על חאן מיוחד במינו - אצל שמשון בחצר
בכפר טבאש, בראש גבעה בגליל התחתון, בחצר ביתם של שרון ואסף בירנבאום, נמצא אורחן או "חאן" כפי שנהוג לקרוא למקומות שכאלה, המציע אירוח וחוויה של קרבה לטבע בתנאים נוחים.
שמו של החאן: אצל שמשון בחצר, הוא על שם הסוס של בני הבית. בפנים יש מזרנים לרביצה ושינה, כיסאות לישיבה בצוותא, תנור המוסק בעצים שניתן להעמיד בו גם סיר פויקה, ומטבח מאובזר.
בחצר יש עצי שקד,לימון, זית ואלה, גינת ירק, פינות ישיבה נעימות ומתקן מנגל. ובתוך היופי הזה משוטטות להן תרנגולות הבית. בפינת החצר ישנו מבנה עם שני תאי שירותים ומקלחת.
מסביב פרוש הנוף של הגליל התחתון. קיבוץ הרדוף נראה בגבעה ממול, היישוב הקהילתי נופית ניבט מגבעה אחרת, ובאופק שפרעם, מפרץ חיפה והקריות. כשסיימתי להתפעל מהחן של המקום ויופיו של הנוף נכנסתי אל מבנה החאן הנעים ועל הדלפק במטבח עמדה קערה ובה הביצים הטריות שנאספו בחצר.
חאן עם סיפור
טבאש הוא חלק מהמשולש המרכיב את הכפר כעבייה – טבאש – חג'אג'רה. כל אחד מחלקי המשולש הוא משפחה שהיא למעשה שבט. כעבייה הוא השבט הגדול בכפר ולכן קוראים לעתים לכפר בקיצור כעבייה. לכל שבט – השטח שלו.
משפחה יהודית המתגוררת ביישוב ערבי בעל שורשים בדואים זה לא סיפור רגיל. אבל כששרון מספרת את הסיפור של המשפחה, הוא נשמע טבעי.
פגשתי את שרון במפגש נטוורקינג של בעלי עסקים בעמק יזרעאל. שרון ניגשה אלי בפשטות, מה שאני עוד לא למדתי לעשות, והציגה בפני את העסק שלה. התלהבתי וביקשתי משרון לארח אותי בחאן.
החיבור של משפחת בירנבאום לחלקת האלוהים הקטנה בטבאש מתחיל לפני כ-25 שנה. שרון ואסף היו אז זוג צעיר. שניהם בני קיבוץ שעזבו את קיבוציהם וחיפשו מקום להקים בו את ביתם. תחילה הם גרו בשכירות במושב השיתופי אלוני אבא. הם כבר יצרו קשרים במקום אולם מסיבות פנימיות של המושב לא הוארך להם החוזה והיה עליהם לחפש את המקום הבא. הם חשבו לעבור לאחד היישובים הקהילתיים באזור אבל ידידות עם השומר של המושב הובילה לכיוון אחר.
שינוי כיוון
ידידם השומר, תושב טבאש, הזמין אותם להתארח בבית הוריו. אביו היה אז המוכתר של הכפר. הוא הציע להם לשכור בית בכפר, אולם שרון ואסף חיפשו מקום לבנות בו את בית הקבע שלהם. המוכתר, אבו יאסר, הציע להם את שטח האדמה הזה שבראש הגבעה של שבט טבאש. השטח היה שייך לאחיו שרצה למכור אותו. בני הזוג עברו בין כל האחים כדי לקבל את חתימתם ולקנות מהם את הזכות שלהם בנחלה. כל האחים שיתפו פעולה ברצון, ושרון מספרת שהתהליך של ההחתמה היה בשבילם כמו טקס הקבלה שלהם לכפר.
בחירה
משפחת בירנבאום לא שינתה עורה ולא הפכה לבדואית. היא חיה את חייה ובוחרת את התמהיל המדויק שמתאים לה בין הרצון והצורך ביחסי שכנות לבין הצרכים האחרים שלהם כמשפחה.
שרון למדה בעברה אנתרופוספיה, ותחילה הם חשבו לחנך את ילדיהם בקיבוץ הרדוף, אבל בסופו של דבר הם העדיפו את טבעון, שבה יש קהילה גדולה ומגוונת יותר בהשקפותיה. שרון פתחה גם משפחתון בטבעון. אסף עוסק בחקלאות.
במשך השנים הצטרפה משפחה יהודית נוספת למקום, שגרה ממש בשכנות אליהם. גם להם יש חאן, וכשמגיעות קבוצות גדולות במיוחד הן יכולות להתחלק בין שני החאנים של שתי המשפחות.
במהלך השנים נרקמו קשרים עם תושבי טבאש. שרון למדה ליקוט מאחת ההשכנות, ובמשך כל השנים היא לומדת ערבית באופן עצמאי, באמצעות האינטרנט. פעם לימדה עברית באחד הגנים בעקבות בקשה של חברה מן הכפר. מפעם לפעם היא יוזמת משהו. פעם ארגנה לאחד מילדיה ובני גילו בכפר חוג כדורגל עם מאמן שפגשה באלוני אבא אשר יודע גם ערבית. פעם יזמה נסיעה משותפת לשייט קייקים. אולם אלה יוזמות מזדמנות. אם צץ רעיון ואם עולה משהו מתאים היא מתגייסת, אבל אין תחושה של מחויבות או הכרח.
שינויי הזמן
שרון מספרת לי גם על דברים שהשתנו בהדרגה במהלך השנים. פעם לא היו עסקים בכפר. התושבים היו בעברם הרחוק חברה של נוודים שקיבלה את משבצת האדמה הזאת ממדינת ישראל כדי להקים בה ישוב קבע. שרון מכירה מישהי מהכפר שזוכרת עדיין את תקופת הנוודות מילדותה. כששרון ואסף הגיעו לכפר הוא היה שונה מאשר היום. אחת לשבוע היה מגיע אוטו, ואנשים היו קונים ממנו את כל המצרכים היבשים לבית. כיום יש חנויות ועסקים בכפר המספקים את הצרכים.
עוד אחד מסימני הזמן: בבחירות לרשויות המקומיות המתמודדים הם לרוב נציגי שלוש המשפחות. בבחירות האחרונות התמודדה גם מפלגת נשים שחצתה את השבטיות והציבה לה למטרה לקדם נושאים חברתיים חשובים בכפר. ראש המפלגה, זנאב אבו סוואד, אמנם לא נבחרה לרשות המועצה אולם היא היא חברת מועצה פעילה.
בשתי ידיים
החאן בנוי היום כמבנה קל אולם הסגנון הוא כמקובל באורחנים שצמחו בארץ מן המסורת של המאהלים הבדויים. תחילה היה במקום אוהל ומהותו של העסק היתה קטרינג. אולם עם הזמן הוא שינה פניו. החלל פשוט ופונקציונלי.
את בית המשפחה הקימו בני הזוג בהדרגה. בכל פעם שיכלו הוסיפו עוד משהו לבית. הוא נבנה בשתי ידיו של אסף ובעזרה של חברים. אני מתקנאת במשהו המאוד הוליסטי המאפיין את הליכותיהם ואת חייהם של שרון ואסף. העולם שלהם אינו מפוצל. הכל טבעי, שלם ופשוט.
בעת שהתארחתי במקום ניצב על השולחן אגרטל עם זר כלניות. שרון סיפרה שקנתה אותו בסופר השכונתי חברותא בטבעון שפועל כמיזם חברתי שלקוחותיו בוחרים לאלו מטרות להקדיש את כספם. אני מתרשמת עד כמה שרון מחוברת לקהילות שונות, האחת בטבעון ואחת בטבאש. מכל מקום אפשר ללמוד משהו. מכל מקום אפשר לקחת את הטוב ואת מה שמתאים. שרון עושה את זה בטבעיות.
פשוט – זו המילה שאני יוצאת ממנה בסיומו של הבוקר הנעים בחאן המיוחד הזה. אפשר לחיות בטבעיות היכן שרוצים, לשמור על הזהות ולקשור קשרים עם השכנים. זה לא סיפור של ניגודים, לא של קריעה בין עולמות וגם לא של גבורה. זה סיפור פשוט.
מי מוזמן למקום?
משפחות, חבורות וקבוצות היוצאות לטייל ביחד – כל מי שאוהב לטייל.
גם חבורות הרוצות לחגוג ביחד, קבוצות של עובדים או צוותי עבודה שמחפשים כיצד להתאוורר או אפילו מקום לקיים ישיבה במקום מיוחד. למבנה האורחן יש חלונות גדולים אל הנוף והאווירה חמימה, תרתי משמע, כיפית ולא שגרתית. ואם כבר הזכרתי את החמימות, אז ראוי לציין גם שהמקום ממוזג בקיץ.
.
אלו בילויים ואפשרויות טיול מציעה הסביבה? יש בלי סוף:
טיולים בטבע
טיול לאורך נחל ציפורי מכעבייה עד תל עליל
שביל סובב שמשית או טיול לאורך שלוחה של נחל ציפורי מחניון מטיילים שבין הסוללים לשמשית
שמורת אלוני אבא בין אלוני אבא לבסמת טבעון
שביל אוהד סובב נופית
.
פעילויות
סיורים בשפרעם בתקופות של הרמדאן ועיד אלמילאד (חג המולד)
פעילות בענף החקלאות האורגנית בקיבוץ הרדוף הסמוך
והחנות למלאכות יד בהרדוף, מקום מיוחד עם מגוון גדול וסיפור חברתי יפה
מרכזי האופניים של בית לחם הגלילית וכפר יהושוע המציעים שלל טיולי אופניים
שביל פרות החלב בבית לחם הגלילית
חוות התבלנים בשדות בית לחם הגלילית (מרכז מבקרים, חנות ופעילויות לכל המשפחה)
המוזיאון לראשית ההתיישבות ביפעת מציע פעילות מקסימה למשפחות והוא פתוח אפילו בשבת
והרשימה נמשכת
אפשר לבקר בנצרת
ובכפר נצרת – מעין מוזיאון פתוח לכל המשפחה העוסק בחיים בגליל בתקופתו של ישו
ובגלריות משובחות בטבעון וגם בכפר יהושוע
בכפר יהושוע נמצאת גם תחנה היסטורית של רכבת העמק ובה מרכז מבקרים
.
לשתות קפה באווירה מיוחדת סעו לקפה 79 בגבעה בכניסה להסוללים
או לתחנת קפה כפר יהושוע שנמצאת ממש ליד תחנת הרכבת הישנה מול שדות העמק.
.
מקום שכיף לבקר בו, לשתות קפה או לקנות דברים יפים הוא מקום השראה באלוני אבא
ביישוב הסמוך בית זרזיר יש מסעדות עם אוכל ערבי מסורתי טעים
.
כמו כן, הגליל המרכזי (גוש שגב) קרוב כל כך, עכו וחיפה קרובות, חוף הים וגם הר הכרמל. אם עדיין אתם רעבים, המסעדות של טבעון ורמת ישי זה עולם ומלואו. אפשר להמשיך את הרשימה עוד ועוד אבל אעצור פה.
אם לסכם – מדובר באזור ממש שווה לטיולים ולחופשות מכל סוג, ואם תלונו "אצל שמשון בחצר", בחאן בטבאש, זה יאפשר לכם להאריך ולמקסם את החוויה במחיר נח.
רק תפתחו את האתרים המצורפים ותבדקו שעות פתיחה שלא תהיה לכם עגמת נפש.
ולתיאום האירוח בחאן צרו קשר עם שרון.
בימים של שגרה וגם בתקופות כמו אלו שאנו עוברים עכשיו, בשמתי לב תמיד יש משהו מעניין ורלוונטי לתקופה. אני מזמינה אותך להירשם ולהיות תמיד בעניינים.
פשוט מקסים ומחמם את הלב, לשמוע על חיים כאלה, בשכנות טובה וחברות. כיף לקרוא.
זה בדיוק מה שהרגשתי כשביקרתי את שרון 🙂