יוצאים לטיול עם המשפחה? תעצרו רגע ותקראו
כמעט לכל אחד מאיתנו יש זיכרונות מהאכלת ציפורים, אחת מחוויות הילדות הנעימות שיש ובילוי משפחתי נהדר. מסתבר שהפעילות התמימה הזאת אינה מיטיבה עם העופות של משפחת הברווזיים. ברבורים, אווזים וברווזים – כולם משתייכים למשפחת הברווזיים. הם מוסיפים חן, צבע וחיים למקווי המים, הנהרות והאגמים, הם מתים על האוכל שאנו מגישים להם אבל בסוף הוא הורג אותם.
כשנודע לי על כך שהאכלת העופות בלחם גורמת לנזקים, חשבתי שכבלוגרית שהכתיבה היא הכלי שלה, אוכל לסייע בהעברת המסר לאחרים. אני מקווה שחלק מכם, הקוראים, תמשיכו להפיץ את המסר הלאה, וכך נטמיע אותו בהתמדה.
אפרט כאן בקצרה על כמה מהנזקים ובעיקר על המאכלים שניתן להאכיל בהם את העופות. אחר כך יש לי כמה דברים מעניינים לספר עליהם.
הנזקים שנגרמים לאווזים וברווזים מאכילת לחם
אחד הנזקים מהאכלה מתמשכת הוא פיתוח תלות בבני האדם ואיבוד החושים הטבעיים למציאת מזון מן הטבע. בדיוק כמו שחלקנו נוטים לחבב פחמימות יתר על המידה, כך גם העופות של משפחת הברווזיים מפתחים התמכרות ללחם שאינו בעל ערך תזונתי בעבורם ומכיל בעיקר כמות גדולה של קלוריות ריקות.
במקרים קיצוניים התזונה הקלוקלת עלולה לגרום לכך שהכנפיים יפנו כלפי חוץ במקום כלפי פנים. זוהי תסמונת הנקראת כנפי מלאך או כנפי מטוס, והיא גורמת לאיבוד היכולת לעוף ולנדוד, דבר הגוזר מוות על הסובלים ממנה.
בילדותי אהבתי לקרוא על מסעו של ניס הולגרסון עם אווזי הבר, ואני בטוחה שאוהביו של נילס לא היו רוצים שחבריו האווזים יאבדו את יכולתם לעוף.
נזק עקיף אבל חמור לא פחות: הלחם גורם גם לריבוי העכברים ולהתפתחות של אצות לא רצויות במים.
בתמונה – שטר של 20 קרונות שוודיות. מצד אחד הסופרת סלמה לגרלף, ומהצד האחר – גיבור ספרה של לגרלף – נילס הולגרסון רכוב על גבי אווז.
מה כן מותר לאווזים ולברווזים לאכול?
אפונה מופשרת או טרייה
ענבים חצויים לשניים
שיבולת שועל
שעורה
אורז
במקרה של אורז עדיף דווקא האורז הלבן ולא האורז המלא היות שהמלא עתיר בארסן. הכי טוב הוא האורז הבסמטי שבו הארסן נמצא בכמויות הקטנות ביותר.
האכלת ברבורים
הברבור עשוי להיות חיה תוקפנית מאוד. כשברבורים שומרים על אפרוחיהם מסוכן מאוד להתקרב אליהם. גם כשמאכילים אותם הם מסוגלים לתבוע את מזונם בתוקפנות.
בממלכה הבריטית אוהבים מאוד את הברבורים, ובחברה הלאומית להגנה על ציפורים מסבירים שהברבורים יודעים למצוא לעצמם די מזון ללא עזרה, אולם אם רוצים להאכיל מומלץ להגיש להם זרעי חיטה או חסה, וחשוב להקפיד על זריקת המזון למים כדי למנוע הרגל של יציאה ליבשה כדי לקבל מזון.
אווז השלג
עכשיו, אחרי שעניין ההאכלה הובהר, אפשר לצאת לטייל. אם יש לכם קצת זמן אתם מוזמנים להמשיך לבלות אתי ועם בני משפחת הברווזיים.
ראשית, תפתחו רמקולים תקשיבו למוזיקה הנפלאה אווז השלג של להקת Camel. זוהי יצירה שגדלתי עליה. כשהייתי נערה נהגתי לשים את התקליט של להקת קמל בפטיפון (זוכרים את המכשיר הזה?) ולהחזיר את המחט לאחור שוב ושוב. הייתי מכורה לאווז השלג.
טריוויה: עשרה דברים על הברווזיים
1. כל המינים במשפחה הם עופות מים בעלי קרומים המחברים בין אצבעות הרגליים.
2. הברווזים הם הקטנים במשפחה, והגדול ביותר בה הוא הברבור המחצצר.
3. השם ברווז בעברית הוא צירוף של בר ואווז.
4. הברווזים נחלקים בין הצוללים השולים את מזונם מהמים לבין המשתכשכים המלקטים מזון הצף על המים וגם מזון ביבשה.
5. לאווז יש צוואר ארוך שבאמצעותו הוא שולה מזון מן המים וצבעו נע בין לבן לאפור.
6. האווז האפור בוית לפני כ-5000 שנה בכמה מקומות בעולם בו-זמנית.
7. בני אדם משתמשים בבשר ובביצים של האווז למאכל ובנוצות הפלומה ליצירת שמיכות וכריות פוך.
8. בעבר שימשו נוצות האווז לכתיבה
9. האווז המסכן נקלע גם לתעשיית הפיטום המייצרת את כבד האווז. הפיטום נאסר כיום במדינות רבות וביניהן גם ישראל, אולם הצרפתים מתקשים להיפרד מהמעדן הזה שהפך להיות חלק מתרבותם ומהזהות הקולינרית שלהם, בעיקר במחוז דורדון.
10. בטבע חי האווז בחצי הצפוני של כדור הארץ ונודד בחורף דרומה.
עוד טריוויה: האווז והברבור – גורל משותף?
לאווז הבר ולברבור יש הרבה מהמשותף. גם הברבור משתמש בצווארו הארוך לשלות מזון מהמעמקים, וההתנהגות המשפחתית של שני המינים דומה. הם חיים בזוגות עד סוף ימיהם ושומרים על מבנה המשפחה גם בתוך הלהקה. הברבורים שבחצי הצפוני של כדור הארץ הם לבנים, ובחצי הכדור הדרומי ניתן למצוא ברבורים גם בצבע שחור ובגוונים שונים.
גם הברבור וגם האווז הם כוכבי תרבות. מילות השיר שמתי לי פודרה של אביתר בנאי הן תרגום של אורי סלע לטקסט מתוך קובץ שירי אמא אווזה.
שאלות למחשבה
האם הברבור זכה באהבת האדם בשל יופיו? ומה אשם מי שנולד אפור?
בשונה מהאווז הברבור זוכה להגנה במדינות רבות ועל כן כמעט ואינו משמש בתעשיית המזון.
האלה ההודית גאיטרי מתוארת כשהיא מלווה בברבור.
במיתולוגיה היוונית הופיע זאוס כברבור הבורח מפני עיט היישר אל זרועותיה של לדה, אשתו של מלך ספרטה, וכך הערים עליה ובעל אותה. כיום קוראים לזה אונס.
הברווזון המכוער הוא בכלל סיפור על ברבורים ולא על ברווזים.
שירת הברבור היא ביטוי מטפורי ליצירה אחרונה הנכתבת בסופה של הקריירה. מקור הביטוי במיתוס שגוי. נאמר שהברבור המצוי שותק כל ימי חייו ולפני מותו הוא משמיע שיר אבל, בעוד שלמעשה הוא אינו אילם כלל ומשמיע קול חצרוץ כשהוא חש בסכנה.
אגדה יפנית
היצירה הנוגעת ללב ביותר שנכתבה אודות ברבורים היא ללא ספק אגדה יפנית. כמה שרירות לב יש בסיפור הזה.
מילים: אהוד מנור, לחן: אריאל זילבר
בחמש קם צייד
ויצא את ביתו.
אל היער צעד
ודרך קשתו.
עד הערב סבב,
לא הצליחה דרכו.
גם צמא, גם רעב
אחזו אותו.
סר פנים ונסער
חזר לכפר,
והנה זוג ברבורים
בנהר.
לבנים ויפים,
אוהבים וזקופים,
מיד
חץ שלח באחד.
שם ראשו על הכר
הצייד שעייף,
וחלום לא מוכר
את שנתו טרף.
נערה מעונה
אל הבית פרצה,
ובידה הקטנה
אחזה נוצה.
שתי עיניה צופות,
יפות, נוזפות,
כל הלילה
דמעותיה שוטפות.
מה חטא, מה עוון
אהובי הלבן?
מחר
לך ליד הנהר.
בחמש קם צייד
ויצא את ביתו,
אל המים צעד
ודרך קשתו.
ברבורה לבנה,
ראתה את הצייד בעינה.
היא שלחה מקורה
וקרעה בבשרה,
מולו,
צללה בצילו.
כל העולם דממה.
כל העולם שממה.
אמנם לא ברבורים אבל אפשר להסתכל עליהם בלי סוף.
שיתוף פעולה
את הפוסט הזה כתבתי בשיתוף פעולה עם רחל לבן, חברה ובלוגרית מובילה באתר למטייל. בפוסט של רחל יש הסבר מפורט ומעמיק על סכנות ההאכלה והחלופות האפשריות. כדאי לקרוא.
הפוסט של רחל: אסור להאכיל ברווזים, אווזים וציפורים
.
הם לא הוכלים אורז אני נמצת בנופש בהונגריה בבלטון קניתי אורז לברבזים כאן והםמ לא הכלו
מאוד מבאסס