בשורה לבנה – חצבים פורחים ברחבי הארץ

תל יודפת

זהו ללא ספק אתר פריחת החצבים המרשים ביותר שראיתי. התל של יודפת העתיקה כולו עטור בחצבים בימים אלו של ראשית הסתיו. זהו אתר מרשים מאוד גם בימים אחרים של השנה. ישב בו יישוב יהודי בתקופת הבית השני, ונפילתו היא אירוע דרמטי שאנו יודעים עליו יותר מאשר על כל טרגדיה אחרת מאותם ימים בזכות ספרו של יוסף בן מתיתיהו – 'מלחמות היהודים'.

יוסף בן מתיתיהו  פיקד על הגנת יודפת ועל הגליל כולו. עם נפילתה של יודפת הוא  עבר לצד הרומי והפך לבן חסותם של הרומים. הצעד שעשה הוא אמנם קשה לעיכול אך בזכותו יש לנו תיאורים מוחשיים כל כך על מה שאירע ביודפת. 

מהשביל ההיקפי הסובב את התל ניבט נוף יפה של הגליל המרכזי. תחילה שדות ומטע זיתים על מורד הגבעה שממול ובהמשך הנוף המרשים וירוק העד של הר עצמון. לאורך השביל ניתן לראות ממצאים מן היישוב העתיק, ונעשתה עבודה יפהפייה בשילוט ובהסברים המשתלבת יפה בנוף ולא פוגעת בו.

בימים אלה של ספטמבר החצבים פורחים בין אבני קירות הבתים העתיקים המבצבצים מהאדמה. יש בזה משהו מאוד מרשים ואף מרגש. לפני קרוב לאלפיים שנה אנשים איבדו כאן את עולמם, והחצבים הם כמו נרות זיכרון בין האבנים המספרים שהעולם ממשיך להסתובב על צירו וחיים אחרים מוסיפים להתקיים.

הפריחה עדיין לא בשיאה ונראה שתהיה בשיא באמצע החודש או אפילו טיפה אחרי כן.

תל יודפת מנוהל על ידי רשות הטבע והגנים אך הוא אתר פתוח ללא תשלום. מהחנייה שלרגלי התל יש עלייה מאוד מסודרת (ומונגשת בחלקה) אל ראש הגבעה, אך למי שיכול אני מציעה לפנות קודם שמאלה (כשאתם עם הפנים אל התל) וללכת בשביל ההקפי. אף הוא מונגש רק בתחילתו וההמשך הוא שביל ללא מדרכה. בסופו אפשר לעלות למעלה. שני המסלולים קלים. האתר חשוף לשמש, ובתקופה זו שהיא עדיין חמה כדאי לבקר מוקדם בבוקר או בשעות בין הערביים לפני החשכה.

האם כדאי לבוא במיוחד?

כן, כן, אבל אם אתם באים במיוחד מהמרכז תכננו יום מלא בגליל. תל יודפת אינו ממלא יום. ביישוב יודפת יש מסעדה וחנות שווה. אם אתם עם ילדים כדאי לבקר בפארק הקופים שהוא בית לקופים ולבעלי חיים נוספים.  הפוסט של עינת הרשקו עשוי לעזור. אם רוצים לטייל בדרך מהדרום, אפשר לערוך טיול קצר בטיילת כעבייה או בשמורת הטבע עין אפק. גם הגליל המערבי על שלל אתריו אינו רחוק.

תל יודפת באתר של רט"ג