דוכסות גדולה, מדינה קטנה
למדינת לוקסמבורג הזערורית יש דוכס גדול ובכל שנה ב-23.06 מציינים את יום הולדתו. המועד הזה נחשב ליום החג הלאומי של הדוכסות. עובדה מעניינת היא שאף לא אחד מדוכסי לוקסמבורג נולד בתאריך הזה. אבל מסורת היא מסורת, ורק השנה, בשל ההתמודדות עם נגיף הקורונה, בוטלו אירועי החג. לפיכך אני מקיימת חגיגה קטנה כאן בשמתי לב.
הייתי בה פעמיים והפעם האחרונה היתה לפני קרוב ל-13 שנים. מרחק השנים אמנם גדול אבל היות שלוקסמבורג לא נמצאת בתודעה של המטיילים הישראלים חשבתי שאני יכולה להפיק פוסט מעניין. שילבתי בפוסט מידע על אתרים עם טריוויה והיסטוריה. מי שהיסטוריה היא בשבילו שיר ערש מוזמן לדלג על המידע שבקוביות המובלטות בצבע.
התמונות בפוסט הוצאו מהאלבום ונסרקו. הן צולמו במצלמה הדיגיטליות הראשונה שלנו ועל כן האיכות גרועה. נעזרתי גם בכמה השלמות מחשבונות אינסטגרם שונים. באופן שקצת הפתיע אפילו אותי, כשאני מתבוננת בפוסט השלם, הוא מזכיר לי עד כמה המדינה הזאת יפה ומטופחת.
שמה המלא הוא "הדוכסות הגדולה של לוקסמבורג", אך לשם הנוחות אקרא לה לעתים רק "לוקס".
מדינה בגודל הגליל
לוקסמבורג היא מדינה קטנה בגודל הגליל. היא שוכנת בין גרמניה, צרפת ובלגיה. אין לה חוף ים וגם לא אגם טבעי ראוי לשמו אבל היא ירוקה מאוד ויש בה שפע של נהרות ויערות. בצפון לוקסמבורג יש הרים לא גבוהים, ובשונה מהגליל שלנו יש בה לא מעט טירות.
השלטון במדינה הזערורית הוא מונרכיה חוקתית, שבה הכתר עובר בירושה. המונרך הוא דוכס ולא מלך, והחלוקה בינו לבין רשויות המדינה היא כפי שאנו מכירים מהמשטרים באנגליה ובמדינות נוספות בצפון אירופה.
60 שניות על ההיסטוריה של הדוכסות
ראשיתה של הדוכסות בשנת 963 בטירה מבוצרת בגבעה סלעית היכן שנמצאת היום עיר הבירה, וסביבה החלה להתפתח עיר קטנה ושוק שהיו לרוזנות. במשך כמה מאות שנים נשלטה לוקס על ידי האימפריה הרומית הקדושה. במאה ה-14 הפך אותה שליט האימפריה הקדושה שכיהן באותה העת לדוכסות.
החל מהמאה ה-15 כוחות רבים בחשו בזירה: בית הבסבורג האוסטרי והספרדי, פרוסיה וצרפת. כולם חשקו בדוכסות הזאת שישבה במקום אסטרטגי בגבולן של מעצמות. אם נחשוב על כך, גם היום היא יושבת בין אריות גדולים.
אם למחוק מהחשבון כמה כיבושים והעברות ידיים קצרות ימים, ניתן לומר שלוקסמבורג נשלטה ביחד עם בלגיה והולנד למעלה מ-300 שנים על ידי בית הבסבורג הספרדי (החל מ-1477) ואחר כך היתה נתונה כעשרים שנה לשלטונו של נפוליאון.
כשנפוליאון הובס ב-1815 זכתה הולנד בעצמאות, אבל גורלן של בלגיה ולוקסמבורג היה שונה והן היו מעתה בשליטתה של הולנד. בלוקסמבורג ישב גם חיל מצב פרוסי והשליטה של הולנד היתה מנהלית. את עצמאותה קיבלה לוקס בתהליך ארוך וממושך. ב-1869 עזב אותה חיל המצב הפרוסי, ולקראת סוף המאה נפרדה לשלום גם מהולנד.
מהטירה המבוצרת רבת העצמה של לוקסמבורג סיטי נותרו רק שרידים. הכוחות הפרוסים הרסו אותה בטרם עזבו. שתי התמונות המצורפות הן מטירת ויאנדן שבצפון המדינה.
הרבה כסף, הרבה מכוניות, הרבה תחבורה ציבורית
לוקסמבורג כיום נחשבת לשנייה בעושרה בעולם וקודמת לה רק קטר. עושרה בא לה בעיקר מענף הבנקאות, מתעשיית הפלדה ומההטבות במס המעודדות חברות בינלאומיות רבות לשבת בה.
המדינה הקטנה היא שיאנית במדד של מספר המכוניות הפרטיות ביחס לאוכלוסיה. יש בה למעלה מ-640 מכוניות לאלף נפש. ומנגד, רגע לפני פרוץ הקורונה, התקשורת העולמית הכריזה על היותה של לוקס הראשונה לקיים מערכת תחבורה ציבורית בחינם לכל הציבור בכל רחביה.
יתכן שריבוי המכוניות הוא מה שהוביל להחלטה על תחבורה בחינם. זה בוודאי מלמד על היכולת הכלכלית. מה שלא תהיה הסיבה, כאוהדת של תחבורה הציבורית סימנתי לעצמי כבר אז, בפברואר, בעת הפרסומים ההם, לספר עליה. אולם כשהחלה הקורונה נושא התחבורה הציבורית נראה פתאום מנותק מהמציאות.
בחרתי לצרף לטקסט הזה העוסק בתחבורה את התמונה של המבנה עם חזית האר-נובו האלגנטית, מפני שמאחוריה שוכן מוזיאון היסטורי קטן של מכוניות בדוכסות. חלקן שירתו את אצולת המדינה. כשביקרנו בו ראינו מכונית זעירה שניתנה לאחד הנסיכים במתנה ועוד צעצועים משעשעים למדי. המוזיאון נמצא בחבל הארדנים בצפון לוקסמבורג בעיירה דיקירך (Diekirch).
קצת טריוויה על לוקסמבורג
- שכר המינימום בלוקסמבורג הוא הגבוה באיחוד האירופי והוא עומד כיום על 1923 אירו. נכון להיום זה למעלה מ-7,500 ש"ח.
- הבנק האירופי להשקעות נמצא בלוקסמבורג סיטי
- קרוב למחצית מכוח העבודה בלוקסמבורג מגיע אליה מדי יום ממדינות שכנות. למעלה מ-78,000 עובדים מגיעים מצרפת, קרוב ל-40,000 מגיעים מבלגיה ומספר דומה גם מגרמניה. אפשר לומר שלוקסמבורג היא מרכז תעסוקה גדול וסביב המרכז הזה יש גם קצת ארץ.
- ללוקסמבורג יש שלוש שפות רשמיות: לצבורגש, צרפתית וגרמנית. לצבורגש היא מעין דיאלקט צרפתי של גרמנית. בגן הילדים מדברים בשפה המקומית – לצבורגש. בבי"הס היסודי לומדים צרפתית וגרמנית, ובהמשך גם אנגלית.
- בין האוכלוסיות הזרות החיות בלוקסמבורג הגדולה ביותר היא הפורטוגזית. זה נובע מכך שעובדים זרים רבים הם מפורטוגל. בפועל שומעים בלוקסמבורג הרבה פורטוגזית ואנגלית בנוסף לשלוש השפות הרשמיות. לא צריך להסביר איזה יתרון זה בעולמנו להכיר חלק ניכר מהשפות החזקות בעולם. ריבוי השפות הוא אחד מהיתרונות הגדולים של הלוקסמבורגים בבואם להתנהל בעולם העסקים.
- קבוצת הרדיו והטלוויזיה הלוקסמבורגית RTL היא הגדולה באירופה. יש לה 54 ערוצי טלוויזיה ו-29 ערוצי רדיו. ערוץ הרדיו ההיסטורי – רדיו לוקסמבורג – עלה לאוויר ב-1924.
מה חיפשתי בלוקסמבורג?
בשנת 2006 יצאנו לטיול משפחתי בבלגיה עם ילדה בת חמש וחצי ונערה בת 14. התמקמנו בחבל הארדנים הירוק ושופע היערות והנהרות שבדרום המדינה והתלהבנו. זה היה אחד הטיולים הראשונים שלנו כמשפחה שיוצאת ביחד לחו"ל והתרוצצנו לא מעט. כיום אני מתכננת טיולים הרבה יותר רגועים, אבל אז היינו בדרכים עד שעות ערב מאוחרות מאוד, לפעמים אפילו עד הלילה, וניסינו לבלוע כל מה שניתן.
אחד הימים הוקדשו לשכנה לוקסמבורג. כיום אני לא מצליחה להסביר לעצמי איך הספקנו להתרוצץ בין כל כך הרבה יעדים ביום אחד. חשבתי שבזכות קוטנה של המדינה נצליח לראות כמה מקומות, אבל בפועל המעברים לקחו זמן. הכבישים מתוחזקים היטב אך מפותלים וצרים באזורים הכפריים.
טיילנו במנהרות שנותרו מהביצורים של עיר הבירה, ביקרנו בחממת פרפרים בעיירה בחבל המוזל בדרום, המשכנו לעיירה היפהפיה ויאנדן בצפון והספקנו להיכנס לטירה שלה לפני שעת הסגירה. סיימנו בכפר היושב בלולאת הנהר – אש סור סור, או שהתחלנו בו. אני מתקשה לזכור את סדר היום, אבל יש תמונות באלבום הטיול מהכפר הזה ועם עובדות קשה להתווכח.
כשחזרנו לא תיארנו לעצמנו שנצא שוב כמשפחה בשנה הבאה. בשנים ההן ההוצאה הזאת היתה כבדה בעבורנו, אבל החיידק החל לכרסם וההתמכרות החלה. חיפשתי יעד שלא ירושש לנו את הכיס ואיכשהו עלה הרעיון של טיול רגוע יותר בלוקס שאותה התחלנו להכיר ונשבנו בקסמה.
משפחת האדם
לוקס אמנם לא ממש זולה אבל היות שאינה מרכז תיירותי בולט מצאתי בה בתי נופש זולים מאוד. עשיתי חשבון שגם סעיף האטרקציות יהיה נמוך. בנוסף, הציק לי שבין כל האתרים הרבים שדילגנו ביניהם ביום ההוא של הגיחה מבלגיה, לא נותר זמן לראות את תערוכת "משפחת האדם" בעיירה הצפונית קלרבו (Clervaux).
בילדותי חרשתי על חוברת שמצאתי בבית הורי, ואפשר לומר שגיליתי עולם באמצעותה. לחוברת קראו: Family of Man. היא היתה נוכחת אז בבתים רבים. ראיתי בה תינוק שזה עתה יצא מבטן אמו והוא מחובר אליה עדיין בשילייה. ראיתי שם ילדים ונשים מכל העולם, במלחמה, במצוקה או ברגעים של שמחה. ראיתי שם זוגות אוהבים. בקיצור, עולם ומלואו היה בתוך החוברת הזאת בימים האחרונים של עידן טרום הטלוויזיה.
כשקראתי באינטרנט על לוקס לקראת אותו טיול, גיליתי שבטירה בעיירה הצפונית קלרבו שוכנת דרך קבע תערוכת הצילומים מימי ילדותי. את התמונות בתערוכה צילם אדוארד שטייכן, צלם יליד לוקסמבורג. היא הוצגה ב-1955 במוזיאון מומה בניו יורק ואחר כך ברחבי העולם עד שמצאה את מקומה בטירה במולדת.
עולם ומלואו נגלה לי בתמונות בחוברת
הגעה ללוקסמבורג
ללוקס יש שדה תעופה בקרבת עיר הבירה איך אין אליו טיסות ישירות מישראל. שדות התעופה הקרובים הם ליאז' בבלגיה (הכי קרוב), בריסל ושרלרואה בבלגיה, קלן ופרנקפורט בגרמניה. פריז טיפה רחוקה יותר אבל אפשר להגיע גם ממנה. 2007 היתה לפני עידן הלואוקוסט, והטיסה היחידה שמצאנו בפחות מ-500 דולר לפני ראש השנה היתה לציריך.
תתארו לכם משפחה נוחתת בציריך ונוסעת משוויץ היפה ללוקסמבורג. כולי תקווה שתמשיכו להעריך אותי כבן אדם נורמלי וכיועצת טיולים אחרי הפוסט הזה. אבל האמת היא שזה באמת היה טיול יפה. ערכנו תחנת דרך בחבל אלזס בצרפת, ובדרך חזרה לציריך התעכבנו בפארק אירופה ולמחרת במפלי הריין. מלוקס עצמה יצאנו באחד הימים לעמק המוזל בגרמניה. ראינו הרבה. מלוקסמבורג עצמה זכורות לי במיוחד הנסיעות היפות לאורך הנהרות בגבול לוקס – גרמניה ולאורך הסור (Sure) החוצה את חבל הארדנים בפיתולים עמוקים.
בשנים הבאות התחלתי להתמקד יותר והפסקתי לרוץ רחוק במיוחד בשביל טירה לבנה עם תערוכה של צילומים ישנים בשחור לבן. שנתיים לאחר מכן נחתנו שוב בציריך, והפעם בשביל להכיר את שוויץ היפה. לפעמים אני מתגעגעת לאותו להט ולגישה הלא מושכלת שהביאה אותי לתערוכה הנוסטלגית. בראייה לאחור אני חושבת שהשקט שמצאנו בלוקס והיופי של הנהרות המתפתלים ביערות היו שווים את המאמץ.
לוקסמבורג סיטי
שני נהרות חוצים את העיר: הגדול הוא האלזט (Alzatte) המתפתל בתוכה בפיתולים חדים, והיובל של האלזט – פטרוס (Petrusse). ביניהם יושבת העיר העתיקה על גבי מצוק גבוה. גשרים יפים חוצים את הנהרות ומקשרים בין העיר שעל המצוק ליתר חלקיה.
אחד המראות היפים ביותר של העיר הוא על גשר פון אדולף האלגנטי מראשית המאה העשרים החוצה את הנהר פטרוס. לאורך הנהר, לרגלי הגשר, יש פארק עירוני ירוק.
מקום נוסף עם נוף מרשים הוא ה- Chemin de la Corniche, הטיילת העולה אל אזור המצוק וממנה נשקפים מראות יפים של רובע גרונד (Grund) היושב לאורך נהר האלזט. הגשרים, הגינות הקטנות במדרון של המצוק, הבתים לאורך הנהר והנהר עצמו – כל אלה יוצרים תמונה נהדרת.
מערות הקזמט (Bock Casemates) הן חלק ממערך הביצורים העתיקים של העיר. בתקופות שונות הן שמשו למסתור. יפה לטייל בהן ולהסתכל בנוף הנפתח פתאום מחלונות בתוך המערות.
הרבעים של העיר
- העיר העתיקה נמצאת כאמור על המצוק. יש בה סבך של סמטאות ושתי כיכרות גדולות שבאחת מהן שוכן ארמון הדוכס הגדול. הוא פתוח לציבור רק ביולי-אוגוסט. אנחנו לא ביקרנו בו. הביקור הראשון שלנו בעיר היה בחודש יוני והשני בספטמבר.
- רובע גרונד (Grund) הוא הרובע היפה השוכן לרגלי המצוק ועליו משקיפים בעת שהולכים בטיילת – שמיין דה לה קורניש ובמערות הקזמט. ברובע הזה נמצא גם המוזיאון הלאומי לטבע – National Museum of Natural History.
- רובע הרכבת (Gare) הוא רובע סואן למדי, גם הוא נמצא לרגלי המצוק. בתקופה שבה ביקרנו בעיר רשתות הקניות היו ברובע הזה. שווה להציץ בתחנת הרכבת עצמה אם יש זמן. יש לה תקרה מצוירת יפה.
- רובע קירשברג מרוחק טיפה ממרכז העיר ועדיין נגיש ברגל לאלה שאינם חוששים מהליכות עירוניות בנות שניים-שניים וחצי ק"מ. זהו רובע מודרני לחלוטין שבו מתקיים שילוב מעניין בין מוסדות האיחוד האירופי, כמה מוסדות תרבות חשובים, כמה ביצורים עתיקים ששרדו ופיתוח של שטחים ירוקים.
אנחנו ביקרנו ברובע קירשברג במוזיאון מודם (Mudam) שהוא מוזיאון לאמנות בת זמננו שהיה אז, ב-2007, חדש מהניילונים. לוקס כיהנה באותה שנה כבירת תרבות אירופית וזה היה המיזם הגדול של אותה שנה. את המוזיאון תכנן האדריכל אם איי פיי שחתום גם על הפירמידה של הלובר. כמו באותה פירמידה גם במודם הוא תכנן קירות חיצוניים רבים שקופים. מה שמיוחד במודם הוא השילוב של הארכיטקטורה החדשנית עם הביצורים העתיקים שבקרבת המוזיאון.
עוד קצת טריוויה על לוקסמבורג
- לוקסמבורג היא מדינה ירוקה. למעלה משליש משטחה מכוסה ביערות.
- לוקסמבורג לא תמיד היתה עשירה. במאה ה-19 היגרו כעשרים אחוז מתושביה לארה"ב בציפייה לחיים טובים יותר.
- שנגן, העיירה שבה נחתם ההסכם המפורסם לתנועה חופשית בין מדינות רבות באירופה, נמצאת בדרום לוקסמבורג בגדת נהר המוזל.
- יוקר המחיה בלוקסמבורג גבוה למדי אבל הדלק הוא מהזולים באירופה
- לוקסמבורג ניצחה חמש פעמים בתחרות האירוויזיון
- ראש הממשלה המכהן של לוקסמבורג, Xavier Bettel, הוא המנהיג הראשון מהאיחוד האירופי שהתחתן עם בן מינו.
חבל הארדנים
חבל הארדנים היפה משתרע בדרום מזרח בלגיה ובצפון לוקסמבורג. הכבישים מתפתלים לאורך נהרות ובין מדרונות מיוערים. זהו חבל ארץ כפרי. אנחנו התמקמנו לשבוע בספטמבר 2007 בבית בכפר בורדן (Burden) שבחבל הארדנים הלוקסמבורגי.
הכפר אינו מיוחד אבל בית החווה שבו השתכנו הוא היסטורי. בעלת הבית המבוגרת שהתגוררה בו בגפה הפכה את הרפת הישנה של החווה לדירת אירוח. כשהגענו מיהרה לקחת אותי למחסן ולהראות לי את פחי המחזור שלה שעמדו שם וציידה אותנו ב"מפתח גנבים", מפתח פשוט ביותר שכל גנב מתחיל ידע כיצד להסתדר בלעדיו. ככה זה שם. התושבים חווים תחושת ביטחון.
בתמונה רואים את בית החווה שבו התגוררנו. הרפת הישנה, מקום משכנה של דירת האירוח, היא בחלק הפחות יפה של הבית, זה שלידו חונה הרכב השכור שלנו.
אתרים בחבל הארדנים
כל האתרים שבהם ביקרנו עומדים על מקומם גם היום, ואת מה שהיה בספק בדקתי.
ביקרנו שוב בעיירה היפה ויאנדן המשתרעת על פני המדרון המיוער. לרגליה זורם הנהר אור (Our). הטירה יושבת במקום גבוה יחסית והיא מוקפת ביער. רכבל כיסאות מוביל ממפלס הנהר עד לנקודת תצפית גבוהה ביער שממנה רואים את הטירה במבט מגבוה.
טיילנו ביער במסלול מוזיקלי שלאורכו מוצבים מתקנים המשמיעים קולות שונים, קסילופונים, פעמוני רוח ועוד. זה מסלול מעגלי שנקודת המוצא שלו היא בכפר Hoscheid. הוא מסומן היטב והכלים המוזיקליים בהחלט מאפשרים התנסות מעניינת לילדים.
ביקרנו בעיירה דיקירך שבה נמצא מוזיאון המכוניות העתיקות, בכפר אש סור סור היושב בתוך לולאת הנהר ובעיירה קלרבו שבה נמצאת הטירה הלבנה ובה תערוכת משפחת האדם.
ביתר הזמן נסענו למקומות אחרים בלוקס או במדינות השכנות (בלגיה וגרמניה)
אפשרויות נוספות בחבל הארדנים
אפשר לבקר גם באתרים הבאים, שאליהם לא הספקנו להגיע:
- מצודת בורשיד (Chateau de Bourcheid) היושבת בראש גבעה מיוערת שלרגליה זורם הנהר Sure.
- אגם הסכר שעל הנהר סור (Lac de la Haute Sure) ובו ניתן גם לשוט בסירה חשמלית שקטה
ויש גם שפע של מוזיאונים העוסקים בקרב הארדנים שאירע בסופה של מלחמת העולם השנייה. למעשה, בכל עיירות הארדנים יש מוזיאון או תצוגה כלשהי העוסקים בכך. אציין כאן שלושה מוזיאונים העוסקים בנושא, ועל הקרב הטראומטי אספר מיד.
ומידע נוסף על מסלולי הליכה, ספורט מים, פארקי חבלים, פעילויות לילדים, מסעדות, שופינג, לינה ועוד באתר התיירות של חבל הארדנים.
לוקסמבורג במלחמת העולם השנייה
לוקסמבורג חוותה חוסר יציבות פוליטית בין מלחמות העולם ותקופה מסוימת אף צידדה בגרמנים אבל היתה בסופו של דבר ניטרלית בגישתה. היא נכבשה על ידי הנאצים במאי 1940 וממשלתה גלתה ללונדון. הדוכסית שרלוט דיברה אל התושבים באמצעות שידורי ה-BBC כדי לחזק את רוחם.
באוגוסט 1942 החליטו הנאצים לספח את לוקסמבורג לגרמניה. יחסם ללוקסמבורגים היתה כפי שנהגו בכל האוכלוסיות שישבו בקרבם או שיש להן קרבה לתרבות הגרמנית. המסר היה: בואו חיזרו לאמא גרמניה והיו גרמנים. אך את רצונם הם כפו בכוח, חייבו את גיוסם לצבא של הגברים הצעירים ואסרו את הדיבור בשפות שאינן גרמנית.
השביתה הגדולה
פעולת הסיפוח עוררה התנגדות רבה ובספטמבר 1942 הנהיגו התושבים שביתה כללית. השביתה דוכאה במאסרים ובשליחה של המנהיגים למחנות הריכוז. בהיעדר אפשרות לדבר צרפתית חידשו הלוקסמבורגים מילים משפחתם העתיקה שכמעט ונשכחה. וכך, באורח פלא, התחדשה שפת הלצבורגש הדומה לגרמנית וקמה לתחייה דווקא תחת הכיבוש.
קרב הארדנים
לאחר הפלישה לנורמנדי החלו להשתחרר מדינות מערב אירופה בזו אחר זו מהכיבוש הנאצי. לוקס שוחררה על ידי האמריקאים בספטמבר 1944, אבל בזה לא תמו מאורעות המלחמה. בדצמבר 1944 כבשו הנאצים בשנית את חבל הארדנים בלוקסמבורג ובבלגיה. זה היה קרב מאסף של הנאצים שלא היה להם סיכוי בו אך הם הצליחו להכות קשות בטרם הובסו. הכיבוש החוזר לאחר שהמדינה כבר שוחררה היה טראומטי, ובכך עוסקים המוזיאונים שהזכרתי.
יהודי לוקסמבורג
עם עליית הנאצים לשלטון ובתקופה הראשונה של המלחמה גדלה אוכלוסיית היהודים במדינה מ-1200 ל-4000 בקירוב. ככל הנראה יהודים שחשו מאוימים בגרמניה האמינו שסיכוייהם לשרוד בלוקסמבורג טובים יותר. את תנועת היהודים הפנים אירופית הזאת אנו מכירים דרך סיפור משפחתה של אנה פרנק שהיגרה מגרמניה להולנד. בהמשך המלחמה המציאות טפחה על פניהם ורובם ברחו או גורשו. כמה ניצולים חזרו לאחר המלחמה. הקהילה היהודית של לוקס מונה כיום כ-1200 תושבים.
חבל מולרתל (Mullerthal)
כשמבקרים בלוקסמבורג כדאי לשים לב אל חבל הארץ הזה שסביב העיירה אכטרנך (Echternach) במזרח המדינה. היינו בו בקצרה, כמה שעות בלבד, ולתחושתי החמצנו את חלקיו היפים. אספר בקצרה שזהו אזור מיוער המתאפיין בגבעות נמוכות, בסלעים גדולים ומשונים ובפלגי מים רבים.
לוקסמבורג והקורונה
לוקסמבורג נמצאת בשכנות לצפון צרפת ולבלגיה, אזורים שהקורונה פגעה בהם קשה, ואף היא חטפה מכה. אולם המדינה בעלת האמצעים סגרה את גבולותיה, הטילה סגר, ערכה בדיקות מרובות וטיפלה ביעילות במגפה. נכון ליוני 2020, 110 אנשים מתו בלוקסמבורג מקורונה, מספר שאינו משתנה כבר זמן רב. זהו מחיר קטן בהרבה מזה ששילמו בלגיה וצרפת, גם ביחס לגודל האוכלוסייה. החל מאמצע מאי נפתח הגבול עם גרמניה ובאמצע יוני נפתחו הגבולות עם בלגיה וצרפת. רכבות החוצות את הגבול פועלות אך בתדירות נמוכה מבעבר. העסקים פתוחים אך עדיין תחת מגבלות רבות.
אפשר לספר עוד כמה דברים אבל אני עוצרת כאן, כי זה נראה לי מספיק להיכרות ראשונית.
אני חושבת שעולם התיירות צמא לשינוי שבו נטייל באופן רגוע, נחפש את החוויות שמשמעותיות לנו, לא נצטופף עם ההמונים בשביל אטרקציות ונבחר גם ביעדים סמויים מהעין.
מאוד מסקרן אותי לדעת איך התרשמתם מהפוסט, מהמידע ומהמדינה. בשבילי לוקס היא מדינה קטנה עם נוסטלגיה גדולה.
אני מזמינה אותך להצטרף אל רשימת התפוצה של שמתי לב, ונהיה בקשר כשיצאו הפוסטים הבאים.
איזה כיף היה לקרוא את הפוסט הזה המשלב בדיוק במידע הנכונה מידע, היסטוריה ותמונות. תודה.