החוויה של היציאה בבוקר למסלול הליכה המתחיל בפתח הבית מזכירה במשהו את טיולי השבת של פעם ליער בלפור. אלא שהמפלים השוצפים של חבל טירול (אוסטריה) עושים את ההבדל.
בוקר אחד יצאנו מהדירה בהוך-אימסט, שכונה של אימסט היושבת גבוה מעל לעיירה, וירדנו ברגל דרך קניון רוזנגרטן אל מרכז העיר. ישבנו בבית קפה בעיר וחזרנו "הביתה" בדרך תלולה ביער.
בהוך אימסט (Hoch-Imst) יש רכבל כיסאות המעלה את המטיילים למסלולים בהר ואל מגלשת הרים מפורסמת המושכת למקום המוני מטיילים. נקודת ההתחלה של ההליכה אל קניון רוזנגרטן (Rosengartenschlucht) היא ליד הברכה היפה הזאת המסתתרת מאחורי המלונות הגדולים שממול לרכבל.
נקודת ההתחלה של המסלול |
שביל נח נכנס אל היער. הולכים בו על פי השילוט כברת דרך קצרה עד לירידה אל הקניון.
השילוט מלווה לאורך כל הדרך |
הדרך ביער לפני הירידה אל הקניון |
ההליכה בקניון היא למעשה ירידה במורד של ערוץ שיש לו קירות תלולים. היות שזרם המים צריך לפלס לעצמו נתיב בירידה התלולה בין הסלעים הוא זורם בשצף ונופל במפלים רבים לאורך הדרך. ציר ההליכה בנוי בחלקו מגלריות עץ ובחלקים אחרים מאובטח במעקה של חבל או מעקה בנוי. בכמה מקומות הדרך עוברת בתוך סלע חצוב, מעין מנהרה.
קניון פראי למדי |
לפעמים הדרך עוברת במנהרה החצובה באבן |
החוויה היא של טבע במיטבו. המים מתחתרים כל הזמן למטה, וגם אם היינו כבר קודם לכן בעומק הערוץ, עדיין צריך לרדת כל הזמן כדי לעקוב אחריהם. בנקודה אחת במסלול יש מדרון תלול שגרם מדרגות ארוך נבנה עליו בסרפנטינות. חלק מהמדרגות חצובות וחלק בנויות. הירידה כולה מאובטחת במעקה, ובשבילנו, אחרי ההתנסות בגרמי מדרגות תלולים ולא מאובטחים מאתמול, זו היתה חוויה מתקנת.
המים נופלים במדרגות בגובה, ופתאום הערוץ התרחק |
קצת אחרי הירידה התלולה כבר ניתן לראות את אימסט בפתח הקניון, אבל עדיין יש כמה מפלים קטנים וקטע קניוני מרשים. אני חושבת שמי שבכוונתו להיכנס לקניון מאימסט, מהנקודה התחתונה, וללכת רק עד העלייה התלולה (זו שאנו עשינו כירידה) וחזרה, ההליכה תהיה לו קצרה למדי.
מבט אל אימסט מהקניון |
בתוך הקניון |
זרימת מים מרשימה |
ביציאה מהקניון יש כמה בתים הבנויים צמוד לקיר הסלע הטבעי.
יש במקום גם גן משחקים קטן.
בית הדבוק לסלע הטבעי |
שלט בכניסה לקניון
|
מגרש משחקים לפעוטות בכניסה לקניון
|
מזרקה בכניסה לקניון, אחת מיני רבים באימסט |
Johannes Kirche |
בסוף מגיעים לכנסייה. מה שמעניין בה הם הציורים המודרניים. הכנסייה היא גם נקודת המוצא לדרך חזרה. אבל לפני החזרה הלכנו להתפנק בקונדיטוריה עם בית קפה שנמצאת ממש מול הכנסייה.
בית הקפה ממול לכנסייה |
ההצעה שלי למשפחות ולמטיילים שאינם רוצים לטפס את הדרך חזרה היא לחזור להוך-אימסט באוטובוס. תבדקו לו"ז כאן.
היות שהלכנו בקניון ביום ראשון ותנועת האוטובוסים דלילה מאוד ביום הזה בחרנו לעלות חזרה ברגל. היה לנו ברושור עם מפה שלקחנו מבית הדירות שבו השתכנו בהוך-אימסט. למי שהאפשרות הזאת אינה רלוונטית מומלץ להיכנס ללשכת התיירות של אימסט להצטייד במפה או להוריד מהאתר של Imster-Bergbahnen. מובן שיש שם גם מידע על המגלשה האלפינית המפורסמת.
בחזרה אל הטיול שלנו: אף על פי שהיינו מצוידים במפה לקח לנו זמן להבין היכן הכניסה ליער ולעלייה למעלה. היא נמצאת מאחורי הכנסייה. עד כאן זה תואם למפה אלא שנכנסנו לשביל אחר וכשראינו שאינו מוביל אותנו כפי הנראה למסלול התחלנו לשוטט ברחובות העיירה. העניין הוא פשוט. העלייה מתחילה בגרם המדרגות שמאחורי הכנסייה. יש לעלות בו והוא מוביל מיד אל דרך אבן עתיקה העוברת בין כמה קפלות חביבות מאוד.
אחרי כמה קפלות מגיעים אל הקפלה המרכזית, זו שרואים בתמונה למטה. היא יושבת על גבעה בתלילות מעל לעיר. רואים אותה גם מהעיר. אליה צריך להגיע.
Lauientius Kirche
|
העלייה התלולה ביער |
עשינו את שלנו ליום הזה. אחרי מנוחה קצרה בדירה (איזה כיף זה לנוח בדירה באמצע היום?) המשכנו לאירוע חביב במוזיאון הכורים Knappenwelt בעיירה Tarrenz.
מלון הדירות הקטן שלנו בהוך-אימסט סיכום: הרוזנגרטן הוא מסלול יפה בטבע ומאוד מומלץ. ניתן ללכת בו בווריאציות שונות: להיעזר באוטובוס המטיילים כדי לחזור לנקודת היציאה, לרדת ולעלות ברגל (או להפך), ללכת הלוך ושוב מהכנסייה שבמרכז אימסט. לוח הזמנים של קו האוטובוס מאימסט ל-הוך אימסט
|
Facebook Comments