עיניים קטנות, מסתכלות וחוקרות, מציירות לי את כל העולם, פי רי פי פי…
על הנשים שטיפסו על הרים לפעמים, רק לפעמים, אנחנו זזים באמת ממסלול הטיולים המקובל ואולי אף המתבקש. לפעמים מגלים שם
כמו ציור הולנד כבשה אותי. היא כל כך ציורית. לפעמים היא ורמיר ולפעמים ון גוך. במוזיאון ון גוך רואים היטב
אני כותבת לאנשים:
אני כותבת על המוכר והפחות מוכר. יש לי גם טיפים, ולפעמים הם לא רעים בכלל.
שווה להישאר, לא?
ההרשמה כאן. תמיד אפשר גם לבטלה.
כלי נגישות