הוא יצר שינוי תודעתי לגבי שימוש ברכבות, בוודאי בבריטניה אבל גם מעבר לה. הוא כותב על נסיעה ברכבות ושייט במעבורות מאז 2001, ועד היום ממשיך להנגיש את המידע ולעדכן אותו. הוא הצליח לשכנע רבים שרכבות ומעבורות אינן מזהמות את האוויר כמו מטוסים. האיש בכיסא 61 הצליח לשכנע שזה שיקול חשוב. אני השתכנעתי שהאתר של האיש בכיסא 61 וסיפורו האישי הם בעלי ערך וראויים להיות הנושא המרכזי של פוסט בשמתי לב. על הפוסטים הקודמים שכתבתי בנושא תחבורה ציבורית אפשר לקרוא כאן.
יתרונות נוספים של הרכבת על פני טיסה פנים יבשתית
ההשוואה בין טיסה לרכבת אינה נמדדת רק במונחים של מחיר וזמן. למשל, חווית הנסיעה ברכבת היא נעימה בהרבה מחוויית הטיסה. הנוף הרץ בחלון הוא חלק מהחוויה. במטוס לא תמיד ניתן בכלל לראות משהו אם בגלל מרחק מהחלון הקטן ואם בגלל תנאי מזג האוויר. הישיבה ברכבת נינוחה יותר והמרחב האישי לנוסע רב יותר מאשר במטוס. ברכבות ארוכות הטווח יש עגלת שירות וניתן לקנות משהו לאכול או לשתות, וברכבות רבות יש קרון מסעדה.
שעה במטוס שקולה לארבע שעות רכבת לפחות, אם לוקחים בחשבון את זמן השהייה בטרמינלים ואת התהליך הארוך שעוברים בהם. כשמטוס מגיע אל היעד עדיין יש צורך בתחבורה אל המלון או אל מרכז העיר, בעוד שרכבות נוסעות לרוב בין מרכזי ערים. בנסיעה ברכבת אין בידוק ובירוקרטיה מתישה. פשוט עולים לקרון המיועד ונוסעים בנינוחות. הנסיעה ברכבת מאפשרת זמן של הסתגלות לקראת ההגעה ליעד החדש.
הנגשת המידע
יש באירופה הרבה חברות רכבות וכמה אתרים שבהם ניתן למצוא מידע על רכבות ולקנות כרטיסים, כולל כרטיסי הנחה, אבל אין אתר אחד שמכיל את כל הרכבות. לפינה הזאת נכנס האיש בכיסא 61. הוא מפנה לאתרים הרלוונטיים ומסביר מה צריך לדעת בכל ארץ וארץ.
האיש בכיסא 61 הוא בריטי ועל כן הוא מתאר את כל הדרכים להגיע מבריטניה ליעדים ברחבי אירופה ואף מעבר לה. נדמה לי שהמסע הנועז והיומרני ביותר שהוא מתאר הוא מלונדון לבייג'ין באמצעות רכבות למוסקבה והמשך ברכבת הטראנס סיבירית עד בייג'ין. נשמתי לרווחה כשקראתי שאת המסלול המאתגר הזה הוא מציע לסיים בטיסה חזרה ללונדון.
למרות שאתר האינטרנט של האיש בכיסא 61 פונה במיוחד לקהל הבריטי הוא שימושי גם בעבורנו. יש בו אפילו מידע על ישראל. בין מסעות הרכבת הגדולים "האיש" מציין גם את הרכבת שבין תל אביב לירושלים. זה כמובן מידע שמיועד לתיירים בארצנו, והבאתי אותו רק כדוגמה. ההתייחסות לרכבת החדשה לירושלים ממחישה עד כמה הוא מתעדכן ומעדכן באופן מתמיד. 18 שנים (נכון ל-2019) של עדכונים בנושא רכבות ועדיין לא נמאס לו. זה נותן לנו הבלוגרים פרופורציות וקנה מידה לצניעות.
הערכה וכיבודים
האיש בכיסא 61 זכה לכמה הערכות והוקרות מגופים שונים על תרומתו למודעות לסביבה ועל המענה שהוא נותן למטיילים.
נכתב עליו בגרדיאן (כתבה ועוד כתבה) ובעיתונים אחרים ויש לו ערך בוויקיפדיה
הנה הכיבודים וההערכות שזכה להם על פי ויקיפדיה ועל פי האתר של האיש בכיסא 61:
- Best Travel Website Guardian & Observer Travel Awards 2008
- Best Personal Contribution First Choice Responsible Tourism Awards 2006
- 14th Best Travel Website The Independent's 50 Best Travel Websites
מה שונה אצלנו בישראל?
ישראל היא מדינה מבודדת בהיבט של התחבורה. הנתיבים היחידים שפתוחים בעבורנו ליציאה אל רוב היעדים בעולם הם בשמים. תשתית הרכבות בישראל עצמה אינה מהמתקדמות. לפיכך, המודעות בקרב הציבור בארץ לצורך בתחבורה ירוקה היא פחות גבוהה מאשר בבריטניה ובמדינות אחרות בעולם המערבי. אנחנו יוצאים לאירופה עם הדפוסים שאנו מכירים, וכשאנו רוצים לעבור בין יעדים מרוחקים בתוך היבשת אנו שוקלים לרוב בצורה קרה רק את הזמן ואת המחיר.
האמת היא שאני לא מחפשת את מסעות הרכבת הארוכים ומעדיפה את הטיול המקומי והאטי המתרכז במשבצת שטח לא גדולה ומסתמך בעיקר על קווים אזוריים ועל תחבורת האוטובוסים. אבל עדייו יש צורך לפעמים במידע על קווים ברשת הרכבות הארצית וגם הבין מדינתית. כבר נסעתי פעם ברכבת מרומא לפירנצה וגם מפריז ללונדון. חוץ מזה אני מעריכה את פועלו של האיש ומצדדת מאוד במגמה של המעבר לתחבורה ירוקה איפה שזה אפשרי וגובה מאיתנו מחיר לא גבוה.
כמה טיפים שלמדתי מהאיש בכיסא 61
- אפליקציות מומלצות לרכבות באירופה בסמרטפון הן: DB Navigator (אפליקציה של חברת הרכבות הגרמנית הנשענת על ווייפיי) ו- Railplanner שעובדת גם אופליין
- ברוב ארצות אירופה משתלם להיות מתוכננים ומחושבים מראש. קנייה מוקדמת באינטרנט מוזילה את העלויות. החברות פותחות את האתרים לקנייה מוקדמת בין חודשיים מראש (רוב ארצות מרכז אירופה ומזרחה) לשלושה חודשים במערב ולארבעה ואפילו ששה חודשים במקומות בודדים.
- יש ארצות באירופה שבהן הסעיף הקודם אינו רלוונטי. המחיר הוא סגור ואין תועלת מיוחדת בקנייה מראש. אפשר לקנות כרטיס במקום ואין חשש שיחסר מקום ישיבה ברכבת. ארצות שהאיש בכיסא ה-61 מציין הן: שוויץ, הולנד, בלגיה ולוקסמבורג. אני עצמי יכולה להעיד שקניתי במקום את הכרטיס החכם או וי צ'יפקארט בהולנד ומיד עליתי לרכבת. גם את הפסים והסדרי הנסיעה ארוכי הטווח ניתן לקנות במקום.
טיפים נוספים
4. אם אתם משלבים טיול בין אנגליה לאירלנד כדאי להכיר את המעבורות שבין נמלים שונים באנגליה לבין אדינבורו ובלפסט באירלנד. המידע עליהן נמצא כמובן באתר כיסא 61
5. האתר שמרכז הכי הרבה מסלולי רכבת באירופה (חוץ מהאיש בכיסא 61) הוא אתר הרכבות הגרמני: www.bahn.de/en. האתר מכיל למעשה את כל הרשתות הארציות וחלק מהרכבות האזוריות. יש לקחת בחשבון שחלק מהרכבות האזוריות אינן נכללות בו. ניתן להשתמש בו לצורך מידע ואת הקנייה עדיף לעשות באתר הספציפי של החברה המפעילה את הקו.
6. ספרים דיגיטליים ומודפסים של רכבות ומעבורות באירופה ניתן לקנות באתר האינטרנט של חברה פרטית שהחליפה ב-2013 את מפעלו הוותיק של תומס קוק: https://www.europeanrailtimetable.eu/
ובעניין טיפ מס' 6 אני רוצה להוסיף גם טיפ משלי:
ספרי מפות מעודכנים יוצאים 6 פעמים בשנה. המחיר של ספר מעודכן לא זול, אבל הוא יורד דרמטית בקנייה של ספר משנה שעברה. נתיבי הרכבת ואפילו לוחות הזמנים לא משתנים במהירות. אפשר ליהנות מספר ישן וכששמים עין על קו מסוים שיש בו עניין מעשי להיכנס לאינטרנט ולהוציא את המידע העדכני. בשביל התמונה הכללית גם ספר בן שנה יכול לעשות את העבודה.
אז מי הוא האיש בכיסא 61?
קוראים לו מארק סמית. הוא עבד פעם כאיש יחסי ציבור בשתי חברות רכבת באנגליה ואחר כך ברגולציה של ענף הרכבות (פיקוח על מחירים ועוד). כיסא 61 הוא המושב האהוב עליו במחלקה הראשונה של רכבת האירוסטאר המקשרת בין לונדון לערים בצרפת, הולנד ובלגיה. הוא נסע בה אינספור פעמים והמשיך ממנה להמון יעדים באירופה ומחוצה לה. ההזמנה של כיסא 61 הפכה למסורת. זהו כיסא יחיד הניצב מול כיסא יחיד נוסף, ועל כן הוא מבטיח קרבה לחלון.
מארק סמית החל לעסוק בנושא כתחביב לאחר שחווה תסכול ברכישת כרטיסים למסלולי רכבת מורכבים. ב-2007, בעקבות הצמיחה של אתר האינטרנט שלו, הוא עזב את משרתו והחל לעבוד באופן מלא באתר שלו שהפך לעסק. האתר שלו אינו יפה מבחינה ויזואלית. נראה שהאיש ממש לא שם על הצד הזה. אבל יש באתר שפע של מידע. מבקרים בו למעלה ממיליון משתמשים בחודש. הגיע הזמן שגם אנחנו נכיר.
אתר האינטרנט:
תנו לו כבוד
האם נסעתם פעם בקווי רכבת יפים או מעניינים? ספרו לי על כך בתגובות.
קראתי בעניין. לא הכרתי את האתר או את ספורו של האיש. תמיד מרשימים אותי אנשים שלוקחים על עצמם פרויקט/ נושא ומנגישים אותו לכלל.
הנסיון שלי ברכבות די מצומצם… אולי אנסה הקיץ.
תודה על עוד פוסט יפה
איריס
תודה רבה לך, איריס. אני מקווה שהניסיון שלך בקיץ, אם יצא לפועל, יהיה מוצלח. אשמח לשמוע על החוויות והתובנות.
איזה כיף שכתבת על הנושא, אני כבר ממש מאוהבת במדור החדש בבלוג 🙂
תודה על ההיכרות עם האיש בכיסא ה 61. עכשיו שנכנסתי לאתר שלו אני מבינה שכבר נתקלתי בו אבל לא התעמקתי. מעכשיו הוא אצלי במועדפים 🙂
כשתכננתי את הטיול בסין, לפני אי אלו שנים, העדפתי לקחת רכבת מבייג'ינג לשנגחאי מכמה סיבות: המחיר היה קצת יותר זול מטיסה. טיסה אמנם קצרה יותר, אבל צריך ליסוע לשדה, ביקרות דרכונים וכו' ואז סה"כ הזמן הכללי יוצא אותו הדבר. הרכבת הייתה רכבת מהירה, זה סיקרן אותי. וגם, ברכבת, אפשר לראות נופים ולפגוש אנשים באופן שטיסה אינה מאפשרת.
ליען, אני מאוד שמחה לשמוע על הניסיון שלך. תודה על השיתוף. ושמחה גם שמצאת את האתר כרלוונטי. אם נבעת מבייג'ין לשנחאי ברכבת סביר להניח שנתרלת באתר, ובטח גם בטיול העבר לאנגליה.
ואיזה כיף שאת אוהבת את המדור. מקווה להמשיך לעמוד בסטנדרט 🙂
החלק שפחות אהוב עלי בטיולים ל/בחו"ל זה טיסות!!! אז ברור שהמדור הזה מדבר אלי בתחבורתית.
כשאני רוצה לטייל לחד יומי מחוץ לניו יורק , הרכבת היא האמצעי המועדף עלי.
הרבה מהרכבות יוצאות "מהגרנד סנטרל" ( שמאוד אהובה עלי בפני עצמה) וחלק מהן נוסעות במסלולים יפיפים.
הפרויקט שנוסע 61 לקח על עצמו מרשים ביותר. ואת כהרגלך , יודעת להביא לפה, את המיוחדים הטובים והשימושיים.
תודה
טובה, אני אשמח להעיר דרכך מבלולים יפים שיוצאים מניו יורק. בכיף גדול. ושמחה שהפוסט מדבר אלייך 🙂