חוויות, מידע וטיפים
לקראת שמונה בבוקר מתחילה תכונה בסירה. אני עוד מתכרבלת בשמיכה. אור ראשון מתחיל באוקטובר רק לקראת השעה הזאת והבקרים קרירים. אם המיטות היו מפנקות יותר אולי היינו ממשיכים לישון עוד קצת.
אסף, האיש שלי, מתחיל להתארגן. אני מעדיפה לחכות שיפנה לי את החדר כי המקום צר, ובינתיים אני נהנית בשמיכה הנעימה. אחותי הנמרצת והאיש שלה כבר בצעידת בוקר. אולי יביאו בגטים טריים לארוחת הבוקר מהכפר הסמוך. אבא בחלל המשותף במטבח שותה קפה. שאר יושבי הסירה בהתארגנות. יום חדש מתחיל בסירה.
אחרי הפוסט על סיפורה של תעלת דו מידי, מגיע הפוסט המעשי יותר.
ניווט מהיר בפוסט
חוויות
שייט בתעלה מרמז על חוויה מונוטונית, אבל אנחנו אהבנו אותה מאוד. במקום כזה שמתקדמים בו באטיות, העיניים נפקחות וכל ניואנס בנוף מעניין: הצמחייה המתחלפת, שביל צדדי שמתגלה, גשר יפה מעל לתעלה, ברווזים במים, מפגשים קצרים עם שייטים או עם מפעילי הלוקים – כל אלה מייצרים עניין ותחושה כאילו התעלה רוחשת חיים.
באופן אישי מצאתי הרבה יופי בלוקים וסביבתם. יש בהם הרבה מן הקבוע, והחזרה הזאת מייצרת תרבות אסתטית: המעגן המעוגל, בית התעלה עם תריסי העץ הירקרקים, הוורד המטפס על הקיר או עץ הפרי ליד הבית, העץ המצל על שער הלוק והשלט הקבוע המעיד על נתונים ומרחקים. ההיסטוריה מהדהדת דרך כל האלמנטים האלה, ואותי זה הקסים.
יש גם קשיים
תנאי המגורים בסירה קשוחים למדי. המיטות הן דרגשים צרים שעליהם מונח מזרן פשוט. היינו שמונה בסירה שנחשבת כמתאימה ל-12. יש בה חמישה חדרי שינה ותפסנו ארבעה מהם. את החדר הנוסף הפכנו לחדר מזוודות מפני שלא היה להן מקום בחדרי השינה שלנו.
השולחן במטבח התאים בדיוק בשבילנו, ואין לי מושג איך בדיוק מכניסים 12 איש בסירה כזאת. זה אפשרי אולי בתאוריה אבל לא ממש מעשי מהרבה בחינות, לפי דעתי גם לא עם ילדים.
לכל חדר יש מקלחת קטנטונת משלו. שתי מקלחות מהארבע שהשתמשנו בהן נסתמו במהלך השבוע, אבל לא קורה כלום אם מדלגים יום אחד על מקלחת. בסתיו זו בוודאי לא בעיה. מה שהציק יותר מכל לאחדים מאתנו אלה המיטות הצרות והקשות.
באופן מפתיע הצפיפות לכשעצמה לא היתה קשה לנו. רוב היום מבלים בחוץ. בסיפון יש מרחב ולרוב ישבנו בחבורות קטנות. חלק בסיפון העליון וחלק בחרטום הספינה.
יש שולחן אוכל גם על הסיפון. יצא לנו לנצל אותו פעם אחת כי לפעמים היתה רוח קרירה. כששטים מתעטפים בשכבות, אבל כשאוכלים מעדיפים מקום מוגן.
הישיבה בחלל הקטן במטבח בארוחות היתה לנו נעימה. המטבח של הסירה מצוין ומצויד בכל מה שצריך (פרט למדיח, אם מישהו מצפה לזה).
איך מתנהל השייט
דרכי הגעה לנקודת היציאה
בסעיף הזה אקדים ואומר שהדוגמה שלנו לא בהכרח מייצגת מפני שממוצע הגיל שלנו הוא מאוד גבוה. להורים בני התשעים (אמא 88 ואבא 92) כבר לא קל. למעשה בחרנו בשייט כי פעם היינו הולכים הרבה בטיולים והיום זה כבר לא אפשרי. אבל השייט שווה כמובן גם מבחינות אחרות.
בנוסף, מדובר בתקופת קורונה והחשש מנסיעה ברכבת ומונית נמצא ברקע. רוב המשפחה חזרה לארץ מיד לאחר השייט והיה צריך לנסוע במהלך השייט לעשות בדיקת קורונה.
בגלל כל הדברים האלה החלטנו לשכור שני רכבים כבר בשדה התעופה. אתם הגענו לשייט והם ליוו אותנו לכל אורכו. משמעות הדבר שהקפצנו רכבים לאורך המסלול. בכל בוקר יצאו שני נהגים להקפיץ רכב אחד קדימה, ובכל ערב היתה נסיעה של שני נהגים כדי להביא את הרכב שנשאר מאחור. פה ושם אחד הרכבים שימש גם בהקפצה לכפר הסמוך כדי לטייל בו.
בתנאים רגילים אנשים מגיעים במונית, בשילוב של רכבת ומונית או ברכב אבל משאירים אותו במקום בטוח (אם יש) לשבוע. הגעה במונית לתעלת דו מידי אפשרית מטולוז אבל עם פרוץ מגפת הקורונה נפסקו הטיסות מהארץ לטולוז. חברת איזיג'ט מתכננת לחדש את הטיסות לטולוז באפריל 2022. ניתן להגיע ברכבת משדה התעופה במרסיי לבזייה (Beziers) או לנרבון (Narbonne), ומהן המרחק אל השייט קצר. אנחנו הגענו מברצלונה היות שהטיסות שלנו למרסיי בוטלו ותאריכים חלופיים לא התאימו לנו. הההבדל בין ברצלונה למרסיי מבחינת המרחק זניח.
קניות בסופרמרקט
הצטיידנו בהמון מצרכים לקראת העלייה לסירה ועשינו עוד השלמה אחת במהלך השבוע.
אופניים
חשבנו שבאוקטובר אין צורך להזמין מראש. טעינו. תמיד צריך להזמין מראש. עושים זאת ביחד עם ההזמנה של הסירה. פרט לכיף שבדבר אופניים הן גם דרך להגיע לכפרים המרוחקים מעט מהתעלה. אנחנו היינו היחידים בתעלה ללא אופניים.
עונות השנה
בזכות מיקומה בדרום צרפת, קרוב לים התיכון, עונת השייט בתעלת דו מידי היא מהארוכות בענף, ממרץ ועד נובמבר, אבל לתחושתי לא רצוי לפני אפריל ואחרי אוקטובר. מניסיוננו באוקטובר מאוד נעים בתעלה. מזג האוויר היה קריר לעתים בעת השייט בגלל הרוח. השייט שלנו התחיל בקרירות הזאת ובהמשך צצה השמש והיו ימים נעימים מאוד. השלכת התקדמה במהלך שבוע השייט שלנו, מה שהוסיף ליופי ולאווירה.
יש תנועת סירות אבל לדברי שומרי הלוקים זו תנועה דלילה בהרבה מאשר בקיץ. שומר לוק אחד העריך שבאוקטובר עוברות כ-17 סירות ביום בלוק שלו לעומת 70 באוגוסט. בקיץ יש לעתים תור מתמשך בכניסה ללוק. ומאידך, ניתן בוודאי ליהנות יותר מהמסעדות בצדי התעלה ומאווירה המיוחדת לקיץ. אנחנו מאוד התקשינו בנושא המסעדות. אחדות סגורות ואלה שפועלות מקפידות מאוד על שעות השירות.
עגינת לילה וטיפול בסירה
כשמקבלים את הסירה מתקיים תחילה תדריך מאוד מקיף ומפורט ומקבלים גם מפות ומידע כתוב על כל מה שדרוש, ובכל זאת התייחסתי כאן לשאלות שנשאלתי ולדברים שחשבתי עליהם, בתקווה שיתנו תמונה למתלבטים.
ניתן לעגון בכל מקום, גם סתם כך בצד התעלה, אולם יש צורך להגיע מפעם לפעם למעגן מסודר כדי למלא מים ולטעון חשמל.
במעגנים המסודרים יש עמדות הטענה. המים והחשמל הם באותה עמדה. כדי למלא מים יש לקנות ז'יטונים במעגן. יש לגשת לצורך זה אל העובד במקום.
בציוד הנמצא בסירה יש גם יתדות ופטיש למקרה שעוגנים מחוץ למעגנים המסודרים. אנחנו עגנו כך וכך.
את המים האפורים מרוקנים מדי פעם בתעלה.
אם יש תקלה, אפשר להזעיק טכנאי מהחברה. עשינו זאת פעם אחת והוא הגיע די מהר. הפסקת הצהרים שלנו באותו יום אמנם התארכה אבל זה לא השבית אותנו לכל היום.
חברת השייט
הסירה שהזמנו היתה של חברת Le Boat, אחת הידועות בענף. ההזמנה בפועל היתה מחברת גורדון בארץ. אני לא יודעת להשוות לחברות אחרות. אני חושבת שכדאי להתקשר עם חברה בארץ שיש לה יועץ טוב שניתן לדבר אתו. אנחנו לא התכוננו ביסודיות לשייט הזה (לא בגלל החברה). הניסיון שלנו מלמד שלומדים מהר, ובכל זאת אם יש תובנה כלשהי, זו ההמלצה שלי.
מסלולי שייט בתעלה
היות שתעלת דו מידי ארוכה יש בה קטעי שייט שונים. בשונה מפעילות המסחר בעבר שמטרתה היתה להגיע במהירות ליעד, בשייט תיירותי לוקחים את הזמן ואין מטרה לגמוע מרחקים. לכן קטעי השייט מוגבלים באורכם.
קטע השייט שלנו היה חד-כיווני, במעלה הזרם, מהמעגן בעיירה Homps אל המעגן בעיירה Castelnaudary. השייט הוא משבת עד שבת, אבל יתכן שניתן לשוט פחות ימים אם רוצים להתנסות בחוויה קצרה תחילה. כמו כן, יש מסלולי הלוך ושוב ואולי זה פרקטי למי שמגיע לתעלה ברכבת או מונית.
כשאתם מזמינים שייט בתעלת דו מידי כדאי להתייעץ עם החברה של הסירות לגבי המסלול. לכל חברה יש נקודות שירות שונות לאורך התעלה וגם בזה תלוי המסלול. אני מכירה משפחה שהחלה את השייט באדגה (Adge), כמעט בקצה התעלה סמוך לים התיכון, עברה בבזייה (Beziers) שהיא עיר תוססת למדי, וסיימה בקרקסון. לדעתי זה מסלול שמאוד מתאים למי שמגיע לשייט ברכבת, כי יש תחנות רכבת בבזייה ובקרקסון. אצלנו קרקסון היתה באמצע המסלול.
אופי המסלול שלנו
בימי השייט הראשונים ליוו אותנו הכרמים בצד הדרך. התעלה חוצה את דרך היין של Minervois, ולאורך הדרך יש הזדמנויות לבקר ביקבים. במהלך השייט הכרמים התחלפו בשדות חרושים. באביב הם בוודאי ירוקים. יש כמה כפרים שיושבים במרחק כק"מ מהתעלה והיו שהלכנו לטייל בהם. יישובים שהתעלה ממש חוצה אותם הם רדורט (La Redorte), טרבס (Trebes) וקרקסון (Carcassonne).
קרקסון היא עיר של ממש והיא מפורסמת מאוד בקנה מידה בינלאומי בזכות העיר העתיקה המבוצרת שלה. פרט לקרקסון הכל נראה מנומנם באזור. אולי גם לעונה, אמצע אוקטובר, יש חלק בכך. "מנומנם" זה לא בהכרח חיסרון כשמדובר בשייט כי יש התאמה מלאה לאווירה ולמהלך הטבעי של השייט.
טיולים בצד התעלה
קרקסון
קרקסון היתה יעד התיירות הקלאסי היחיד במסלול שלנו. יש בה עיר מבוצרת עתיקה ועיר חדשה, שחלקה אף הוא עתיק למדי. העיר לא היתה תחילה בציר של התעלה עד שבמאה ה-18 הבינו את הפוטנציל המסחרי שבחיבור העיר לתעלה והטו אותה כדי לחברה.
החלטנו לנצל את ההגעה לקרקסון כדי לישון לילה במלון ולהתאוורר מהתנאים הקשוחים בסירה. הזמנו מקום מהיום להיום ב-Hôtel Astoria. המלון בעל שני הכוכבים זול, בסיסי מאוד, פשוט ונטול חן, אך המיטות בו נוחות, הוא נקי, החדרים מרווחים והמקלחת מרווחת ומצוינת. ביום שני בערב רוב המסעדות בעיר היו סגורות ולמזלנו מצאנו מסעדה יפנית אחת פתוחה. המלון קרוב לתעלה.
למחרת טיילנו בעיר העתיקה. החומות הכפולות עם שלל מגדליהן מרשימות מאוד, אבל העיר המתגלה בפנים תיירותית מאוד ולא יפה כמו ערים עתיקות אחרות שראיתי וראינו כולנו בצרפת אפילו בטיול הזה.
קרקסון היתה אכזבה במידה רבה מפני ששמעתי עליה לא פעם. הסטטיסטיקות אומרות שזוהי העיר המבוצרת השנייה במספר המבקרים בצרפת אחרי מונט סן מישל. אבל עדיין שווה לבקרה. אולי משהו בסיטואציה שלנו יצר את התחושה. במרכז העיר החדשה נמצא אזור עתיק אף הוא הנקרא "בסטיד סט לואי" ויתכן ששווה לבקרו. אנחנו ויתרנו. בקיץ מתקיימים בקרקסון הרבה אירועים והחומות מוארות בלילה.
חזרנו אל הסירה בשמחה כאילו אנו שבים הביתה.
טיפ:
המרחק מהמעגן לעיר המבוצרת לא קטן. הגענו אליה ברכב אבל כדאי לדעת שאוטובוס 4 היוצא ממעגן הסירות מגיע אל העיר העתיקה. אפשר להגיע גם במונית. תחנת הרכבת קרובה למעגן, ושם בוודאי יש מוניות. מול תחנת הרכבת יש גם עמדת אופנים להשכרה. יתכן שיש צורך להתחבר לאפליקציה כשלהי כדי לנצל.
טיולים נוספים בצד התעלה או בקרבתה
מעבר לקרסון שהיא יעד תיירות מובהק, הטיולים במהלך השייט הם מזדמנים. חברת השייט מספקת מפות והמלצות. שום דבר ממה שראינו אינו חובה והכל היה פסטורלי ומקסים, כך שמה שתבחרו יהיה נחמד.
הנה כמה דברים שראינו ועשינו:
הלוק הסמוך לכפר פושריק (Puicheric) הוא השמח ביותר בתעלה כולה. אחד משומרי הלוק פיתח תחביב כדי להפיג את השעמום ויצר אינסוף דמויות של בני אדם ובעלי חיים מגרוטאות. שווה לטרוח ולקשור את הסירה במעגן שאחרי המעבר בלוק, כדי לגשת לראות.
פרט לכך הלכנו אל הכפר (מנקודה אחרת) כדי לראותו. הוא נמצא במרחק כ"ק"מ מהתעלה. יש בו מגדל עתיק רב עצמה.
באחד מקטעי השייט ראינו קבוצה של בתים ציוריים בצד התעלה ומיד החלטנו לקשור את הסירה ולצאת לבדוק את המקום. זו היתה חווה חקלאית פעילה עם כמה בתים היסטוריים.
באחת מהליכות הבוקר שלה, אחותי גילתה בית אחוזה במרחק לא רב מהתעלה. אחרי ארוחת הבוקר הלכנו כולנו לראותו.
ביקרנו בכפר בראם (Bram) הנמצא במרחק קצר מהתעלה. המרכז ההיסטורי שלו בנוי במעגלים, שיטה עתיקה לחזק את ההגנה על היישוב. בבראם יש גם כמה מסעדות ומרכז מסחרי מאוד מסודר שבצדו כל החנויות המסורתיות של הכפר הצרפתי: שני בולנז'רי ופטיסרי עם מבחר לחמים גדול ומבחר עוגות מפתה, בוצ'רי (קצבייה) ופרומז'רי (חנות גבינות).
למשפחות המטיילות במסלול עם בני נוער כדאי לדעת שלא רחוק מבראם יש מקבץ אגמים שמתקיימות בהם פעילויות ספורטיביות שעשויות להוות אטרקציה.
ופרט לכל אלה היו הליכות בוקר וערב בצד התעלה. הכל היה בעינינו רב קסם.
הלוקים במסלול
המסלול שלנו היה מרובה לוקים, וביניהם היו גם כפולים ומשולשים לרוב. הכוונה לשניים או שלושה תאי שייט רצופים. הלוק הגדול ביותר שעברנו היה גם האחרון. לפני המעגן בקסטלנאודרי עברנו לוק בעל ארבעה תאי שייט רצופים. עולים, עולים ועולים, ואז מגיעים למעגן הענק של קסטלנאודרי – מראה בהחלט מרשים לסיום השייט.
מהסתכלות על שייטים אחרים למדנו מהר מאוד שבלוקים הגדולים אין צורך לזרוק כל הזמן את החבלים אל הרציף ולהחזירם לסירה, ואפשר פשוט ללכת עם החבל מלוק אחד לשני. הסירה ממילא מתקדמת באטיות בלוקים, בקצב של ההולך לצדה. בתמונה רואים את אחותי עושה את זה.
אני הייתי לרוב טוראית חרטום או ירכתיים, כי אני לא מנתרת מהסירה בקלילות כמו חלק מחברי הצוות שלנו. אבל אחרי כמה ימים הודעתי ש"היום אני רוצה להיות בחוץ". ירדתי מהסירה בדרכי הדובית משהו, וזכיתי לחוות גם את הזווית הזאת.
משהו שכדאי לדעת
הלוק הגדול ביותר בתעלה נמצא מצפון ל-Beziers. זהו קטע שלא שטנו בו. יש בו שמונה תאי שייט רצופים, ואחריו, במפלס העליון, ק"מ רבים של שייט נטול לוקים. אקלוז' פונסרן נחשב למופת הנדסי המהווה אתר תיירות בפני עצמו. עברנו כל כך הרבה לוקים שלא חשנו צורך לראות דווקא אותו, אבל אם אתם באזור בזייה שלא למטרת שייט שווה לבקר ב- Ecluses de Fonseranes
אל הלוק המשולש שבתמונה, לפני ההגעה לעיירה טרבס, הגענו בזמן הפסקת הצהרים של שומרי הלוקים. לכן רואים את הסירות חונות בצד התעלה לפני הלוק. השוויצרים, שתי סירות לפנינו, פתחו שולחן עם בירות וכל טוב. בשייט תעלות לוקחים את הזמן בכיף. שער של לוק סגור זה לא תקלה אלא חלק מההוויה של השייט. הכל עניין של סטייט אוף מיינד.
טיפים
- בעת ההזמנה בדקו את הפסילטיז של הסירות השונות והשוו בין הדגמים הרלוונטיים לכם
- הביאו מעט ציוד אישי ככל האפשר. המרחב האישי בסירה קטן מאוד.
- הזמינו אופנים מראש, גם מחוץ לעונה. אחרת לא יהיו.
- בסירה אין ווייפיי. דאגו לחבילה או לסים כלשהו. כמו בכל האיחוד האירופי השקעים מתאימים לטלפונים סלולריים אך לא למכשירים ישראליים אחרים. אם אתם מביאים לפטופ זכרו להביא מעביר.
- אם רוצים לאכול במסעדה בגדת התעלה או בכפר סמוך (היכן שיש), תכננו להגיע בזמן. ארוחת צהרים מוגשת לרוב אך ורק בין 12.00 ל-14.00, ולפחות חצי שעה קודם לכן לא מקבלים סועדים חדשים. ארוחת ערב בין 7.00 ל-9.00 או 10.00. שעות השירות קשיחות מאוד, במיוחד בשולי העונה.
- מרק מוכן בקופסאות שיש בסופרמרקטים בצרפת בתוספת קרוטונים היה הלהיט שלנו כדי לאכול משהו חם ולהמעיט בבישול. מחממים והמרק מוכן.
- בגטים טריים ולפעמים אף קרואסונים היו להיט הבוקר שלנו. כשאין כפר בגדת התעלה יש לרוב במרחק לא רב ואפשר לקפוץ להביא. אצלנו השירות היה ברגל או ברכב. אופניים הם פתרון טוב לכך.
- חשבו על הזמן הפנוי. אולי תרצו להביא משחק, קלפים, חידונים או משהו שיעסיק את החבורה שלכם.
- שימו לב לשעות של פעילות הלוקים. בין 12.00 ל-13.00 זו הפסקת צהרים. אם יש רצף של לוקים רבים הקרובים זה לזה חלקו אותם בין הימים כדי לא להתעייף. עברו באחדים בסוף יום השייט ושמרו את היתר ליום המחרת.
- תכננו בערב את יום המחרת. שימו לב לדברים הבאים: האם יש טיול נחמד שכדאי לרדת בשבילו מהסירה, האם יש מסעדה ששווה להתאמץ בשבילה, האם יש מצבור של לוקים.
- השאירו הרבה זמן לספונטניות. התכניות שעושים הן בסיס בלבד. זה חשוב בכל טיול, קל וחמר בשייט תעלות
- בואו לשייט ברוח ספורטיבית
טיול לפני השייט או אחריו
השייט בתעלה הוא חוויה בפני עצמה ורבים נוסעים לשייט בלבד. אבל אם ברצונכם ובאפשרותכם להאריך את הטיול, יש כמה אפשרויות שכולן אטרקטיביות.
צרפת היא חבית ללא תחתית מבחינת אפשרויות הטיולים, ודרום צרפת באופן מיוחד. זה כבר הטיול החמישי שלי בדרום צרפת ועוד לא הגעתי להרבה יעדים שאני מאוד רוצה לטייל בהם בעתיד. אלו ההצעות שלי:
אריאז' (Ariege) – מחוז בפירנאים
זה הטיול שאסף (בן הזוג שלי) ואני בחרנו בו הפעם. כשהסתיים השייט רוב המשפחה חזרה מיד הביתה ואנחנו נשארנו לחמישה ימים נוספים. מתאים לשלב אותו כשהבסיס לשייט הוא שדה התעופה בטולוז או ברצלונה. אצלנו הוא השתלב בציר הנסיעה שלנו לברצלונה.
זה אזור נהדר שמתאים מאוד בעיני גם למשפחות מפני שהוא משלב בין נוף הררי למגוון אתרים מעניינים. יש בו הרבה מערות, הרבה פארקי נושא לילדים וגם חוויות אקסטרים אם רוצים. האדם הקדמון מככב בו וגם הקתרים, זרם בנצרות שנרדף על ידי הכנסייה הקתולית ובנה מבצרים בראשי פסגות. האזור לא רחוק מטולוז וניתן לקפוץ גם אליה מבסיס באריאז'. לאזור הזה אקדיש בקרוב פוסט משל עצמו. יש כמובן עוד הרבה אזורים בפירנאים שאפשר לטייל בהם.
דורדון (Dordogne) ולוט (Lot)
אם מגיעים לשייט מטולוז, אפשר להוסיף טיול במחוזות דורדון ולוט, אזורי טיול נפלאים שהייתי בהם לפני שנים ומאוד אשמח לחזור אליהם. יש בהם אינסוף כפרים עתיקים משגעים, שווקים נהדרים, שייט קייקים ושייט בסירות היסטוריות בנהרות, עקבות רבות מספור של האדם הקדמון, פארקים בנושא, פעילויות לילדים, טירות ומבצרים, העיירה היפהפיה סרלה לה קנדה והאתר המרשים של עולי הרגל – רורמדור.
טולוז והאזור
אפשר להקדיש כמה ימים לטולוז עצמה וסביבתה. טולוז נקראת העיר בוורוד על שם גוון האבן הורדרד שבו נבנתה. יש בה לא מעט מוזאונים, ובכלל זה מוזאון החלל האינטראקטיבי שהוא מעין פארק נושא. יש בה פארקים ומקורות מים (מישהו דיבר על נהר גארון ותעלת דו מידי?). במרחק לא רב מטולוז נמצאת העיר אלבי שבה יש מוזאון המוקדש לטולוז לוטרק. גם אלבי היא עיר בוורוד. ובקרבת אלבי יש כפרים יפים כמו קורד העתיקה ואחרים.
הטיול הזה אפשרי גם בתחבורה ציבורית
הרביירה של לנדוק
גם האזור של קצה התעלה, בחוף הים התיכון, עשוי להיות יעד. טיול שמרכזו ב-Beziers או סביבתה, המתפרס בן הערים פרפיניאן למונפליה, עשוי להיות מאוד נחמד. לא בדקתי את התחבורה באזור אבל אני מניחה שטיול כזה ניתן לביצוע גם בתחבורה ציבורית.
רמת סוון (Cevenes) וקניוני טארן
אם ההגעה לשייט היא ממרסיי, אפשר לטייל ברמת סוון באזור קניוני טארן. זה טיול שתכננתי לפרטים היות שהייתי בטוחה שזה יהיה המסלול שלנו, אבל זמן קצר לפני הטיול יעד הטיסה שונה לברצלונה. גם האזור הזה מלא באפשרויות למבוגרים ולילדים. נקודות ציון מיוחדות הן גשר מילו (Milau) האדיר שנבנה מעל עמק הנהר טארן, הקניונים עצמם, הכפרים העתיקים היושבים בתוכם, אפשרויות שייט ושפע של מערות.
פרובנס
אם הבסיס לשייט הוא שדה התעופה במרסיי, אז שילוב של פרובנס לגמרי מתבקש. כפרים עתיקים, ערים המציעות תרבות בשפע, קניונים אדירים, חולות צבעוניים, מערות, כרמים ויקבים, דלתת נהר הרון והקלנקים של קסיס ומרסיי. פרובנס היא אינסופית.
היות שפרובנס אינסופית ניתן לערוך בה טיול מקסים גם בתחבורה ציבורית.
קוסטה בראווה
אם הבסיס לשייט הוא שדה התעופה בברצלונה, זהו אזור הטיול המתבקש ביותר. אנחנו בילינו בו יום וחצי בדרך לשייט אך אפשר הרבה יותר. פעם הייתי בו שבוע. רצועת החוף של קוסטה בראווה פראית ומרשימה מאוד. האזור משלב בין שבילי חוף מקסימים לכפרי דייגים לבנים, מורשת האמנות של סלוואדור דאלי, כפרים עתיקים בפנים השטח, העיר העתיקה והיפה חירונה ואפשרות להגיע לאזור ההררי שבשולי הפירנאים.
רוצים להתייעץ על טיול בדרום צרפת או קוסטה בראווה?
מוזמנים בשמחה לפנות אלי ונדבר 052-374-1683
כמו בפוסט הקודם, גם פה למדתי והחכמתי. נראה שהיתה לכם חוויה מיוחדת במינה, שבאמת צריך להתכונן אליה כראוי ולדעת בפני מה עומדים ולמה לצפות. נראה לי שאם באים מוכנים זאת אכן חופשה מאוד יחודית ושונה, עם המון יתרונות בצידה. עדיין מתקשה לראות את עצמי עומדת בה.. אולי פעם. שמחה מאוד שנהנתם
תודה רבה, עינת 🙂
זה ממש אוצר מה שכתבת כאן. נהניתי מאד לקרוא על השייט והדינמיקה בספינה. עד שלא ישפרו את תאי הלינה זה כנראה לא בשבילי אבל החוויה בכללותה נראית שווה מאד. תודה על המדריך המפורט ושפע הטיפים.
תודה, איריס. השיקול מובן. אסף אמר חד משמעית שלא יעלה שוב על סירה. אני עוד חולמת לשוט עם הנכד שלי כשקצת יגדל. אני לא מבינה בסירות אבל יתכן שבסירות קטנות יותר יש דגמים שונים ויתכן שגם יותר נוחות, וחושבת גם לבדוק את הסירות באנגליה. לא בטוחה שאצליח לשכנע.
זיוה את כותבת נהדר. זו נראית חוויה מאוד מיוחדת. ונראה שנהניתם מאוד. מודה שלא לגמרי השתכנעתי לגבי שייט תעלות, אולי מתישהו בעתיד, אבל האזור נראה פסטורלי והקצב של הטיול מאפשר טיול רגוע יותר וזמן איכות ביחד וזה נפלא