שמתי לב
  • בית
  • מי אני
  • תכנון טיולים
  • המלצות
  • הבלוג
  • בישראל ובעולם
  • לטייל בתחב"צ
  • קשר
  • טיפים
  • בית
  • מי אני
  • תכנון טיולים
  • המלצות
  • הבלוג
  • בישראל ובעולם
  • לטייל בתחב"צ
  • קשר
  • טיפים
שמתי לב
  • בית
  • מי אני
  • תכנון טיולים
  • המלצות
  • הבלוג
  • בישראל ובעולם
  • לטייל בתחב"צ
  • קשר
  • טיפים
  • בית
  • מי אני
  • תכנון טיולים
  • המלצות
  • הבלוג
  • בישראל ובעולם
  • לטייל בתחב"צ
  • קשר
  • טיפים
דברים שרואים משם לא רואים מכאן – ביקור בסטודיו של אחמד כנעאן

עיניים קטנות, מסתכלות וחוקרות, מציירות לי את כל העולם, פי רי פי פי…

ראשי אמנות דברים שרואים משם לא רואים מכאן – ביקור בסטודיו של אחמד כנעאן

דברים שרואים משם לא רואים מכאן – ביקור בסטודיו של אחמד כנעאן

נובמבר 27, 2016

שבת עם האמן אחמד כנעאן

 
 
 


סיפור

שיירה של גמלים היתה יורדת בלילות פעמיים בשבוע מכפרי הדרוזים בכרמל ועוברת מאחורי הצריף שלנו. הפעמונים של הגמלים צלצלו ואני פחדתי. הייתי בן ארבע. השיירה היתה הולכת אל השוק בבלד אלשייך, הכפר הערבי השכן. כדי להגיע אל השוק בבוקר היא יצאה מהכרמל בלילה. מאוחר יותר פרץ המרד הערבי הגדול. יריות נשמעו בלילות. שכונת הצריפים של פועלי מפעל המלט נשר היתה מקום שמסוכן לחיות בו. לצריף שלנו היתה מרפסת גדולה, וכשנשמעו יריות היינו מתחבאים מתחת למרפסת. אחר כך בנו חומה כפולה מעץ ושפכו חצץ בין הקירות. את המיטות שלי ושל אחותי הציבו קרוב לחומה וכבר לא היה צורך לפחד. 

המספר הוא אבא שלי. סבא שלי היה פועל בבית החרושת למלט נשר. אבא שלי היה הילד הקטן.
 
 

גמלים. פסל של אחמד כנעאן

בפתח הגלריה לאמנות באום אל פחם

 
 
עוד סיפור
סבי בנה את ביתו בכפר בלד אלשייך בשנות הארבעים, והקים שם את משפחתו. ב-1948, במלחמה, הוא הגיע עם משפחתו לצור ואחר כך לדמשק. למזלם של בני משפחתי, דודות של אמי חיו שם בעקבות נישואיהן וזה מה שהציל את המשפחה מחיים במחנה פליטים. סבי ומשפחתו התגוררו אצלן, ואחרי תשעה חודשים חזרו לארץ עם דרכון איראני בתור בהאים. הבית בבלד אלשייך נחשב לרכוש נטוש ונאסר על המשפחה לחזור אליו. המשפחה עברה במשך כמה שנים מקומות מגורים עד שהשתקעה ב-1956 בכפר הולדתו של סבי ליד ג'נין. אמי ואחותה התחתנו עם בני זוג מהכפר טמרה ולא עברו עם משפחתן לכפר ליד ג'נין. אחד מדודי, בכפר ליד ג'נין, היה צייר. כילד בגיל עשר ראיתי ציורים שלו, והם שימשו לי כמודל.

לרב סבא שלי, אביה של סבתי, היו שבע ספינות בנמל חיפה שהיו מפליגות ברחבי הים התיכון עם סחורות אל אלכסנדריה, יוון, תורכיה ועוד. ב-1948 ברחו כל בני המשפחה באחת מהספינות. ארבע מספינותיו העמיסו פליטים והובילו אותם דרך הים לנמל לדקיה שבסוריה. אחר כך הוא חזר. בניו נשארו בסוריה. הרכוש הרב שנשאר בארץ הוחרם: הספינות שנותרו בנמל, הבית בואדי אלסליב וחלקות ברחבי חיפה. הוא עבר להתגורר בחאן אל עומדאן בעכו. כמה מדודיה של אמי המשיכו לעסוק בימאות אבל סיפורה של אמי על בריחת האנשים לסוריה דרך הים הוא היה הדחף שלי ליצור את סדרת אניות הפליטים.

המספר הוא אחמד כנעאן, אמן פלסטיני, אזרח ישראלי, העוסק בציור ובפיסול כבר שנים רבות.
 
ספינה פיניקית עם פליטים
 
 
הנושא של הפליטות מאוד מעסיק אותי, אומר כנעאן. תמיד היו פליטים. פעם היו אלה היהודים. אחר כך ערביי ארץ ישראל הפלסטינים, והיום הפליטים מסוריה, מרחבי המזרח התיכון ומאפריקה שחוצים בסירות את הים התיכון. הייתי פעם בלודז', בפולין, וראיתי שם את הבתים של היהודים שעזבו וקיוו לחזור אבל מעולם לא  חזרו.
 
כבר כשלמדתי בשנה ד' בבצלאל התחלתי להתעניין בתרבויות הקדומות של הארץ: התרבות הכנענית והתרבות הפיניקית. על כן הספינות שיצרתי הן בצורה של ספינות פיניקיות. המורשת העתיקה היא משותפת לכולנו, לכל יושבי הארץ. בעבר היו אמנים יהודים שניסו להפוך את הכנענות למרכיב בזהותם המקומית. מכיוון אחר, המורשת העתיקה מוסיפה לדימוי הפליטים את יסוד הקביעות: מה שהיה הוא שהווה ושחוזר על עצמו. 
 
 
ספינה פיניקית עם פליטים
 
 
הסיפור שלי 
יום אחד ניגשה אלי מישהי בשביל בקיבוץ ואמרה לי: "אולי נארגן נסיעה לגלריה באום אל פחם. אני רוצה לראות אבל לא אסע לשם לבד." 
 
אני דווקא ביקרתי בגלריה באום אל פחם כמה וכמה פעמים. הייתי שם גם לבד, אבל אני מכירה את המחסום הזה, ופתאום הפנייה שלה העירה אצלי רעיון עתיק יומין להכיר את העשייה האמנותית באזור שלנו, ובעיקר להכיר שכנים מחלקים שונים של החברה הישראלית באמצעות האמנות. גם לי ההתארגנות המשותפת עשויה לעזור כי המחויבות מדרבנת. בחרתי לנסוע בסיורנו הראשון לטמרה, למפגש עם אחמד כנעאן. בפעם אחרת ניסע לאום אל פחם ולמקומות אחרים.
 
 


 

החצר עם הפסלים של האמן


בגלריה של אחמד כנעאן

 


הקבוצה שלנו היתה סקרנית וכנעאן ענה בסבלנות לגשם של השאלות שהמטרנו עליו. את סיפורן של הספינות הוא סיפר בקצרה, לא הדגיש במיוחד את האלמנט המשפחתי ורק בעקבות ההפצרות שלי הוא סיפר לי בהמשך על קורותיהם של בני משפחתו ואיך הגיעה חלק מהמשפחה מבלד אלשייך אל טמרה.

כנעאן עוסק בנושאים רבים. הוא מרבה למתאר את סביבתו: בנות משפחתו, שתי ידידות שהן אמניות, מסיק הזיתים ובכלל זה גם השוהים הבלתי חוקיים המעבירים את לילותיהם במטעי הזיתים. פעם ביקר בכפר ליד בית לחם שחוגגים בו אחת לשנה את פסטיבל החסה. הוא צייר בעקבות החוויה הזאת את מעגל הרוקדים.

 
 






מסיק הזיתים


























פסטיבל החסה בכפר ליד בית לחם




נושא הפליטות הוא מוטיב החוזר על עצמו בצורות שונות. כל אדם נושא עמו את המטען שלו. ביצירתו של כנעאן יש אפילו אלמנט של תיעוד. למשל, מראה הערבי עם הכפייה והעקל שהיה חלק מהנוף האנושי הולך היום ונעלם. הצעירים לובשים כיום טריקו וג'ינס, כמו בכל העולם, ואלה מהם שפונים לדת לבושים כאנשי דת. לא כל הכרזה של אדם על זהותו או על גורל בני עמו היא התרסה. אחמד כנעאן מבטא ביצירתו את עולמו. 

פליט
הפסל מורכב מהמוני מגזרות מתכת בצורה של דמות עם שקים ביד, דימוי החוזר על עצמו בהרבה עבודות.
























גיבור על סוס
מי לא תיאר גיבור על סוס? דורות של ציירים ופסלים הנציחו מנהיגים וגיבורי מלחמה. הגיבור של אחמד כנעאן הוא חייל בצבא הדקורציה. המוני רוכבים בשטיח יוצרים מראה מרהיב. בדרך כלל הם נעדרים, הם החלל במגזרת – חור בצורת גיבור. כנעאן יצר תחילה פסל של רוכבים בשורות, זה מאחורי זה, ואז גילה שאפשר לצרף אותם זה לזה באופן שיצור מראה של סבכה כמו בקירות המסורתיים של אבני המשרביה.

 

 

 

 
אבני המשרביה
אבן המשרביה היא אלמנט אדריכלי מהמסורת של ארצות ערב. היא נועדה לסנן את קרני השמש החודרות לבית, לרכך אותן וליצור צל. האשה הנמצאת בתוך הבית יכולה להסתכל דרך קיר אבני המשרביה על הנעשה ברחוב, אבל האנשים שברחוב אינם יכולים לראות את הנעשה בתוך הבית וכך נשמרת הפרטיות. כנעאן מכסה רבים מציוריו בסבכה של משרביות, אם באמצעות צבע ומכחול ואם באמצעות סבכה ממשית ממתכת. הוא מסתיר ומגלה חלקים כרצונו.
 
 

 

 
אשת האמן


חשבתי על כך, שקיר המשרביה הוא גם מסננת למציאות. מה שרואים מבפנים לא רואים מבחוץ ולהפך. גם היהודים והערבים רואים מציאות שונה, גדלים על סיפורי משפחה אחרים ועל מורשת אחרת. כשמכירים את האחר הוא מפסיק להיות מפחיד ומאיים והופך להיות אדם. 


 באותה שבת שבה ביקרנו בגלריה של אחמד כנעאן התקיים פסטיבל פיסול באבן בכפר מג'ד אל כרום. אחרי הביקור בגלריה נסענו עם האמן לראות את הפסטיבל. פסטיבל פיסול באבן – פירושו ששה אמנים העובדים בחצר של בית ספר על הפסלים שלהם במשך שבוע או קצת יותר. כנעאן הוא אחד מהם. פסטיבלים כאלה התקיימו לאחרונה גם בכפר יסיף ובכפרים אחרים. כשמסיימים את העבודה על הפסלים מציבים אותם בכיכרות ביישובים. גם הכיכרות של טמרה מטופחות ומוצבים בהן פסלים.


שאלנו מדוע אין פרסום לפסטיבלים האלה. "אין תקציב" אומרים האמנים, אבל זה לא מרפה את ידיהם. יש המון יצירה אמנותית במגזר הערבי. אולי זה הכלי לבטא דברים. אמנות היא כלי בכל מקום, אבל אולי כאן היא צורך קיומי. יש רעב ליצירה. כנעאן אומר שגם בין הפלסטינים ביהודה ושומרון זה כך.

 

מימין למעלה – אחמד כנעאן ליד הפסל שלו
משמאל למעלה – אחת הבנות מגניגר מתנסה בעבודה על גוש האבן



אנחנו העברנו כמה שעות נעימות ומעניינות עם אחמד כנעאן. לאחרונה הוא מקבל קבוצות רבות בגלריה שלו בטמרה. באים אנשים מבוגרים, תלמידי בית ספר וגם גני ילדים.


גם אתם מוזמנים לבוא. חוויית ביקור בסטודיו ובגלריה של כנעאן היא כמו חוויה של אירוח בבית: נעימה, מלמדת ולא רשמית. אם אין לכם חברים להתארגן עמם תוכלו להתייעץ עם האמן ולהתעניין מתי מגיעה אליו קבוצה. עלות הביקור משתנה על פי גודל הקבוצה, והיא נעה בין 20 ל-30 ש"ח לאדם.טלפון לתיאום: 0527716600

 
אפשר לראות פסלים של כנעאן בכמה מקומות בארץ, למשל בפארק המחצבה בכרמיאל או במוזיאון הפתוח בעומר. דברים שכתבה האוצרת רותי אופק: הפסלים של אחמד כנעאןהסרט מראה את טקס החנוכה של תערוכת הפסלים בגן הפתוח בעומר. התערוכה הוצגה בשנים 2010 – 2012.  

 

 






התמונות בפוסט:

 

 

– את הפסלים בחצר ובמג'ד אל כרום אני צילמתי.

– את המבקרים בסטודיו, בחצר ובגלריה, צילם אחמד כנעאן, לרבות התמונות שבהן החבורה שלנו מצולמת.
– תמונות הציורים שייכות לאמן והועלו לפוסט ברשותו
 
שמחה שהייתם כאן אתי והגעתם עד לכאן. מוזמנים להגיב ומקווה לפגוש אתכם גם בפוסט הבא שכבר מתבשל בהילוך גבוה.


 

 

 

סיפורים של אנשים, מסלולי טבע, אמנות, קהילות ייחודיות ומסורות – על כל אלה אני מספרת בשמתי לב. תצטרפו אלי? אני מזמינה אתכם.

עוד על החברה בישראל

לסיום חודש הרמדאן – חוויות מסיור בטייבה

להמשך קריאה »

זכרונות מרומא – הם שכחו למה הם יושבים על הכיסא הרם

להמשך קריאה »

הושטת יד היא מחווה חברית. מדוע הפסקנו לתת יד ולרקוד במעגלים?

להמשך קריאה »

Facebook Comments

« הקודם
הבא »
2 תגובות
  1. הושטת יד היא מחווה חברית. מדוע הפסקנו לתת יד ולרקוד במעגלים? | שמתי לב מרץ 25, 2017 בשעה 9:43 pm הגב

    […] אלטרנטיבה של אקטיביזם חברתי. כתבתי פוסט על האמנות של אחמד כנעאן ובו הצגתי את הנרטיב הערבי שכל כך חשוב שנזכור ואת הקסם […]

  2. מעבר לכביש 65 - שבת באום אל פחם - שמתי לב מאי 10, 2017 בשעה 2:49 pm הגב

    […] לאן קינדה חברתי מסתכלת? שם נמצאת שיירת הגמלים – פסלו של האמן אחמד כנעאן שעל הביקור בגלריה שלו בטמרה סיפרתי כאן […]

השארת תגובה

ביטול

הי,

שמי זיוה.

'שמתי לב' החל להיכתב כמעט מעצמו באמצע 2015. כשמטיילים תמיד קורים דברים מעניינים והסיפורים מתגלגלים על הדרך. 

אני עוסקת כיום בתכנון טיולים בהתאמה אישית. אתגר מיוחד שבחרתי להתמודד עמו הוא תכנון טיולים גם למטיילים בתחבורה הציבורית.

כמו כן, אם יש לכם עסק ירוק או סיפור מעניין – אתם מוזמנים לפנות אלי.

עוד עלי קראו כאן.

Facebook
Instagram

עוד יש מפרש לבן באופק

רוצה לברוח אתי קצת אל מקומות רחוקים וקרובים, אל נופים ואל מנגינה של שפה זרה?

הצטרפו אל מועדון הקוראים של שמתי לב 

מה נוכל לעשות ביחד

  • יש לך עסק תיירות ירוק? אפשר לדבר על שיתוף פעולה
  • רוצים יעוץ לטיול הקרוב באירופה? מוזמנים לפנות אלי
  • יש לך שאלה או רעיון לשתף? אני פתוחה לשמוע

052-3741683    ziva.samtilev@gmail.com

על מה אפשר לקרוא פה

  • בית
  • מי אני
  • תכנון טיולים
  • המלצות
  • הבלוג
  • בישראל ובעולם
  • לטייל בתחב"צ
  • קשר
  • טיפים
תפריט
  • בית
  • מי אני
  • תכנון טיולים
  • המלצות
  • הבלוג
  • בישראל ובעולם
  • לטייל בתחב"צ
  • קשר
  • טיפים
בואו לבקר באתר הטיולוגים

כל הזכויות שמורות לזיוה רענן © samti-lev.com

Theme by CLASS - WordPress Themes
גלילה לראש העמוד

הי,
אני שמחה שהגעת לכאן ומזמינה אותך להישאר.

אני כותבת לאנשים:

  • שמחפשים השראה לטיול
  • שמתעניינים בתרבות המקומית
  • שאוהבים לגלות פינות נחבאות

שלום,

אני כותבת על המוכר והפחות מוכר. יש לי גם טיפים, ולפעמים הם לא רעים בכלל. 

שווה להישאר, לא?

ההרשמה כאן. תמיד אפשר גם לבטלה.

דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס