שמתי לב
  • בית
  • מי אני
  • תכנון טיולים
  • המלצות
  • הבלוג
  • בישראל ובעולם
  • לטייל בתחב"צ
  • קשר
  • טיפים
  • בית
  • מי אני
  • תכנון טיולים
  • המלצות
  • הבלוג
  • בישראל ובעולם
  • לטייל בתחב"צ
  • קשר
  • טיפים
שמתי לב
  • בית
  • מי אני
  • תכנון טיולים
  • המלצות
  • הבלוג
  • בישראל ובעולם
  • לטייל בתחב"צ
  • קשר
  • טיפים
  • בית
  • מי אני
  • תכנון טיולים
  • המלצות
  • הבלוג
  • בישראל ובעולם
  • לטייל בתחב"צ
  • קשר
  • טיפים
היה היה פנס בודד בקצה שכונה

עיניים קטנות, מסתכלות וחוקרות, מציירות לי את כל העולם, פי רי פי פי…

ראשי איטליה היה היה פנס בודד בקצה שכונה

היה היה פנס בודד בקצה שכונה

דצמבר 10, 2015
 פנס הרחוב – גיבור ספרותי ואסתטי
מי היה בודד יותר – פנס הרחוב בקצה השכונה או מדליק הפנסים?
ומה מספר העיצוב של פנסי הרחוב? 
 
 
 
 

התרנגולים, חוה אלברשטיין, גידי גוב ואחרים שרו:
"היה היה פנס בודד בקצה שכונה

והוא האיר את ילדותנו הקטנה"
מילים: יוסף דר וחיים גורי, לחן: סשה ארגוב


אילנית שרה על מדליק הפנסים, ובשיר שלה לא הפנס הוא הבודד אלא מדליק הפנסים. ואילו תהומות של עצב יש לו לאיש הסובל עד אין קץ.
 
 
 
מילים: יעקב אורלנד, לחן: קובי אשרת



פנס הרחוב עבר עם השנים גלוריפיקציה בתרבות. הפזמונאים בישראל לא היו הראשונים. הנס כריסטיאן אנדרסן כתב סיפור על פנס הרחוב הישן, ובו הפנס המריר והעצוב זוכה להאנשה. הפלנטה החמישית של הנסיך הקטן היתה כוכב שומם שרק פנס רחוב יחיד היה בו ואיש אחד ויחיד שתפקידו היה להדליק את הפנס. אבל מדליק הפנסים של אנטואן דה סנט אכזופרי לא היה דכאוני כמו גיבורו של יעקב אורלנד. דרך עיניו של הנסיך הקטן היה "המדליק" אדם העושה מלאכה בעלת ערך:


"איש זה אולי מגוחך, אבל הוא פחות מגוחך מהמלך, מהרברבן, מאיש העסקים ומהשתיין, כי לכל הפחות למלאכתו יש טעם."


אולי היו אלה הימים שלאחר גילוי החשמל, אשר הולידו התרפקות על התקופה שחלפה מן העולם זה עתה. דמותו של מדליק הפנסים אשר היה מדליק מדי ערב  כל פנס ופנס בנפרד זכתה בהילה רומנטית.


בישראל, בשנות השבעים של המאה הקודמת, באה להקת תמוז וסתמה את הגולל על נהרות הנוסטלגיה האלה עם צמד השורות:
"פנס רחוב כיבה עצמו לדעת

כי בלי חשמל הוא לא מצא שום טעם"

 

בחן רב נעל שלום חנוך את הדלת מאחורי הדוק והעצב של כל הפנסים הבודדים לדורותיהם. לעתים, בימים סוערים של חורף או בעת עומס חום בקיץ, סובלים רבים מאזרחי ישראל בשל מחדלי חברת החשמל, אבל אין במצוקה הזו שום הילה או קסם.

………………………




מצאתי באוספים שלי תמונות של כמה פנסי רחוב מיוחדים. העבר שלהם והסיפורים של אחדים מהם מרתקים לא פחות מאלה של חבריהם הספרותיים:

 


חדש וישן בכפר עתיק בקטלוניה



מימין – פנס רחוב מימי הביניים עם עצים להסקה,
ומשמאל – פנס עם נורת חשמל בעיצוב מסורתי.

 

 חדש וישן בפריז

 

 

 

מימין – תאורת רחוב מודרנית ומעוצבת לעילא בטיילת הנטועה שברובע ה-13. 

 

Promenade Plantée היא פרויקט משנת 1993 שנבנה על גבי גשר רכבת ישן (ויאדוקט), ועיצוב המנורות הוא בהתאם לרוח החדשנית של הפרויקט.

 

 
משמאל – הכניסה לתחנת המטרו של קו ארבע באיל דה לה סיטה. זוהי אחת מתחנות המטרו המקוריות שנותרו כפי שנבנו לראשונה. עמודי התאורה מעוצבים בסגנון אר נובו, בהתאם לרוח התקופה. סגנון האר-נובו לוקה בעיני לעתים בגודש ובקיטש, וכאן העיצוב מינימליסטי ופשוט מושלם, קלאסיקה במיטבה.



 
 
 
 
 פרויקט הנדסי חדשני בגשר התעלה מעל לנהר הלואר ותאורת רחוב התואמת את ההישג


כשהלכתי לאורך גשר התעלה הנמתח לאורך ק"מ מעל לנהר הלואר במרכז צרפת חשבתי שמוזר בעיני מדוע המקום הזה לא הפך ליעד תיירות בולט יותר ממה שהוא. בעיניים שלי זה פלא, בהתחשב בגילו – למעלה ממאה שנה. Pont Canal de Briare שבמחוז שר (Cher) במרכז צרפת נבנה בסוף המאה ה-19 והיה הישג אדיר. זוהי תוספת מאוחרת שבאה לשפר את תעלת ברייר אשר חיברה בין הסיין ללואר כבר מתחילת המאה ה-17. עד לשנת 2003 החזיק הגשר בשיא של הגדול מסוגו בעולם. גשר התעלה במגדבורג שבגרמניה אשר נבנה בתחילת המילניום שבר את השיא.


 
 
מנורות בצורות של חיות ברחובות העיר סיינה בטוסקנה
 
מירוץ הפליו של סיינה, מירוץ סוסים שבו מתחרות השכונות של העיר, הקונטרדות, זו בזו, הוא אירוע המפורסם בעולם כולו. המירוץ מתרחש בשני מועדים בקיץ, ב-2.07 וב-16.08 בכל שנה. מה שפחות ידוע הוא שהעיר כולה חיה את הנושא לאורך השנה כולה. הקונטרדות מארגנות אירועים חברתיים לאורך השנה, וילדים צעירים עוברים טקס הטבלה כדי להצטרף למועדונים היוקרתיים של השכונות. הביטוי החיצוני של ההוויה הזאת הוא הסמלים של הקונטרדות הנראים ברחובות העיר בדגלים ובעיצוב המנורות.
 
המנורה בתמונות היא של הקונטרדה ששמה הוא "אונדה" (Onda). פירוש השם – "גל". המוטו של השכונה הוא: "הצבע של השמים, הכוח של האוקיינוס".
 
 
 
סתם בשביל לשטוף את העיניים –
מקבץ תמונות של תאורת רחוב בפירנצה
 
 
 
………………………………
 
 
 
10.02.16


אחרית דבר:
מהבולווארים של פריז ועד לבולוואר של גניגר



הדברים האלה נכתבים כחודשיים לאחר פרסום הפוסט. עד כה נהגתי להניח לפוסטים שכבר פרסמתי. אבל  המפגש עם הפנס הבודד של גניגר, המעוז האישי שלי, הותיר עלי רושם רב ואף התרגשות. מעולם לא שמתי לב אליו. אחרי פרסום הפוסט שאלה אותי שכנה אם אני מכירה את הפנס הבודד של גניגר. התביישתי להודות שלא, הבטחתי ללכת לראות אותו כבר למחרת, והגעתי אחרי חודש וחצי.

 
 

הפנס הכי בודד שהכרתי מימי



מימי לא פגשתי פנס כל כך בודד, מלוכלך וחלוד. קופסת החשמל הקטנה על העמוד, הקיבוצית כל כך בפשטותה או שמא בגסותה, עמידתו האיתנה והענווה ביחידות גמורה בקטע שנותר משדרת הברושים ההיסטורית – כל אלה גרמו לי להחסיר פעימה. חרף החלודה, חוטי החשמל הגלויים והפשטות, יש בו גם שמץ של הידור זר ואלגנטיות של ימים אחרים.

 

הפנס נמצא בין מגרש הכדורסל לבית של מירי ודורון, מעל לספרייה. לאלה מהקוראים שאינם מקהילת גניגר אספר שהספרייה המתחדשת בימים אלה שוכנת בבית אשר שימש בעבר כחדר אוכל. הוא תוכנן על ידי האדריכלים ריכרד קאופמן ולוטה כהן בסגנון הבינלאומי והיה אז חדר האוכל הבנוי מאבן (שאינו צריף) הראשון בתנועה הקיבוצית.

 

 
הספרייה המתחדשת בימים אלה, שהיתה בעבר חדר-אוכל,
ומעליה ברושים אחדים ופנס אחד שנותרו מהשדרה ההיסטורית
 

בין חדר האוכל הוותיק ועד קרוב לבית הילדים הראשון נמתחה בעבר שדרת ברושים. שרידים של השדרה נראים בתמונה למעלה. בצד השדרה היו בתי מגורים של חברים. כבר בילדותי רוב החברים גרו בבתים אחרים. שתיים מבנות כיתתי הגיעו לגניגר עם הוריהן כשהיינו ילדי גן או בתחילת ביה"ס היסודי, והיות שהמשפחות היו חדשות הן קיבלו דירה ישנה בצד שדרת הברושים.

השדרה נעלמה מהנוף שלנו עם המעבר מלינה משותפת ללינה משפחתית. במקום שבו היתה נבנתה השכונה הראשונה אשר נועדה לפתור את מצוקת הדיור של המשפחות הגדולות. זה קרה אי-שם בסוף שנות השבעים של המאה שעברה.

 
 

 שדרת הברושים, הבלוואר של גניגר

 

תמונה מהארכיון של גניגר מראה עד כמה היה קטן הקיבוץ, וליתר דיוק "הקבוצה", בראשית הדרך. שדרת הברושים היתה השדרה המרכזית של היישוב הקטנטן. מערבה משדרת הברושים קיימים עד היום שני צירים מקבילים: שדרת הזיתים והשביל המקשר בין חדר האוכל הנוכחי למועדון לחבר. בעבר היו אבני השביל הזה צבעוניות וכילדה הייתי משחקת ב"אסור לדרוך על הצבע האדום". עוד יותר מערבה משם נמצאים רוב בתי המגורים של היום. אבל בראשית ימיה של הקבוצה היתה שדרת הברושים הבולוואר של גניגר, ואת הבולוואר עיטרו פנסי הרחוב כמו הפנס הבודד הזה אשר שרד את כל תמורות הזמן ונותר כעדות אילמת לעבר.

פנס אחד בודד וכל כך הרבה זיכרונות: הביקורים של אחר הצהרים אצל לילך ואצל ענבר, ההליכה אל הטלפון הציבורי שבמזכירות הישנה דרך שדרת הברושים… הייתי צריכה לערוך "טיול" בפריז, בטוסקנה ובקטלוניה כדי לפגוש את פיסת ההיסטוריה המיוחדת הזאת.

 

Facebook Comments

איטליה היסטוריה חגים ישראל ספרות עיצוב צרפת קטלוניה-ספרד
« הקודם
הבא »
השארת תגובה

ביטול

הי,

שמי זיוה.

'שמתי לב' החל להיכתב כמעט מעצמו באמצע 2015. כשמטיילים תמיד קורים דברים מעניינים והסיפורים מתגלגלים על הדרך. 

אני עוסקת כיום בתכנון טיולים בהתאמה אישית. אתגר מיוחד שבחרתי להתמודד עמו הוא תכנון טיולים גם למטיילים בתחבורה הציבורית.

כמו כן, אם יש לכם עסק ירוק או סיפור מעניין – אתם מוזמנים לפנות אלי.

עוד עלי קראו כאן.

Facebook
Instagram

עוד יש מפרש לבן באופק

רוצה לברוח אתי קצת אל מקומות רחוקים וקרובים, אל נופים ואל מנגינה של שפה זרה?

הצטרפו אל מועדון הקוראים של שמתי לב 

מה נוכל לעשות ביחד

  • יש לך עסק תיירות ירוק? אפשר לדבר על שיתוף פעולה
  • רוצים יעוץ לטיול הקרוב באירופה? מוזמנים לפנות אלי
  • יש לך שאלה או רעיון לשתף? אני פתוחה לשמוע

052-3741683    ziva.samtilev@gmail.com

על מה אפשר לקרוא פה

  • בית
  • מי אני
  • תכנון טיולים
  • המלצות
  • הבלוג
  • בישראל ובעולם
  • לטייל בתחב"צ
  • קשר
  • טיפים
תפריט
  • בית
  • מי אני
  • תכנון טיולים
  • המלצות
  • הבלוג
  • בישראל ובעולם
  • לטייל בתחב"צ
  • קשר
  • טיפים
בואו לבקר באתר הטיולוגים

כל הזכויות שמורות לזיוה רענן © samti-lev.com

Theme by CLASS - WordPress Themes
גלילה לראש העמוד

הי,
אני שמחה שהגעת לכאן ומזמינה אותך להישאר.

אני כותבת לאנשים:

  • שמחפשים השראה לטיול
  • שמתעניינים בתרבות המקומית
  • שאוהבים לגלות פינות נחבאות

שלום,

אני כותבת על המוכר והפחות מוכר. יש לי גם טיפים, ולפעמים הם לא רעים בכלל. 

שווה להישאר, לא?

ההרשמה כאן. תמיד אפשר גם לבטלה.

דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס