מיומנה של מנטרת פרפרים
אני הולכת לאט.
שקט מאוד מסביב ובשקט הזה אני שומעת את קולות ציוץ הציפורים.
פעם קראתי ספר שאני כבר לא זוכרת את שמו, אבל זוכרת משהו שאמרה הגיבורה. היא אמרה שהיא שונאת את ציפורי הים כי הן צורחות ואוהבת את ציפורי היער כי הן שרות. הציפורים סביבי באמת שרות. מתי שמעתי קול שירה כזה בפעם האחרונה?
אני דרוכה למראות ולקולות ובעיקר לאפשרות שפרפר יופיע פתאום מולי, אבל ההליכה האטית מגלה המון דברים מסביב:
חגב מנטר לפני.
כתמה צהובה פורחת. בקרוב יהיו כאן עוד רבות כמוה.
אני רואה עלים ירוקים שצצו ובקרוב יצמיחו עמודי פריחה.
על הגדר בצד הדרך משתרג צמח כלשהו שפרותיו אדומים.
והנה פטריות קטנטנות בתוך העשב.
קולות רחוקים של מלגזות ממפעל הפלסטיק שלרגלי היער, בתוך העמק, נשמעים כזמזום חלוש.
אין עדיין זכר לפרפרים אבל ההליכה האטית הזאת מאפשרת פשוט להיות בתוך הרגע ובתוך היער, להיות נוכחת בהתרחשויות.
ההתארגנות
סוף סוף התחלתי להיות מנטרת פרפרים מהשורה. ההתעניינות שלי במדע האזרחי של ניטור הפרפרים ובפעילותם של המנטרים המתנדבים החלה כבר בראשית הקיץ וסיפרתי על כך בפוסט מי סופר את הפרפרים.
במהלך אוקטובר התפרסמה הרשמה להצטרפות אל קבוצת מנטרי הפרפרים של עמק יזרעאל ובתחילת נובמבר החלו מפגשי ההכשרה של הקבוצה. חלק מהמפגשים מתקיימים בזום ויש גם מפגשים בשטח הפתוח, שזה הכיף הכי גדול.
לאחר המפגשים הראשונים החל תהליך של סימון השבילים לכל אחד מחברי הקבוצה. אילנה ארז, מנהלת הקבוצה, פגשה כל אחד מאיתנו לשיטוט בסביבת מגוריו, ובמהלכו נבחר השביל, הוגדר וסומן. ביישוב שלי, גניגר, אנו שלושה מנטרים, ולפיכך השביל שערכתי בו את ניסיונות הניטור הראשונים שלי במהלך הקיץ, אינו שלי כעת אלא של מנטרת אחרת. השביל שלי נמצא בצד אחר של הקיבוץ, בפינת יער שנקראת על פי מסורת המקום "חמשת הרוחות".
השביל שלי
הוא קצר, באורך 350 מ' בלבד, ומעגלי. לאורכו של המעגל הקצר הזה הנוף משתנה. תחילתו בשביל רחב בתוך חלקת ברושים, המשכו בשביל פנורמי מול נוף העמק הפתוח, וסופו בשביל צר שחוזר אל היער. לחלקת היער הזאת קוראים חמשת הרוחות כי היא טופחה במשך שנים, תחילה על ידי קבוצת בני ובנות מצווה ואחר כך על ידי בית הספר היסודי המקומי שאימץ אותה. בני ובנות המצווה, שהיום הם בוגרים, בחרו לפינה החביבה הזאת את השם. פעמוני הרוח לא שרדו את מבחן הזמן אבל השם נשאר.
פרפר אקסטרה
הבאתי אתי פנקס ואני רושמת בו את הממצאים. אחר כך אנסה להתמודד עם האפליקציה שעדיין חדשה לי ולהזין בה את הנתונים. אני מתחילה במשימה בשעת צהרים. ראשית עלי לציין את שעת ההתחלה של הניטור ואת תנאי מזג האוויר. לא שמתי לב קודם לכן שיש היום עננות קלה, ממש קלה, לא כזאת שעתידה להוריד גשם אבל השמיים אינם בהירים כפי שהיו אתמול ויתכן שלא אזכה לראות פרפרים.
ככה, כפי שרואים בתמונה למטה, סימנו את השביל באופן זמני עד להצבתו של סימון אחר. אני הולכת במקטע השני של השביל ופתאום במרחק ממני, בתחילת מקטע שלוש, חוצה את הדרך פרפר כתמתם. אני כבר מזהה את הפרפר למרות שאינו קרוב אלי כי כבר פגשתי כזה במהלך הקיץ. זהו דרומי הצלף. אבל לפי פרוטוקול הניטור אני לא יכולה לציין שהיה במקטע שלי ואני רושמת אותו כ"אקסטרה". בכל זאת משהו.
מפעל השוקולד
אני מגיעה לקטע הפנורמי הפתוח. אני מאמינה שבהמשך העונה יהיה מוקד משיכה לפרפרים. בתחילת האביב המקום הזה מתמלא בחרדלים, ועוד לפני כן יש כתמות ועיריות. קוצים שנותרו מהקיץ קורסים כעת מעל פלומת העשב שמכסה את האדמה. המבנה המגושם של מפעל הפלסטיק תקוע בלב הנוף הפתוח. אם מסובבים את הראש אחורה רואים את גבעת המורה ואת התבור, אבל קשה להתעלם מהנוכחות של המפעל.
לפני כמה שנים עבדתי עם ילדים בקיבוץ, ובמהלך טיול ילדה אמרה לי שהיא מדמיינת שזה מפעל שוקולד. אימצתי את הרעיון שלה מיד. המחשבה על מפעל שוקולד הופכת אותו לקסום ובונה לי תמונת נוף אידאלית ורומנטית. ריח קקאו ורום עולה מהמגדלים של המפעל ומתפשט באוויר. אני מדמיינת את וילי וונקה. הנה הוא עומד מול פס הייצור ושוקולדים נפלאים חולפים על פניו. אני חושבת גם על הילדה המקסימה ה' שלנצח אדמיין אותה בחברתו של וילי וונקה. שניהם טועמים שוקולד במפעל שלרגלי שביל הניטור שלי.
פטה מורגנה – פרפר
ופתאום – פרפר. הוא נח על מצע של צמחייה נמוכה קרוב לקרקע, במקטע שלי, מקטע ארבע, ממש לפני, בתוך הקובייה הדימיונית שלי. אולי ככה פרפר ישן? אני צריכה לקרוא על כך. הכנפיים שלו פתוחות. זהו דרומי הצלף. הוא מאפשר לי אפילו לצלם אותו. אני מתקרבת עוד ועוד ובסוף הוא מתעורר ועף. אני מזליסטית. יש לי על מה לדווח. הללויה. בהרצאות ובסיורים חוזרים ואומרים שגם היעדרם של פרפרים זה מידע חשוב ומועיל, אבל כיף לראות ולזהות. לא תיארתי לעצמי שאתרגש ככה מפרפר.
מערכות יחסים, אינטרסים ושיתופי פעולה
השלמתי את המעגל שלי עם דיווח על פרפר אחד במקטע ארבע ופרפר אקסטרה. את שארית הפוסט אני רוצה להקדיש לסיור האחרון של הקבוצה שהתקיים לפני כמה ימים, לקראת אמצע דצמבר.
את הסיור הוביל והנחה אחיעד סוירי, והוא התקיים בלב האמבטיה של העמק, קרוב לכפר ברוך ולנחל הקישון. רוב שטחי העמק הם שדות חקלאיים היוצרים אחידות אקולוגית שאינה מיטיבה עם הטבע, אבל אם יש במרחב החקלאי איים של שטחי בור, גדות נחל עם צמחיית נחלים או טבע מתורבת כגון חורשה – עדיין יכולים להתפתח באיים האלה בתי גידול.
אחיעד אפשר לנו לערוך הצצה אל העולם המופלא של מערכות היחסים השונות והמורכבות שבין צמחים לחרקים, ופתח חלון להבנה הוליסטית יותר של המכלול כולו.
לרוץ אחר פרפרים
במהלך הסיור התנסינו בשאיבת צוף מפרחים באמצעות צינורית דקיקה שנקראת קפילרה. למדנו על פרפרים ג'נרליסטים הניזונים מצמחים שונים ועל פרפרים בררניים, אנינים, ספציאליסטים, המטפחים יחסים עם צמח אחד ספציפי או מבחר קטן של צמחים. במקביל, גם בעולם הצומח ניתן להבחין בטקטיקות שונות, באינטרסים ובפתרונות מגוונים לצרכים.
ראינו כיצד אחיעד ואילנה רודפים אחרי פרפרים עם רשת וכיצד מעבירים את הפרפר מהרשת לצנצנת שקופה כדי לאפשר התבוננות מקרוב לצורך זיהוי. כמובן, הפרפרים משוחררים לאחר מכן לטבע.
מתברר, שבאזור מוגבל בקרבת הקישון, בלב העמק, נוצרו תנאים מיוחדים המאפשרים לדנאית ההדורה לשגשג. הדנאית היא פרפר טרופי, ובמשבצת הקטנה הזאת שבה אנו נמצאים יש שפע של מים גם מהקישון וגם משלולית חורף קטנה בחורשת אקליפטוסים סמוכה, וישנו צמח מטפס רעיל בשם חנק מחודד שזחלי הדנאית אוהבים. מי עוד ירצה צמח רעיל? לזחלי הדנאית יש מנגנון לניטרול הרעל, ובזכותו יש להם בלעדיות על הצמח הזה.
זו היתה הנאה צרופה לצאת אל הטבע, לפגוש את הפנים של חברי הקבוצה וללמוד כל כך הרבה על הטבע הסובב אותנו. עולם מרתק נפתח בפני.
ההרצאות והסיורים הם חלק בלתי נפרד מהפעילות של קבוצת המנטרים. פעולת הניטור נעשית ביחידות ומערך ההרצאות והסיורים תומך בפעילות הזאת בידע ובמוטיבציה.
אני ממש מקווה להתמיד ולרוץ גם אני אחר פרפרים. בינתיים אני נהנית מהלמידה ומהתהליך.
רוצים להיות מנטרי פרפרים?
פנו במייל אל רכבת הניטור הארצית: bmsisrael@gmail.com
פוסט מרתק זיוה. אני מנטרת בעלי חיים על סלעים בחוף בגעש. יש משהו מאוד מרגיע ומענג בלבקר באותה פינה לאורך כל השנה. העובדה שמנטרים גורמת לנו לשים לב לפרטים. שמיעתי פעם הרצאה עם אחריעד. זה היה מרתק! מאחלת לך טיולים מוצלחים, ותצפיות רבות בניטורים
תודה, ינינה. מי כמוך להבין. ניסיוני קצר משלך אבל הזדהיתי עם כל מילה.