דברים שרואים משם לא רואים מכאן – ביקור בסטודיו של אחמד כנעאן

החצר עם הפסלים של האמן בגלריה של אחמד כנעאן

הקבוצה שלנו היתה סקרנית וכנעאן ענה בסבלנות לגשם של השאלות שהמטרנו עליו. את סיפורן של הספינות הוא סיפר בקצרה, לא הדגיש במיוחד את האלמנט המשפחתי ורק בעקבות ההפצרות שלי הוא סיפר לי בהמשך על קורותיהם של בני משפחתו ואיך הגיעה חלק מהמשפחה מבלד אלשייך אל טמרה.

כנעאן עוסק בנושאים רבים. הוא מרבה למתאר את סביבתו: בנות משפחתו, שתי ידידות שהן אמניות, מסיק הזיתים ובכלל זה גם השוהים הבלתי חוקיים המעבירים את לילותיהם במטעי הזיתים. פעם ביקר בכפר ליד בית לחם שחוגגים בו אחת לשנה את פסטיבל החסה. הוא צייר בעקבות החוויה הזאת את מעגל הרוקדים.

מסיק הזיתים

פסטיבל החסה בכפר ליד בית לחם

נושא הפליטות הוא מוטיב החוזר על עצמו בצורות שונות. כל אדם נושא עמו את המטען שלו. ביצירתו של כנעאן יש אפילו אלמנט של תיעוד. למשל, מראה הערבי עם הכפייה והעקל שהיה חלק מהנוף האנושי הולך היום ונעלם. הצעירים לובשים כיום טריקו וג'ינס, כמו בכל העולם, ואלה מהם שפונים לדת לבושים כאנשי דת. לא כל הכרזה של אדם על זהותו או על גורל בני עמו היא התרסה. אחמד כנעאן מבטא ביצירתו את עולמו. 

פליט הפסל מורכב מהמוני מגזרות מתכת בצורה של דמות עם שקים ביד, דימוי החוזר על עצמו בהרבה עבודות.

גיבור על סוס
מי לא תיאר גיבור על סוס? דורות של ציירים ופסלים הנציחו מנהיגים וגיבורי מלחמה. הגיבור של אחמד כנעאן הוא חייל בצבא הדקורציה. המוני רוכבים בשטיח יוצרים מראה מרהיב. בדרך כלל הם נעדרים, הם החלל במגזרת – חור בצורת גיבור. כנעאן יצר תחילה פסל של רוכבים בשורות, זה מאחורי זה, ואז גילה שאפשר לצרף אותם זה לזה באופן שיצור מראה של סבכה כמו בקירות המסורתיים של אבני המשרביה.

אבני המשרביה אבן המשרביה היא אלמנט אדריכלי מהמסורת של ארצות ערב. היא נועדה לסנן את קרני השמש החודרות לבית, לרכך אותן וליצור צל. האשה הנמצאת בתוך הבית יכולה להסתכל דרך קיר אבני המשרביה על הנעשה ברחוב, אבל האנשים שברחוב אינם יכולים לראות את הנעשה בתוך הבית וכך נשמרת הפרטיות. כנעאן מכסה רבים מציוריו בסבכה של משרביות, אם באמצעות צבע ומכחול ואם באמצעות סבכה ממשית ממתכת. הוא מסתיר ומגלה חלקים כרצונו.

אשת האמן חשבתי על כך, שקיר המשרביה הוא גם מסננת למציאות. מה שרואים מבפנים לא רואים מבחוץ ולהפך. גם היהודים והערבים רואים מציאות שונה, גדלים על סיפורי משפחה אחרים ועל מורשת אחרת. כשמכירים את האחר הוא מפסיק להיות מפחיד ומאיים והופך להיות אדם.   באותה שבת שבה ביקרנו בגלריה של אחמד כנעאן התקיים פסטיבל פיסול באבן בכפר מג'ד אל כרום. אחרי הביקור בגלריה נסענו עם האמן לראות את הפסטיבל. פסטיבל פיסול באבן – פירושו ששה אמנים העובדים בחצר של בית ספר על הפסלים שלהם במשך שבוע או קצת יותר. כנעאן הוא אחד מהם. פסטיבלים כאלה התקיימו לאחרונה גם בכפר יסיף ובכפרים אחרים. כשמסיימים את העבודה על הפסלים מציבים אותם בכיכרות ביישובים. גם הכיכרות של טמרה מטופחות ומוצבים בהן פסלים. שאלנו מדוע אין פרסום לפסטיבלים האלה. "אין תקציב" אומרים האמנים, אבל זה לא מרפה את ידיהם. יש המון יצירה אמנותית במגזר הערבי. אולי זה הכלי לבטא דברים. אמנות היא כלי בכל מקום, אבל אולי כאן היא צורך קיומי. יש רעב ליצירה. כנעאן אומר שגם בין הפלסטינים ביהודה ושומרון זה כך.   מימין למעלה – אחמד כנעאן ליד הפסל שלו משמאל למעלה – אחת הבנות מגניגר מתנסה בעבודה על גוש האבן אנחנו העברנו כמה שעות נעימות ומעניינות עם אחמד כנעאן. לאחרונה הוא מקבל קבוצות רבות בגלריה שלו בטמרה. באים אנשים מבוגרים, תלמידי בית ספר וגם גני ילדים. גם אתם מוזמנים לבוא. חוויית ביקור בסטודיו ובגלריה של כנעאן היא כמו חוויה של אירוח בבית: נעימה, מלמדת ולא רשמית. אם אין לכם חברים להתארגן עמם תוכלו להתייעץ עם האמן ולהתעניין מתי מגיעה אליו קבוצה. עלות הביקור משתנה על פי גודל הקבוצה, והיא נעה בין 20 ל-30 ש"ח לאדם.טלפון לתיאום: 0527716600   אפשר לראות פסלים של כנעאן בכמה מקומות בארץ, למשל בפארק המחצבה בכרמיאל או במוזיאון הפתוח בעומר. דברים שכתבה האוצרת רותי אופק: הפסלים של אחמד כנעאןהסרט מראה את טקס החנוכה של תערוכת הפסלים בגן הפתוח בעומר. התערוכה הוצגה בשנים 2010 – 2012.       התמונות בפוסט:     – את הפסלים בחצר ובמג'ד אל כרום אני צילמתי. – את המבקרים בסטודיו, בחצר ובגלריה, צילם אחמד כנעאן, לרבות התמונות שבהן החבורה שלנו מצולמת. – תמונות הציורים שייכות לאמן והועלו לפוסט ברשותו   שמחה שהייתם כאן אתי והגעתם עד לכאן. מוזמנים להגיב ומקווה לפגוש אתכם גם בפוסט הבא שכבר מתבשל בהילוך גבוה.