יום טיול חווייתי ומונגש בירושלים
סמטה ירושלמית. בסך הכל סמטה. אבל כסא הגלגלים מקפץ על אבני המדרכה וצולח אותן רק בקושי. תפארת ישראל – זהו שם הרחוב ברובע היהודי שבו אנו מתקדמים באטיות. כל ההוד וכובד משקל ההיסטוריה נמצא ברחוב הזה וברחובות הרובע הסמוכים: חב"ד, היהודים, משמרות הכהונה, בוני החומה…
אני רואה את המאמץ על הפנים של ליאור שמתקדם לידי בכיסא הגלגלים הממונע שלו, וברגעים האלה של המאמץ החשיבות של המורשת נדחקת הצדה. עוד מעט, כשננוח, יוכל ליהנות מהמראות סביב.
מה אתה מרגיש? אני שואלת אותו.
זה כואב בגב, הוא עונה.
טיילתי בעיר העתיקה פעמים רבות וזו הפעם הראשונה שאני נותנת את הדעת לאבנים המחוספסות שמתחת לכפות רגלי. מה שבשבילי מובן מאליו, לחבורה הזאת שאני אתה, זהו אירוע נדיר, כמעט חד-פעמי, ולכן גם מרגש. אבל הריגוש הזה כרוך גם בקושי.
הזמנה לטיול
הוזמנתי ליום טיול בירושלים במסגרת שיתוף פעולה בתשלום עם הרשות לפיתוח ירושלים. מי שיזמה את הטיול היא דנה חפצדי, בלוגרית בעצמה ומנהלת של קבוצת הפייסבוק זאת ירושלים, העובדת עם הרשות לפיתוח ירושלים.
ייחודו של מסלול הטיול שחווינו הוא בהתאמה שלו לבעלי מוגבלויות ולכיסאות גלגלים. השתתפה בו חבורה של צעירים שכולם עובדים במיזם הקולינריה והאירוח מעשה ב מרשת בית הגלגלים.
מהצהרים ועד שעת ערב מאוד מאוחרת בילינו ביחד, חבורת מעשה ב, המלווים שלהם וכמה בלוגריות. חזרתי הביתה עמוסה בחוויות. הרווח היה גם מהמסלול הקלאסי והיפה שחווינו ביחד וגם מהחברותא המיוחדת שהעניקה ליום הזה המון ערך רגשי. התחושה בסוף היום היתה של זכות גדולה.
המסלול שעברנו ביחד הוא קלאסיקה של ירושלים שתמיד כיף לראות ולחוות, בין אם אתם מכירים היטב את העיר ובין אם מבקרים בה לעתים רחוקות.
מטרות הטיול היו לתת מידע לציבור על מסלולים מונגשים בירושלים, להגביר את המודעות לנושא ולקדם אותו.
המטרות שלי הן להמחיש ככל שאני יכולה את חווית הטיול מעיניהם של אנשים בעלי מוגבלות, לתת טיפים ומידע על נגישות בירושלים ולספר על כמה דברים שהתרשמתי מהם באופן מיוחד, למען כלל הקוראים של הבלוג.
המסלול שלנו בירושלים
התאספו בקפה הטחנה במשכנות שאננים. פתח את היום והדריך אותנו לאורכו יוסי הימן, מורה דרך שמכיר היטב את ירושלים והוא גם אבא של תכלת, אחת מאנשי הצוות של מעשה ב. בהיותו אב לבת שנולדה עם נכות נושא ההנגשה קרוב ללבו ויש לו ניסיון בהובלת קבוצות של בעלי מוגבלויות.
- התכנסות בקפה הטחנה במתחם טחנת הרוח במשכנות שאננים סביב שולחן עמוס בבפרי, קפה קר ושלל מתוקים.
- סיור בשכונת ימין משה הנמצאת בסמיכות לשכונת משכנות שאננים.
- מזרקת האריות
- ארוחת צהרים במסעדת לחם בשר במתחם התחנה הראשונה
- נסיעה באוטובוס לסיור במוזאון ישראל וסיור מודרך במוזאון
- נסיעה באוטובוס אל שער ציון וסיור ברובע היהודי בעיר העתיקה
- סיום היום במופע האורקולי במגדל דוד
הנגישות במסלול – מה יותר ומה פחות
- המעבר העיקרי בין משכנות שאננים לימין משה הוא במדרגות, והמעבר הנגיש הוא בצד כביש שיש בו תנועת מכוניות. התחושה היא שיש כאן אמנם מעבר אבל לא הנגשה מלאה ואדם נכה חייב סיוע של אדם נוסף כדי לצלוח את המעבר הזה בביטחון.
- שכונת ימין משה יפהפייה וניתן בהחלט לחוות אותה גם מהרחוב הראשי ללא צורך בכניסה לסמטאות
- מוזאון ישראל מונגש היטב במעליות נוחות, רחבות ומותאמות, וברמפות היכן שנדרש.
- הסיור בעיר העתיקה לא פשוט ליושבים בכיסאות הגלגלים. יתרונו בכך שהוא נטול מדרגות אבל לא הוכשר בו נתיב יעודי לכיסאות גלגלים. ועם זאת, החוויה כמובן מאוד מרגשת.
- סיור עם קבוצה גדולה שחלק ממשתתפיה הם נכים בכיאות גלגלים מתנהל באוטובוס עם מעלון.
טיפים והמלצות לטיול מונגש בירושלים
1. אפליקציה למסלולים מונגשים בעיר העתיקה בירושלים
אפשר ללכת בעזרתה במסלול שעשינו בעיר העתיקה ובמסלולים נוספים, לאתר מוזאונים, בתי כנסת, מסעדות ועוד. היא נקראת: נגישות ירושלים.
.
2. הדרכה לקבוצות קטנות או גדולות בהתאמה לבעלי מוגבלויות.
אני מאוד ממליצה על יוסי הימן. הוא מדריך קבוצות מטיילים שונות בגודלן ובאופיין ברחבי הארץ. יש לו רכב גדול המותאם לכיסא גלגלים והוא מדריך משפחות או חבורות מטיילים שאחד המשתתפים או יותר הוא נכה.
אני ממליצה בחום לראות את יוסי ואת תכלת בתו בסרט של נגישות ישראל על הטיולים של יוסי.
לפניות אל יוסי היימן – 052-820-7100
.
3. המלצות על העסקים שאירחו אותנו
שניהם בהחלט שווים המלצה:
קפה הטחנה – בית קפה כשר עם תצפית נפלאה על העיר העתיקה ונקודת מוצא מצוינת לאתרים בסביבה. לבוא במזג אוויר נעים או בערבי קיץ.
לחם בשר, סניף ירושלים – אוכל טוב ומסעדה מונגשת היטב במתחם התחנה הראשונה. אני לא יודעת אם אפשר להמליץ לצמחונים ולטבעונים על מסעדה הנקראת לחם בשר, אבל שווה לדעת שיש בתפריט סלטים טובים ופוקצ'ות.
רגעים שנצרבו בזיכרון
חוויה ראשונה – אין כניסה
בדרך למתחם התחנה הראשונה הלכנו קטע קצרצר לאורך פארק המסילה. מדובר בטיילת באורך שבעה ק"מ שהוכשרה בתוואי של מסילת הרכבת הישנה. הטיילת מתחילה ליד מתחם התחנה ומגיעה לעמק רפאים ומיועדת להולכי רגל, אנשים בכיסאות גלגלים ורוכבי אופניים וקורקינטים.
הלכתי מאחור כדי לצלם וכשהדבקתי את החבורה היא היתה נרעשת ותוססת. המבטים היו נעוצים בשלט האומר שהכניסה למתחם התחנה הוא להולכי רגל בלבד. התברר שהחבר'ה בכיסאות הגלגלים היו נסערים מכך שאין להם לכאורה כניסה למתחם מאחר שאינם הולכי רגל.
ההתקהלות הזאת מול השלט הולידה שלל תגובות מבודחות. נראה שחבורת המטיילים שלנו רגילה למצבים כאלה. אבל הניסוח הכושל משקף את תחושת המידור מהחברה ובעיני זה היה רגע מכמיר לב.
חוויה שנייה – לכל אדם יש מגבלה
ארוחת הצהרים היתה גם זמן מפגש. שמענו מחברי מעשה ב את סיפוריהם האישיים. ליאור סיפר על המאבק שניהל להיות עצמאי ולקבל את ההחלטות הנוגעות לחייו בעצמו, ללא תלות באפוטרופוס. כיום הוא גר בדירה משלו ביחד עם מטפל.
יעקב סיפר על קשייו הקיומיים. הוא הנכה הקשה מכולם ובנוסף להיותו מרותק לכיסא גלגלים הוא גם מחובר לחמצן. למרות הקושי הוא מצליח לעבוד בתפעול אתר האינטרנט של מעשה ב.
לובה סיפרה על ניסיונותיה החוזרים ונשנים להתקבל לעבודה ועל הדחיות שחוותה. ההזדמנות לעבוד במעשה ב היא בעבורה זכות גדולה.
תכלת סיפרה שההתמודדות שלה לאורך השנים לימדה אותה שלכל בני האדם יש מגבלות והכל תלוי בנקודת המבט. הנה עובדה: כשהקשבנו להדרכה בשכונת ימין משה אנחנו, הבלוגריות והמלווים, חיפשנו מקום לשבת, ואילו הם, הנכים, באו עם הכיסא מהבית.
היה מעניין לשמוע את כולם ואני מתנצלת מראש על כך שהזכרתי רק חלק מהמשתתפים.
חוויה שלישית – כבוד מלכים במוזאון ישראל
חוויה טובה באופן בלתי רגיל היתה הסיור במוזאון ישראל. פגשנו שם את מיכל קרר שערכה לנו סיור טעימות במוזאון. התקבלנו בכבוד מלכים. מיכל קרר משדרת אהבה רבה למה שהיא עושה והיא ריתקה אותנו. כל מילה ודעה שנאמרו על ידי אחד המשתתפים זכו להערכה, להתייחסות ולהנעת השיח. ובנוסף, הופתעתי שאפשר ליהנות מסיור של נגיעות קלות בתחומים שונים. בצד תיאור הקשיים והכשלים כיף להגיד גם מילה טובה ולהיווכח שקורים אצלנו בירושלים ובארץ דברים טובים.
הטיפים שלי לטיול הבא שלכם בירושלים
פילים במוזאון ישראל
לרוב כשאני מבקרת במוזאון ישראל אני הולכת לראות תערוכת אמנות אחת או שתיים, אחר כך אני מתעייפת, מרפרפת קצת על כמה חדרים ובזה מסתיים הביקור שלי. סיור הטעימות שחווינו עם מיכל לרר עבר דרך אגף הארכאולוגיה ובו גם האולם העוסק בשחר התרבות. המוצגים העתיקים ביותר באולם הזה הם בני מיליון וחצי שנים, שזה דבר מרגש לכשעצמו. התרגשתי במיוחד מכמה דברים:
קרני שור עצומות בגודלן מעידות על חיה גדולה בהרבה מזו שאנו מכירים שחייתה אז באזורנו. עצמות פילים, היפופוטמים ומגוון חיות פרא שנמצאו בארץ מעידות שפעם התהלכו פה כל בעלי החיים האלה.
מוצג מתקופה מאוחרת בהרבה, שגילו כ-14,500 שנים, אף הוא ריגש אותי. שלד של אשה ולצדה שלד של גור זאבים הם אחת העדויות הראשונות הקיימות לביות של בעלי חיים. הצמד נמצא בעמק החולה.
מדהים כמה ממצאים חשובים בתולדות האנושות מתגלים אצלנו בארץ. כל גילוי הופך מחדש את התיאוריות הקיימות ומחייב חשיבה מחודשת ועדכוני גרסה. בביקור הבא שלכם במוזאון ישראל אני מאוד ממליצה על האולם הזה.
שכונת משכנות שאננים והמרחב סביבה – אינסוף אפשרויות
גן בלומפילד וטחנת הרוח
טחנת הקמח ושכונת משכנות שאננים הם כיום חלק ממכלול המכיל גם את גן בלומפילד שהוא ריאה ירוקה שכיף לטייל בה בין תצפיות ופסלים. הטחנה עצמה היא מנומנט אדיר וייחודי בנוף שלנו. היא נהרסה חלקית על ידי הבריטים שחשבו שמתקיימת בה פעילות עוינת ושוקמה בתחילת שנות האלפיים. הביאו אז לארץ יועצים מהולנד שהמליצו על התקנת המנגנון המשוכלל ביותר שיש, הכולל את הכנפיים הענקיות ומעין שבשבת אחורית המזהה את כיוון הרוח ומכוונת את הכנפיים מולה.
כיום יש במתחם הטחנה יקב ועל גגות השכונה יש מרפסות תצפית המוקפות בחומה מדומה אשר נועדה בזמנה, במאה ה-19, לתת לתושבים תחושת ביטחון עם היציאה מחומות העיר העתיקה.
.
מזרקת האריות
פינת חמד מקסימה בגן בלומפילד היא מזרקת האריות המרשימה. המזרקה ניתנה כמתנה מגרמניה לישראל בשנת 1989. האמן גרנות ראמפף בחר למקם אותה בין העיר העתיקה לחדשה ובמקום המחבר בין האוכלוסיות המגוונות של ירושלים. העץ הדמיוני במרכזה מסמל את גן העדן. יש בה אריות, לביאות וגם עכברים המסמלים גם הם את גן העדן שבו חיו כולם בטוב.
.
הרבה אתרים מעניינים נוספים
בקרבת מקום נמצאים גם גן הפעמון וגבעת התנ"ך שהיא בועה של טבע בלב העיר המתכסה בפריחה עונתית כשהימים מתחילים להתקרר. מתחם תחנת הרכבת הראשונה ממש קרוב לכאן, ועוד קצת הלאה נמצאת המושבה הגרמנית המעניינת והיפה. גם מרכז מורשת בגין קרוב לגן בלומפילד ולמתחם התחנה הראשונה. טרם ביקרתי בו אך הוא נראה מעניין ומבטיח על פי התיאורים ברשת.
לרגלי שכונת ימין משה נמצאת ברכת הסולטן ובה מתקיים באוגוסט יריד חוצות היוצר.
תודות
אני מודה שוב לדנה חפצדי, ליוסי הימן, לאנשי הרשות לפיתוח ירושלים, לחבורת מעשה ב המופלאה ולכל מי שהיה שותף ליום הנפלא הזה.
ניני אטלס, קולגה ושותפה, כתבה גם היא על החוויה. נושא הנגישות הוא בנפשה והיא פועלת רבות במסגרת הבלוג שלה למען הנושא. בפוסט שכתבה על יום הטיול הזה היא מסבירה מה ההבדל בין נגישות להנגשה. ממליצה לקרוא:
ירושלים – טיול על כיסא גלגלים, מתוך חמושה בעדשה של ניני אטלס
אני מזמינה אותך להירשם ולהיות תמיד בעניינים.
נהניתי לקרוא זיוה. תארת באופן עדין ומרגש את היום הזה ואת החבורה של מעשה ב…
פוסט יפה שפוקח לכולנו עיניים בנושאים של התחשבות והכלה וכמו תמיד הרבה טיפים יפים למטיילים. תודה תודה.
בשמחה רבה, איריס. שמחתי מאוד להשתתף ביום הזה ולכתוב עליו.
אני מאוהבת בירושלים! נהניתי מאוד מקריאת התיאורים של המקומות השונים, עושה חשק מיד לארוז תיק וליסוע לירושלים… כל נושא ההנגשה הוא חשוב ביותר, אין ספק שיש עוד עבודה לעשות ועוד מקומות להנגיש. ריגש אותי מאוד לקרוא על הטיול והאפשרויות השונות והמונגשות, כי הבנתי כמה זה יכול להיות לא פשוט לאדם בכיסא גלגלים לטייל ולהינות מיופייה וייחודה של ירושלים, ובאמת שמגיע לכולם. וזה צריך להיות פשוט. יישר כוח לעוסקים במלאכה, ונראה שהיה לכם טיול נפלא!
באיחור רב, ליען, תודה על כל מה שאמרת. ושתהיה שנה טובה.