עיניים קטנות, מסתכלות וחוקרות, מציירות לי את כל העולם, פי רי פי פי…
2015 היא שנת המאה לרצח העם הארמני. ירון וייס טייל בארמניה, התאהב בארץ ובאנשיה, והוא מספר על הפצע הפתוח שמקשה
אני כותבת לאנשים:
אני כותבת על המוכר והפחות מוכר. יש לי גם טיפים, ולפעמים הם לא רעים בכלל.
שווה להישאר, לא?
ההרשמה כאן. תמיד אפשר גם לבטלה.
כלי נגישות