אחת כמה מאות מיליוני ומיליארדי כוכבים.
 |
Jang Young Sun, דרום קוראה* |
בפעולה בכיתה ו' המדריך הורה לנו לשכב על הגב והצביע על שביל החלב. אני מבינה שזו בעצם הגלקסיה שאנחנו עצמנו נמצאים בתוכה, ומה שרואים זה קטע קטן ממנה.
אנחנו בסך הכול יושבים על כוכב לכת נידח, שסובב סביב כוכב שבת ממוצע, הנמצא בפינת גלקסיה ממוצעת. והגלקסיה שלנו היא אחת ממיליארדי גלקסיות. אמנם אין מרכז ליקום, אבל אם יש מרכז, הוא בהחלט לא אנחנו.
אני חושבת שההבנה שאנחנו לא מרכז חשובה גם לתחומים אחרים בחיים אבל זה ערך מוסף מתחום הפילוסופיה שנניח לו כרגע. קנה המידה הוא עצום. האם תוכל להרחיב קצת על המרחק והזמן ועל מה שאנו מסוגלים לראות?
המרחקים ביקום שלנו הם בלתי נתפסים במוח האנושי. הקוטר של גלקסיית שביל החלב הוא 100 אלף שנות אור. שנת אור = המרחק שלוקח לאור לעבור בשנת ארץ אחת. מהירות האור היא כ-300 אלף קילומטר בשנייה. תעשי את החשבון בעצמך. הירח, שכלל אינו קורן אלא מחזיר את אור השמש שלנו, מרוחק מאיתנו שניית אור אחת. השמש מרוחקת כ-150 מליון ק"מ מכדור הארץ, ובמונחים של מרחקים בחלל היא רחוקה כ-8 דקות אור. כלומר האור שיצא ממנה, זה שאנו משתזפים אתו, עזב את השמש לפני שמונה דקות.
מרחקו של פלוטו, כוכב הלכת שבקצה מערכת השמש שלנו, הוא כ-6 שעות אור. להגיע לפלוטו בחלליות בטכנולוגיה של היום ייקח מאות שנים. להגיע לכוכב השבת הקרוב ביותר אלינו, אלפא ופרוקסימה קנטאורי, שנראים מחצי הכדור הדרומי ייקח כשמונים אלף שנים בחללית של היום! זה בלתי ניתפס. קוטרה של הגלקסיה שלנו הוא מאה אלף שנות אור ועובייה עשרת אלפים שנות אור. הגלקסיה היא ספירלית ומורכבת מזרועות כוכבים כמו תמנון. השמש נמצאת בזרוע גלקטית שנקראת זרוע אוריון. הגלקסיה משלימה סבוב אחד סביב עצמה ב-200 מליון שנים.
 |
פסיפס גלגל המזלות בבית הכבנסת בבית אלפא
התמונה מ"ויקיפדיה" |
 |
שעון שמש ב-Civita di Bagnoregio, חבל לציו, איטליה
השעונים שלנו מייצגים חצי ממחזור היממה. לוח השנה מייצג שנה.
איך ניתן לתפוס מחזור של 200 מיליון שנה – מחזור הזמן של הגלקסיה שלנו?
|
האם זה אומר שהצפייה בחלל אינה רלוונטית לזמנה, ובמילים פשוטות: היא אינה מייצגת את המתרחש עכשיו?
למעשה, כשאנו צופים בחלל, אנו מתבוננים בעבר. מרחקה של גלקסיית אנדרומדה, שהיא גלקסיית אחות לשביל החלב ונראית מהחצי הכדור הצפוני, הוא כ-2.2 מיליון שנות אור. כלומר, כשאנו מסתכלים בה האור שיצא ממנה עזב אותה לפני 2.2 מליון שנים. שתי הגלקסיות, שביל החלב ואנדרומדה, הן הגלקסיות הראשיות במה שנקרא "הקבוצה המקומית של הגלקסיות". קבוצה זו היא חלק מצביר העל של הגלקסיות הנקרא "צביר בתולה". העצמים המרוחקים ביותר שנצפו ביקום נמצאים במרחק משוער של 13 מיליארד שנות אור, והם נראים היום כמו שנראו ממש סמוך למפץ הגדול. למעשה, העמקת ההסתכלות שלנו בחלל כמוה כהתקרבות להסתכלות על הבריאה.
 |
כיפה בקברו של חאפז (משורר איראני), שירז, איראן
התמונה מ"ויקיפדיה" |
האם אתה מתעניין בחיים אחרים שייתכן וקיימים בכוכבי לכת רחוקים?
אני מתעניין מאד בחיפוש אחרי תשדורות אפשריות של ציביליזציות תבוניות חוצניות, אם קיימות כאלה. זהו נושא מדהים ומרתק, אולם צריך להבין שתקשורת כזו, אם קיימת ציביליזציה תבונית איפה שהוא ביקום, כמעט ואין סיכוי לקבל ממנה תשדורות בגלל המרחקים. תשדורות רדיו מתפשטות במרחב לא יותר מהר ממהירות האור .
 |
| חואן מירו, המשוררת |
איפה אפשר לצפות בכוכבים?
האגודה הישראלית לאסטרונומיה עורכת מפעם לפעם תצפיות באזורים חשוכים כמו הנגב או הגולן. קשה לבצע תצפית מתוך אזור עירוני עקב האור הרב המוקרן מהישוב ועקב זיהם האוויר.
המקום הטוב ביותר לצפות בו בחלל הוא מחוץ לאטמוספרה, וזהו תפקידם של טלסקופי חלל כמו "האבל" שבזכותו נחשפו תגליות מרתקות על הגלקסיה ועל היקום כולו. אני פחות הולך לתצפיות ופחות חובב תצפיות כי הן נעשות בטלסקופים של חובבים שמאד קשה לייצב אותם בשטח על אובייקט שמימי עקב הרוח. בתצפיות אלה ניתן לראות אובייקטים קרובים כמו כוכבי הלכת צדק ושבתאי או ערפיליות גזים קרובות.
 |
| Jang Young Sun, דרום קוראה* |
מיפוי החלל והיקום נעשה על ידי מצפי כוכבים מקצועיים שהכניסה אליהם לאזרחים מין השורה אינה אפשרית. מיפוי זה נעשה לא רק בתחום האור הנראה אלא גם באורכי גל אחרים של הספקטרום האלקטרומגנטי, כמו קרינת גמא, קרינת רנטגן, קרינת רדיו, אינפרא אדום, על סגול וכולי. בכל ספקטרום וספקטרום אנו רואים למעשה מפת שמיים שונה לגמרי. כלומר יש כוכבים כמו פולסארים שפולטים רק קרינת רדיו עצומה ולא פולטים אור בתחום הנראה.
 |
הכיפה במסגד שייך לוטפאללה, אספהאן, איראן
התמונה מ"ויקיפדיה" |
האם יש לך המלצה על ספר מסוים המסביר את היסודות ונותן הבנה טובה יותר על היקום שלנו מעבר לנעשה "בשכונה"?
לקריאה אני ממליץ על הספר "מילדות לבגרות בשביל החלב" של טימוטי פריס, ספר קצת ישן אבל מצוין ומרתק, המתאר בשלבים את התפתחות ההבנה האסטרונומית באלפי השנים האחרונות עד שנות התשעים. ספר זה גם מקנה מושגים פיזיקליים בסיסיים להדיוטות. יש מאמרים מצוינים ברשת, במגזין גלילאו בעברית ובעשרות מגזינים באנגלית כמו Sky and Telescope.
 |
| Gabriella Possum Nungurrayi, שבע האחיות (המיתולוגיה האבורוג'ינית להיווצרותה של דרך החלב), אוסטרליה |
ומה לגבי מוזיאונים?
 |
מוזיאון התעופה והחלל בוושינגטון התמונה מ"ויקיפדיה" |
בארץ אין הרבה, אולם בחו"ל, בכל עיר שיש בה מוזיאון מדע וטבע חשוב, יש אגף של אסטרונומיה, שמתאים בעיקר לנוער וילדים. המוזיאון הטוב ביותר שהייתי בו הוא
מוזיאון החלל בוושינגטון שבו יש דגם של רכב הנחיתה אפולו ותא הנחיתה שהחזיר את האסטרונאוטים מהירח באחת הנחיתות בשנות השבעים.
אני מוכרחה להודות שבעבר הייתי עם בן הזוג והבת הצעירה במוזיאון לתעופה והחלל ב-Le Bourget מצפון לפריז, קרוב לשדה התעופה שארל דגול. אחרי שבילינו לא מעט בחלקי המוזיאון העוסקים בהיסטוריה צבאית של התעופה כבר היינו עייפים ורפרפנו באופן שטחי בלבד על האגף העוסק בחלל. ממה שזכור לי היו שם המחשות רבות והתרשמתי כבר אז שדווקא החלק הזה מעניין, ולמרות זאת החמצנו את החוויה בשל העייפות. ברור לי לחלוטין שבביקור הבא במקום שכזה – העוול יתוקן. |
Facebook Comments