אורחים לרגע בטבע
חווית הלינה בבית על העץ בצרפת היא זיכרון מתוק מאחד מטיולי המשפחה שלנו ההולכים ומתרחקים. לאחר מחשבה הבנתי ששווה לספר עליה, גם כדי להציל את הזיכרון וגם מפני שהיא עשויה לתת השראה ואף תובנות. קריאה בפוסט תיקח אתכם לרגעים של מתח, צחוק וסוף טוב. אם תזכו פעם להתנסות בה, ואני בהחלט ממליצה על כך, תהיו חכמים יותר ממה שהיינו אנחנו כשיצאנו להרפתקה ולא הבנו לאן אנו הולכים.
בסוף אוגוסט 2010 טיילנו בצרפת – זוג עם ילדה בת עשר. ערכנו סיבוב מקיף מפריז לחבל דורדון שבדרום מערב המדינה, ומשם לפארק פוטורוסקופ ולעמק הלואר. כשנכנסתי לפרטי התכנון של הטיול חיפשתי מקום לינה חביב שישבור את הנסיעה בין תחנתנו האחרונה בצפון הדורדון לבין פארק פוטורוסקופ.
כשגיליתי את פארק דה לה בל, פארק עם גן יפה וחלקת יער ובה בקתות על העצים, שיתפתי את שותפי לטיול בגילוי המרעיש ולא היה קץ לאושרה של הבת. זה היה בעצם מעין גול עצמי שכזה ולא נותרה לנו, ההורים, כל בררה בעניין. אם לומר את האמת, פארק דה לה בל היה קרוב למדי לנקודת היעד שלנו בקרבת פארק פוטורוסקופ ולא ממש באמצע הדרך, אבל מה חשובות כאן העובדות. חלום זה חלום ולמענו אפשר לסטות קצת מדרך הישר.
פארק דה לה בל נמצא בנקודה C על המפה.
האם נגיע לפארק בזמן?
כישראלים מצויים היוצאים לכבוש יעדי טיול מדי בוקר לא ממש הבנו את הרעיון של הלינה על העץ. חשבנו שצפוי לנו ערב ארוך, אינסופי, להעביר בחושך על העץ, ועדיף שנמשוך את יום הטיול כמה שיותר. מה נעשה שם בבקתה כל הערב?
בילינו בבוקר בעיר הקומיקס של צרפת אנגולם (Angoulême) ויצאנו בנסיעה אל פארק הבקתות רק אחר הצהרים. בדרך התברברנו קצת והתחלתי להבין שנגיע אחרי שעת הצ'ק אין המקובלת. הלב התחיל לרעוד. האם נגיע? הרגשתי אחריות כלפי הבת שכל כך ציפתה לחוויה הזאת וכבר התמלאתי ברגשות אשם.
הטלפון צלצל. התקשרו מהפארק. הזמנתם בקתה בפארק דה לה בל. האם אתם מתכוונים לבוא? שעת הצ'ק אין כבר מסתיימת ואחריה לא יהיה מי שיקבל אתכם.
כן, כן, עניתי. אנחנו בדרך. נגיע בעוד חצי שעה בערך. האם תחכו לנו?
כן, נחכה לכם, אבל תגיעו כמה שיותר מהר. חשוב שתגיעו לפני החושך.
בסוף אוגוסט שעות האור כבר מתקצרות ומתחילות להיות דומות יותר לשעות האור אצלנו בארץ. אני לא זוכרת מה היתה אז השעה אבל היינו בלחץ, ואני מודה לצוות הפארק האדיב שדאג לנו.
אתנחתא בדרך אל הפארק – העיר אנגולם
כדי להוסיף עוד קצת מתח לסיטואציה אספר בנקודה הזאת בקצרה על העיר אנגולם שבה בילינו באותו היום. היא נחשבת לבירת הקומיקס של צרפת. שיטוט ברחובותיה מגלה אמנות רחוב המוקדשת כולה לסצנות קומיקס. יש בה מוזיאון מגניב לגמרי שלא הבנו בו כלום היות שאז, ב-2010, הטקסטים בו היו בצרפתית בלבד, אבל הוא יושב במבנה מרהיב שהחזית שלו היא תעתוע עיניים אחד גדול. העיר בנויה בשני מפלסים. העיר העתיקה יושבת במפלס הגבוה והמוזיאון בנמוך. בדרך חוצים נהר שניתן לשוט בו, ויש גם פארק ירוק המקשר בין שני המפלסים.
מגיעים לפארק
הגענו לפארק באור אחרון. אספנו במהירות אל תרמיל היום שלי כמה פריטים מהמזוודות והשארנו את המפלצות ברכב. נעשה לנו תדריך מזורז להתנהלות בבקתה ובפארק. את המכוניות משאירים במגרש החנייה בכניסה לפארק. בתוך הפארק עצמו אין מכוניות ואלמנטים העלולים להפריע את שלוות היער. קיבלנו תרמיל גב גדול ובו עששית, שקיות מתכלות לאשפה ועוד כל מיני אביזרים שימושיים שאני כבר לא זוכרת ממרחק השנים. קיבלנו מפה שהבקתות מסומנות עליה במספרים, ויצאנו ליער.
לא היה קץ לאושר כשהגענו לבקתה. טיפסנו בסולם והתחלנו להתיידד עמה. הכל פשוט אך המיטות נוחות ומפנקות. ליד המיטה יש מדף קטן להניח חפצים אישיים וחורים להצצה אל היער. מה עוד נבקש?
הבקתות בפארק הן בגדלים שונים, מבקתות זוגיות ועד בקתות למשפחה בת חמש נפשות. גם למשפחות גדולות יותר יש כאן מענה. הן יכולות ללון בצמד בקתות הבנויות על אותו העץ שגשר חבלים מקשר ביניהן. יש בקתות בגובה 12 מ' שמתאימות רק לגיל 12 ומעלה. סולם ארוך משתלשל מהן. אני לא הייתי מעזה ללון באחת כזאת גם אילו היינו בהרכב משפחתי מתאים.
המצעים כל כך צחורים
הבקתה שהזמנו מיועדת לשלושה. יש בה מיטה זוגית ומיטת יחיד, והיא בגובה חמישה מ'. זהו גובה בהחלט מספיק כדי לחוש שחיים בחברת הציפורים. המרחב קטן אבל נעים. המצעים צחורים כל כך ומזמינים להתכרבל. יש גם מרפסת שכעת בחושך לא היתה לנו שימושית.
מאחורי פרגוד נמצאים השירותים. לא מורידים בהם מים אלא שופכים חומר יבש באמצעות כף גדולה מתוך שק הנמצא במקום לאחר שעושים מה שעושים. הצרכים מתאספים בשקית מתכלה שמורידים למחרת ביחד עם שקית האשפה ומניחים מתחת לעץ עד לאיסוף על ידי צוות הפארק. החוויה נראתה לנו מאתגרת ואפילו מרתיעה, אך בהמשך נגלה עד כמה היא אסתטית ונטולת ריח. בשטח הפארק יש מבנה של מקלחות ושירותים רגילים. אנחנו לא השתמשנו בו. יום אחד אפשר להסתדר גם ללא מקלחת.
הפיצומט
אבל עדיין לא תמו תלאותינו. איפה נאכל ארוחת ערב?
כשהזמנתי את הביקתה ידעתי שהחבילה כוללת גם ארוחת בוקר. ארוחת ערב צריך להזמין בנפרד, ובקטע הזה התרשלתי. התפריט באתר האינטרנט היה בצרפתית בלבד והוא נראה לי יקר. בדמיוני ראיתי אותנו יוצאים אל העיירה השכנה לאכול. מה הבעיה? יש לנו רכב.
אקצר ואומר שבמקום ליהנות מהבקתה נכונה לנו בשלב הזה שעה ארוכה של מתח, עצבנות של רעב ומפח נפש. העיירה השכנה התגלתה כעיירה לא תיירותית בעליל, וביום ראשון בערב הכל היה סגור ומסוגר. אף לא מסעדה אחת נמצאה פתוחה. הבת ראתה שלט של פיצריה, ובחיפושים אחריה ערכנו סיבוב ועוד סיבוב ועוד סיבוב עד שהגענו אל… מכונת פיצות.
מעולם לא נתקלנו במכונה המשלשלת פיצות, ועוד כזאת שיש בה אלף תוספות ובחירה בין פיצה קרה לפיצה חמה. לזה יש להוסיף שהמידע על כל הטוב הזה הוא בצרפתית בלבד. לאחר מאבק ממושך בכפתורים, בשמות ובהוראות, המכונה עשתה קולות והולידה פיצה אחת קרה ופיצה אחת חמה. בשתיהן היה שילוב של גבינות ונקניקים. אנחנו לא משפחה שומרת כשרות, אבל נקניקים בפיצה אנחנו לא רגילים לאכול ובמיוחד לא מהסוג שאתם בוודאי מנחשים. לא נותר לנו אלא להצטער שלא הזמנו ארוחת ערב בפארק ולהסתפק במה שיש. הבת הלכה לישון רעבה, ולב האם שלי התייסר והאשים את עצמו בחוויה הצולעת.
בוקר בא
בבוקר השתפרו פני הדברים. פקיחת העיניים בגובה חמישה מ' התגלתה כחוויה מרנינה ממש. קולות הציפורים נשמעו מסביב, וצמרות עצי היער נשקפו מהפתחים שבקיר. זו באמת חוויית יער במיטבה.
הבוקר היה גם זמנה של המרפסת. יצאנו אליה והלב התרחב. בעודנו תוהים כיצד תגיע אלינו ארוחת הבוקר שלנו הופיעה עובדת של הפארק ותלתה סלסילת קש על וו בקצהו של חבל אשר השתלשל מהבקתה. גילינו שיש במרפסת גלגלת, והבת סובבה את הידית כשחיוך רחב נסוך על פניה עד שהסל הגיע אלינו למעלה.
הארוחה היתה מפנקת. הלחמניות והקרואסונים היו טריים וחמימים. התה והקפה נמזגו מתוך התרמוסים. מיץ התפוזים הסחוט היה טרי. אושר.
פארק דה לה בל
פארק דה לה בל – "הפארק היפה" – לא סתם נקרא כך. בצמוד לאזור הבקתות ישנו גן יפה בשטחה של טירה עתיקה. הגן פתוח לציבור ללוח זמנים מוגבל למדי אך עומד לרשות אורחי הפארק לאורך כל היום. בשולי הגן יש גם חווה קטנה עם כמה בעלי חיים ומתקן משחק שהבת שלנו טיפסה עליו ובילתה בו לא מעט. היות שחווינו פספוס בערב ההגעה למקום החלטנו לקחת את הזמן בבוקר ולנצל את המקום כמה שאפשר. זהו קסם של מקום.
רק עכשיו הבנו את הפואנטה של המקום. זהו לא מלון דרכים כדי להעביר בו לילה בדרך ממקום למקום. זהו יעד בפני עצמו שבאים לשהות בו, לחוות את חווית היער בנחת, לטייל בשביליו וליהנות מהגן היפה וכל מתקניו. חשוב לבוא לפה מוקדם ולהיערך בנחת. אחר כך אפשר לרדת מהבקתה ולבלות במקום. זה מקום לנקות את הראש ופשוט להיות, ללא מטרות ויעדים לכיבוש.
אפשרויות נוספות בסביבה
במרחק עשר דקות נסיעה מהפארק יש פארק קופים גדול שבו מתגוררים מינים רבים של קופים מכל רחבי כדור הארץ. היות שיש קופים שאינם חיים בטוב אלה עם אלה הם חיים על איים. עד כמה שזכור לי אין גדרות בפארק ורק המים הם אלה שמפרידים בין האזורים השונים ובין המבקרים לקופים. הפארק עוסק גם בשימור מינים שהם בסכנת הכחדה.
עם העזיבה של פארק דה לה בל נסענו לבלות בפארק הקופים ומאוד נהנינו. יעד נוסף בסביבה הוא העיר פואטיה הנמצאת במרחק 40-30 דקות נסיעה מפארק דה לה בל. במרכז ההיסטורי שלה יש הרבה בתים מחושקי עץ.
פארק הקופים הנהדר והמומלץ מאוד
בקתות על העצים ברחבי צרפת
ברחבי צרפת פרוסים הרבה פארקים עם בקתות על העצים ולפעמים על המים או במיקומים מיוחדים. המבחר גדול וכמעט בכל אזור אפשר למצוא את החוויה הזאת.
הפארקים האלה נבנים מתוך מחשבה רבה על הסביבה. ראשית, הבקתות ממוקמות באופן המאפשר את המשך צמיחתו של העץ. כלי האוכל המסופקים בארוחות הם רב פעמיים או מתכלים. החוויה נועדה להגשים חלומות תוך התקרבות אל הטבע. המחיר ללילה דומה למחירו של חדר במלון או בית נופש להשכרה, תלוי כמובן איזה. יש הרבה עבודת תחזוקה בפארק כזה ולכן זהו אינו מחיר של לינה בקמפינג.
כשהזמנתי את הבקתה חתמתי ככל הנראה על הסכמה לקבל מהפארק ניוזלטר. מאז, בכל שנה אני מקבלת מהפארק ברכה יפה לקראת חגי החורף ותזכורת נוספת לקראת הקיץ, ואני שמחה לקבל את דרישות השלום האלה המעלות זיכרון יפה. אהובה עלי במיוחד היא ברכבת השנה טובה החורפית, ואני יכולה רק לדמיין איך זה להתארח בבית על העץ בחורף, כשקר ולפעמים אף מושלג.
אתר אחר עם בתים על העץ ברחבי צרפת
אם תכתבו במנוע חיפוש tree houses in france תקבלו עוד הרבה אתרי אינטרנט העוסקים בכך.
והעיקר, שלא תשכחו להזמין ארוחת ערב.
יעוץ לטיולים בצרפת
אני שמחה שהגעת עד לפה, ובהזדמנות זאת רוצה לספר שאני מתכננת טיולים בהתאמה אישית בצרפת, בעיקר בדרום צרפת (ריביירה, פרובנס, לנדוק רוסיון ומחוז דורדון) וגם עמק הלואר ואזור פוטורוסקופ ומחוז פואטו שארנט). מוזמנים להתייעץ אתי לקראת הטיול הבא שלכם.
אני מזמינה אותך להצטרף אל מועדון הקוראים של שמתי לב.
מדליק! לא שמעתי קודם על אפשרות הלינה הזאת בצרפת. נראית חוויה יוצאת דופן ששווה להתנסות בה
שמחה שחידשתי. בהחלט שווה. תודה, עדי
מקסים נראה כמו מהאגדות
תודה, דנה. זה מהאגדות 🙂
זיוה, מקסים!! פוסט נהדר, חייבת לנסות גם.
שמחה שאהבת. הלוואי שתזכי בקרוב. באמת שווה להכיר את האפשרות ולמשפחה שלך זה עשוי להיות כיף.