בקיץ יושבים בכיכר העיר ובחורף מתנחמים באוכל טעים במקום נעים.
הקדמה
קצת ארוכה אבל מבטיחה הרבה המלצות אחריה
לרוב, אני ממעטת להמליץ על מסעדות ומלונות. אני מאמינה שהטעם שלנו, הן הקולינרי והן האסתטי, אינו זהה. המטבח הקיבוצי שעליו גדלתי כנראה שיבש לי משהו. כשאני רעבה אני מחפשת מקום לאכול, וכשטיילתי ברומניה בקיץ הדבר שהכי בא לי לעשות זה לשבת במסעדות שבכיכר המרכזית ולהסתכל בעוברים ושבים. אם המסעדה היתה מה שנקרא מלכודת תיירות זה לא הפריע לי.
אבל הפעם טיילתי בחורף וזה סיפור אחר. הצורך באתנחתות מהקיפאון שבחוץ הוביל לחיפוש אחר מקומות אינטימיים שנעים לשבת בהם וחווית האכילה טעימה ואף מנחמת.
בסעיף הלינה אני לרוב מחפשת מקום שיהיה נעים אבל זול, ובמיוחד כשאני מטיילת לבד והוצאות הלינה הופכות להיות נטל יותר מאשר אלמנטים אחרים בטיול.
ביליתי בסיביו במצטבר (קיץ וחורף) עשרה לילות, ובטיול החורף באופן מיוחד חיפשתי את המקומות שנעים וטעים לבלות בהם. ולגבי הלינה – אולי יש עוד אנשים שצורכיהם והעדפותיהם דומים לשלי. אז קדימה לדרך.
לינה
קזה בצ'יו – Casa Baciu
ביקרתי בסיביו פעמיים. התלבטתי רבות, ובסופו של דבר בחרתי ללון בקיץ ובחורף באותו מקום. כשעברתי על רשימת המלונות בסיביו הגעתי למסקנה שאני רוצה לחזור אל המקום הזה, המוכר לי, שאינו מתיימר. בנוסף, כמטיילת סולו זו הרגשה נעימה לבוא אל המוכר. מצאתי את קזה בצ'יו (Casa Baciu) כמקום שהתאים לי. זהו מקום המאפשר תנאים נוחים יחסית ברמת מחיר נמוכה מאוד.
מלון-פנסיון קאזה בצ'יו נמצא בעיר התחתית (רחוב תשעה במאי 29) במרחק לא רב מהעיר העליונה ובמקום עם גישה נוחה לתחנת הרכבת והאוטובוס.
הנכס של המלון המשפחתי הזה הוא בבית עתיק מהמאה ה-19, בעל חצר פנימית יפה. המטיילים ברכב יכולים להחנות בה את המכונית, מה שנותן למקום הזה יתרון גדול כי לא פשוט למצוא מקום עם חניה צמודה בעיר ההיסטורית. אני אהבתי את החצר הפנימית הסגורה בדלת גדולה וכבדה כמו הדלתות המסורתיות של סיביו, שנתנה תחושת ביטחון. החדר עצמו היה נעים בקיץ ומחומם היטב בחורף והיה כיף לחזור אליו אחרי שיטוט בחוץ.
הכל פשוט מאוד ונטול פסילטיז, אבל יש שפע של מרחב. הקישוטים על הקירות ביתיים וחביבים, עם טרץ' אישי. ארוחת הבוקר צנועה ונעדרים ממנה הירקות והפירות. אבל יש בסיביו בתי קפה כיפיים שנעים וזול לשבת בהם כך שאין צורך לפוצץ ארוחות גדולות. חסר לי רק קומקום בחדר כדי להכין שתייה חמה. חשבתי לקנות ולהשאיר שם אבל בסופו של דבר לא עשיתי את זה.
מסעדות
סיביו מחשיבה את עצמה כעיר של גסטרונומיה. זה נזכר בכל מיני פרסומים, ואני חושבת שזה לגמרי לא מופרך. לא ניתן להשוות לישראל כי המושגים ברומניה אחרים וישראל הפכה בשנים האחרונות למפלצת קולינרית שקשה להשתוות אליה. אבל מצאתי את סצנת האוכל של סיביו בהחלט מגוונת ומפתיעה. סיביו היא לא רק קבב, מרק צ'ורבה ופפנש, ולא רק האלטרנטיבה האולטימטיבית של האוכל האיטלקי. ראשית, יש אוכל מקומי עשוי היטב ויש גם מודעות הולכת וגדלה לטבעונות.
ביום שבו טיילתי עם המדריך בסיביו ובכפרים הוא המליץ לי על שלוש מסעדות שבהן מבשלים אוכל מקומי טוב. אכלתי בשתיים מהן. שתיהן נמצאות בכיכר הקטנה – Piata Mica
.
קולינריום – Kulinarium
נמצאת ב-Piața Mică 12
המסעדה מעוצבת בפשטות עם מוטיבים מקומיים מסורתיים – מפות ארוגות על השולחנות וצלחות קרמיקה על הקיר – ומשדרת הרגשה ביתית ונעימה. התפריט מגוון. יש מרקים, סלטים מגוונים וכמובן מנות בשריות. נהניתי מאוד מרולים של עלי כרוב מגולגלים וממולאים בבשר טחון. הם מוגשים בצד עוגת ממליגה, קערת שמנת ופלפל חריף בצד. ניסיתי שם גם מרק ורק התמונה מעידה שהיה בעל צבע ירוק עמוק. אני לא מצליחה לזכור איזה מרק זה היה ומה היו מרכיביו. הצבע מכשף (איזה ביקורת אוכל. חחח… חסרת תקנה אני) ועליו הונחו שני טוסטים עם ביצי עין. הביצים היו לי מיותרות אבל זכור לי שפרט לכך הכל היה שם טעים.
.
קרמה סיביאנה – Crama Sibiană
נמצאת ב-Piața Mică 31
שימו לב שהיא נמצאת במרתף. רק שלט לא מאוד בולט ברחוב מפנה אליה. יורדים במדרגות רבות למדי ולמטה יש כמה חללים רחבי ידיים הנתמכים בקשתות מלבנים אדומות. המסעדה נמצאת קרוב למגדל המועצה ולפי דעתי המקום הוא חלק אותנטי ממערך הביצורים העתיקים.
כך או כך, המקום מקושט במוטיבים מסורתיים באופן שהיה טו מאץ' בשבילי. צלחות קרמיקה ומפות ארוגות זה נחמד, אבל התלבושות המסורתיות על הקיר היו מעבר לטעמי. בכל אופן, אחרי ההצלחה עם הכרוב הממולא במסעדת קולינריום נצמדתי גם כאן למנה הזאת והיא היתה עשויה בנוסח מעט שונה אך גם כאן היתה מצוינת. התפריט נראה מגוון. השירות היה טוב. נראה שהמרתף הזה מוכר ואהוב על המקומיים וגם על מעט התיירים של חודש פברואר.
La Arhive
נמצאת ב-Strada Arhivelor 1 קרוב לכיכר הגדולה
הגעתי אליה די במקרה כשחזרתי מיום טיול באגם בלאה. הייתי עייפה ורעבה. ראיתי אותה בדרך וזכרתי שקראתי ביקורות טובות. המסעדה לא מעוצבת בעליל או יותר נכון לומר מעוצבת בטעם מיושן ולא חינני, אבל האוכל… כמה נהניתי ממנו. גם השירות של שתי המלצריות הצעירות היה נעים. התפריט כולל תמונות, שזה משהו שפונה אל התיירים אבל נחמד בעיני ובהחלט עוזר. החלטתי להתקדם מהכרוב הממולא והזמנתי מנה שכללה דג טרוטה. הוא הגיע מגולגל וממולא במשהו, ובצדו היו ירקות קלויים. וואו, זה היה מעניין וטעים. אני ממליצה.
.
Syndicat Gourmet
נמצאת ב-Strada Târgului Nr 10
המיקום קרוב מאוד לפנסיון שלי קזה בצ'יו, בעיר התחתית אבל בציר המוליך לעיר העליונה. המסעדה די נחשבת ומוזכרת בכל מיני רשימות של המלצות על מסעדות בסיביו. מבחוץ קשה להבחין שבפנים קורה משהו מיוחד. אפילו לא טרחו לשפץ את תריסי העץ הפשוטים וחסרי הצבע. החלל בפנים משופץ בפשטות אך הוא מאוד נעים וביתי. במסעדה מתגאים בכך שהם משתמשים במוצרים טריים בלבד שנבחרים מדי יום בשוק של העיר והתפריט משתנה על פי מרכיבי העונה. המתכונים מסורתיים והפרשנות חדשה.
אני לא נהניתי מהבחירה שלי. אולי זו נפילה מקרית. מה חשבתי לעצמי כשהזמנתי את נתח הבקר? אולי לא מצאתי משהו יותר מרנין. הרוטב היה בהחלט מיוחד, אבל המנה הזכירה לי למה אני מנסה לעבור בכלל לצמחונות. בכל אופן שווה להכיר את המקום. נסו ותראו בעצמכם.
La Cuptor
המסעדה נמצאת ברחוב תשעה במאי מס' 7
זו לא המלצה כי לא אכלתי שם. אבל אני רוצה להפנות את תשומת הלב למקום. המסעדה נמצאת ברשימות המלצות שונות והיא באותו רחוב שבו לנתי – תשעה במאי. הלכתי אליה בשבת בערב והיא היתה הומה מאנשים. המלצר אמר לי שלא ניתן להתארח בה ללא הזמנה. אולי זה שווה. קחו בחשבון.
מסעדה טבעונית – She's Green
המסעדה נמצאת ב-Strada Timotei Popovici 19
זו ההפתעה שלי בסיביו. זו מסעדה טבעונית שנהניתי בה מאוד. המקום מעוצב בסגנון מאוד נשי, רך, עדין ונעים מבחוץ ומבפנים. יש תפריט מגוון אבל בכל יום יש מנת יום אחרת. היא כוללת מרק וסלט עשיר מאוד. אכלתי שם פעמיים מרקים וסלטים שונים ופעם אחת גם הוספתי תה וקינוח.
באופן מפתיע זו היתה המסעדה הזולה ביותר שאכלתי בה. אולי הבשר הוא מרכיב יקר ובהיעדרו המחיר צונח. בכל אופן אכלתי טוב ושילמתי מעט (55 ליי בעבור שלוש מנות, שזה כ-43 ש"ח).
יש במקום גם מיצים מיוחדים ונדמה לי שגם פסטות, פיצות ועוד. הבעיה היחידה שהמקום פתוח בשעות מוגבלות (רק בין תשע לחמש) וסגור בסופי שבוע.
לידיעת הטבעונים – ראיתי עוד מסעדה טבעונית בתחילת המדרחוב, קרוב לכיכר הגדולה.
בתי קפה
בהרבה בתי קפה יושבים צעירים עם לפטופ ועובדים. לרוב אין מבחר גדול של עוגות. לפעמים יש רק מאפה או שניים וסוג של עוגיות. אפשר לקחת קפה לדרך ונראה שגם זה משהו שמאוד שגור כאן. בכל אופן ישבתי בכמה בתי קפה לגמרי מגניבים עם טאץ' נחמד וסגנון אישי של בעלי המקום.
.
i ♥ coffee 146
נמצא ב-Strada Ocnei nr. 18
בית קפה קטנצ'יק בעיר התחתונה אבל חמוד מאוד ומעוצב ממש יפה. מקום אינטימי לשבת ולנוח בו או לקחת. אבל תיירים יושבים, לא? אני ישבתי.
.
The Refresh
נמצא בפינת הכיכר הגדולה – Strada General Magheru 2
מחוץ לבית הקפה הזה פגשתי את המדריך שאתו יצאתי לסיור מודרך. זה מקום מרכזי. הגעתי למקום בעקבות המלצה של מיכל מרואה עולם. זה בהחלט מקום עם השראה. כמו בקפה 146 גם כאן יש רק מעט מאפים אבל יש יחס של כבוד למשקאות החמים. שתיתי שם בכלל תה, ויש לציין שזה מקום שכנראה מתמחה בתה. נותנים שם כבוד רב לתה לסוגיו וגם מוכרים תה וערכות של קנקן וכוסות תה.
Arhiva de Cafea și Ceai
נמצא ב-Strada Arhivelor 2 בסמטה היוצאת מהכיכר הגדולה, ממש ממול למסעדת La Arhive שעליה המלצתי.
זה ה-בית קפה לדעתי, מכל אלה שניסיתי. הייתי שם לזמן קצר לקראת הסגירה בשעה עשר בלילה והצטערתי שהגעתי אליו רק בסוף הטיול. זה מקום עם אווירה שעושים בו המון סוגי קפה (ברזילאי, ערבי ועוד). אני נצמדתי לקפוצ'ינו שלי ואכלתי גם עוגת גבינה טובה, שזה לא מובן מאליו. מבחר העוגות שלהם לא גדול אבל נראה נחמד. יש שם חוברות וספרים לעלעל בהם והרבה תמונות נוסטלגיות על הקיר. מקום עם אווירה.
.
Hug the Mug
נמצא במדרחוב – Strada Nicolae Bălcescu 20
נכנסתי למקום בעקבות המלצה של שיר ים מהבלוג צ'ק אין אאוט. בשעת אחר הצהרים ביום קר והיה הומה מצעירים, חלקם עם לפטופ. איכשהו לא הרגיש לי נח לשבת שם באותו רגע אבל סימנתי לעצמי לחזור בהזדמנות אחרת כי המקום מעוצב יפה ונראה שווה. בסוף לא יצא אבל אני מעבירה הלאה את ההמלצה של שיר ים לתשומת לבכם.
מה עוד אפשר לראות בעיר?
אני רוצה להשלים את הפוסט הזה עם הפניה לכמה פינות בעיר לשים אליהן לב. שום דבר פרט לכיכרות בעיר העליונה לא חובה. אפשר למצות את העיר בשיטוט קל וזהו. אבל אם כבר שרפתי על העיר הזאת עשרה ימים ולילות מחיי, אני שמחה להעביר את הניסיון שלי הלאה. בהזדמנות אני רוצה גם להמליץ לכם שבין כל הבחירות התיירותיות שאתם עושים, שהן בוודאי טובות ונהדרות, תנסו לתת פעם הזדמנות לאופציה של שהות חוזרת או ממושכת במקום אחד, כי ההרגשה היא אחרת. הגילויים הקטנים וההיכרות היותר מעמיקה – כל אלה נותנים הרגשה מאוד טובה. לי בכל אופן זה ממש עושה את זה.
.
טיול הבסיס בעיר
טיול הבסיס בעיר הוא שלוש הכיכרות (הגדולה, הקטנה וכיכר הואט שהיא הכי קטנה), מדרחוב Nicolae Bălcescu ושיטוט בכמה מסמטאות העיר התחתונה. לא להחמיץ את העמוד העתיק של בעלי המלאכה בפינת כיכר הואט שבו היו נועצים הסנדלרים שהיו מגיעים לעיר מסמר. בכיכר הגדולה יש בחורף משטח החלקה על קרח ונחמד לבוא בערב כשהמקום פעיל. בעיר התחתונה אפשר להגיע עד לשוק ציבין (Cibin) שליד הנהר. השוק נקרא על שם הנהר. בקיץ הוא היה הומה. ביקרתי בו שוב ביום השלג ומעט דוכנים היו פעילים אבל כל החנויות מסביב הן מעדניות והן כמובן היו פתוחות.
.
מגדל המועצה – Turnul Sfatului ותצפיות על העיר
נמצא בין הכיכר הקטנה לגדולה. היה בעבר חלק ממעגל הביצורים השני של העיר (כתבתי על כך בפוסט הקודם). ניתן לעלות אליו לתצפית יפה על הכיכרות ועל העיר. ביקרתי בו בקיץ ובחדרי המגדל היתה תערוכת אמנות של אמנים מקומיים. חלק מהציורים היו מאוד מעניינים. קראתי במקומות אחדים שניתן לטפס גם אל המגדל של הכנסייה הלותרנית בכיכר הואט אבל לא ניסיתי.
.
Strada Mitropoliei
זהו רחוב הנמתח בין ארמון ברוקנתל ומוזיאון ההיסטוריה (הסמוכים זה לזה) לבין פארק אסטרה (לא לבלבל עם מוזיאון אסטרה המפורסם שמחוץ לעיר). מה יש בו ברחוב הזה? במס 13 ברחוב נמצא בית הקריאטידות – כניסה מיוחדת במינה לבית בסגנון הברוק של סיביו. בצד הדלת עומדות שתי קריאטידות מפוסלות הנושאות מרפסת.
בהמשך הרחוב נמצאת קתדרלת הולי טיריניטי שמקושטת בציורי פרסקו מבפנים מהמסד ועד הטפחות. לא נפלתי אבל במסגרת הגיוון זה נחמד.
מעברים
כשיורדים לעיר התחתית עוברים מן הסתם ברחובות המקשרים אליה, אולם שימו לב לשני הצירים האפשריים ששניהם יפים בפני עצמם: פסאז' המדרגות (Pasajul Scărilor) וגם גרם המדרגות והכיכר שבמורד המדרגות – Piața Aurarilor.
.
מוזיאונים
יש קבוצה שלמה של מוזיאונים (אמנות, היסטוריה, ציד, רוקחות, רכבות וטבע) שמנוהלים תחת המטרייה של מוזיאוני ברוקנתל. בפוסט הקודם המלצתי בחום על ארמון ברוקנתל שהוא למעשה מוזיאון אמנות. פרט לארמון ואולי גם למוזיאון ההיסטוריה רוב המוזיאונים קטנים. יתכן שמוזיאון ההיסטוריה שווה מאמץ. קראתי עליו המלצות טובות. הוא היה בפגרה לצורך עבודות בשבוע שבו הייתי בעיר. במהלך פברואר נסגרים בסיביו רוב המוזיאונים בזה אחר זה לפרק זמן של עבודות לקראת העונה הבאה.
ביקרתי במוזיאון הטבע. זהו מוזיאון קטן המדמה סביבות חיים שונות. הוא נחמד אבל באמת לא גדול, וכמו ביתר המוזיאונים שבהם הייתי ברומניה אין בו שום דבר אינטראקטיבי המגרה לפעול. אבל הוא חביב ובהחלט מלמד ויש בו הסברים באנגלית. בחוץ יש גינת דינוזאורים קטנה. לפעמים הממדים הקטנים הם יתרון, ואם באים עם ילדים צעירים אפשר להעביר שם שעה קלה.
.
הביצורים והמגדלים
כדאי לטייל לאורך השדרה הנקראת: Bulevardul Corneliu Coposu. זוהי טיילת שנמצאת בתוך החפיר של הביצורים בקטע שהשתמר באופן הטוב ביותר. בעיני בהחלט מרשים לראות את המגדלים, ויש גם תצפית נחמדה לכיוון העיר החדשה. בתוך אחד הבסטיונים ישנו כיום אולם קונצרטים שנקרא: תליה הול (Thalia Hall). חשבתי על אפשרות ללכת לקונצרט, אבל ביום שבו התקיים הוא נשכח ממני לגמרי.
זהו. סיימתי להעביר לעת עתה את כל מה שרציתי לספר על הטיול האחרון. זה מוזר בהתחשב בעובדה שעוד לא סיימתי לספר על בולגריה ועל נורווגיה שבהן טיילתי בסוף הקיץ ובסתיו. אני עוד לא יודעת אם קוראים לזה סיפור אהבה. זה נובע מהתלהבות, מחדוות גילוי, ומהתחושה שזה יעד שאני יודעת עליו כבר לא מעט.
אני מזמינה את המעוניינים לפנות אלי לייעוץ.
ziva.samtilev@gmail.com
יש הנחות למטיילים בתחבורה ציבורית בשל רצון לתמוך בדרך ולהשתתף במאמץ על שמירת הכדור שלנו.
אני מזמינה אותך להירשם כדי להתעדכן ולשמור על קשר.
Facebook Comments