הירונימוס בוש – הצייר של השטן
דימיון מתפרץ
מסר דתי או מסמך פסיכולוגי?
היצירה נוצרה בשנות המעבר שבין המאה ה-15 ל-16. היא עשויה כטריפטיכון הנסגר כלפי פנים. על שתי הכנפיים החיצוניות הנסגרות פנימה מצויר בצד החיצוני כדור הארץ. בפנים, בשלושה חלקים, מתוארות שלוש סצנות משמאל לימין, ככיוון הקריאה: אדם וחווה, גן התענוגות הארציים והגיהנום.
אופן הצגת התמונות בטריפטיכון מאפשר לנו לקרוא את הציור כטקסט. הפרשנות העיקרית שלו רואה בו את האספקט הדתי. כך יקרה לבני האדם אם יחטאו. אבל יתכן שאפשר לקרוא את הטקסט גם כמסמך פסיכולוגי.
מה ראה הצייר מחלון ביתו?
רובנו מקווים שאף אחד לא יפלוש ביום בהיר אל מוחנו ולא יקרא את מחשבותינו. בראשנו מתרוצצות לעתים מחשבות אפלות המונעות מרגשות סוערים. יש לנו מחשבות על מיניות. יש מחשבות שאנו מתביישים בהן ויש דברים שאנו לא מעזים להגיד לעצמנו אפילו בלילה מתחת לשמיכה. יש אמנים מכל תחומי היצירה שגדולתם היא ביכולת לבטא את מה שאיננו מעזים להוציא החוצה או שאיננו נותנים לעצמנו דרור אפילו לחשוב.
לעניות דעתי הלא מלומדת, מעבר לכל טקסט דתי שטמון בין דימויו של הירונימוס בוש, ניתן לראות בציורים את בוש האדם, את דמיונו ואת מחשבותיו הכמוסות. וישנן גם נסיבות אישיות, חברתיות והיסטוריות שבוודאי השפיעו ושהן שונות מאדם לאדם ומתקופה זו לאחרת. את הנסיבות האלו ניסו לחקור מומחים במיזם שעליו אספר מיד.
דימויים על רקע התקופה
בעיר דן בוש מציינים השנה (2016) 500 למותו של הירונימוס בוש בתערוכה ובשלל אירועים. במסגרת ההכנות והפעילויות הרבות יזם מוזיאון Noordbrabants בעיר מיזם יפה שנעשה בעזרת היסטוריונים ואנשי מקצוע מתחומים שונים. הם התחקו אחר עולמו של הירונימוס בוש על רקע תקופתו בניסיון להבין מהיכן שאב את ההשראה לדימויים המשונים ביצירתו המפורסמת "גן התענוגות הארציים". תובנותיהם רוכזו במצגת שאותה יצר pieter van huystee – איש קולנוע המתמחה בסרטים דוקומנטריים.
לא הכל הם הצליחו לפענח. למשל, לא ברור מהיכן ההשראה לשלל המזרקות הוורודות והיכן בדיוק ראה בוש נוף הררי בהולנד. אבל יש הרבה מוטיבים שניתן למצוא להם רקע בביוגרפיה האישית או במנהגי התקופה, ומהמידע ניתן ללמוד דברים מעניינים על החיים בדן בוש ובהולנד במאה ה-15.
אני מאוד ממליצה לפתוח את המצגת ולטייל בעזרת העכבר בין הפרטים המצוירים. כשלוחצים על הסימונים שבמצגת הפרטים מתקרבים וגדלים כמו בזכוכית מגדלת. בעלי הסבלנות יכולים גם להאזין להסברים. הפוסט הזה עוסק מכאן והלאה בכמה דוגמאות מן המצגת.
Touched by the Devil – Jheronimus Bosch – המצגת
איך נוצרה המצגת, מתוך האתר של היוצר
הפנל השמאלי – גן העדן
אדם וחוה
אדם וחווה זכים, טהורים וחסרי מיניות. חווה זה עתה יצאה מצלעו של אדם. בימי הביניים ייחסו את המגע המיני כמשהו שנועד לצרכי רבייה בלבד ולא לשם הנאה. הבורא עומד בין השניים ומישיר מבט אלינו כמוסר כללי התנהגות לחיים בעולם הזה.
התנשמת
בעלי החיים
הפנל האמצעי – גן התענוגות הארציים
המעגל
בעלי החיים בטבע
במאה ה-15 רוב החיים התנהלו בתוך חומות העיר, אולם מחוץ להן הטבע היה פראי ולא מטופל כפי שהוא היום. הדוכס של ברבנט (המחוז של הרטוגנבוש) היה יכול בקלות להיכנס אל היער ולהשתעשע בצייד. ואמנם, שם העיר נגזר מעניין זה. פירוש השם הרטוג הוא דוכס. ובוש הוא יער. פירוש השם הרטוגנבוש הוא היער של הדוכס. כל מה שהיה על הירונימוס בוש לעשות כדי לקבל השראה מן היער והחי אשר בו הוא לצאת מן החומה, לחצות את הנחל ולהיכנס ליער.
ציפורי הענק
בפינת גן התענוגות נמצאות ציפורי ענק ועליהן רכובים אנשים. ניתן לזהות נקר, דוכיפת, אדום חזה וברווז. ייתכן שיש לנוכחות הציפורים כמה משמעויות. המילה ההולנדית לציפור – Vogelen עשויה לרמז גם על מגע מיני.
מורים
ביצירה חוזרות ומופיעות דמויות כהות עור. באותה תקופה הופעתם של אפריקאים באירופה היתה נדירה. המידע אודותם בארצות השפלה היה מועט מאוד, ובדרך כלל הם נקשרו בתכונות שליליות כגון השחתת מידות ופתיינות. לא ברור מה תפקידן של דמויות אלה ביצירה: האם הופעתן מבטאת את אותן תכונות רעות שיוחסו להן או שהן מייצגות דווקא את עושר הבריאה כפי שזה ניכר בציורי בעלי החיים.
הפנל הימני – הגיהנום
עיר עולה באש
כשהירונימוס בוש היה בן 13 פרצה שרפת ענק בהרטוגנבוש. 400 בתים עלו באש. סביר מאוד להניח שמראות קשים נחרתו בראשו: אנשים על סולמות המנסים להחלץ מהתופת ואנשים הקופצים אל התעלות המצחינות בניסיון נואש להינצל.
אוזניים וסכין
שיר מהגיהנום
בתמונה רואים אדם שקרס מתחת ללאוטה גדולה, כלי נגינה עתיק. על אחוריו החשופים של האיש חרוטים תווים כמו בקעקוע. התווים כתובים בין ארבע שורות. היות שכיום משתמשים בחמש שורות כדי לכתוב מוזיקה, יש קושי לקרוא את המנגינה. חוקרים רבים ניסו לתרגם את השיר ולנסות להבין כיצד נשמע.
יש יותר גיהנום מזה?
מכאן תוכלו להמשיך באופן עצמאי אל דימויים נוספים מן המצגת. אני עוצרת כאן. גיהנום זה עסק קשה לעיכול, ובטח לא מתאים לפני השינה, השעה שבה רבים מקוראי הבלוג יושבים מול המסך.
העיר דן בוש בימינו
כיום הנהר של הרטוגנבוש, ובשמה הידידותי יותר – דן בוש, נקי. לכל ההולנדים יש בית כיסא והולנד היא מדינה מזמינה ונהדרת. פרט לנהר יש בדן בוש גם תעלה תת-קרקעית שאפשר כיום לשוט בה. אני טרם הייתי בדן בוש אבל רחלי לביא דגן כתבה פוסט מפורט על העיר בבלוג שלה רק עתיק, ושם היא מפרטת את כל מה שיש לראות ולעשות בה.
דן בוש, פנים רבות לה מאת רחלי לביא דגן
בין דן בוש למדריד
ומי שרוצה לראות את "גן התענוגות הארציים" יסע למדריד ויבקר במוזיאון הלאומי פראדו.
כיצד התגלגלה יצירתו של הירונימוס בוש מדן בוש שבדרום הולנד אל המוזיאון הלאומי של ספרד? זו שאלה בלשית שיכולה למלא פוסט בפני עצמו. בלי להיכנס לכל הגלגולים והפרטים, אפשר לספר שהמעבר לספרד קרה כבר לקראת סופה של המאה ה-16. ספרד שלטה אז בהולנד ובכל ארצות השפלה. המלך פיליפ השני מספרד אהב את יצירתו של בוש והיא קישטה את בית מגוריו באסקוריאל עד שעברה במאה העשרים למשמרת כאוצר לאומי בפראדו.
עדכון הפוסט
את הפוסט הזה כתבתי לקראת פורים תשע"ו, בראשית 2016, ועדכנתי אותו בימי הקורונה של אביב 2020. מתברר שזמן קצר לאחר שהעליתי לראשונה את הפוסט יצאו עוד חומרים מעניינים ומרהיבים אודות "גן התענוגות הארציים". שנת המאה למותו של בוש עוררה עניין מחודש ביצירתו ברחבי העולם. הנה סרטון שעלה בערוץ הראשון של הטלוויזיה הישראלית (עכשיו "כאן 11"). זה סרט מאוד יפה ואפשר ללמוד ממנו הרבה.
100 שנים למותו של הירונימוס בוש, סרטו של הערוץ הראשון.
.
באותה שנה או מיד לאחריה יצאו כמה סרטי אנימציה עם אינטרפטציות שונות המחיות את הדימויים בציור "גן התענוגות" ומקימות אותם לתחייה. הנה גרסה אחת:
סרט אנימציה – גן התענוגות הארציים, בשיתוף פעולה של כמה יוצרים
.
והנה עוד גרסה מעניינת, סטטית יותר אבל מאוד ססגונית:
אסיים בסרטון קצרצר ובו ניסיון להחיות את השיר המקועקע על הישבן.
Facebook Comments