שלושה מסלולי חוף ציוריים בקוסטה ברווה האמתית

תיירות הדילים בקוסטה ברווה מרחיקה ממנה את המטיילים האוהבים לטייל ולראות עולם. טיפה מעבר לתעשיית התיירות המשומנת נמצאת קוסטה ברווה אחרת, שקטה ויפה יותר.

במרכז הרצועה – מפרצים קטנים חבויים בין הסלעים, מצוקים פראיים, כפרי דייגים לבנים, סירות צבעוניות, גנים מיוחדים יושבים גבוה מעל קו המים, שבילי חוף יפים ומלונות משפחתיים מחליפים את המפלצות הכעורות של הקטע הדרומי.

במאה ה-19 האזור סבל מעוני וגברים רבים יצאו להרפתקה בים במטרה להגיע לקובה. הם קיוו להתעשר בה. רבים כמובן נכשלו במשימתם אבל היו גם כאלה שהצליחו למלא את הכיסים בכסף, לחזור הביתה ולבנות בתי מידות גדולים.

הרבה סיפורים יש בקוסטה ברווה על המהגרים החוזרים האלה, ומהסיפורים נולדו גם שירי געגועים, כי המהגרים התגעגעו הביתה אבל כשחזרו הם התגעגעו לקובה. בעיני, אין דבר יותר רומנטי מגעגועים. בתקופת הקיץ הרבה עיירות מקיימות פסטיבלים שבהם שומעים משירי ההוויניירס (Havaneres – המהגרים החוזרים) ושותים קרמט (Cremat) משקה אלקוכולי המתבשל לאט על האש.

לפני כשנה, באביב, היתה לי הזדמנות פז לטייל בדיוק במקומות האלה שהתיירים נוטים לדלג עליהם. השתתפתי אז בכנס של בלוגרים שהתקיים בקוסטה ברווה. המקומות אשר אותם אראה כאן הם פחות ידועים מאחרים והגעתי אליהם בזכות הטיולים שאורגנו למשתתפי הכנס.

בימים של ההרצאות יצאתי בשעות אחר הצהרים לטייל באופן עצמאי. בימים הבאים לקחו אותנו בקבוצות למקומות יפים. כשחזרתי סיפרתי על החוויות בצירוף כמה הסברים על האזור בלמטייל וניתן לקרוא על כך שם.

על מצוקים ומפרצים, דגים ודייגים – דברים שכתבתי על קוסטה ברווה באתר למטייל

אני רוצה להראות כאן שלושה מסלולי הליכה קצרצרים ויפהפים לאורך שביל החוף של קוסטה ברווה, הנמתח לאורכה של הרצועה כולה, מ-Blanes בדרום ועד גבול צרפת, ונקרא בשם Cami de Ronda.

השביל של טוסה דה מארלעיירה היפה והידועה טוסה דה מאר (Tossa de Mar) יש קטע של שביל חוף פראי ומרשים. אנשים עולים אל המצודה של העיירה ומטיילים בחלק האורבני היפה, ואת הקטע של הטבע פחות מכירים. הלכתי בשביל לבד במסגרת שעות ההתאווררות שלי מהכנס. ניתן ללכת בשביל הלוך ושוב, לפי מידת הרצון והמוטיבציה.להלן תיאור של נקודת הכניסה אל השביל:מהמצודה היושבת בראש העיירה רואים את המפרץ הרחב הנפרש למרגלותיה ואת העיירה. בצד האחר של המצודה יש מפרץ קטן והרבה יותר ציורי. מעבר לו מתחיל השביל. אפשר להגיע אליו גם מהחלק התחתון של העיירה, זה שהיה בעבר כפר דייגים ובתיו לבנים (יש לעיירה גם קטע עתיק יותר על המדרון לרגלי המצודה ובו הבתים בנויים מאבן חשופה). משם אני הגעתי. הלכתי לאורך הציר הראשי של כפר הדייגים, ובקצה שלו, בכיוון דרום, התגלה המפרץ הקטן. כשעומדים במפרץ עם הפנים אל הים, המצודה משמאל והכניסה לשביל מימין. מזהים אותה לפי שלט: Cami de Ronda.

המפרץ הקטן והמדרגות העולות אל שביל החוף. התמונה מצולמת ממרומי השביל.

בעלייה אל מסלול החוף

העיר העתיקה של טוסה דה מאר במבט לאחור

באביב הכל פורח מסביב ומזג האוויר מאוד נעים. למטיילי הקיץ מומלץ לטייל בבוקר או לפנות ערב.

אפונה ריחנית פורחת באביב. מעניין מה רואים בקיץ. בכל מקרה הנוף אל הים דרמטי ומרשים

לוע ארי

בקטעים התלולים של השביל יש מעקה מעץ, מרפסות תצפית וספסלים למנוחה

*******

כפר דייגים משוחזר וצבעוני שניתן להגיע אליו רק בהליכה

זהו אחד משני קטעי חוף "סודיים" שהלכתי בהם ביחד עם מדריכים מקומיים במסגרת פעילות מאורגנת למשתתפי הכנס. מטרתם של המארחים היתה להפיץ את הסודות האלה כדי לשכנע חלק מהמטיילים המצטופפים בעיירות של דרום הרצועה לטייל גם באזור הזה הפחות מוכר. הנה, אני מפיצה את אחד הסודות.

מצפון לפלמוס, בחוף S'Alguer, יש כפר דייגים צבעוני וחינני מאוד שנזנח ומאוחר יותר שוחזר כפי שהיה בעבר. ניתן להגיע אליו בהליכה מחוף El Castell או מחוף La Fosca. אנחנו הלכנו מאל קסטל אל לה פוסקה. המטיילים העצמאיים יכולים ללכת הלוך ושוב. זה קטע קליל מאוד בקו החוף. אפשר גם ללכת רק עד כפר הדייגים וחזרה, כי הכפר הוא גולת הכותרת של המסלול. בעיני הקטע שמתחיל באל קסטל נעים ומוצל יותר ויש לאורכו כמה פינות חמד. לבאים מהכיוון הזה אני ממליצה ללכת עוד טיפה הלאה מכפר הדייגים כדי לראות את הכפר בשלמותו היושב בתוך המפרץ.

חוף El Castell

מדוע הדלתות צבועות בצבעים שונים? הסיבה לזה נודעה לנו רק בהמשך היום כששטנו בסירה עתיקה מפלמוס אל תוך הים הפתוח ולאורך החוף. הדייגים היו מחדשים מפעם לפעם את הצבע של סירתם, ובשאריות הצבע שנותרו צבעו את דלת הבית.

כפר הדייגים ממול, מעבר למפרץ

*******

מסלול חוף בין שתי עיירות ציוריות: קלליה ולפרנק

גם כאן הלכתי ביחד עם קבוצת מטיילים מהכנס ועם מדריכה מקומית. הלכנו ממלון סט רוק שעליו אני ממליצה בכל לב. החדרים נעימים והוא יושב במקום גבוה מעל למפרץ של קלליה דה פלפרוג'ל (Calella de Palafrugell). קלליה היא עיירה אלגנטית ויפהפייה. למטיילים שאינם ממהרים כדאי לסטות מהשביל לטובת שיטוט בעיירה.

בין העיירה קלליה לעיירה השכנה לפרנק (Llafranc) יש קטע שביל אטרקטיבי. שביל רחב, נוח ומתון עולה מקו המים אל המצוק. המראה של קו החוף מלמעלה נהדר. אחרי קטע הליכה קצר במרומי המצוק – גרם מדרגות ארוך יורד אל העיירה לפרנק. גם גרם המדרגות הזה רחב ונוח.

הירידה אל Llafranc

*******

כל מסלולי החוף של קוסטה ברווה מתוך האתר של האזור

הגנים הבוטניים של קוסטה ברווה

dont miss מתוך האתר של קוסטה ברווה

פסטיבל המוזיקה ב-Cap Roig – מתקיים מדי קיץ. השנה מופיע רוד סטיוארט ועוד הרבה זמרים ידועים.

על מצוקים ומפרצים, דגים ודייגים – מתוך הבלוג שלי ב"למטייל"

לסיום – רעיון לחובבי ההרפתקאות, עזי הנפש ואמיצי הלב:

באותו כנס שבו השתתפתי טיילו המוני בלוגרים של טיולים, בעיקר אמריקאים, ואחרי הכנס כולם סיפרו על חוויותיהם בבלוגים שלהם. אחד היעדים שזכו לכתבות נלהבות ומצולמות היטב הוא מסלול הויה פרטה בצוקים שבקרבת Sant Feliu de Guíxols בחוף שנקרא Cala de Moli. אם אתם מחובבי הז'אנר תפתחו את הקישורים, תתרשמו מהתמונות המדהימות ותחלצו את הפרטים הפרקטיים.

ויה פרטה במצוקים, מתוך הבלוג All over the map

ויה פרטה בקוסטה ברווה, בבלוג The planet D

מידע פרקטי על מסלול הויה פרטה

טיולים בטבע ובסמטאות מרוצפות אבן, מסורות מקומיות ופסטיבלים צבעוניים, סיפורים על אנשים ומקומות, אמנות ועוד.

בואו תצטרפו אלי. יהיה מעניין.