טיפים לתכנון טיול ביפן

שלום לכל מתכנני הטיולים

אספתי טיפים גדולים וקטנים מהניסיון שלי, לתכנון טיול ביפן, בתקווה שיהיו לעזר. אני מגישה אותם הפעם כרשימה, ללא הקפדה על עריכה יפה, כדי שיהיה קל להדפיס למי שמעוניין.

אם חזרתם מטיול ויש לכם משהו לחדש או לתקן אשמח לשמוע (אפשר באמצעות טופס צור קשר). אם אשמע עצות טובות או שאזכר במשהו שנשכח, אעדכן את הפוסט.

לאחרונה ראיתי רשימות כאלה בבלוגים אחרים שהן טובות לא פחות משלי. לכל מטייל ולכל כותב יש דגשים אחרים, ואני מאמינה שמאוד מועיל לקרוא עצות של אחרים. אני שמחה להעלות אותן. כל דבר שעשוי לעזור מבורך.

אז מה צריך לדעת לפני שנוסעים ליפן, מתוך הבלוג היפנית הקטנה של אורית מצא שגב

המדריך לתכנון טיול ליפן, מתוך הבלוג הדוניסטית של תמר גולן

לתכנן טיול בלי להשתגע, מתוך הבלוג המצלמה מוסיפה חמישה קילו של עפר קידר

טיפים ליפן

טיפים להתנהלות כללית

לקחת מעט בגדים ומעט ציוד באופן כללי. לא קשה למצוא היכן לכבס, ומזוודה כבדה מקשה על ההתנהלות בתחבורה הציבורית. מזוודה דחוסה קשה לארוז בכל יום מחדש. בהרבה מקומות לינה המזוודה היא הארון שלכם, כי לא בכל מלון יש ארון. אפילו בדירה הקטנה שלנו בקיוטו לא היה ארון. ריבוי חפצים רק מקשה למצוא את מה שצריך. אם חסר משהו, אפשר לקנות הכול ביפן.

אין צורך בכפכפים. ביפן יתנו לכם בכל מקום. אפילו בדירה בקיוטו חיכו לכל אחת מאתנו כפכפים. זה חלק מתרבות המקום

חשוב: מזוודה עם ארבעה גלגלים שנוסעים בקלות

למקרה של גשם (ויהיה גשם) חשוב שיהיו מעיל גשם, כיסוי לתרמיל הגב וכמובן מטרייה.

תשמרו הרבה מטבעות של 100 ין לכביסה. רוב מכונות הכביסה בגסטהאוסים ובמלונות ולפעמים גם בבנייני דירות (כך היה בבניין שלנו בקיוטו) יש מכונות כביסה העובדות עם מטבעות. אפשר להביא כמה טבליות כביסה מהבית אבל זה לא הכרחי. אני בעד להביא כמה שפחות.

כדאי להחזיק בתיק מגבת קטנה. ברוב השירותים הציבוריים אין מגבת וגם לא מתקן לייבוש ידיים.

תדאגו להצטייד בשקית אשפה. האחריות על פינוי האשפה האישית ביפן היא על הפרט. לרוב אין בנמצא פחי אשפה.

החשמל ביפן עובד על 110 וולט. בקישור המצורף אפשר לראות את המתאם שיש לקחת כדי לטעון מכשירים.

חשמל ביפן

תכנון הטיול ומידע על יפן ועל האתרים

-לינה בקרבת תחנת הרכבת חשובה במיוחד בימים הראשונים, כשמגיעים ליפן מטיסה ארוכה ועוד לא שולטים ברזי התחבורה. אחר כך אפשר להסתדר בשכונה נעימה או בקרבת האתרים המרכזיים.

-אם הגעתם לעיר גדולה בשעות שצפוי בהן עומס (בוקר ולפנות ערב), והמלון או הדירה שהזמנתם רחוקים מתחנת הרכבת, קחו מונית. לנסוע עם כל הציוד בדוחק ובצפיפות זה לא נעים.

-תכננו בהתאם לעונה. לדוגמה, מסלול Korube Gorge באלפים היפנים מקבל במדריך "יפן גייד" רק נקודה אחת, אולם בתקופת השלכת הוא מרהיב.

-לשמור ברושורים ולהיעזר בהם. יש בהם חומר מעניין. אתרי התיירות של יפן מספקים חומר מצוין.

טיפים לתחבורה הציבורית ולתכנון נסיעות

הטיפ הכי חשוב:

לא להתבאס שכל השמות נעשים סלט בראש. מקרוב הכל יותר ברור. מורידים את אפליקציית Hyperdia (עובדת רק ביפן אבל בבית אפשר לתרגל ולחשב זמנים ועלויות במחשב), אוספים את מפת התחבורה הציבורית בתחנת הרכבת של העיר שאליה הגעתם, ואתם מסודרים.

ועכשיו אפשר להמשיך

-תבדקו את כדאיות כרטיס התחבורה הציבורית ה-jr pass . שימו לב שלעתים פס לשבוע אינו משתלם ודווקא הפס הארוך לשלושה שבועות משתלם. ככל שהתקופה של הפס ארוכה יותר כך מחירו היחסי יורד. אני כמעט נפלתי בעניין הזה. חשבתי שהכרטיס לא משתלם כי כל הבדיקות העלו שאין אף מקטע של שבוע בתכנית הטיול שהעלות שלה מגיעה לגובה הפס, אבל כשבסופו של דבר בדקתי את עלות מרכיב התחבורה בטיול כולו, התברר שמשתלם לי לקנות פס לשלושה שבועות. מעבר לשיקול הכלכלי זה מאוד נח, כך שגם אם יש ספק והמספרים מגרדים את העלות, שווה לדעתי לקנות את הפס.

-את כרטיס ה-jr pass מזמינים מהארץ (ביפן הוא יעלה יותר). מקבלים בדואר שובר ואותו מחליפים במשרד jr בתחנת הרכבת. הכרטיס שמקבלים הוא קרטון די מגושם וגדול. הוא אינו כרטיס חכם. מראים אותו במעברים לאנשי הרכבת וזה הכול. כדאי שיהיה לכם תיק קטן, פאוץ' או כיס פנימי שקל להחזיק בו את הכרטיס (קצת יותר גדול מדרכון) ולשלוף בעת הצורך.

-שימו לב שיש הרבה פסים אזוריים ואולי מתאים שילוב בין פס מלא לפס אזורי או אפילו רק פסים אזוריים. זה תלוי בתכנית. נדרשת סבלנות כדי לבדוק את כל האפשרויות.

-באתר שבו קונים את הפס ניתן לקנות גם כרטיס נטען: suica או pasmo שהשימוש שלהן הוא בתוך הערים. הפסים האלה חוסכים הרבה התעסקות עם קניית כרטיסים והתעסקות עם מטבעות שתמיד חסרות.

כאן ניתן לבדוק את כל הכרטיסים והפסים, כולל ווייפיי ניד וכרטיס סים.

פס הרכבות של יפן (כולל גם כמה אוטובוסים)

לתכנון נסיעות ולבדיקת כדאיות הכרטיסים השונים בדקו באתר הבא זמנים ומחירים: 

לבדיקת זמנים ומחירים

-תכנון טיול על פי שיקולים המתחשבים בעלויות התחבורה הציבורית הוא לכאורה חכם, אבל שימו לב לא להגזים. דוגמה מהטיול שלי:  אילו הייתי מעבירה את השהות הארוכה בקיוטו לסוף הטיול ייתכן שהייתי חוסכת שבוע בפס התחבורה, אבל האתנחתא הארוכה באמצע הטיול בדירה בעיר, אחרי שבוע של נדודים בין גסטהאוסים, היתה נכונה לנו.

-אני חסידה של נסיעות קצרות ומאמינה שככל שמוותרים על תכניות יומרניות בסופו של דבר רואים יותר. אבל לקח לי זמן להבין שברגע שיש jr pass והנסיעה היא בחינם, וכשהרכבת המהירה מגיעה ליעדה מהר יותר מאשר רכבת אזורית העוצרת בכל תחנה, ניתן גם להתפרע קצת בתכניות, אבל רצוי לא להגזים.

-ברוב הרכבות והאוטובוסים יש כריזה באנגלית והודעת טקסט על התחנה הבאה. בחלק מהרכבות המקומיות אין. במקרה הזה בררו היטב עם אנשי הרכבת לאן הרכבת נוסעת. אל תחששו לפנות לנוסעים. וכמו כן גוגל מפס עוזר גם בזה. אפשר לעקוב תוך כדי נסיעה האם אתם קרובים ליעד. אפליקציית ניווט מעולה שעובדת גם אוף ליין היא map.me

-באוטובוסים עולים מאחור, יורדים מלפנים ושם גם משלמים.  במתקן העומד ליד הנהג ניתן לשלם וגם לפרוט שטרות, אולם זה מתאפשר רק בעת העצירה. לכן, אל תנסו לעשות זאת לפני הזמן. הנהג יחכה בסבלנות ויגיד אריגטו.

-מחיר נסיעה יחידה באוטובוס בקיוטו הוא 230 ין. יש להכין את הסכום המדויק לתשלום.

-כאמור, תשקלו לקנות כרטיס נטען. גם כרטיסי תחבורה יומיים עשויים להקל. רוב הימים לא השתלם לנו להשתמש בהם, אולם ההפסד הוא זניח, והכרטיס מאפשר לעלות ולרדת כל היום מאוטובוסים בלי להתעסק במטבעות. לדוגמה: כרטיס יומי לאוטובוסים  בקיוטו עולה 500 ין והוא משתלם החל מהנסיעה השלישית. אם תיסעו רק פעמיים ביום באוטובוס תפסידו 40 ין, שזה שווה לפחות משקל וחצי.

מאחלת לכם שתיהנו מהמסע כולו, החל מהתכנון וכמובן ביפן המיוחדת והמרתקת