טיול בהר יונה וברכסים הסמוכים של הרי נצרת
הגעתי השבוע פעמיים להר יונה, ההר של נוף הגליל. חיפשתי את האירוס הנצרתי, וראיתי את הפרחים האלגנטיים הולכים ונפתחים מביקור לביקור. אני אוהבת צמחייה עשבונית ופרחים שהטבע יצר כאילו במשיכת מכחול קלה, אבל אירוסי ההיכל הם פרחים מפוארים, מעין קתדרלות, והאירוס הנצרתי הוא ממש יצירה אדריכלית של הטבע. אפשר להסתכל בו עוד ועוד ולתהות על המבנה שלו ועל השילוב שבין הכתמים המנומרים לצבע הסגלגל העדין בעלי הכותרת.
השרפה הגדולה
המפנה המזרחי של הר יונה וכן הר כסולות והר דבורה נפגעו בספטמבר 2020 משרפה גדולה. ועדיין מרשים לטייל שם. האדמה החמה מצמיחה שפע של פריחה, הנוף מקסים והענפים השרופים נדמים לעתים לפסלים שחורים על רקע הנוף.
שמורת האירוס הנצרתי
על המדרון הפונה אל הר תבור, מאחורי בית הקברות של נוף הגליל, נמצאת השמורה היפהפייה של האירוס הנצרתי. בשמורה עובר שביל בנוי, מעין טיילת באורך כק"מ וחצי. ההליכה בה היא בנוף עשרה כוכבים. לאורכה יש פריחה שופעת של עריוני צהוב, שרידי פריחת חורף, צבעונים, אירוסים ופרחי אביב נוספים. יש שם גם עצי אורן הסלע. קו המתאר העגול שלהם משוחח עם קו המתאר העגול של הר תבור.
.
.
לשביל יש שתי כניסות:
האחת בשער ג' של בית הקברות, בין תחנת הכוח של חברת החשמל לגוש ג'.
כניסה נוספת נמצאת בגוש ד' של בית הקברות, מול "מרכז המזון".
כניסה נוספת נמצאת בגוש ד' של בית הקברות, מול "מרכז המזון".
ניתן להתחיל באחת, לסיים באחרת ולחזור חזרה דרך בית הקברות. אבל מאוד נחמד גם ללכת בשביל הלוך ושוב. כל כך יפה שם והשמורה כולה לא גדולה.
טיול בפסגת הר יונה
גם באזור הפסגה היו בשנים קודמות דיווחים על פריחה של אירוס נצרתי. אבל אני לא מצאתי אותה, ואני מתרשמת שעבודות בשטח מקשות על ההגעה. מקווה שהפיתוח אינו פוגע בצמח המוגן והנדיר.
במקום לרדוף במדרון ההר אחר פרח לב הזהב פניתי בעקבות השלט אל שכונת הר יונה, ולאחר מכן ימינה בפנייה הראשונה לרחוב עטרה עד שנראה גן משחקים מימין. ממול לגן המשחקים יש חניות ברחוב ושם השארתי את הרכב.
מכאן מתחיל שביל עירוני יפהפה העולה אל הפסגה. לאורכו יש מעין פרגולות יפות המעצבות את הנוף. למעלה יש מגדל מים בצבע כחול, חורשת זיכרון לחללי נוף הגליל, שביל פסגה מעגלי קצר ופרגולות נוספות אל מול הנוף.
לאחר שטיילתי בפסגה המשכתי בשביל ביער. לאורכו היתה פריחה מגוונת. היו שם הרבה עריוני צהוב ופרחי חורף ואביב. אפשר בטח לגלות תגליות בשבילי ההר אבל הגשם שטפטף איים להתחזק וחזרתי באותה הדרך שבה באתי אל הרכב.
יער צ'רצ'יל
בינתיים עברה כבר חתיכת יום טיול שמנה. היה סגרירי ורטוב, יום חורף של תחילת חודש מרץ שלא התאים לפיקניק. אבל רציתי לבדוק את האפשרות כדי לדעת בביטחון מה לומר לאנשים ששואלים, וגלגלי הרכב המשיכו להתגלגל אל יער צ'רצ'יל שבהר כסולות.
איך מגיעים? וויז מכיר את "יער צ'רצ'יל". אם הבטריה של הטלפון נגמרה סעו לפי ההסבר הבא:
סעו בשדרות מעלה יצחק, הציר הראשי שבין הר יונה לנצרת ולעמק. פנו מזרחה במעגל התנועה שבמרכזו ניצב פסל של רקדניות. אחרי כברת דרך קצרה תגיעו אל שלט המפנה אל דרך נוף בית קשת וזו הדרך גם ליער צ'רצ'יל. למעשה חניון יער צ'רצ'יל הוא התחנה הראשונה בדרך נוף בית קשת המקסימה.
סעו בשדרות מעלה יצחק, הציר הראשי שבין הר יונה לנצרת ולעמק. פנו מזרחה במעגל התנועה שבמרכזו ניצב פסל של רקדניות. אחרי כברת דרך קצרה תגיעו אל שלט המפנה אל דרך נוף בית קשת וזו הדרך גם ליער צ'רצ'יל. למעשה חניון יער צ'רצ'יל הוא התחנה הראשונה בדרך נוף בית קשת המקסימה.
מה יש בו? מצפור עם נוף עשרה כוכבים אל בקעת כסולות ועמק יזרעאל. הכפר הגדול למטה הוא אכסאל. יש חניון לרכבים, שולחנות פיקניק למכביר ומתקני ספורט. שביל רחב יוצא מאזור החניון אל ההר ולאורכו יער שרוף עם עצים כמו פסלים ושפע של פריחה. בתחילת מרץ עוד היו כלניות, והצבעונים היו בראשית הפריחה.
אפשרויות נוספות
המשכתי עוד קצת בנסיעה לאורך דרך נוף בית קשת, שהיא דרך כבושה רחבה, אבל כשהגעתי לבור בדרך עשיתי אחורה פנה וחזרתי. על פי האתר של קק"ל הדרך אמורה להיות מותאמת גם לרכב משפחתי רגיל אבל האוטו שלי הוא קופסה קטנה וגשמי החורף חרצו בורות וחריצים שהרתיעו אותי. נדרש כאן רכב מאסיבי יותר. אחרי כברת דרך לא ארוכה בדרך נוף בית קשת אפשר לפנות בצומת אל הר דבורה ולנסוע סביבו. גם כאן יש תצפיות ופרחים ואפשר לטייל בהר.
אלה היו כמה שעות נהדרות של טיול שלי עם עצמי. חלק מהטיול היה בגשם וקצת הזדרזתי. כשמטיילים עם בן או בת זוג או עם ילדים הולכים לאט יותר, מפטפטים, מתעכבים ומפקנקים, מה שהופך את הבילוי הזה ליום טיול מלא, ובוודאי אם ממשיכים ליער בית קשת.
מקומות נוספים שאפשר לשלב עם קטע אחד או שניים המתוארים פה הם הר הקפיצה ושביל הבשורה היפהפה המתחיל בו, וכמובן נצרת העיר או דרך נוף הר טורעאן, מצפון להר יונה ואתרים במרחב העמקים.
זהו. סידרתי לכם יום טיול ארוך. להתראות בפוסט הבא.
אני מזמינה אותך להצטרף אל מועדון הקוראים של שמתי לב.
נהניתי לטייל איתך בין האירוס הנצרתי ההדור שבנוף הגליל , לטפס להר יונה וכמעט ליפול לבור אך מזל שניצלת ממנו ברגע האחרון.
יופי של כתבה וצילומים. אני מקווה להגיע לשם השבוע. חברה סיפרה לי כי בשבוע שעבר עת ביקרה היתה מעט פריחה של האירוס לעומת שנים קודמות.
תודה לך על ההסבר לגבי השבילים – זה יועיל מאד בעת הביקור.
תודה, רחל, על המשוב הזה. אין לי השוואה לפריחה בשנה שעברה. בהחלט יתכן שהשנה היא פחותה. באמצע החורף לא ירדו הרבה גשמים (אני חושבת שיותר בתחילתו), ובוודאי לא כמו בשנתיים הקודמות. אבל יכולה להגיד שבין הביקור הראשון שלי בשמורת האירוס הנצרתי לפני עשרה ימים להיום נפתחו עוד ועוד פרחים. נראה שעכשיו, קרוב לאמצע מרץ, זה השיא.