שמתי לב
  • בית
  • מי אני
  • תכנון טיולים
  • המלצות
  • הבלוג
  • בישראל ובעולם
  • לטייל בתחב"צ
  • קשר
  • טיפים
  • בית
  • מי אני
  • תכנון טיולים
  • המלצות
  • הבלוג
  • בישראל ובעולם
  • לטייל בתחב"צ
  • קשר
  • טיפים
שמתי לב
  • בית
  • מי אני
  • תכנון טיולים
  • המלצות
  • הבלוג
  • בישראל ובעולם
  • לטייל בתחב"צ
  • קשר
  • טיפים
  • בית
  • מי אני
  • תכנון טיולים
  • המלצות
  • הבלוג
  • בישראל ובעולם
  • לטייל בתחב"צ
  • קשר
  • טיפים
סיפורים מהגיהנום

עיניים קטנות, מסתכלות וחוקרות, מציירות לי את כל העולם, פי רי פי פי…

ראשי אמנות סיפורים מהגיהנום

סיפורים מהגיהנום

מרץ 15, 2016

הירונימוס בוש – הצייר של השטן

לא הכל היה דבש בתקופת הרנסאנס. לאביב של האמנות והמדע היו גם תגובות נגד של ראקציה וניסיונות של הכנסייה לזרוע פחד מפני מה שצפוי לחוטאים ביום הדין. האביב המתעורר באירופה היה בעל אופי הפכפך, כמו שנוהגים החזאים לומר.
בזמן שקולומבוס גילה את אמריקה ולאונרדו דה וינצ'י צייר את מונה ליזה היו גם גילויי ראקציה לרנסאנס שהיה בעיקרו תקופה של תחייה והתחדשות. זה היה זמנה של האינקוויזיצה בספרד ושל גירוש היהודים והמוסלמים. בעיר ס'-הרטוגנבוש בהולנד, או בשם הקיצור שלה דן בוש, הדת הקתולית היתה נפוצה וכל אזרח ה-16 במספר היה כומר. על קו האופק של העיר שלטה קתדרלת סט ג'והן.
פרט מקתדרת סט ג'והן בדן בוש, הולנד. מתוך ויקיפדיה

דימיון מתפרץ

בסטודיו שמעבר לפינת הכנסייה עבד צייר בשם הירונימוס ון אקן (Hieronymus van Aken), וכשהיה לצייר בעל שם החל לחתום בשם הירונימוס בוש, על שם עירו. בוש היה קתולי אדוק שהעביר מסרים של אזהרה בציוריו. חרף היותו השמרן שבשמרנים הוא יצר על גבי בד הציור דמויות ודימויים מעולם מוזר. ממכחולו של בוש יצאו ציורים מופלאים וכל יצירה שלו מכילה אינסוף ציורים אינדווידואליים המתארים סצנות עם דמיון מתפרץ. בימיו היו ציוריו חריגים ולכן לא השפיעו על ציירים אחרים, אולם במאה העשרים היו ציוריו השראה לציירי התנועה הסוריאליסטית. הנודע שבין ציוריו של הירונימוס בוש הוא "גן התענוגות הארציים" הנמצא כיום במוזיאון פראדו במדריד.

מסר דתי או מסמך פסיכולוגי?

היצירה נוצרה בשנות המעבר שבין המאה ה-15 ל-16. היא עשויה כטריפטיכון הנסגר כלפי פנים. על שתי הכנפיים החיצוניות הנסגרות פנימה מצויר בצד החיצוני כדור הארץ. בפנים, בשלושה חלקים, מתוארות שלוש סצנות משמאל לימין, ככיוון הקריאה: אדם וחווה, גן התענוגות הארציים והגיהנום.
אופן הצגת התמונות בטריפטיכון מאפשר לנו לקרוא את הציור כטקסט. הפרשנות העיקרית שלו רואה בו את האספקט הדתי. כך יקרה לבני האדם אם יחטאו. אבל יתכן שאפשר לקרוא את הטקסט גם כמסמך פסיכולוגי. 

כדור הארץ על פי הירונימוס בוש

מה ראה הצייר מחלון ביתו?

רובנו מקווים שאף אחד לא יפלוש ביום בהיר אל מוחנו ולא יקרא את מחשבותינו. בראשנו מתרוצצות לעתים מחשבות אפלות המונעות מרגשות סוערים. יש לנו מחשבות על מיניות. יש מחשבות שאנו מתביישים בהן ויש דברים שאנו לא מעזים להגיד לעצמנו אפילו בלילה מתחת לשמיכה. יש אמנים מכל תחומי היצירה שגדולתם היא ביכולת לבטא את מה שאיננו מעזים להוציא החוצה או שאיננו נותנים לעצמנו דרור אפילו לחשוב.

לעניות דעתי הלא מלומדת, מעבר לכל טקסט דתי שטמון בין דימויו של הירונימוס בוש, ניתן לראות בציורים את בוש האדם, את דמיונו ואת מחשבותיו הכמוסות. וישנן גם נסיבות אישיות, חברתיות והיסטוריות שבוודאי השפיעו ושהן שונות מאדם לאדם ומתקופה זו לאחרת. את הנסיבות האלו ניסו לחקור מומחים במיזם שעליו אספר מיד.

גן התענוגות הארציים, פרט מתוך הציור

דימויים על רקע התקופה

בעיר דן בוש מציינים השנה (2016) 500 למותו של הירונימוס בוש בתערוכה ובשלל אירועים. במסגרת ההכנות והפעילויות הרבות יזם מוזיאון Noordbrabants בעיר מיזם יפה שנעשה בעזרת היסטוריונים ואנשי מקצוע מתחומים שונים. הם התחקו אחר עולמו של הירונימוס בוש על רקע תקופתו בניסיון להבין מהיכן שאב את ההשראה לדימויים המשונים ביצירתו המפורסמת "גן התענוגות הארציים". תובנותיהם רוכזו במצגת שאותה יצר pieter van huystee – איש קולנוע המתמחה בסרטים דוקומנטריים.

לא הכל הם הצליחו לפענח. למשל, לא ברור מהיכן ההשראה לשלל המזרקות הוורודות והיכן בדיוק ראה בוש נוף הררי בהולנד. אבל יש הרבה מוטיבים שניתן למצוא להם רקע בביוגרפיה האישית או במנהגי התקופה, ומהמידע ניתן ללמוד דברים מעניינים על החיים בדן בוש ובהולנד במאה ה-15.

אני מאוד ממליצה לפתוח את המצגת ולטייל בעזרת העכבר בין הפרטים המצוירים. כשלוחצים על הסימונים שבמצגת הפרטים מתקרבים וגדלים כמו בזכוכית מגדלת. בעלי הסבלנות יכולים גם להאזין להסברים. הפוסט הזה עוסק מכאן והלאה בכמה דוגמאות מן המצגת.

Touched by the Devil – Jheronimus Bosch – המצגת

איך נוצרה המצגת, מתוך האתר של היוצר

גן התענוגות הארציים, פרט מתוך הציור

הפנל השמאלי – גן העדן

אדם וחוה

אדם וחווה זכים, טהורים וחסרי מיניות. חווה זה עתה יצאה מצלעו של אדם. בימי הביניים ייחסו את המגע המיני כמשהו שנועד לצרכי רבייה בלבד ולא לשם הנאה. הבורא עומד בין השניים ומישיר מבט אלינו כמוסר כללי התנהגות לחיים בעולם הזה.

אדם וחוה, פרט מתוך הציור

התנשמת

יש המייחסים את התנשמת לצייר בוש עצמו. אין היא מסמלת כאן את החכמה כפי שהיה מקובל במיתולוגיה היוונית אלא את העמידה על המשמר. עיניה פקוחות ודרוכות. כפי שבעלי החיים בטבע צריכים להישמר מפני הטורף האורב להם בפינה, כך גם האדם צריך להישמר ולהיזהר מפני מה שעלול לקרות.* הערה שלי: זה גן עדן זה? 
התנשמת

בעלי החיים

אלוהים יצר עולם מגוון ובו שפע של חיות ויצורים שונים ומשונים. אבל מאיפה היה יכול בוש להכיר פיל, ג'ירפה או קוף? ייתכן שראה פיל ביריד. בנוסף, באותה תקופה היו מייצרים תמונות ועליהן דימויים של חיות אקזוטיות. כלבי ים נמכרו בשוק של הרטוגנבוש כבשר או לצורך ייצור פרווה. חיות כגון צבים, שועלים, חזירי בר ועוד נראו בטבע של הולנד.

הפנל האמצעי – גן התענוגות הארציים

המעגל

בתמונה נראות נשים המתרועעות ביחד בתוך בריכה ומשתעשעות להנאתן. מסביבן דוהרים במעגל גברים על גב בהמות. הגברים משולהבים, מלאי תשוקה מינית ונטולי רסן. הם נושאים אתם מתנות, אולי לנשים? הן מצדן אינן נותנות את דעתן לגברים וממשיכות בשלהן, מרוכזות בעולמן. אולי זה מפני שהן מודעות לאטרקטיביות שלהן וחשות שבאמצעותה הן שולטות בגברים. המעגל עשוי לרמז גם על מנהגים וטקסים הקשורים לפריון שהתקיימו עדיין בימי הביניים המאוחרים. ידוע על טקס שבו גברים רבים רוקדים סביב אישה יחידה או סביב עץ.

בעלי החיים בטבע

במאה ה-15 רוב החיים התנהלו בתוך חומות העיר, אולם מחוץ להן הטבע היה פראי ולא מטופל כפי שהוא היום. הדוכס של ברבנט (המחוז של הרטוגנבוש) היה יכול בקלות להיכנס אל היער ולהשתעשע בצייד. ואמנם, שם העיר נגזר מעניין זה. פירוש השם הרטוג הוא דוכס. ובוש הוא יער. פירוש השם הרטוגנבוש הוא היער של הדוכס. כל מה שהיה על הירונימוס בוש לעשות כדי לקבל השראה מן היער והחי אשר בו הוא לצאת מן החומה, לחצות את הנחל ולהיכנס ליער.

 

ציפורי הענק

בפינת גן התענוגות נמצאות ציפורי ענק ועליהן רכובים אנשים. ניתן לזהות נקר, דוכיפת, אדום חזה וברווז. ייתכן שיש לנוכחות הציפורים כמה משמעויות. המילה ההולנדית לציפור – Vogelen עשויה לרמז גם על מגע מיני.

מורים

ביצירה חוזרות ומופיעות דמויות כהות עור. באותה תקופה הופעתם של אפריקאים באירופה היתה נדירה. המידע אודותם בארצות השפלה היה מועט מאוד, ובדרך כלל הם נקשרו בתכונות שליליות כגון השחתת מידות ופתיינות. לא ברור מה תפקידן של דמויות אלה ביצירה: האם הופעתן מבטאת את אותן תכונות רעות שיוחסו להן או שהן מייצגות דווקא את עושר הבריאה כפי שזה ניכר בציורי בעלי החיים.

הפנל הימני – הגיהנום

עיר עולה באש

כשהירונימוס בוש היה בן 13 פרצה שרפת ענק בהרטוגנבוש. 400 בתים עלו באש. סביר מאוד להניח שמראות קשים נחרתו בראשו: אנשים על סולמות המנסים להחלץ מהתופת ואנשים הקופצים אל התעלות המצחינות בניסיון נואש להינצל.

אוזניים וסכין

קבוצת אנשים נמעכת בין שתי אוזניים מונומנטליות. מהאזניים מזדקר סכין וחץ מפלח אותן. האוזניים והסכין נראים כמכונת מלחמה ובו בזמן גם כאבר מין גברי. סכינים בתקופתו של בוש שימשו לא רק למטבח אלא גם למלחמה. בהרטוגנבוש הם שימשו גם לקיצוץ אוזניהם של גנבים סדרתיים.
על הסכין מופיע סמל אשר בוש השתמש בו ברבים מציוריו, ובו מעין צורה של האות B או של האות M במהופך. השמוש בסמל מראה על נטייתו של בוש לשלב ביצירתו דימויים הקשורים לעיר הולדתו. בהרטוגנבוש התקיימה במאות ה-15 וה-16 תעשיית סכינים מפוארת ובעלת שם, שייצאה סכינים מחוץ לארצות השפלה והגיעה עד לספרד ולסקנדינוויה.

שיר מהגיהנום

בתמונה רואים אדם שקרס מתחת ללאוטה גדולה, כלי נגינה עתיק. על אחוריו החשופים של האיש חרוטים תווים כמו בקעקוע. התווים כתובים בין ארבע שורות. היות שכיום משתמשים בחמש שורות כדי לכתוב מוזיקה, יש קושי לקרוא את המנגינה. חוקרים רבים ניסו לתרגם את השיר ולנסות להבין כיצד נשמע.

יש יותר גיהנום מזה?

ככל שיורדים לפרטים בפנל של הגיהנום הדימויים הופכים להיות אפלים וקשים. בקטע התמונה הנוכחי ציפור דמונית יושבת על כיסא ולראשה סיר. נראה שזו התנשמת מגן העדן שחזרה לכאן במופע אימים ובולעת מישהו לארוחת הבוקר. לכל מיני אנשים יוצאים דברים מהאחוריים: לאחד עורבים, לאחר חליל ומטבעות זהב. האם זה מצביע על על בצע כסף? האם זה מה שצפוי לחוטאים בחמדנות?
הכיסא המשמש את הציפור הדמונית הוא בית שימוש. רק לעשירים היה בית שימוש משוכלל שכזה. את הרטוגנבוש חוצה נהר, ובימים ההם הוא היה למעשה ביוב פתוח. פשוטי העם עשו את צורכיהם ישר אל מי הנהר. רק העשירים יכלו לבודד את עצמם מעט מהריח ולבנות לעצמם תא גבוה מעל הנהר. הירונימוס בוש התחתן עם בת טובים, ולאחר נישואיו זכה ככל הנראה בחיים המפנקים האלה. 

מכאן תוכלו להמשיך באופן עצמאי אל דימויים נוספים מן המצגת. אני עוצרת כאן. גיהנום זה עסק קשה לעיכול, ובטח לא מתאים לפני השינה, השעה שבה רבים מקוראי הבלוג יושבים מול המסך.

העיר דן בוש בימינו

כיום הנהר של הרטוגנבוש, ובשמה הידידותי יותר – דן בוש, נקי. לכל ההולנדים יש בית כיסא והולנד היא מדינה מזמינה ונהדרת. פרט לנהר יש בדן בוש גם תעלה תת-קרקעית שאפשר כיום לשוט בה. אני טרם הייתי בדן בוש אבל רחלי לביא דגן כתבה פוסט מפורט על העיר בבלוג שלה רק עתיק, ושם היא מפרטת את כל מה שיש לראות ולעשות בה.

דן בוש, פנים רבות לה מאת רחלי לביא דגן

בין דן בוש למדריד

ומי שרוצה לראות את "גן התענוגות הארציים" יסע למדריד ויבקר במוזיאון הלאומי פראדו.

כיצד התגלגלה יצירתו של הירונימוס בוש מדן בוש שבדרום הולנד אל המוזיאון הלאומי של ספרד? זו שאלה בלשית שיכולה למלא פוסט בפני עצמו. בלי להיכנס לכל הגלגולים והפרטים, אפשר לספר שהמעבר לספרד קרה כבר לקראת סופה של המאה ה-16. ספרד שלטה אז בהולנד ובכל ארצות השפלה. המלך פיליפ השני מספרד אהב את יצירתו של בוש והיא קישטה את בית מגוריו באסקוריאל עד שעברה במאה העשרים למשמרת כאוצר לאומי בפראדו. 

מוזיאון פראדו במדריד

עדכון הפוסט

את הפוסט הזה כתבתי לקראת פורים תשע"ו, בראשית 2016, ועדכנתי אותו בימי הקורונה של אביב 2020. מתברר שזמן קצר לאחר שהעליתי לראשונה את הפוסט יצאו עוד חומרים מעניינים ומרהיבים אודות "גן התענוגות הארציים". שנת המאה למותו של בוש עוררה עניין מחודש ביצירתו ברחבי העולם. הנה סרטון שעלה בערוץ הראשון של הטלוויזיה הישראלית (עכשיו "כאן 11"). זה סרט מאוד יפה ואפשר ללמוד ממנו הרבה.

100 שנים למותו של הירונימוס בוש, סרטו של הערוץ הראשון.

.

באותה שנה או מיד לאחריה יצאו כמה סרטי אנימציה עם אינטרפטציות שונות המחיות את הדימויים בציור "גן התענוגות" ומקימות אותם לתחייה. הנה גרסה אחת:

סרט אנימציה – גן התענוגות הארציים, בשיתוף פעולה של כמה יוצרים

.

והנה עוד גרסה מעניינת, סטטית יותר אבל מאוד ססגונית:

אסיים בסרטון קצרצר ובו ניסיון להחיות את השיר המקועקע על הישבן.

אני שמחה שהגעת עד לכאן ומזמינה אותך לשמור על הקשר. ההצטרפות למועדון החברים של שמתי לב קלה ופשוטה ותמיד אפשר לסיים את הרומן.

פוסטים נוספים על אמנות ועיצוב

בעקבות הפרש הכחול בארץ הכחולה

לקריאה »

מהפכת החוט והמחט

לקריאה »

שנסון לחלון

לקריאה »

Facebook Comments

אמנות הולנד היסטוריה חגים רנסאנס
« הקודם
הבא »
תגובה אחת
  1. עמילי גלבמן מאי 3, 2021 בשעה 6:26 am הגב

    תודה רבה לך זיוה יקרה , תמיד אהבתי את הכתיבה שלך , מצאתי את האתר אחרי חיפושים נואשים אחרי בוש בעברית ובגוגל כמעט ואין כתיבה אודותיו בעברית . מצאתי באנגלית הרצאה שלמה , יש עוד אמנים מדהימים שלא כותבים עליהם שהם מאוד חשובים . אשמח לעוד , להתראות תודה עמילי

השארת תגובה

ביטול

הי,

שמי זיוה.

'שמתי לב' החל להיכתב כמעט מעצמו באמצע 2015. כשמטיילים תמיד קורים דברים מעניינים והסיפורים מתגלגלים על הדרך. 

אני עוסקת כיום בתכנון טיולים בהתאמה אישית. אתגר מיוחד שבחרתי להתמודד עמו הוא תכנון טיולים גם למטיילים בתחבורה הציבורית.

כמו כן, אם יש לכם עסק ירוק או סיפור מעניין – אתם מוזמנים לפנות אלי.

עוד עלי קראו כאן.

Facebook
Instagram

עוד יש מפרש לבן באופק

רוצה לברוח אתי קצת אל מקומות רחוקים וקרובים, אל נופים ואל מנגינה של שפה זרה?

הצטרפו אל מועדון הקוראים של שמתי לב 

מה נוכל לעשות ביחד

  • יש לך עסק תיירות ירוק? אפשר לדבר על שיתוף פעולה
  • רוצים יעוץ לטיול הקרוב באירופה? מוזמנים לפנות אלי
  • יש לך שאלה או רעיון לשתף? אני פתוחה לשמוע

052-3741683    ziva.samtilev@gmail.com

על מה אפשר לקרוא פה

  • בית
  • מי אני
  • תכנון טיולים
  • המלצות
  • הבלוג
  • בישראל ובעולם
  • לטייל בתחב"צ
  • קשר
  • טיפים
תפריט
  • בית
  • מי אני
  • תכנון טיולים
  • המלצות
  • הבלוג
  • בישראל ובעולם
  • לטייל בתחב"צ
  • קשר
  • טיפים
בואו לבקר באתר הטיולוגים

כל הזכויות שמורות לזיוה רענן © samti-lev.com

Theme by CLASS - WordPress Themes
גלילה לראש העמוד

הי,
אני שמחה שהגעת לכאן ומזמינה אותך להישאר.

אני כותבת לאנשים:

  • שמחפשים השראה לטיול
  • שמתעניינים בתרבות המקומית
  • שאוהבים לגלות פינות נחבאות

שלום,

אני כותבת על המוכר והפחות מוכר. יש לי גם טיפים, ולפעמים הם לא רעים בכלל. 

שווה להישאר, לא?

ההרשמה כאן. תמיד אפשר גם לבטלה.

דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס