שמתי לב
  • בית
  • מי אני
  • סיורים בישראל
  • תכנון טיולים לחו"ל
    • המלצות של מטיילים
  • על מה נדבר?
  • הבלוג
  • היכן הייתי
  • קיימות
    • מיומנה של מנטרת פרפרים
  • בית
  • מי אני
  • סיורים בישראל
  • תכנון טיולים לחו"ל
    • המלצות של מטיילים
  • על מה נדבר?
  • הבלוג
  • היכן הייתי
  • קיימות
    • מיומנה של מנטרת פרפרים
שמתי לב
  • בית
  • מי אני
  • סיורים בישראל
  • תכנון טיולים לחו"ל
    • המלצות של מטיילים
  • על מה נדבר?
  • הבלוג
  • היכן הייתי
  • קיימות
    • מיומנה של מנטרת פרפרים
  • בית
  • מי אני
  • סיורים בישראל
  • תכנון טיולים לחו"ל
    • המלצות של מטיילים
  • על מה נדבר?
  • הבלוג
  • היכן הייתי
  • קיימות
    • מיומנה של מנטרת פרפרים
פורטוגל, חלק א' – בין הרים ובין כפרים

עיניים קטנות, מסתכלות וחוקרות, מציירות לי את כל העולם, פי רי פי פי…

ראשי פורטוגל פורטוגל, חלק א' – בין הרים ובין כפרים

פורטוגל, חלק א' – בין הרים ובין כפרים

ינואר 14, 2017

מסלול טיול

פשטות, גינות ירק, הרים, בית עם ארובה מציץ מתחת סלע ענק, אבני צפחה כהות, טרסות חקלאיות, עיצוב נפלא במלונות ואנשים חמים – את כל אלה פגשנו בפורטוגל. זו ארץ שמאפשרת לנו לטייל בתנאים מפנקים אבל לגעת בחוויה אנושית.

חופי האוקיאנוס האטלנטי, מגלי העולם ותור הזהב נשארו לטיול אחר. קשה לבלוע את פורטוגל בבת אחת. אנחנו טיילנו בקטע קטן של הארץ הזאת. היא לא יקרה. אפשר לחזור אליה, ואת זה כנראה אעשה, אולי אפילו די בקרוב.

הפעם זה פוסט בעל אופי פרקטי שמטרתו לתאר את מסלול הטיול שלנו ברצף, לטובת מטיילי העונות הבאות. בצד זה ניסיתי להעביר גם משהו מהתחושות ומהחוויות. התיאור מחולק לשני חלקים, וזהו הראשון שבהם.






החלום
זה היה קיץ מבורך בטיולים, ובסופו, בחודש ספטמבר, יצאתי עם חבורה גדולה של בני משפחה – הורים, אחים, אחות, בני ובנות זוג – לפורטוגל. אחרי שקפצתי מרגל אל רגל במופע של קולדפליי בהולנד, ואחרי שטיילתי בפרובנס בארבעה קולות, יצאתי לפורטוגל עם חלום אחד בלבד. שמעתי הרבה על נפלאותיה. ידעתי שיש כאלה שמתמכרים וחוזרים אליה שוב ושוב, אבל הפעם הייתי במוד אחר. 

 
החלום שלי היה…
כמו דובי מול צנצנת דבש
…לאכול תאנים.
 

והגשמתי. וואו, כמה תאנים מתוקות זללתי.

אבל היו בטיול עוד כמה גילויים, הפתעות אמתיות, אפילו דרמה אחת, פינות שובות לב וכמה רגעי קסם. הגענו לפורטוגל בנסיעה ממדריד. שכרנו שתי מכוניות, אחת גדולה ואחת משפחתית רגילה, ויצאנו מערבה. המסלול שלנו התחיל במזרח, בגבול ספרד, וגם הסתיים שם, באזור הספר ההררי שהיה נתון במשך שנים לכיבושים. העוגן הראשון שלנו בפורטוגל היה בעיירה הקטנה שבהרי האשטרלה – מנטגס (Manteigas).  כבר בנסיעה מכיוון בלמונטה אל תוך הרכס ההררי עברנו בעמקים שיושבים בהם כפרים עם בתים פשוטים לבנים, וכזאת היא גם מנטגס. אמא שלי אומרת שהבתים ביישובים של הרי האשטרלה הם כמו בציור ילדים: בית לבן, גג רעפים משולש, שני חלונות ובמרכז דלת.

 




העיצוב
המלון Hotel Vale do Zezere זוכה לשני כוכבים בלבד, אבל בשבילי הוא היה הרבה יותר מזה. הוא היה ה"הכי מלון" מכל המלונות שבהם לנו במהלך הטיול, כזה שיש בו מספר דו ספרתי של חדרים ובעל מלון היושב בלובי ומנהל יחסים קורקטיים עם האורחים. אבל גם כאן, בחוויה היותר סטנדרטית של הלינה, הרגשתי פשוט כיף להתארח במקום. המגע הביתי של העיצוב, החפצים והפריטים המקשטים את הפינות עשו לי את זה, ותכלס – הוא שווה יותר משני כוכבים. יש בו מחשבה רבה גם על הנוחות. את העיצוב המוקפד הזה עוד נפגוש בהמשך, לאורך הטיול כולו. יש תחומים שבהם הפורטוגלים כנראה ממש אלופים, וזה אחד מהם.

פינה בכניסה למלון – Hotel Vale do Zezere בהרי באשטרלה

 

 

פינה באזור הקבלה של המלון

 

אחרי שנת לילה אנו יוצאים לשוטטות בעיירה. בקצה הרחוב היורד אל העמק, מתחת לכנסייה הגדולה,  מתקיים שוק שבת. זהו אינו שוק חקלאי אלא שוק של סחורות – דברים לבית ובגדים. הסוחרים מציבים את מרכולתם בצל העצים. כל כך פשוט ומקסים.

הסחורות נפרשות בצל העצים

 

סלים בשוק











הרי האשטרלה – מה יש לעשות בהם

פירוש השם "אשטרלה" הוא כוכב. הכבישים ברכס ההררי הזה אכן יוצרים צורה של כוכב. מהכביש המעגלי המקיף את שמורת הטבע של הרכס, נפרשות זרועות. אנחנו נסענו במעגל המרכזי, ובנקודות מסוימות בדרך ירדנו לטייל ברגל. יצאנו תחילה בנסיעה ממנטגס דרומה, לאורך הכביש הפנורמי הגבוה המלווה את ערוץ עמק הזזרה (Rio Zezere). בהמשך פנינו ימינה לכביש N339 העולה אל פסגת הרכס הנקראת Torre הנושקת לגובה 2000 מ'. זהו כביש מתפתל במעלה ההר, והנוף לאורכו מרהיב. בסוף היום סגרנו את המעגל באמצעות כביש N232 וחזרנו למנטגס בכביש היורד בפיתולים חדים אל העמק.
 

מים לשתייה בצד הכביש מפלגים היורדים מההר

 

 לפנינו נפרשו מרחבים של סלעי גרניט בצבע ירקרק, הנוצר מחזזיות המכסות את משטחי הסלע, ומשטחים של צמחייה נמוכה בגוונים המשתנים בין ירוק, צהבהב וסגול. בקטעים מסוימים רואים בולדרים ענקיים כהים של גרניט. כוחות הטבע, הרוחות והמים, חורצים בהם חריצים, ולפעמים, אחרי שנים החריצים האלה מעמיקים, וסלעים גדולים ניתקים ממקומם.

 

כמו נמלים בין הסלעים

 

עמודי גרניט כהים

מועצה משפחתית לרגלי הסלע: אחותי והאחים שלי


עצרנו בדרך לטייל בשטח. במקומות מסוימים לא העמקנו אלא רק שוטטנו קצת בין הבולדרים וחזרנו למכוניות. בנקודה אחת יצאנו לטיול לעומק השטח והגענו עד לאגמים קטנים הנוצרים מהשלוגיות הנמסות בקיץ. האגמים יוצרים כתמי צבע כחול מנצנץ בתוך המרחב האינסופי.

מי שלוגיות מנצנצים בצבע יפהפה בשטח הסלעי

 

בנסיעה

 

 
 
מרקם הסלעים והצמחייה – עושר של צבעים וגוונים

סגול וירוק

כדי שלא נלך לאיבוד נעזרנו באפליקציית wikiloc שבה ניתן לבחור מסלולי הליכה בכל אזור שבו נמצאים. שמים את הסמארטפון בכיס ואם טועים בדרך הטלפון מצפצף. ואנחנו באמת טעינו, אולי משאננות ואולי כי גם הטכנולוגיה אינה יכולה לכסות במאה אחוז על טעויות ובעיות בדרך. כשהתברר מעבר לכל ספק שטעינו, חזרנו לנקודת ההתחלה. בסופו של דבר זה היה לטובה. ההתנסות הזאת שלנו מלמדת שניתן לעשות מסלולים מעגליים אל תוך השטח ההררי, וגם מי שמטייל במכונית אחת יכול ליהנות מחוויית הטבע הזאת. בסה"כ הלכנו קילומטרים ספורים, כנראה לא הרבה.
 
 
 
  
















































עדיין בהרי אשטרלה – טיול בוקר בעמק זזרה
בבוקר הבא החלטנו לטייל ברגל בעמק זזרה, קרוב לעיירה שלנו – מנטגס, לפני העזיבה של האזור. כשנסענו ביום הקודם בכביש הגבוה שמעל לעמק ראינו עמוק מתחתינו בקתות אבן של רועים, או אולי חקלאים, או מה שנקרא אצלנו בארץ "חוות בודדים". רצינו לראות מקרוב את עקבות הציווליזציה האלה. בנקודות מסוימות לאורך הכביש יש ירידות לעמק בכבישים צרים. השארנו מכונית אחת כאן ואחת שם ויצאנו להליכת בוקר קלה בשביל רחב ונוח בתוואי שטוח.

 

בקתה הבנויה מאבני המקום, וארובה ציורית הנוטה הצדה בעקמומיות

הסלע הענק משמש משענת לבית

 

הבקתות משתלבות בשטח באופן מושלם

 


לאורך הדרך – בתים קטנים הבנויים בבנייה יבשה, אבן על אבן, ולהם ארובות 
עקמומיות. הבתים נשענים על בולדרים ענקיים הפזורים בשטח, אלה שהתנתקו מבסיסם כתוצאה מתהליכי השחיקה והבליה והתגלגלו אל העמק. סביב הבתים – חלקות שדה קטנות וגינות ירק. כאן הגשמתי לראשונה את חלום התאנים. בהמשך הטיול הגשמתי אותו עוד הרבה פעמים. זללנו גם פטל לרוב.

 
אלו מכם שמטיילים במכונית אחת יכולים ללכת קטע הלוך ושוב. זו הליכה קלילה ומתאימה לכול, והעמק הזה פשוט נפלא. בעיני זה מסלול ייחודי – בונוס למי שאינו ממהר.

 

 
 
רכס Serra do Açor

חזרנו למלון לארוחת בוקר מאוחרת, ארזנו, העמסנו ויצאנו לכיוון דרום מערב, אל רכס הרי אסור, לבקר בכפר הצפחה פיודאו (Piodao). במרחב שבין העיר קוימברה (Coimbra) לגבול ספרד יש הרבה כפרי צפחה, הנקראים כך מפני שהם בנויים מאבן הצפחה המקומית. פיודאו הוא המפורסם שבהם. 


הדרך משגעת. על מדרון ההר בנויות טרסות חקלאיות עתיקות הנתמכות אף הן באבן צפחה, רובן אינן מעובדות. בפיודאו הכל בנוי מצפחה, מהמסד ועד הטפחות, כולל הרעפים. בתי הכפר פרושים על אחד המדרונות. כל האלמנטים המיוחדים וכל פתחי הבתים -החלונות והדלתות – צבועים בכחול. השילוב בין אבן הצפחה הכהה לבין המסגרות הכחולות מאוד מיוחד.




 

 
 הלכנו ברגל מהכפר פיודאו אל הכפר הסמוך Foz d'Agua. הבתים היפים של פיודאו הלכו והתרחקו, ובמדרון שממול ליוו אותנו לאורך הדרך הטרסות העתיקות. הר מדרגות. חבל שהטרסות ננטשו, ובכל זאת זה יפה.




 
ליד פוז ד'אגואה יש חוף רחצה ליד הנחל. גשרי אבן וגשר אחד תלוי שאינו בשימוש כיום משמשים כתפאורה. לאחר בילוי במקום חזרנו לפיודאו בעזרת המכונית שהעמדנו בצד השני של המסלול. למטיילים במכונית אחת יש מסלול מעגלי מאוד מוכר, משולט ופופולרי. החזרה היא בגדה הנגדית של הנחל והמראות בדרך בוודאי אחרים.
 
Foz d'Agua

הפתעה: המלון "שלנו" בנוי בחלקו מאבן צפחה
נסענו אל משכננו החדש במלון משפחתי, בקצה סמטה צרה בכפרון (Alqueve) היושב בכביש צדדי, כמה קילומטרים מעיירת השדה ארגניל (Arganil). "הכפר שלנו" אינו נמנה עם רשימת כפרי הצפחה הידועים, אולם אחדים מבתיו בנויים מצפחה או שחלק מן הקירות בנויים מהצפחה. זהו חומר בנייה המצוי בשפע באזור, ובהמשך הטיול אנו עתידים לפגוש אותו שוב ושוב, גם בצפון. אמנם היה עלינו לגרור את המזוודות מהחנייה אל המלון דרך סמטה צרה, אולם השהות במלון היתה נהדרת ותפורה לצרכינו. מבחינתנו הגענו הביתה. מלאנו את כל חמשת חדריו ונהנינו משטחיו הציבוריים.
המלון בכפר Alqueve
כתובת המלון באתר בוקינג
 
 

בתמונה למעלה – שולחן ארוחת הבוקר והקיר מאבן הצפחה

בתמונה למטה – מבט מהמיטה בחדר אל הדק שבחוץ

 
 
המלון יפה שבא לבכות. למי שאינו מטייל בחבורה גדולה כשלנו כדאי לדעת שהמלון בנוי בשלושה מפלסים. בקומת הקרקע יש צמד חדרים, זה מול זה, וביניהם פינת מטבח קטנה ושולחן עם כיסאות סביבו. אותו סידור קיים גם בקומה העליונה. בקומת המרתף יש חדר אחד. הוא קצת קטן והפיצוי הוא מרפסת הדק הנפלאה שניתן לצאת אליה מהחדר. כמו כן, בקומה הזאת נמצא חדר האוכל. בבוקר הגיעה עובדת של המלון להכין לנו את ארוחת הבוקר. את הבעלים לא פגשנו. הם עזרו לנו מאוד בשיחת טלפון והבטיחו שארוחת הערב שלנו תוזמן באחריותם במסעדה שהם ממליצים עליה.
 
 

הסמטה הצרה בדרך למלון

Serra da Lousa
בבוקר שלאחר הגעתנו למלון יצאנו לטייל בין כפרי הצפחה של סיירה ד'לוסה. זהו רכס הררי מיוער שחורצים אותו ערוצים עמוקים. כפרי צפחה רבים יושבים על המורדות. רובם נטושים כמעט לחלוטין. באחדים מן הכפרים נכנסו פולשים אל הבתים. אל הפינה הזאת מגיעים המטיילים שפחות ממהרים. בעיני – כאן מתגלה הקסם. כאן היו המפגשים הראשונים שלנו עם אנשים.
 
 

 
 

הכפרים מקושרים בינהם בשבילי הליכה. אנחנו הלכנו מהכפר Vaqueirinho אל הכפר Talasnal. הדרך נכנסת אל היער ויוצאת ממנו לקראת ההגעה לטלסנל. הדרך אינה ארוכה אולם ביער יש קטע עם כמה סלעים שטיפה מאתגר לטפס עליהם כדי להמשיך הלאה. זהו מסלול בהחלט עממי ובכל זאת אני מזכירה את כל המכשולים. יש עוד המון וריאציות של מסלולים שניתן לעשות ברכס הזה והליכות בין כפרים אחרים. אנחנו כאמור טיילנו בשתי מכוניות ויכולנו לחזור ברכב לנקודת ההתחלה, אבל פגשנו בטלסנל תיירים שהגיעו מכפרים בסביבה ואחרי הביקור בכפר חזרו אליהם.

טלסנל הוא כפר גדול יחסית ויש בו המון סמטאות תלולות ודרכים מתפצלות. בין הבתים הנטושים מתגלים מפעם לפעם בתים משופצים או כאלה שבתהליכי שיפוץ והתחדשות. בשנים האחרונות נעשה מאמץ לשקם. דירות ששופצו מושכרות כיחידות נופש. מאוד קשה לאכלס מחדש מקום שננטש, כי אין תשתית של מוסדות ציבור, גנים ובתי ספר. רוב יוזמות השיפוץ הן פרטיות. יש עזרה במימון מהאיחוד האירופי ומגופים אחרים המעוניינים לתרום בתחום של שימור ההיסטוריה ושיקום החברה.

 
הרחוב הראשי ההולך ומשתקם
 
 
פגשנו באחת הסמטאות בחורה ששמחה לדבר איתנו. היא אדריכלית במקצועה וחיה שנים רבות בנסיכויות המפרץ. מאז שחזרה היא מנסה לעשות משהו לטובת פיתוח הארץ הענייה שלה. היא רואה בזה משימה ראשונה במעלה. שלוש דירות כבר שיקמה בטלסנל. לדבריה חי בכפר אדם אחד דרך קבע, אבל כל יש תנועה בכפר כל ימות השנה, ובחורף אפילו יותר מאשר בקיץ. לא קל למצוא אנשים שמוכנים לעבוד בשיפוץ הבתים. זו עבודה מאוד קשה כי את אבן הצפחה מביאים מהערוץ, והדרכים הן להולכי רגל בלבד. אין כאן עבודה תעשייתית, לא משאיות המובילות את החומרים ולא יציקות בטון.
 
 
הכל מצפחה, גם המרזב
 



גם המדפים לעציצים על הקיר בחיצוני הם מצפחה



 
 
פגשנו בכפר גם את בעל בית הקפה הקטנטן, קבוצה של צעירים שעסקה בבנייה וצעירים פורטוגליים השוהים בחופשה בדירות המושכרות. כל מי ששהה בכפר באותו היום כבר הכיר אותנו. איך זה קרה?
 
באותו יום נשארנו בכפר הזה עוד שעות ארוכות בגלל תקלה חמורה שקרתה לנו. איבדנו מישהו מהחבורה. חיפשנו בכל הסמטאות וצעקנו. הזעקנו גם כוחות הצלה. זה סיפור מתח שכבר ראינו את סופו השחור ולמזלנו הטוב נגמר בטוב. אולי אספר עליו בפעם אחרת. בעטיו של האירוע הזה זכינו להכיר עוד כמה אנשים טובים.
 
 
 
 
אינסוף סמטאות צרות יש בכפר, וכשבראש רצים סרטים על אסון, למי אכפת שהוא יפה כל כך.



 
למחרת נסענו לקוימברה – העיר האוניברסיטאית העתיקה של פורטוגל, והמשכנו לנסוע צפונה. את הרכס של הרי לוסה לא נשכח לעולם, אבל מנקודת מבטי הלא אובייקטיבית לחלוטין הוא פנינה. אני כבר מתכננת לחזור. אחד מכפרי האזור – הכפר Cerdeira הוא כפר אמנים ואני זוממת להתנחל בו פעם שבוע, לבלות בסדנאות ולטייל בשבילי האזור.
מכאן והלאה החלו המפגשים המעניינים שלנו עם אנשים. בחלק השני של הטיול, בצפון – צפויות לנו עוד הרבה חוויות של מפגשים מרתקים. פורטוגל מעניינת ויפה, אבל האנשים שפגשנו הם אלה שיצרו בשבילנו את חוויית הטיול המרכזית. מקווה שתטיילו אתי גם בצפון.
 
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ככה נראה המסלול שלנו במבט כללי. פתחו את המפה.



מידע על כל המקומות שסיפרתי עליהם בפוסט הזה תמצאו באתר התיירות של סנטרו פורטוגל.


עוד מידע על מרכז פורטוגל באתר התיירות "ויזיט פורטוגל".

פוסטים נוספים על פורטוגל ב'שמתי לב':

כאן מדברים מירנדז'

האוניברסיטה העתיקה של פורטוגל




Facebook Comments

מסלול מסלול הליכה פופולרי פורטוגל
« הקודם
הבא »
3 תגובות
  1. פורטוגל, חלק ב' - האנשים של עמק הדואורו - שמתי לב יוני 2, 2017 בשעה 4:08 am הגב

    […] חוזרת לרגע אחורה. את הטיול בפורטוגל התחלנו מרכסים הרריים במרכז-מזרח המדינה. בהמשך ביקרנו בעיר האוניברסיטאית קוימברה ואז נסענו […]

  2. פורטוגל, חלק ב' - הרפתקאות ומפגשים עם אנשים בעמק הדואורו - שמתי לב יוני 2, 2017 בשעה 4:53 am הגב

    […] חוזרת לרגע אחורה. את הטיול בפורטוגל התחלנו מרכסים הרריים במרכז-מזרח המדינה. בהמשך ביקרנו בעיר האוניברסיטאית קוימברה ואז נסענו […]

  3. פורטוגל, חלק ב' - שתי משפחות ושני סיפורים מעמק הדואורו - שמתי לב יוני 3, 2017 בשעה 2:37 pm הגב

    […] חוזרת לרגע אחורה. את הטיול בפורטוגל התחלנו מרכסים הרריים במרכז-מזרח המדינה. בהמשך ביקרנו בעיר האוניברסיטאית קוימברה ואז נסענו […]

השארת תגובה

ביטול

הי,

שמי זיוה.

'שמתי לב' החל להיכתב כמעט מעצמו באמצע 2015. כשמטיילים תמיד קורים דברים מעניינים והסיפורים מתגלגלים על הדרך. 

אני עוסקת כיום בתכנון טיולים בהתאמה אישית. אתגר מיוחד שבחרתי להתמודד עמו הוא תכנון טיולים גם למטיילים בתחבורה הציבורית.

כמו כן, אם יש לכם עסק ירוק או סיפור מעניין – אתם מוזמנים לפנות אלי.

עוד עלי קראו כאן.

Facebook
Instagram

עוד יש מפרש לבן באופק

רוצה לברוח אתי קצת אל מקומות רחוקים וקרובים, אל נופים ואל מנגינה של שפה זרה?

הצטרפו אל מועדון הקוראים של שמתי לב 

  • יש לך עסק תיירות ירוק? אפשר לדבר על שיתוף פעולה
  • רוצים יעוץ לטיול הקרוב? מוזמנים לפנות אלי
  • יש לך שאלה או רעיון לשתף? אני פתוחה לשמוע

052-3741683    ziva.samtilev@gmail.com

על מה אפשר לקרוא פה

  • בית
  • מי אני
  • סיורים בישראל
  • תכנון טיולים לחו"ל
    • המלצות של מטיילים
  • על מה נדבר?
  • הבלוג
  • היכן הייתי
  • קיימות
    • מיומנה של מנטרת פרפרים
תפריט
  • בית
  • מי אני
  • סיורים בישראל
  • תכנון טיולים לחו"ל
    • המלצות של מטיילים
  • על מה נדבר?
  • הבלוג
  • היכן הייתי
  • קיימות
    • מיומנה של מנטרת פרפרים
בואו לבקר באתר הטיולוגים

כל הזכויות שמורות לזיוה רענן © samti-lev.com

Theme by CLASS - WordPress Themes
גלילה לראש העמוד

הי,
אני שמחה שהגעת לכאן ומזמינה אותך להישאר.

אני כותבת לאנשים:

  • שמחפשים השראה לטיול
  • שמתעניינים בתרבות המקומית
  • שאוהבים לגלות פינות נחבאות

שלום לכל קוראי

אני כותבת על המוכר והפחות מוכר, על טבע וסביבה, על אמנות ועל תרבות המקום היכן שאני נמצאת. אשמח אם נבלה כאן ביחד. 

בתקווה לחזרה אל השגרה שהכרנו ולטיולים רבים ויפים

דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס