כדור פורח זה משהו שתמיד הילך עלי קסם. טיסה בכדור פורח זה משהו שמצטייר מאוד נוסטלגי ורומנטי, כמו לחזור אחורה לעבר, מעין מסע במנהרת הזמן. והריחוף באוויר בהילוך אטי נראה לי כחלום. מעולם לא דמיינתי שיום אחד אמצא את עצמי בטיסה של כדור פורח בווילנה.
הדרך אל טיסת החלומות היתה מלווה בהתלבטויות. אני סובלת לעתים מפחד גבהים. בשנים האחרונות יש לי ממש פיק ברכיים בעת חציית גשרים. כשהגיעה ההזמנה הנדיבה מלשכת התיירות של וילנה (ראו פוסט ראשון שכתבתי על הנסיעה הזאת) החלטתי שזאת הזדמנות חיי.
עדיין היו דאגות נוספות, למשל מהעמידה הממושכת בסל של הכדור בגלל בעיה מתמשכת ברגל שמאל. נחרדתי מהטמפרטורות הנמוכות באביב הווילנאי. בגבהים קר יותר מאשר על הקרקע, כתבתי במסנג'ר למיכל מרואה עולם. אבל אמרתי כן, אני רוצה. ואחד הדברים הטובים בדיל הזה שזו היתה התחייבות, אחרת הכן היה הופך לאולי, ללא ולכל מה שביניהם.
לגלות את העיר לפני הזריחה
קצת לפני חמש ורבע בבוקר ביום המיועד אני יורדת ללובי של המלון ברחוב פיליאס בווילנה, והפקידה החייכנית נותנת לי ארוחת בוקר ארוזה בשקית ניר. אפליקציית מזג האוויר שלי אומרת שבחוץ עכשיו 2- מעלות. עפר, אחד משותפי לנסיעה, האיש שמאחורי המצלמה מוסיפה חמישה קילו, מגיע גם הוא ללובי עם החמישה קילו. זיטה מלשכת התיירות של וילנה נכנסת למלון, עטופה במעיל כמו שמעיל במקום כזה קר צריך להיות, ומסמנת לנו שהמונית כבר מחכה.
נסענו לשדה בשולי העיר. בתי העיר מעבר לנהר נריס, ולידינו – אזור העסקים של וילנה. זיטה אומרת שהקדמנו. בלילה אישרו לה שמזג האוויר מתאים להמראה, אבל הם, אנשי הכדור, יגיעו רק בשש. אנו מוציאים ידיים מהכיסים ומתחילים לצלם. כמה קטן אזור העסקים של וילנה. חמישה מגדלים ספרתי. אני לא חותמת על המספר. קחו אותו לצורך הבנת סדר הגודל.
הקור נסבל. אנו מנסים לעשות סלפי. כמה מצחיקים אנחנו מתחת לכל השכבות. מבטיחה תמונה בסוף הפוסט.
ההכנות לטיסה
והנה מגיעים הרכבים של אנשי הכדור בשתי מכוניות עם מטען נגרר מאחור. בכל רכב ארוז כדור. הדופק מתחיל לעלות. הצוות המפעיל עורך ניסוי כדי להעריך את התנאים להמראה. לא יאמן איך נערך הניסוי. בלון הליום משוחרר לאוויר והצוות עוקב אחרי התנועה שלו בשמים. בשלב הזה עדיין ניתן לבטל את הטיסה. למזלנו, הטיסה שלנו מאושרת. הצוותים מתחילים להכין את הכדורים.
הרצועות הקושרות את הסל נפתחות. זה סל נצרים בדיוק כמו בתמונות ובסיפורים. מהצרור הארוז יוצאת ערמה מכווצ'צ'ת שנפרסת בשדה, מתמתחת, מתארכת, כמו שהמאמנת שלי לפילטיס אומרת. עוד מעט אני אטוס עם הערמה הזאת, כמו שני אנשי האצולה הצרפתיים, המדען והמרקיז, שטסו לראשונה בכדור פורח בשנת 1783.
להתפלל לנחיתה רכה
מסביב מתאספים עוד אנשים שעומדים להמריא אתנו. הטייס, גדריוס, מסמן להתאסף סביבו, מחתים על מסמך ארוך שקראתי רק את שתי השורות הראשונות שלו, ומספר בקצרה על טיסת הכדור הפורח הראשונה. ראשונים טסו כמה בעלי חיים. אחר כך רצו להטיס פושעים ונידונים למוות אולם צמד הממציאים הצרפתי הבין שמדובר בעסק לאנשי אצולה ולא מכובד לשלוח אנשים מוכי גורל.
גדריוס מסביר מה עומד לקרות בשלב ההמראה ומה בנחיתה. בשלב הזה אני מתוודעת לראשונה לכך שהקטע המלחיץ בטיסת הכדור הפורח, שאליו יש לכוון את כל האנרגיות והתפילות, הוא שלב הנחיתה. כשהכדור נוחת הסל עדיין ממשיך לקפץ על האדמה. מממ… על זה לא חשבתי. זה הרגע המסוכן שבו קורות לעתים התקלות.
עוד רגע הכדור הפורח יוצא לדרך
מתחיל שלב הניפוח. הטייס מבקש עזרה. שניים מהצוות שלנו ניגשים להחזיק את פתח הבלון בזמן שהוא מתמלא. הכדור מקבל צורה. הכל קורה די מהר. תוך כמה דקות הבלון מוכן להמראה.
רגע, צריך להיכנס לסל. איך עושים את זה? קצת מביך. יש חורים בדופן הסל להציב בהן את הרגליים. אני עושה את זה באופן קצת מסורבל. כל הגברים מסביב מושיטים לי יד. לא זוכרת במי מהם בחרתי. אחרי רגע הייתי בסל. אפשר להמריא. הסל שלנו בתפוסה מלאה. אנחנו שבעה, וביחד עם הטייס שמונה. גדריוס, הטייס שלנו, מדליק את להבות הגז. מנגנון הגז הוא ההתפתחות הטכנולוגית היחידה מאז הדור הראשון של הכדורים הפורחים.
המראה בזריחה
הכדור מתרומם. מתחתינו המגדלים של אזור העסקים, שתי ארובות מעשנות וגם בתים, כנסיות, הנהר נריס המתפתל. האור כבר עלה ולמטה נוסעות מכוניות. עולם קטן כמו במשחק ילדים מתחתינו. והנה מתחילה הזריחה. כדור השמש עולה ממולנו. השמים נצבעים בגוונים יפהפים.
השותפים שלנו לטיסה הם מספרד ומפורטוגל. הטייס שר בעליזות שירים בפורטוגזית. איזו אווירה פמיליירית. מעולם לא הייתי קרובה כל כך לטייס. ממולנו הבלון התאום שלנו. הוא בצבע כחול ובסל שלו יש חבורה מפינלנד. אפשר לראות עכשיו את וילנה במלואה. עיר לא גדולה. חצי מיליון אנשים גרים בה, אבל אין סביבה אגד ערים כמו בגוש דן. הרבה יערות ושדות מסביב וגם שדה התעופה קרוב לכאן. הטייס שלנו נמצא בקשר עם מגדל הפיקוח.
כדור פורח בווילנה זה עסק רציני
וילנה היא עיר הבירה היחידה באירופה שממריאים ממנה כדורים פורחים. לשם ההשוואה, טיסות כדור פורח בישראל הן רק באזורים כפריים. כדור פורח בליטא זה עניין גדול. יש כאן הרבה חברות המפעילות טיסות כאלה. אפשר לטוס מווילנה, מקובנה, מטרקאי ומיעדים נוספים. הרבה שטחים פתוחים יש בליטא אפילו סביב הערים הגדולות. היא שטוחה למדי ואינה מיושבת בצפיפות. חודש אפריל הוא עדיין טרום עונת התיירות בווילנה. בתקופת הקיץ בוודאי יש ימים שבהם רואים כמה וכמה כדורים בשמים
באופן מפתיע לא קר כל כך למעלה. המבערים של האש נמצאים ממש מעלינו והחום של האש מורגש. חוץ מזה אנו שמונה אנשים שמצטופפים בסל אחד קטן. הטיסה ממש נעימה. צדקתי. מנגנון פחד הגבהים שלי לא פועל בכדור פורח. זה ריחוף עדין ונעים. אנו מתרחקים מהעיר, טסים מעל יערות. כמה יערות. בטח נחמד לטייל בין העצים.
לרגע הכדור שלנו, האדום, והכדור הכחול מתקרבים. אחר כך הם מתרחקים והכדור הכחול יורד למטה, כמעט נוחת, ושוב עולה. גם הטייס שלנו יעשה לנו תכף את התרגיל הזה. הטייס שולט על הגובה בלבד ולפיכך הוא נהנה לממש את שליטתו זו, או שהוא עושה זאת משיקולים השמורים עמו. כיוון המעוף נקבע על ידי הרוח בלבד, ותמיד המקום שבו תתרחש הנחיתה הוא בגדר הפתעה.
אפשר לנשום לרווחה
אחרי קצת למעלה משעה באוויר הטייס מתחיל להיערך לנחיתה. הוא ראה שדה מתאים מעבר ליער. הכדור הפורח יורד בגובה ןמשייט בין הצמרות של עצי היער. כשאנו מגיעים לשדה הכדור כבר נמוך מאוד והוא יורד את שארית הדרך. אני נושמת עמוק ומחזיקה חזק את דופן הסל.
הכדור נוגע באדמה. אחד מאנשי הצוות שעל הקרקע רץ מולנו. הסל מקפץ קפיצה קטנה אחת, סמלית, עדינה, ואיש הקרקע עוצר אותו בחוזקה. זהו. אנחנו על הקרקע. איזו נחיתה מושלמת. שום דבר מכל החזיונות המפחידים לא קרה. אולי זה בזכות היום היפה שזכינו לו ואולי בזכות הניסיון של הצוות. גדריוס הוא טייס מנוסה שמפעיל בית ספר לטיסה בכדור פורח ומסמיך בעצמו טייסים.
עכשיו נותרה בעיה אחת. איך יוצאים מהסל? הבחורים מדלגים החוצה אחד אחד. גם זיטה, המלווה שלנו מלשכת התיירות, היא אשה צעירה והיציאה מהסל קטנה עליה. ואני? איזה קטע מביך. כמו פו הדב נתקעתי, לא בחוץ ולא בפנים. עפר עוזר לי להתגלגל החוצה. גם הטייס בא לעזור. פדיחה. הכל מתועד, עפר צוחק. לנצח נהיה שותפים לסוד של הרגע הזה. בנסיעת בלוגרים, כך מסתבר, יש גם אלמנט מגבש.
פולקלור של טייסי כדור פורח
ומה עכשיו? מקפלים את הבלון. כולנו עוזרים לקפל ולגלגל. פאר היצירה נארז בדקות ספורות. ועכשיו אנו מתכנסים לטקס השמפניה, בהתאם למסורת העולמית של טיסות בכדור פורח. הטייס שלנו נושא דברים. שוב הוא מדקלם את סיפור טיסת הכדור הפורח הראשונה. הקבוצה הפינית עדין לא שמעה אותו.
לפני שהשמפניה נמזגת בכוסות אנו עוברים טקס חניכה משעשע כדי לסכם את האירוע ולקבל תעודה. לא אגלה את פרטיו של הטקס כדי שלא לקלקל למי שיעבור אותו בעתיד. אפשר לראות את התוצאה בתמונה למטה.
ועכשיו, לאחר שעברנו את הזובור אנחנו הדוכס והדוכסית של וילנה. כך כתוב בתעודה.
הרכבים של החברה מחזירים אותנו לעיר. זו נסיעה לא קצרה. בלי לשים לב התרחקנו מווילנה. ומה עם ארוחת הבוקר שלנו? היא עוד לא נאכלה והיא עדיין ארוזה, אבל אנו חוזרים למלון בסביבות תשע בבוקר והארוחה במלון מפנקת יותר. צריך רק להעלים את הארוחה הארוזה ולגשת לחדר האוכל לספר חוויות לרחלי (הלא היא קרוטית), אירה (אומאמי בלוג) ומיכל (רואה עולם).
למי זה מתאים, כמה עולה התענוג ובאיזה חברה לטוס?
זה מתאים למבוגרים ולמשפחות עם בני נוער. אם אתם משפחה בררו עם החברות השונות מהו גיל המינימום שהן מוכנות לקחת לטיסה.
בחברה שבה טסנו המחיר הוא 99 אירו לאדם. זה המחיר ברוב החברות אבל ראיתי מחיר של 89 אירו באחת החברות.
לזוגות שרוצים טיסה רומנטית רק לעצמם זה יעלה 350 אירו בחברה שבה טסנו, ובחברות אחרות שבדקתי זה עולה הרבה יותר. פרט לכך, החברה שאתה טסנו היא גדולה. יש לה הרבה טייסים והרבה כדורים והעובדה היא שלשכת התיירות של וילנה בחרה להזמין ממנה את הטיסה. אני כמובן לא פוסלת את שאר החברות.
זאת החברה שאתה טסנו: בלונינג ליטא
באתר התיירות של וילנה יש דף עם חברות רבות נוספות
כדורים פורחים בליטא כולה זה עסק משגשג. כשמטיילים בליטא זו הזדמנות להגשים חלום. גם קולגות שלי שביקרו בליטא טסו בכדור פורח.
טיסה בכדור פורח מעל שמי טרקאי ועוד חוויות מעניינות מווילנה, מתוך הבלוג אבא מטייל סולו של יואב גוש
טיסה בכדור פורח בשמי קובנה – חוויה של פעם בחיים, מתוך הבלוג צ'ק אין אאוט של שיר ים פסקא
איזה כיף
יש לי חלום לטוס בכדור פורח
אולי יום אחד…
בכלל, אולי היה לי עדיף להיות טיולוגית. נראה שטיולוגים נהנים מאוד מהחיים
בטח שזה עדיף. הנה הצטרפת אל הגילדה שלנו. זה קל. תודה, חן, שטסת אתי 🙂
זיוה יקרה איזו חוויה נהדרת היתה לכם! נהניתי לקרוא. לטוס בכדור פורח זה גם חלום שלי… מי יודע אולי עוד אגשים בוילנה. נראה נפלא.
איזו חוויה !
נראה נהדר ובטח שלו שם למעלה.
שלווה, זו בדיוק המילה. תודה, ינינה