איסלנד מעולם לא היתה החלום שלי. יש שם נופי בראשית אבל באיטליה יש אנשים וביפן גם, וזה יותר מעניין, חשבתי. ולמרות זאת, כשמישהו שם בפני מחסום ואומר לי "לשם לא תיסעי", זה גורם לי לרצון אדיר להתגבר עליו.
המשפחה אמרה השנה את דברה. הוחלט לנסוע לאיסלנד. מדובר במשפחה בהרכב בוגר, מאוד בוגר: ההורים שלי ואנחנו, ארבעת האחים (שניים ושתיים) ובני ובנות הזוג שלנו. זה כבר טיול חמישי במתכונת הזאת. התחלנו ב-2010 כשאבא שלי היה בן 80, ומאז אנו מטיילים ביחד אחת לשנתיים. ההורים עוד יכולים, ובכל טיול חדש שמתהווה ומתבשל אנחנו שמחים על כך ומודים על מזלם ועל מזלנו הטוב. האירוע הדו-שנתי הזה מרגש במיוחד מפני שאז אנחנו נפגשים עם אחי וגיסתי החיים באוסטרליה. הטיול הוא גם מפגש של כולנו עם המון שמחה והווי משפחתי.

התאריך נקבע לתקופת המעבר שבין אוגוסט לספטמבר. זה התאריך שנמצא נח לכולנו והוא עדיין בתחום עונת הקיץ הקצרה. קנינו כרטיסי טיסה ל-12 יום ו-11 לילות שנתנו עשרה ימי טיול נטו ועוד זנב קטן. אחרי גישושים ראשונים החלטנו שנתמקד בדרום איסלנד ולא נקיף את האי כנהוג בטיולים רבים. הזמן קצר בשביל זה. אחי התחיל לתכנן את המסלול ואני הזמנתי את מקומות הלינה.
לרוב אני עוקבת באדיקות אחר התכניות המתהוות ומציעה רעיונות משלי. אבל הפעם לא נדבקתי בתכנון. כאמור, איסלנד זה לא אני. זוכרים? הנופים הארקטיים, המרחבים האדירים נטולי העצים, המפלים השונים, הקרחונים והאדמה המבעבעת – כל אלה לא משכו אותי לחקור ולהתמודד עם השמות הבלתי ניתנים להגייה ועם ההבדלים בין זה לבין זה. ובכל זאת קיוויתי לראות את הנופים האדירים בעיניים ואולי אז להבין.

כרטיסי הטיסה נקנו בחברת wow air כבר בינואר. על פי רישומי ההזמנות סגרתי את כל הלינות בחודש פברואר. הקיץ נראה רחוק. בדרך היו טיולים אחרים. אבל בסוף גם תורו של הטיול הזה הגיע. מנין הימים של אוגוסט החל להתקדם והטיול נראה כבר מאוד ממשי.
בסוף הגיע גם יום הטיסה ואני יצאתי "לטייל בלי לטייל" באיסלנד. כבר ימים רבים אני מטיילת בלי לטייל ואני מקווה שאחזור בקרוב מהטיול שלא הייתי בו. המשפחה שלי מטיילת באמת ורק אני מטיילת לא באמת. זו חוויה לא פשוטה בשבילי. אנשים מסביבי אומרים: "העיקר הבריאות" ואינם מבינים שטיול בשבילי הוא הרבה יותר מטיול. אני מקבלת מרחוק משלוחי תמונות עתירי חיוכים וצחוקים, ואני… אם להודות באמת קצרת רוח ומוצאת את עצמי קצת קנאית. אני מחכה לסיפורים ולפירוט של החוויות, ומגיעות מילים קצרות שלא אומרות הרבה. הם עסוקים בחוויות הטיול ובהנאה מהחברותא, ואני מחוץ לכל זה.

הכל התחיל בטיול לספרד ופורטוגל שבו החלקתי על תלולית של שלג שנותרה מהחורף. באותו יום הגענו לכפר מיוחד במינו בפורטוגל. ישבתי פצועה בבית קפה בכניסה לכפר וחיכיתי לחברותי שטיילו בכפר. בעלת בית הקפה שניגשה לשוחח אתי אבחנה שמדובר בנקע ולא בשבר ואמרה שנקע עלול להיות בעייתי כי לפעמים הריפוי מתארך. הו הו, כמה שהוא התארך. נראה לי שהיא היתה מכשפה, בעלת בית הקפה הזו שהסיחה את דעתי וקנתה אותי בשיר בעברית שלמדה בביה"ס היסודי.

הגוף כידוע הוא מערכת אחת שבה דבר משפיע על דבר. הבעיה שלי כבר מזמן אינה הנקע אלא סיבוך שחל בעקבותיו. הימים עברו ולא הבנתי (גם לא הרופא שלי) את גודל הבעיה. רק בעומק אוגוסט, אחרי אשפוז קצר, התחילה לחלחל בי התודעה שהטיול לאיסלנד אינו מובטח לי. תשעה ימים לפני הטיול נסעתי בדחיפות ביום שישי בצהרים להתייעץ עם רופא מומחה, והוא פסק: "דיאטת טיסות חריפה, לפחות חצי שנה."
ברגע הזה איסלנד הפכה ליעד נכסף. הם נסעו ואני נשארתי. שכנעתי את בן הזוג שלי לנסוע. פרגנתי. אמרתי לו שזה טיול מיוחד וחבל שיפסיד. הוא זקוק לחופש. הוא במשפחה שלי כבר כל כך הרבה שנים. כשיצא בארבע לפנות בוקר מהבית עשיתי את עצמי חזקה נורא, אבל מיד אחרי זה הרגשתי שפספסתי את ההסעה לאיסלנד. איחרתי לאוטובוס.

הם נסעו. אני מחכה כל יום לדיווחים. כמעט משתגעת מרוב ציפייה. אחי מצטיין בתכניות שמסתיימות בשעה מאוחרת מאוד. השעון באיסלנד מאחר בשלוש שעות ביחס לשעון ישראל וכך קורה לי שאני מחכה עד אמצע הלילה לדיווח היומי. הפכתי לטינאייג'רית עם סדר יום הפוך. וכפי שתראו אני אפילו עושה כל מיני מניפולציות קטנות כדי לסחוט עוד מידע. זה גדול ממני. הם רוצים לבלות. הם בטיול של החיים שלהם (יש הרבה כאלה אבל זה אחד מהם). הם כותבים מילה כשבא להם, שולחים בעיקר תמונות ללא מילים.

אני נוהגת לתאר בשמתי לב טיולים מנקודת המבט האישית שלי. זו הצהרה שמתנוססת בראש הבלוג. בכל עמוד ובכל פוסט כתוב בגדול: "על יופי ועל פשטות, על אנשים ועל העולם מנקודת המבט שלי."
ולמרות זאת חשבתי לתאר יומן התכתבויות עם הרבה שאלות שלי, תשובות קצרות שלהם ומשלוחי תמונות מרחוק. בכל זאת הייתי מעורבת קצת בתכניות. הזמנת הלינות מחייבת להבין את הגאוגרפיה ואת ציר הטיול. אני יודעת מה היו השיקולים המנחים. ואולי היומן הלא מלוטש הזה מביא מהחוויות האותנטיות של המטיילים ואומר משהו על איסלנד. אין כאן הפעם סיפורי עומק, לא פילוסופיה ולא היסטוריה, אבל אני מקווה שאחרי המילים המרירות אולי יצא מהדיווח הזה משהו משעשע. בשבילי המילים הן ניעור של סערת הרגשות, טקס התשליך הפרטי שלי. אולי עכשיו יהיה לי קל יותר להמשיך הלאה. היומן יתפרסם בפוסט הבא.

כמה מילים על התכנית
- הרעיון של התכנית היה להימנע מנסיעות אינסופיות שבפועל מדלגות על הרבה פנינים. יש כל כך הרבה מה לראות בכל אזור שחבל לרוץ. ומצד שני, מאחר שזה טיול יקר ולא כל יום נוסעים לאיסלנד בכל זאת יש רצון למצות כמה שיותר ולמתוח את השמיכה.
- מאחר שיש המון מה לראות ועלות הטיול מאוד גבוהה התכנון התבסס על מה שניתן לראות בקרבת כביש 1, הכביש ההיקפי של האי ולא בעומק השטח. טיולי יום מאורגנים הנכנסים לעומק השטח מייקרים את הטיול, וגם לשכירת רכב שטח יש עלות גבוהה. המשפחה כיום לא בנויה לטרקים בעומק השטח ולא לנסיעות מטלטלות בדרכי עפר. כן אפשריות הליכות קצרות של קילומטרים ספורים.
- בדרך כלל בטיולי המשפחה בהרכב הזה אנו שוכרים מכונית אחת גדולה ואחת משפחתית. לא עסקתי בשכירת הרכבים כך שאני לא יודעת לתת נתונים על מחירים אבל יודעת שהעלות של השכרת רכב גדול גבוהה מאוד ולכן הוחלט לשכור שלושה רכבים קטנים. הרכב מטיילים צעיר יותר היה מסתפק בוודאי בשני רכבים, אולם בגיל מסוים קשה להצטופף מאחור. לאור הנסיעות הארוכות כדאי לקחת בחשבון את הנוחות כשיקול חשוב.

תובנות בנושא לינה
- הצוות שלנו מנה על פי התכנית עשרה אנשים ובפועל תשעה. קשה להשיג חמישה חדרים באותו מקום במחיר טוב. גם אם במקום כלשהו יש פתרון לינה מניח את הדעת במחיר מופחת, לרוב אין בו חמישה חדרים.
- בהרכב שלנו כבר לא מתאים להתכלב ומקומות הלינה יקרים באופן מבהיל. לסבר את האוזן – חדר בסיסי ופשוט לזוג, לפעמים עם מקלחת מחוץ לחדר, עולה בין 140 אירו למאתיים אירו ללילה. אני מציינת את המחירים באירו כדי לתת השוואה לטיולים אחרים באירופה.
- חששתי מלינה באמצע שום מקום בגלל התלות במסעדות, במרכולים לקניית מצרכים ובתחנות דלק, ולכן הזמנתי מקומות בעיירות ולא בחוות חקלאיות אי שם באמצע הדרך.
- בכל הפתרונות שמצאתי דאגתי שלפחות ההורים ילונו בחדר הכולל גם שירותים ומקלחת בתוכו או בדירה. לאחרים לפעמים היתה מקלחת בחדר ולפעמים לא.

המיקום של מקומות הלינה וכיוון המסלול:
- לינה ראשונה (שלושה לילות) ב-Selfoss הנמצאת במרחק סביר משדה התעופה. טיסת וואו אייר נוחתת בצהרים, מה שמאפשר לנסוע, ועדיין עדיף שהמרחק לא יהיה מוגזם אחרי תלאות יום הטיסה.
- לינה שנייה (שני לילות) ב-Höfn, הנקודה המרוחקת ביותר שנקבעה לטיול הזה.
- לינה שלישית (שני לילות) ב-Vik, בערך באמצע הקו שבדרך חזרה, איפשהו באמצע בין הלינה הראשונה לשנייה. בוויק הזמנתי שתי דירות של בעלים שונים בכתובות שונות. בדקתי שהמרחק סביר. זה הפתרון הכי הגיוני שנמצא להרכב שלנו. דירה 1 , דירה 2
- לינה רביעית (שני לילות) בחצי האי המערבי – Snæfellsnes
- לינה חמישית (שני לילות) בריקיאוויק
חוות דעת בני המשפחה על מקומות הלינה
סלפוס: הגסטהאוס מוצלח ונעים. ניתן לבשל ולאכול במקום. בעלת המקום היא מארחת למופת.
~~~~~~~
הופן: זו היתה אחת משתי בלינות היקרות ביותר בטיול, וברור שהמחיר הוא בעבור המיקום ולא בעבור מה שמקבלים. הוזמנה דירה עם שני חדרי שינה בקומה העליונה שהיתה טחובה ועם ריח לא נעים. שלושת החדרים שהוזמנו היו קטנטנים. ועדיין זה היה סידור יחסית נח. האזור הזה יקר מאוד.
~~~~~~~
ויק: הדירה Sunnubraut 31 לא היתה מוצלחת. יש בה המון מיטות והיא יכולה להכיל הרבה אנשים, אבל חסר אבזור. אפילו קומקום חשמלי לא היה (בעלת הדירה אמרה שהאורחים הקודמים קלקלו) והתחושה הכללית לא היתה מלבבת. לעומת זאת, הדירה Nausthamar היתה מעולה, נעימה ומרוחחת. היא מתאימה לחמישה אנשים ועשויה להיות בסיס טוב למשפחות. גם הלינה בויק יקרה מאוד.
~~~~~~~
הלינה בחצי האי המערבי – Snæfellsnes היתה בסדר. האיש שלי אמנם היה מרוצה כי המקלחות והשירותים היו בתוך החדרים, אולם החדרים קטנטנים. הבית פשוט מאוד ואינו נראה כמו בתמונה בהזמנה בבוקינג. יש בו מטבח ומקום לשבת ולאכול. בסך הכל הוא ענה על הצרכים אבל לא מעבר לזה.
~~~~~~~
ריקיאוויק: שתי הדירות שהוזמנו נמצאות באותו בניין, בקומה א' וקומה ג', כשהבעלים גרים בקומה האמצעית. הבית היה נפלא והמארחים נחמדים. שתי הדירות מעוצבות לעילא. הבניין כולו הוא בית איסלנדי נאה. הלינה במקום היתה מפנקת וסיום נחמד לטיול. המשפחה מאוד ממליצה. גם המיקום מצוין והמחיר טוב.

מהו טיול בשבילי ומהו הבלוג?
האירוע הזה שאתו אני מתמודדת בימים אלה מביא אותי לחשוב מדוע בעצם אני כל כך נסערת. מהו טיול בשבילי? מהו מקום הבלוג בעולמי?
רוב האנשים סביבי מתייחסים לטיול כאל פאן ולכן אינם מייחסים חשיבות לכך שנשארתי בבית ולא הצטרפתי למשפחה. אני בכלל לא מספרת להם על מה שאני עוברת. אני עושה פוקר פייס ומסתירה את הרעש-געש בפנים שלא יחשבו שאני משוגעת. לאוהדי הבלוג אני מרגישה שאני יכולה לספר, אבל הייתי רוצה באמת לשאול מה אתם חושבים על טיולים, על מקומם בחיינו ועל התרומה שלהם. ולבלוגרים שבינינו – מהו הבלוג בשבילנו? אני חושבת שבשבילי הוא מקום להגשמה עצמית.

עוד על איסלנד
יש עוד כמה בלוגרים שכתבו על איסלנד וכדאי להיעזר בהם. בשלל הפוסטים שאספתי כאן יש סיפורים של תרמילאים, של אנשים מבוגרים יותר, של משפחות עם ילדים ושל חברות שנסעו לבילוי קצר. יש מסלולים מעגליים המקיפים את האי, מסלולים שנכנסים לפנים הארץ ומסלולים שמתמקדים בריקיאוויק ובדרום האי.
מסע דרכים באיסלנד, מתוך הבלוג "הטוריסטית" של מלי אברמוביץ' – מסע בדרכים המדהימות של פנים הארץ.
שלל פוסטים על איסלנד, מתוך הבלוג "אפקים מטיילים" של ינינה זסלבסקי אפק ומשפחתה
היום לפני, מתוך הבלוג "חלומות שמורים" של אורה גזית – על טיול התרמילאות הנוסטלגי. היומן כתוב היטב ופלאי הטבע של איסלנד נותרו כפי שהיו. החל מיום מס' 72.
איסלנד עם הילדים, מתוך הבלוג "פליי תותי" של זואי לסרי. זואי וילדיה מטיילים כמו מקומיים. בעיני מומלץ ומעניין גם למבוגרים.
מסלול סובב איסלנד, מתוך הבלוג jangwa של אביה סלומון. מסתבר שאפשר לטייל גם בחורף, זה לבן ומשכר ואפילו יותר זול.
מדליק בריקיאוויק, מתוך הבלוג: I'm on vacation של נטע קלימי איתן. זהו הפוסט הראשון שכתבה נטע על הטיול הטרי באיסלנד. מניחה שיהיו עוד.
דייג ויקינגי חסון, שרירי אבל רגיש, מתוך הבלוג "באמאשלי ניו יורק" של חן אנני דודקוויץ'. חן נסעה עם חברותיה הניו יורקיות עד קצה העולם לחמישה ימים של טיול בנות באיסלנד. כאן – חלק א, והנה – חלק ב
איסלנד – מדינת אי מדהימה, מתוך הבלוג של מיכל בן אריה בלמטייל. ארבעה זוגות התארגנו ביחד לטיול במסלול הטבעת של האי.
זיוה,
אני כל כך מבין את הפספוס שאת מרגישה! הטיול הוא הרבה דברים גם אם אני "בצד של הטבע" דווקא, זה שאת פחות אוהבת.
יש משהו בהתרגשות של הנסיעה, הציפייה, התכנון, ההתלבטות על המסלול, מה לבחור לעשות, איפה לישון וכו' שיוצר משהו גדול ואז כשלא נוסעים בסוף, ברור שיש אכזבה.
אבל למרות זאת, מאוד אהבתי את הפוסט הזה 🙂
ערן, כיף לשמוע את מה שאתה אומר. גיליתי על עצמי שההזדהות נותנת לי בוסט של אנרגיה ואני מיד מתעודדת. שמחה שאהבת.
זיוה היקרה, מבינה מאוד לליבך. זוהי אכן דיאטה קשה במיוחד. מה שלי תמיד עוזר זה לתכן את הטיול הבא…
כל כך צודקת, סהר. ובאמת התחיל השבוע להתבשל טיול חדש שבמוקדם או במאוחר יגיע. תודה רבה.
זיוה היקרה,
כול כך מבינה את האכזבה שלך בשל החמצת חווית הטיול המשפחתי הדו- שנתי . זה כול כך נדיר לצאת לטיול עם הורים, המסוגלים ללכת ולטייל בגילאים שנושקים ל-90.
בכול זאת מלבד מורכבות התחושות הפוסט שלך מצליח להעביר גם מידע למטייל העתידי באיסלנד…
אשמח לקרוא גם את הפוסטים הבאים של הטיול שלא יצא.
אני בטוחה, שאם רק תרצי, תוכלי בעתיד לטייל באיסלנד בהרכב אחר, ולחוות בעין המיוחדת שלך נופים ותרבויות מקומיות.
מאחלת לך שנה של בריאות,המשך יצירה פורה וגם טיולים במחציתה השנייה…
נילי
המון תודה, נילי. אני מרגישה את המילים הכנות שלך עמוק בפנים. ההזדהות וההבנה הן בשבילי התמיכה הכי טובה. תודה גם על האיחולים ומאחלת גם לך שנה פורה ומלאת עניין, אתגרים וטיולים יפים. באיסלנד כנראה אטייל בעקבותייך, אבל מי יודע. עוד נראה לאן אלך מכאן. בכל אופן, מקווה להוציא בקרוב פוסט נוסף על איסלנד.
זיוה יקרה
את מדהימה
התקופה שאת עוברת עכשיו
מין הסתם,
מולידה בך איכויות נוספות.
זה מזכיר לי,
שבמוסיקה הבלוז הכי נוגע ללב
הוא פרי של כאב עמוק.
אני מקוה שבקרוב תחזרי לאיחנך פיסית,
ותגשימי חלומות
שנה טובה
מיכל
מיכלי היקרה והמרגשת,
את כזאת נפלאה, מעודדת ומפרגנת. הקשר למוזיקת הג'ז מעניין. מאמצת בשמחה. יצירה שיש בה שבר ומשהו בה אינו שלם היא מעניינת ונוגת יותר משלמות. תודה על האיחולים. שנה טובה והגשמת חלומות גם לך 🙂
טיול בעיני זה הרבה מעבר לפאן. טיול זה אושר, מצב חיים נפלא, מרגש ועשיר בהתפעמות. קשה לנו לחוש התפעמות מדי יום בחיי השיגרה שלנו. מעבר לטיול עצמו יש את ההכנות, הלמידה וההתרגשות לקראת. אני חושבת שרבים מבינים מה עובר עלייך. אני ממש יכולה להרגיש את כאב ההחמצה.
אני מאחלת לך טיול מהנה כפול כפיצוי על אובדן הטיול הזה, ורק בריאות!